לא משנה כמה אני אתאמץ אבוא ,מטופחת, מאופרת ,אהיה נחמדה ,מצחיקה ,חמודה...בסוף תמיד אכשהו זה יגמר מסיבה כלשהי..
ואני מנסה להבין, איזה רע יש בי? אני עד כדי כך משעממת? מכוערת? אין בי כלום מעניין?
לפעמים המוח שלי אומר שדי, פשוט תתרגלי למצב אין מה לעשות...
אבל אני לא מבינה..זה נראה שלכולם ככ קל למצוא..ורק אני מתקשה בזה.. כולם מסביבי נשואים, חלק אפילו עם תינוקות, וגם הבנות שהכי לא האמנתי שאי פעם ימצאו מישו כבר מצאו...והזמן עובר ועובר וכבר איןלי כוח להיות מדוכאת כי זה אפעם לא מגיע.. אז תמיד אני אהיה בדיכאון?
מה יש לך ממני? למה אתה מדלג עלי? אני גם הבת שלך , אל תשכח אותי



