נפרדתי ממך לאחר חודשיים אינטנסיביים מלאי מהמורות ובירורים.
אתה כ"כ לא מוכן לחתונה. צר לי עליך.
אני כאובה. כאובה נורא. מרגישה שוב את הבדידות הנוראה, בצורה מאוד חדה. אך יודעת שפעלתי נכון.
לא מוכנה להרגיש יותר לא מספיקה.
זו אני, ורוצה להרגיש טובה. כך. ללא התנייה.
הרגשי נחיתות וההלקאה העצמית מזכירים לי לבד היכן אני לא מספיקה.
אז אנא, השאר לי את התביעה העצמית, וקבל אותי באהבה.
מייחלת לקשר מיטיב. מעצים. מקדם. מפרה.
בעז"ה בוא יבוא.


