את כותבת כ"כ יפה...

שתזכי לחצי השני בקלות, בלי בלבולים ובלי ספקות...

הרבה הצלחה!

אם בחור היה מתחיל איתי, עם כל הכבוד- זה מבחינתי לא צנוע בעליל!

וכן, זה קרה לי, זו האמת שלי. וזו הצניעות שלי שאני רואה לנכון לפי כללי ההלכה.

לפני יומיים, אם בחורה, אישה כלשהי שאני לא מכירה היתה אומרת לי תקשיבי יש לי בשבילך מישהו

גם היתי מסננת אותה, כי כך חשבתי..

עכשיו לא.. עכשיו למדתי שכן גם זו דרכו של הקב"ה..

וכן, הרבה בחורים ובחורות מיואשות ומדוכאים בגלל המון הצעות לא קשורות (גם בגלל אישיות בררנית.. ועוד סיבות)

זה העולם.

זו דעתי, וזו דעתך...

אולי תואיל גבירתי המלומדת לנמק את דעתה מדוע להתחיל עם בחורה זה בניגוד לתורה ולהלכה ?

לא. זה לא בניגוד לתורה ולהלכה. זה בניגוד לנורמה החברתית המקובלת.

יכול להיות בנ"א שמכיר אותך ומציע הצעות לא קשורות ובנ"א שלא מכיר אבל מציע לך הצעה מתאימה.
גם אם מכירים את המיועד וגם אם לא, צריך פשוט לברר לפני את כל הפרטים הרלוונטיים ומה בדיוק מתאים.

ומנסיון אישי - את בעלי הציעו לי במקרה כשביררתי על בחור אחר, השדכנית היא מישהי שלא בדיוק הכירה אותי - היא הכירה אותי דרך מישהו שיצאתי איתו, המקום שממנו הוא בא ממש לא נשמע קשור לסגנון שלי, כשביררתי עליו בישיבה שלו לא היה אף ר"מ שממש הכיר אותו ובנוסף לכל כשדיברתי איתו בטלפון הקול שלו נשמע לי נורא וזו היתה השיחה הכי קצרה ולא קולחת שהיתה לי עם בנים שיצאתי איתם לפני.
בפגישה הראשונה כבר ידעתי שזה-זה וזה באמת היה זה. בערך אחרי שבועיים-שלושה כבר החלטנו...
בקיצור---- אף פעם אי אפשר לדעת....

אבל אם מציעים לך הצעה כזו, לא משתלם לך לשאול יותר שאלות ולברר , ואם זה כן מתאים לך, לצאת?

במקרה כזה את לא יוצאת "על עיור", יש לך את הנשימה לבדוק שזה מתאים, וכמו שכתבה יהודית - יש זוגות שהכירו ככה (אני מכירה שני מקרים שבריקודי עם  לנשים יצאו זוגות  - אמא שהכירה לבנה, ואחות שהכירה לאחיה).

אני מסכימה איתך כי לא יוצאים "סתם" בלי לבדוק קודם.

אך אם נותנים לך אפשרות לבדוק, מה בעצם אכפת לך?

אבדה, מציאה ועקרב. (חזלנו הקדושים, שם, שם)

ודייט יכול להיות כל אחת מהבחינות האלו...

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳