ולמה זה נהיה מין הרגל שיגרתי כזה לבחור לרשום שהוא מחפש בחורה עדינה...
לדעתי צריך קצת לצאת מהמסגרות האלה של:
מחפש בחורה טובה עם מידות טובות מבית טוב, כשרה צנועה ועדינה...
(נרשמו כמליון בחורות העונות לדרישה...)
תיהיו קצת יותר יצירתיים (בנים ובנות)
סתם זורקת הערה כן...
אבל מודה שראיתי כמה יוצאי דופן...
אבל זה בסדר, אני מבינה את הדרישה לעדינות.
פשוט לפעמים אני חושבת שמצטיירת לבנים איזה דמות בראש של בחורה חסודה ושתקנית כזאת..
אולי אני לא מגדירה עדינות נכון, גם יכול להיות...
זוגית...
לגבר, את זה אישה שמונעת מפחד לא יכולה לתת.
נתן דוגמא פשוטה ומצוייה מאוד בבעיות של שלום בית בהווה.
אישה שמונעת מפחד לא מסוגלת לשמוע ביקורת מהבן זוג שלה (בהנחה ששניהם מתמשים בכלל של פי כמה מחמאות על כל ביקורת וכו').
כלומר, גם אם הביקורת לגיטימית וחשובה, רכה ומרופדת, היא לא תקבל אותה.
והיא תעשה מזה צרות, מלחמות ותתנקם על זה בכל הזדמנות.
נראה לי שזה טבוע לנו בDNA.
גבר אוטומטית נזכר במושג "אישה רעה" כשהוא לא מרגיש רוך מהכיוון של מי שעומדת מולו.
וזה מאוד מבהיל, במיוחד את מי שהכיר המוני בנות ונתקל בבנות פוגעניות הרבה. בעיקר רווקים מבוגרים.
לכן, מבקשים מראש אישה עדינה.
לדידי משמעות המושג הזה היא אישה כזאת שיש לה את הרוך הזה. כזאת שלא מפחדת ומשליכה עליך את המשקעים הרגשיים שלה.
[מחכה לבנות הלוחמניות כאן שיקפצו ויגידו לי שיש גם בנים לא בסדר (כאילו אמרתי אחרת חח) ואז אחרי זה יגידו לי שאני מדרדר את הדיון לרמה של הבנים והבנות בכיתה ג'. השלכה של משקעים רגשיים על אנשים שלא קשורים לעניין - דוגמא קלאסית לנשים לא עדינות אגב 
]
לזה אני מתכוון.
אז כדאי שתפרשו את עצמכם מיד.
(אני מחפש עדינה, כלומר---)
בחיים לא היה עולה לי כזה פירוש בהקשר ל'עדינות'.
ואני לגמרי לגמרי מבינה למה גבר יחפש את התיאור שלך לאישה.
כנראה המילון המנטאלי קצת שונה אצל גברים ונשים בענין.
אבל לא יהיה...
שמדובר בבנות פוגעניות...
אני יכול לספור את אלה שנהניתי לפגוש... משהו בעולם השידוכים במגזר שלנו שוחק.
מרגיש את זה גם על עצמי, למרות שבמקרה שלי אני מודע למגבלות שלי ועד כמה שידוע לי חברתי נעמה לרובן חח.
זה היה בטעות, אפילו לא שמתי לבהגולש האחרוןמרשה לי לשנות את הרגישה לעדינה?!
אופטימיותהדוכס מירוסלבאני מעתיק את זה לחתימה
הדוכס מירוסלב@אופטימיות זה רמז אולי?!?!
ככה ה' ברא את העולם, עם נשים שאוהבים גברים חזקים וגברים שאוהבים נשים עדינות. כמובן, יש מקרים יוצא דופן, אבל ניתן לשער שגבר מצוי, גם אם איננו סופרמן, יעדיף אישה נשית מכל הבחינות (אופי, יופי) על פני מ"כית טיפוסית בטירונות.
הסבר נמק פרט
נשיות לא שווה עדינות אלא אם כן אין לנו אותה הגדרה למושגים האלה
ידעתי שבנות יקפצו שאני אגיד את זה..בכוונה כתבתי..אני בן לא בת
אני בן לא בתוהאמת שממש שמחתי לשמוע איך הציפיה של גבר מהאישה שלו, זה לא תמיד מובן לנו מאליו!
תודה שקצת חשפת את המקום הזה...
הרבה יותר מובן עכשיו..!
למדתי ממנה הרבה,
אז קודם כל תודה!
מסכימה עם כל מילה שלך,
אבל עדיין חושבת שהרבה נשים שבמבט ראשון לא נכנסות תחת ההגדרה של עדינות (אני למשל 
), עם הכרות קצת (ממש קצת) יותר מעמיקה, יש להן את הלבביות הזאת להגדרתך, ואת החום, והרכות, והנשיות. וגם אם יש לבחורה קשיחות מסוימת, גם היא כאישה רוצה ליד בעלה להדגיש את החלקים הנשיים והרכים שלה. פשוט, כי היא אישה.
ובאופן אישי, למרות שאני בחורה עם דיעה, ועמוד שדרה, וחושבת שבהחלט זה מה שנראה עלי בדייטים, יותר מפעם אחת קרה לי שבחור קיבל ממני רגליים קרות אחרי כמה פעמים- ומהסיבה ההפוכה של נשיות יתר. ככה שגם אם אתם מחפשים עדינה- והסברת באמת יפה למה, שימו לב שלא בהכרח הכוונה לאופי 'עדין' כמו שמקובל להשתמש במילה. אני הייתי מחליפה את זה ואומרת שאתם מחפשים 'אישה'.
בהצלחה בשידוכים בע"ה
לא נראה לי שמתכוונים לומר מה המגדר שלה (כמו שכשבחורה אומרת שהיא מחפשת 'גבר' כל אחד מבין שהיא לא מתכוונת למגדר אלא לתכונות מסוימות), אלא מתכוונים לאפיונים שדי תואמים לתיאור שדוד כתב ולא תואמים לאישה קשה וגברית, וכשאומרים על מישהי שהיא עדינה- בעיני זה פחות תואם לתיאור של מה שאתם מחפשים
זה הכל.
ענין של מינוח.
(וגם לא הצעתי שינוי שבחורים צריכים לאמץ. הגדרתי באופן שונה את אותו דבר)
לאותו הדבר.
בד"כ כשאומרים על מישהי שהיא נשית זה דבר חיובי.
אישה יכולה להיות אישה טובה/רעה/אכזרית/אלימה וכו'.
כמו שאמרתי, נראה שהבנות פה לא יודעות מה גבר רוצה באישה.
וזה חבל, ונראה לי שהקצר הזה בין המגדרים לא הכי בריא.
אגב, מנסיוני אצל חילוניות וחרדיות הפער הזה לא מצוי משום מה... אם קיים הוא נדיר בהרבה
הייתי מחליפה בתגובה הראשונה שלי את 'אישה' ב'נשית',
ואז נכון לומר שאתם מחפשים 'נשית' יותר מאשר לומר שאתם מחפשים 'עדינה'?
ואגב, אני חרדית.
ומודעת לזה שלא יודעת ב100% מה גבר רוצה באישה. (ולא נראה לי שאני החרדית היחידה... אז לאידת מה הנסיון שלך)
וממה שאני ראיתי אצל בחורים, גם הם לא ממש יודעים מה אישה מחפשת בגבר.
וזה חבל לשני הכיוונים.
אבל אולי אם מודעים לזה, זה יכול להיות בשיח בפגישות, והשיח הזה יכול מאד להצמיח קשר. אבל זה באמת לא נושא הדיון...
בכל מקרה נשיות ועדינות בעולם המושגים שאני מכיר הם היינו הך.
כמו שכתבתי, הנסיון שלי היה בעולם השידוכים. איכשהו יצאתי עם כל סוגי הבנות בעולם.
גם אם את לא יודעת במודע, מההכרות שלי, היכולת שלך לדעת היא יותר טבעית. כנ"ל לגבי החילוניות.
וכאן זה לא המקום להרחיב למה.
אבל ברור לכל שבחורה מפונקת שרגילה שכולם מיישרים איתה קו וכל מה שיש לה לעשות זה לשחק משחקים ולהתנשא בעקיפין ואז להצטדק בעיניי עגל, היא לא משהו שגברים רוצים.
אגב, יש גברים שיודעים טוב מאוד מה אישה מחפשת.
בסופו של דבר כולם וכולן רוצים בני זוג שיודעים מה היא ענווה.
אם מי שעומד מולך הוא וכחן, שרוצה תמיד להיות החזק וזה שיודע הכל, הקשר לא יהיה בריא במקרה הטוב.
זוהי עדינות.
תגובה לכלל הבנות כאן: אם קשה לכן, בנות, עם עולם המושגים הזה, תחליפו את האישה בגבר ותבינו, זה יוסיף קצת אובייקטיביות.
וגם אם לא הצלחתן, כדאי שתדעו איזה אישה רוב הגברים מחפשים כמו שברור לאורך כל השרשור.
מצד אחד אתה כותב ש"נשיות ועדינות בעולם המושגים שאני מכיר הם היינו הך". כלומר נשיות= עדינות.
מצד שני אתה כותב ש:
בסופו של דבר כולם וכולן רוצים בני זוג שיודעים מה היא ענווה.
אם מי שעומד מולך הוא וכחן, שרוצה תמיד להיות החזק וזה שיודע הכל, הקשר לא יהיה בריא במקרה הטוב.
זוהי עדינות.
כלומר-
גם נשים מחפשות גבר עדין. ואם כך עדינות אינה שווה נשיות.
מה שבטוח שהדוגמא שנתת של "בחורה מפונקת שרגילה שכולם מיישרים איתה קו וכל מה שיש לה לעשות זה לשחק משחקים ולהתנשא בעקיפין ואז להצטדק בעיניי עגל", היא בטוח לא דוגמא של עדינות, ולא נראה לי שמישו היה מגדיר ככה. אולי התכוונת לדגים משהו אחר, אם כן לא הבנתי מה.
ושוב,
נכנסנו לדיון לשוני שהוא לא מה שהתכוונתי מלכתחילה...
עדיין חושבת- שאם אתם מחפשים נשיות, גם אישה עם אופי לכאורה חזק תוכל לתת לכם את זה. וכל אישה, חזקה ככל שתהיה, רוצה להרגיש ליד בעלה נשית ונשענת. (וזה כבר נכנס למה אישה מחפשת בגבר...)
שמחה לשמוע שיש לי יכולת טבעית לדעת מה גבר מחפש.
מעודד...
אם כך, ברור שגם גבר צריך קצת נשיות. וגם שנשים צריכות קצת גבריות.
מה היחס? זה אינדבידואלי לבן אדם מול החלק השני שלו (בסה"כ הם צריכים להיות שלם).
אם הזכר והנקבה היו שונים לחלוטין לא הייתה שום מציאות של חיבור ביניהם.
בלי להרחיב יותר מדי ולהכנס לדיון על עולם הנפש, צריך לזכור שעדינות אינה לא חזות הכל.
לגבי המשפט האחרון, לא אמרתי את זה. אין לי מושג מי את.
רק אמרתי שמנסיוני האישי (למרות שהוא רחב מאוד), יש יותר סיכוי שתדעי בטבעיות מנשים מקהל אחר ומסויים.
נ.ב, ההדגמה לעיל הייתה של ההסבר הלשוני למילה עדינות (כמו שהביא למטה @חסדי הים), ולמה זאת בכלל לא הכוונה למה שמחפשים הבחורים דלעיל (ומסתמא גם לא בנות).
חסדי הים כתב במפורש שמדובר בהסבר תנכ"י וזו לא המשמעות המקובלת היום. ולא נראה לי שיש מי שחשב שזו ההגדרה אליה מתכוונים פה בדיון.
לגמרי נכון שלכל בן אנוש יש מרכיב נשי ומרכיב גברי באישיות.
זה בכלל לא סותר את מה שאמרתי.
מכירה הרבה נשים, שלא נכנסות להגדרה של עדינות (לא לאיך שאני מגדירה את זה), והן נשיות מאד מאד, ורכות ומכילות, ואוהבות, ומעריכות את בעליהן כמו שהם ו...ו... ובקיצור- נשיות.
זה בדיוק מה שהגבר מחפש...
בכל מקרה נראה לי שהבנו אחד את השניה
וגם ראיתי בחורים שמחפשים את הצד החזק של האישה, כאילו מעין אמא מגינה כזה...
בקיצור יש הכל...
?הדוכס מירוסלבאגב, בתור בחור אני חושב שהכוונה הפוכה לגמרי...
הגזענות?... או שלא הבנתי את המטאפורה.
כי נראה לי שאיתך התכתבתי על האירוניה שבתלונות פה 
או שזה לא הובן בזמנו...
כן. ואתה שאלתני על המטבע וזה...נכון?נפש חיה.אבל אני עייף
אשה לעומת גבר בעמדת כח תהיה יותר מזיקה ואכזרית ממנו...בלי להכליל תראי את הכנסת ותראי במשטרה ועוד...ידוע שדווקא בגלל שנשים יותר רגש משכל לעומת גברים הם פועלות בצורה פחות צודקת... [לדעתי...]
נפש חיה.כשהייתי בצבא עברתי בהמון בסיסים ונתקלתי רק במפקדת אחת שהייתה נעימה ורכה ואימהית (שה' יצליח אותה בכל דרכיה).
כל השאר היו מרושעות. במלוא מובן המילה.
וזה בלי להכנס לסיפורים על התקלויות עם פקידות, מנהלות, אחריות וכו'.
בכל אופן, גם אם זה לא נראה לך, לגבר הממוצע זה נראה.
וזה הפך העדינות שהגבר מחפש כמו שכתבו פה כולם...
בקיצור אני מסכים עם @Rrr.
אל תמשיכו את הדיון איתי, מוזמנים להתדיין עם הצדיק הנ"ל.
הדוכס מירוסלבהרבה פעמים שנונתים לאישה כח, לא תמיד היא יודעת להשתמש בו בתבונה...
@נפש חיה. חח רואה כולם סוברים ככה 
ציינתי את זה פשוט 
מור ולבונה]בגן עדן.
השורש עצמו לא שלילי, השימוש בהטיה הזאת שלילי.
למרות שצ"ע אם יש פה איזה וורט שדווקא בהטיה הזאת נכתב דווקא בהקשר שלילי, כמו ששובבים זה מורדים בה'.
דמפונקא ורכיכא, לא?
לא מצליח להזכר בלשון המדוייקת של הפסוק
הדוכס מירוסלב"הָרַכָּ֨ה בְךָ֜ וְהָעֲנֻגָּ֗ה אֲשֶׁ֨ר לֹא־נִסְּתָ֤ה כַף־רַגְלָהּ֙ הַצֵּ֣ג עַל־הָאָ֔רֶץ מֵהִתְעַנֵּ֖ג וּמֵרֹ֑ךְ תֵּרַ֤ע עֵינָהּ֙ בְּאִ֣ישׁ חֵיקָ֔הּ וּבִבְנָ֖הּ וּבְבִתָּֽהּ"
"דְּרַכִּיכָא בָךְ וְדִמְפֻנְּקָא דְּלָא נַסִּיאַת פַּרְסַת רַגְלַהּ לְאַחָתָא עַל אַרְעָא מִמְּפוּנְּקוּ וּמֵרַכִּיכוּ תִּבְאַשׁ עֵינַהּ בִּגְבַר קְיָמַהּ וּבִבְרַהּ וּבִבְרַתַּהּ"
אגב "ענוג" זה המילה העברית ל"איסטניס".
נפש חיה.
צריך עיוןנפתלי הדגמבקש אמונהנפש חיה.מבקש אמונה
לאחרונה שמעתי את הפסודקאסט של בן בן ברוך שמארח את הרב ליאור אנגלמן. שיחה ממש יפה ממליץ לשמוע.
כחלק מהשיחה, בן בן ברוך דיבר על כך שבגמר של המונדיאל, לפני 8 שנים, כשנבחרת ארגנטינה הפסידו בגמר אחרי גול בהארכה של נבחרת גרמניה, מסי הזיל כמה דמעות אבל לא בכה יותר.
לעומת זאת, כאשר מרדונה הפסיד בתחילת שנות ה90 במונדיאל בגמר, הוא בכה בכי תמרורים..
ומה הקשר לשידוכים?
שאלו את מסי, איך זה שאתה לא בוכה?? זה אירוע שיא. זה נראה כאילו זה משחק ליגה רגיל לפי התגובה שלך.
אז ענה כך - כאשר בחרתי להיות שחקן של כדורגל מקצועני אז קיבלתי את העובדה שיכול להיות שינוי קיצוני בחיי, עליות מאוד חדות וגדולות, ומצד שני, תהומות קשים ונפילות מטורפות. אז החלטת שאני צריך להיות מאוזן. לא לצאת מגדר הרגיל על כל נפילה או עלייה.
אז בנוגע לדייטים -
עד כמה אתם זהירים ומחכים להדרגה בקשרים ומכוונים את הציפיות?
עד כמה אתם נותנים לעצמכם לחוות את הרגע ואת העליות והירידות הפתאומיות?
נפש חיה.אחרונהאבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..
בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם
ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים . תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע
ולכאב /פחד .
ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .
הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .
אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.
זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .
אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.
הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.
בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.
אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.
כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.
האם אני יודע לעשות את זה נכון?
שאלה גדולה.
advfbנראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.
חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם
לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.
משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.
ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.
זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.
אלא -
להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.
כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.
לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!
לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.
היא טוענת שהרווקות המאוחרת כל כך פושה בדורנו כי אנחנו מחפשים זוגיות עמוקה יותר מאשר מה שהיה בדור הקודם.
לכן עיכוב הזוגיות הוא חלק מתהליך הגאולה של סוג זוגיות אחר עם הקב"ה, וממילא גם בזוגיות שלנו.
מקווה שאני מדייק
מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד,
ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות.
עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה,
וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו.
אבל בתכלס
זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו.
אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.
היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".
ההשוואה עולה מאליה- אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.
מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.
כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).
מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.
ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.
פשוט המציאות השתנתה
ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך
היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר
הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..
אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..
אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר.
גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).
לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.
זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.
לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.
יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.
הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:
על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.
בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.
אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.
קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.
מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.
במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.
כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.
ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.
השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.
ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.
יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן
ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,
ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.
יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון
וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.
יש פער בין דורי מובהק
לטוב ולמוטב
גם יש הקרנה, מבלי שנרצה, מהעולם החילוני והגויי; הכל מותר, אפשר להתחתן אפשר גם שלא,
נכון שזה נשמע לא טוב, אבל אין ספק שיש הקרנה והשלכות גם עלינו.
שמה לב, שהבחורים במיוחד חוששים להתחתן. אולי פחד מאחריות, מהעול - היום יש כל
כך הרבה דברים שיכולים "למלא"; מה שפעם לא היה. אפשר לגור לבד ולחוות חיים
מלאים ומספקים. איני יודעת אם יש תודעה של להוליד ילדים, יהודים, שימשיכו
את עבודת השם.
אצל הבחורות, זה טבעי יותר, מתבקש י ותר. הרי הגברים מצווים, לא הנשים
ואולי יש להם יותר י צר הרע בכיוון של לא למהר להינשא.
וגם יש הרבה בנות. חלקן דעתניות; למדו, חושבות, מעורות.
אולי זה גם מרתיע את הבחור הממוצע.
יש אולי סיבות נוספות. שכל אחד יחשוב פנימה לעצמו ואפילו
יכתוב לעצמו. בכנות; למה אני לא ממהר/ת להתחתן? להתיישב?
לילה טוב לכולם!
ב"ה רק רוצה לעדכן שלפני כשבועיים החלטנו שאנחנו רוצים להתחתן, ביום שלישי הצעתי לה והיום הייתה המסיבת אירוסין שלנו.
תודה לכל מי שעזר לי פה בעבר עם שאלות! הורדתם לי ממש את הלחץ והחרדות לפני הדייטים הראשונים!
אשריכם ישראל! בקרוב אצל כולם!
לדעתכם, האם יש לרמת הצניעות והשמירה של בני הזוג השפעה על איכות הזוגיות שלהם?
היא גזירת מלך.
ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים
לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו
כי זה מעבר למוסר טבעי
הרמב"ם שם רק אומר שהתורה ציוותה את עם ישראל לעלות עוד דרגה ולהתקדש (תרתי משמע), ולא לבטא צרכים גופניים בלי להתקדש ולהינשא גם כשהם פנויים ואין בגידה.
(גם איתו אני לא מסכים כי אמנם הגויים לא חייבים בגדרי צניעות הלכתיים כמונו אבל זה לא אומר שזו גזירת מלך. זו קריאת כיוון, ומי שחכם יקח אותה).
לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.
ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]
למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה
אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲
מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל
אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה
שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.
אחת. שתיים. שלוש.
נחמד והכל, אבל שום דבר לא זז.
שומע ומספק נתונים יבשים.
לימודים, שירות, משפחה, תחביבים.
סיפורים, סיפורים, סיפורים.
התמונה מתחילה להתבהר.
יש פוטנציאל.
יש היכרות.
אבל אין קשר.
בשביל קשר צריך לדבר, לא רק לקשקש.
אבל בשביל לדבר-צריך לדבר.
ובשביל לדבר צריך להיפתח.
ואני לא יודע לעשות את זה.
שאלות מנחות מצידה היו עוזרות.
אבל היא מחכה.
ואני מבין אותה.
גם לא מציב מולה שאלות בומבסטיות.
לא נעים.
הרי אנחנו לא קשורים.
רק מכירים.
אז מה הלאה?
איך מתקדמים מכאן?
חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?
אבל.
א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.
ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.
הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).
תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר
נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.
השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה.
אין אמת אחת
יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?
אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין
אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ
יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..
זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות
תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח
זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל
הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..
לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד
ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .
אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות
שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה
היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים
בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים
זה גורם לבחורה להיפתח
תנסה להרגיש אם יש בך את הוייב הזה כלפיה (זה יכול להתבטא בכמה אופנים בהתאם למה שהיא משדרת בטבעי), ואז אתה תתחבר אליה קצת והיא תרגיש את זה ותיפתח לשתף.
בנים אולי שכליים, אבל בבסיס הם מתחברים קודם כל דרך הילד והנער שבהם ולא דרך השכל כנראה
אחרי שאתה חושף את עצמך קצת אולי היא תרגיש יותר בטחון לשתף.
עוד דבר, התעניינות בדברים קטנים שמעסיקים אותה. לא דברים על העבר, על ההווה.
לא נדלקו אורות מיוחדים.
לא חשבתי שזה זה.
לא הרגשתי שאני מכירה אותו עידן ועידנים.
עוד אחד, זר, שהחיים שלו משיקים לשלי.
משיקים, כי הוא לא בדיוק הטייפקאסט של מי שיצאתי איתו עד עכשיו. אבל לא היה משהו אחר רלוונטי באופק, אז למה לא לנסות משהו קצת אחר?
עוד דייט ראשון. ושני. ושלישי.
וזה עדיין לא השתנה.
טוב, לא באמת ציפיתי למשהו אחר.
כן, התקרבנו. כן, יצרנו מרחב של כנות. של הקשבה. של כבוד לשוני ביננו. ויש שוני. ויש פערים.
אבל לא רע. אפילו נחמד.
ועוד דייט.
ועוד אחד.
וזה מתחיל להיות רציני, ואני רואה שאני לא שם. לא במקום שהוא נמצא. מסרבת לקבל את זה שיש כאן צעד שצריך לעשות אותו - או לחדול.
פונה לאשת מקצוע. ולעוד אחת. ולעוד אחת. ולעוד אחד. ולעוד אחת. ולעוד אחת. חלקם עזרו יותר, חלקם פחות.
עוברת תהליך עם עצמי, ומולו.
ומחליטה ללכת על זה. לבחור בו כשותף שלי.
מה אני באה להגיד לכם?
לא נפלה עליי איזשהו משהו פתאום. זה בהחלט היה דומה לקשרים רבים אחרים. אבל עבדנו יחד. ועשינו תהליך משמעותי, לבד וביחד. ובחרנו.
כשהוא הגיע, לא הרגשתי בשום צורה שזה זה, שזה שונה מקשרים אחרים.
האם הוא מושלם (ברור שאני לא מושלמת..)? האם הקשר שלנו מושלם? לא. אבל יש בו הרבה כנות ואותנטיות, וזה נראה לי בסיס טוב לצמיחה.
מה עוד?
תיזהרו במה שאתם אומרים. כן, הוא גם נמצא כאן. (וגם אחרים שיצאתי איתם). תחשבו טוב טוב לפני שאתם מפרסמים משהו עם דברים שיכולים לזהות אדם ספציפי - ייתכן שהוא או היא קוראים כאן.
ובשולי הדברים,
אני רוצה להודות לאנשים כאן, שמלווים אותי במסע שלי בשנים האחרונות. הפורום עזר לי בהיבטים רבים, בקשרים רבים, ואני מודה לכם. חושבת שיש לנו הרבה מה ללמוד אחד מהשני, מנקודות מבט אחרות וכו'.
ב"ה אני ממשיכה לפרק הבא במסע החיים, אבל אולי עוד תמצאו אותי פה מידי פעם..
מאחלת לכולם כאן להגיע לזוגיות טובה ומצמיחה, בקצב ובדרך שמתאימים להם.
(איך מגיעים לשם? מה זה זוגיות כזו? יש לכם תובנה, מחשבה וכו' בעניין - אשמח לקרוא כאן).
המון מזל טוב אם הבנתי נכון
ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.
קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.
תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.
מזל טוב🎉🎊
תזרוק אתה את השכל מהחלון
ויהיו כאלה שישתמשו בשכל
מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)
ככה הקב"ה ברא בעולמו
למה?
תזרוק ת'שכל ;)
אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.
השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.
גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.
ובנימה אופטימית זו
וכו'
לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.
תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.
בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)
הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!
מזל טוב גדול
שתזכו להקים בית נאמן בישראל
מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה
מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה
בהערכה גדולה!
התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה
ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..
האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..
אז נשארו רק השטויות.
משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...
משהו שולי × 2
אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)
בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁
מזל טוב ענקי!
שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️
איזה טוב ה' ❤️🏠🩷
תודה על השיתוף הכנה
מלמד דברים חשובים..
שתזכו לבנין עדי עד!
הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..
אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)
ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.
איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.
ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.
ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.
שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.
מזל טוב
נשמע ששניכם מיוחדים.
איזה יופי
יש למה שכתבת רוח נעימה.
של יישוב הדעת.
מסדר את הראש
זה יכול לעזור לך הרבה.
האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,
ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק
הרבה אושר ועושר!
לך מתאים לשאר
כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו
ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .
זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .
אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .
ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך
בלי קשר לתוצאה
תודה על השיתוף
קשר שמבוסס על כנות, הוא קשר מושלם!
כך האהבה תתפתח, לאט לאט והכי בטוח שיש.
בהצלחה רבה!!
מזל טוב!!!
היית ממליצה לבוא מנקודת מבט כזאת גם לבת 20?
אני ואשתי מגיעים ממקום יחסית פתוח וליברלי והתחלנו לצאת בגיל צעיר
במהלך התקופה הזו הייתי מחמיא לה הרבה (וגם מהצד שלה היא החמיאה)
על דברים פנימיים (חכמה, רגישה, …) אבל גם חיצוניים (למשל יופי, היא באמת יפהפיה)
מה נהוג אצלכם? מה אתם חושבים בנושא?
שאלה יחסית כללית שואל מתוך סקרנות
למי אתה מכוון את השאלה?
לחרדים?
לחרד"לים?
למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?
למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?
(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)
אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה.
משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.
על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.
משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות).
לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא
זה אחרת וזה מקובל.
גם אחרי החתונה ;)
מממ חיצוניות לקראת אירוסין
פנימיות כשהולך טוב
זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו
חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת
האם אתה מרגיש שזה משפיע היום לטוב או למוטב?
נשמח אם תשתף
לא הבנת את הקונספט של המקום אחי
מזה הסקרנות הזו המיותרת הזו
