ועוד שאלה גדולה לפרשה שעברה(בהעלותך)אנו_נימי (G+)

כתב רש"י(יב,יב) ד"ה:"אשר בצאתו" והביא את הספרי על אותו מקום שהביא כי אמר אהרן למשה שאין קרוב רואה בנגעים ואין כהן אחר בעולם-וקשה!

הרי היה את משה? והרי היו את בניו של אהרן! ואם תגיד שכל אלה בעיה-היה את בנו של אליעזר,פנחס שקבל כהונתו לא מתוקף בנו של אליעזר וכו'.

מקורות לעיון:

מסכת נגעים פ"ב במחלוקת ר"מ ור"י ורע"ב שם.

בספרי פרשת בהעלותך יב,יב ובקרבן אהרן שם.

זבחים קב ע"א.ובתוס' ורש"י שם. ובנר מצווה ותורה אור.

רמב"ם הלכות טומאת צרעת שפסק שקרוב מותר.

ורשב"ם ב"ב נג ע"א בענייני עדות.(האם מקישין ריבים לנגעים).

 

לא הבנתי את השאלה.קן ציפור
בס"ד
משה וכל וזה הם קרובים באותה מידה חוץ מזה שמשה באמת לא כהן.

פנחס השאלה מתי הוא ניהיה כהן ולכאורה כל הסיפור שלו הוא אחרי סיפור מרים.
עיינת ברמבם ובמשנה?אנו_נימי (G+)


לא אבל לא הצלחתי להבין מה אתה שואל?קן ציפור
אני חייב לזוזאנו_נימי (G+)

תבקש ממישהו שיסביר לך

@אניוהוא

אתה חמוד. אני עדיין לא נביא. ...אניוהוא
אם אתה רוצה לשאול שאלה - תסביר את השאלה.
אל תמול שאנשים יפתחו ויבינו לבד....
לגבי משה רבינו זו מחלוקתסתם 1...
מסכת זבחים קב.

הלא אהרן אחיך הלוי.
והלא כהן הוא! הכי קאמר אני אמרתי אתה כהן והוא לוי עכשיו הוא כהן ואתה לוי
וחכמים אומרים לא נתכהן משה אלא שבעת ימי המלואים בלבד ויש אומרים לא פסקה כהונה אלא מזרעו של משה... משה ואהרון בכהניו...

ולגבי מרים באותו דף כתוב שחסד עשה איתה הקב"ה ששימש ככהן בעניינה.
השאלה בקצרה..אנו_נימי (G+)

מצד אחד,ע"פ פסיקת הרמב"ם והרע"ב(פסיקה של הטור או שו"ע אין כי הם לא עוסקים בעניינים האלה.) קרוב רואה בנגעים.הכוונה יכול לראות בקרובי אחיו אביו וכו'.הפסיקה בעניין נגעי קרובו בנגעים היא כת"ק במשנה שם(כמדומני משנה ב') כיוון שאין הלכה לעולם כר"מ.

הקרבן אהרן על הספרי דן באריכות בעניין ולא ממש הבנתי אותו עד הסוף כי הוא דן לגבי שני עניינים בו זמנית.

הוא מביא רעיון מסויים שהוקשו נגעים לריבים. הרשב"ם בב"ב מסביר למה קרוב לא יכול להעיד,שכן הוא נקרא כחלק מגופו של העד השני,שהוא קרובו ולכן העדות נחשבת כעדות האחת[לא נפסק והוכרע כרשב"ם]-מכאן הסברה לאסור קרוב בראית נגעי קרובו שכן אין אדם רואה נגעי עצמו.

ע"פ פשט המדרש ו(לענ"ד)מה שיוצא מדברי הקרבן אהרן, אהרן למד שאין אדם רואה בנגעי קרובו ולכן לא משה ולא בני אהרון יכולים לראות את נגעי מרים. לעומת זאת כולם מסכים שלפנחס היה מותר לראות כיוון שהוא דור שלישי אך מתרצים שעניין פנחס קרה אחר כך ולכן לא היה יכול לראות.

נראה שמשה הסכים עימו שכן הוא הקשיב לעצת אהרן והתפלל על מרים.

אין יתכן שאנו פוסקים שקרוב רואה בנגעים לעומת מעשי אהרן ומשה שנראה ע"פ הספרי שלמדו שאין קרוב רואה?

תשובות?אנו_נימי (G+)

@אניוהוא(מצטער על כל האיזכורים...)

@קן ציפור

יתכן שהמדרש חולק על המשנה...אניוהוא
לא נראה לי...אנו_נימי (G+)

רש"י מביא אותו ועוד כהסבר אחרון..חוץ מזה,מדרש חולק על משנה?כוונתך מה היא?

רשי הפשט לא מחוייב להלכה. יש עשרות דוגמאות לזה.אניוהוא
שהתורה רשי מפרש הפוך ממה שהגמ' אמרה עליו וכן הלכתי והפוך מפסקיו בגמ'.
מדרש הוא מקור תנאי וזה לא בעיה שהוא והמשנב לא מסכימים.

פחות מסתבר לומר דבר כזהאנו_נימי (G+)

ויש תירוץ מדהים לקושיא...

למה פחות מסתבר?אניוהוא
זה שיש תרוץ מדהים לא אומר שהוא אמיתי....
את האמת...דבריך הם חלק מהתירוץ.אנו_נימי (G+)


נגעים וריביםסתם 1...
גמרא בסנהדרין דף לד:

כל ריב וכל נגע מה ריבים שלא בקרובים אף נגעים שלא בקרובים:

והקב"ה עשה עם מרים חסד ששימש ככהן בעניינה. זבחים קב.
הגמ' לא נפסקה להלכה.אנו_נימי (G+)

וזה נחמד לצטט את הגמ' בלי להסביר איך זה מתרץ..

תירוץאנו_נימי (G+)

חיפשתי ומצאתי:

ידוע כי אין הלכה לעולם כר"מ כיוון שאיננו עומדים על דעתו וטעמו.

בנגעים ר"מ הוא הסובר שאין קרוב רואה. ת"ק חולק עליו והלכה כמותו.

משה ואהרן, שהיו הקרובים ביותר למתן,ידעו את התורה על בוריה על כל טעם וזיז שעתיד תלמיד לחדש. הם הבינו את טעמו של ר"מ(שכן כמדומני שלעתיד לבוא הלכה כמותו) ופסקו כמוהו.

אבל אנן אין לנו אלא דברי ת"ק.

לענ'ד בעיה חמורה להגיד דבר כזה.אניוהוא
הלכה היא הלכה.אניוהוא
קשה להגיד שמשה עשה הלכה אחת ואנחנו לא מבינים אז עושים אחרת.
למה לא?אנו_נימי (G+)

ישנם כמה מקרים כאלה.

להגיד אמירה כללית שיש מקרים כאלה זה לא ראיה.אניוהוא
אני לא זוכר כרגע מקרים כאלה.

וכמובן שכשיש תרוץ אחר שהוא פחות דחוק - עדיף.
זה עיוות קל של הכלל. תנא קמא = רבי מאיר, שהריהדוכס מירוסלב

סתם משנה כרבי מאיר.

הלכה כרבי מאיר לפעמים.

הכלל הוא שאין הלכה כרבי מאיר מחבריו, שלא עמדו על טעמיו.

סליחה-צודק.אנו_נימי (G+)

תנא קמא אינו ר"מ בנגעים שכן במפורש חולק ר"מ על ת"ק.

ובכול מקרה פסקו רמב"ם ורע"ב כת"ק.

כי לא כל תנא קמא הוא רבי מאיר אלא "סתם משנה".הדוכס מירוסלב

כלומר סתם משנה כשרבי מאיר לא מוזכר הוא רבי מאיר.

וגם אחרים, יש סברא שזה רבי מאיר

אכן.אנו_נימי (G+)אחרונה


תשובה על סחיטהפשוט אני..

נניח אתם יודעים על אדם כלשהו, שהוא מתכוון לעשות מעשה חמור מאוד. 

למשל לשדוד בנק.

 

 

אתם מאיימים עליו שאם הוא לא ייתן לכם חלק מהשלל, אתם תדווחו עליו למשטרה.

הוא לא מוכן לשלם, ואתם מדווחים למשטרה כמו שאיימתם.

 

 

אני חושב שאין חולק על כך שהאיום הוא מעשה חמור מאוד, ויש לעשות עליו תשובה. כלפי האדם וכלי המקום.

 

אך מה לגבי מימוש האיום, כלומר זה שבסוף סיפרתם למשטרה? האם צריך לעשות על זה תשובה? האם זה מעשה רע?

 

מצד אחד, עשיתם את זה מתוך טעמים אגואיסטיים, מתוך חמדנות ונקמנות וכו'. הנפש שלכם הושחתה, אין לי ספק.

מצד שני, סוף סוף המשטרה עצרה בזכותכם אדם מסוכן ומנעה ממנו להוציא לפועל את זממו, ואולי בזכותכם חייהם של אנשים ניצלו (של השודד עצמו ושל עובדי הבנק).

 

מה דעתכם? צריך לעשות תשובה על ההלשנה? אם כן, איך?

מתוך שלא לשמה יבוא לשמה אבלקעלעברימבאר

צריך לשעו תתשובה גם על כוונות לא טובות בלב, לא על המעשה. על זה נאמר "על חטא שחטאנו לפניך בהרהור הלב". פשוט להצטער על הכוונה הרעה, לא על המעשה. ולחשוב שאם הייתי באותה סיטואציה היית ימסגירו למשטרה רק מטעמים טובים. זה נקרא חרטה. לחשוב שהייתי חזר לעבר ועושה אחרת

כלומר מול אותו אדם לא היית מבקש סליחה?פשוט אני..
בפן המעשי - לא עשית לו משהו רע,קעלעברימבאר

כי זה היה מוצדק (לא קראתי את הסיפור לפרטים)

אולי לבקש סליחה על הצער שצעירנו לפני התלונה למשטרהקעלעברימבאראחרונה
כיוון ש-"לא בשמים היא", אלא כל אחד לפי ההשקפהפ.א.

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

אם אתה ציני אני אתך.סיעתא דשמייא1
אם הם רבותיך אז כןנקדימוןאחרונה
פורים שני
לא מוצא זמן ללמודאבא פגום

אשמח לעצה, לא מצליח ללמוד תורה.

אני קם כל בוקר בחמש כדי להגיע לעבודה מוקדם, לעשות את ה 9 שעותןלחזור מספיק מוקדם למשפחה ולהיות עם הילדים.

אני מגיע בערך ב 17:00 ואז קצת עם הילדים, סידורים וכבר מגיע זמן השכבות שלוקח שעה ואני מוצא את עצמי פנוי רק ב 21:30 במקרה הטוב (אם אין קניות באותו יום) וזה לפני שישבתי לדבר עם אשתי. רוצה ללמוד אבל כבר אין כוח. ניסיתי בעבר ללכת לשיעור דף יומי ב 22:00 אבל המוח כבר לא מתפקד בשעות האלה ולא מצאתי שזה ממלא אותי. מנצל את הנסיעות ל/מהעבודה לשתיים מקרא ושיעורים באוזניות אבל מרגיש שזה ממש לא זה. אשמח לעצות, תודה

שבת זה המאני טייםחתול זמני
בחן את עצמךשפוי

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה  

אשמח לעוד עצות ☺️אבא פגום
אתה נבחן כשיש לך פנאיאלעדאחרונה

אם ה' יתברך רואה שכשיש לך זמן אתה כן פותח ספר
ולא סתם מתבטל, ניצחת.

המלצות לספר בים דרכך וסדרת אש החסידותאבא פגום

אין לי כמעט זמן ללמוד תורה, לומד קצת הלכה, מחפש להעמיק ושמעתי על הספרים בים דרכך וסדרת אש החסידות, יצא למישהו ללמוד אותם? יש המלצות? למי מתאים? האם שווה לכל נפש או כתוב בשפה גבוהה מידי?

תודה🙏

אש החסידות חזק מאודאחד איש
בשפה פשוטה. זה חסידי ממש אם אתה בעניין אז זה מאוד טוב.  בים דרכך גם טוב זה עיבוד כזה של הרב מורגנשטרן
עוד מישהו מכיר? המלצות?אבא פגום
לפני זמן מה סיימת את בים דרכךאלעד

ספר נפלא לעובדי ה', אבל תובעני
זה לא ספר שקוראים בשבת לפני השנ"צ

מה הכוונה תובעני?אבא פגוםאחרונה

קשה לקריאה?

או תובעני מבחינת עבודת השם? 

מה המקור למשפט "הרבה שלוחים למקום"?מתואמת

מסתבר שזה לא ציטוט מדויק מחז"ל...

גוגל וג'מיני לא עזרו לי מספיק, אז אני פונה לעזרת החוכמה האנושית...

אז מה המקור לכך? (מן הסתם זהו שיבוש כלשהו של משפט אחר בחז"ל...)

בחז"ל זה "הרבה הורגים למקום" תענית דף י"ח עמוד ב'הסטורי
אבל נכון שהרבה מקורות במפרשים שציטטו את זה, הביאו בנוסח של "הרבה שלוחים למקום" והמשמעות בהקשר שם, היא אותה משמעות.
תודה רבה!מתואמת
אז איך קרה שהציטוט השתנה לשלוחים?
אני לא יודעהסטורי
אבל כפי שכתבתי, במקור המשמעות היא שאם טריינוס לא יהרוג אותם, יש הרבה שליחים להרוג - דובים, אריות וכו'.

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

תודה רבה!מתואמת
הרבה פעמים ברשי (בכמה וריאציות)טיפות של אור
שמות טז לב, איוב לז ח, יומא פז עמוד א, שמות כג ז, דברים לב לה, שמות ד יג
אולי הוא שינה מלשון הגמרא בתענית שהזכירוטיפות של אור

בהשראת המכילתא

 

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

 

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

תודה רבה! עוזר לי מאוד.מתואמת
בשמחה 😊טיפות של אוראחרונה
איזה ספרי קודש אתם רוצים..אנונימי 14

א. שייכתבו כמותם ולא מספיק נכתבו?

ב. שלמיטב ידיעתכם טרם נכתב כזה?

(תכלס לא חייב להצמד ל2 הקטגוריות.. תכתבו חופשי)

(אולי גם הודות לשרשור נחשף לספרות שלא ידענו שיש..)

אפשר תשובות כלליות אפשר תשובות מיוחדות..


אני אתחיל.

א.  קלאסי-  ספר שינסה לפרט ולבאר יותר את הלכות בין אדם לחברו וכן ספר שינסה לפרט להסביר ולבאר את נושא אהבת ה' ויראת ה' כפי שמעורר על זה הרמחל (שוב, לא פירוש למסלש אלא חיבור עיוני ומעשי על שני ענפים גדולים אלו.).


ב. הייתי רוצה ספר על הלכות שבת שלא יכתב על סדר השוע, אלא פשוט יחשוב על איך נראה יום חול שגרתי אצל רוב האנשים וביחס לכל פעולה ופרטיה ירשום מה דינה בשבת..

הייתי רוצה לכתוב ספר כולו על מצוות "מעקה"אריק מהדרום

על שלל הלכותיה והרעיונות הפילוסופים שכרוכים בה.

אבל מי יקרא את זה?

א. בהצלחה בעבודה החדשה. (קפץ לי מצמע)אנונימי 14

בהנחה שהיית רציני , אז כוונתך בין היתר שמצצות מעקה קשורה לנושא ביטחון והשתדלות, השגחה?

אשמח לחידוד..

שאלות חזקות!אשר ברא
מה שאני רוצהחתול זמני

זה חיבור מאוד מעמיק ושיטתי על מדרש רבה + אגדות ירושלמי. לא כמו עץ יוסף או אפילו יפה מראה אלא יותר סגנון מהרש"א. או טוב יותר, כמו הפירושים הממש ממש ארוכים של מראה הפנים על אגדתות מסוימות.

 

או: ספר שיאגד את כל אגדתות ירושלמי (קיים כבר) אבל יביא את כל המפרשים הקלאסיים של הירושלמי (קורבן העדה / פני משה / רידב"ז כו'). אולי גם חיבור כזה שמביא רק אגדתות ירושלמי מקוריות שאין להן מקבילות במדרש רבה / בבלי.

יש לי חבר שמחבב את מדרש רבהטיפות של אוראחרונה

ויום אחד הוא נתקל בפירוש 'תפארת ציון' מלפני מאה ומשהו שנה והתרשם ממנו מאוד

 

(יש בהיברובוקס את הכרך על מדרש רבה אסתר. אני לא מכיר את הפירוש בעצמי)

אההה , שאלה מעולה!אני:)))))

אכתוב ב"נ בהמשך

שומרת את השרשור

הוא לא המריא (; לא נורא..אנונימי 14
לא בדיוק ספר, ואולי קיים כזה (תספרו לי אם כן!)מרגול

כמו ברכון רק של שחרית מקוצרת ליחיד (יחידה למען הדיוק).

לימים שהזמן דחוק. וגם זה יותר נוח (חוברת קטנטנה במקום סידור שצריך לדפדף).

ותכלס אולי גם למנחה (גם ככה קצר)

כאילו סידור לאשה , אבל רק שחרית ומנחה ליוםאנונימי 14
חול, וגם שם לא כל התפילה אלא המינמום שנשים צריכות לומר?
כן, ואפילו בנפרדמרגול

ממש בשביל הימים הלחוצים שיוצאים מהבית מוקדם ואין זמן בכלל בכלל.

ובנפרד בשביל הפרקטיות…


אגב, גם ככה יש מלא דברים שנשים לא אומרות, בטח בתפילת יחיד, גם כשזמנן בידן (תפילין, קורבנות…)


הרי יש הלכות על דילוגים ומה המינימום שכן חייב בשחרית וכו. אז כזה. מאוגד במשהו קטן כמו ברכון של כמה דפים (האלו בלי השירים החסידיים, שזה נטו ברכת המזון)

יש כזה! עם מסלולים לפי הזמן שיש לךנפש חיה.
כן! נקרא "תהילת נשים" , אני יודעת שיש שם שחריתנפש חיה.


וגם אם אני לא טועה

מנחה, ראש חודש, חגים... 

פרשת השבוע לפי התלמוד הירושלמישירהבו
מחפשת מקורות/ שיעוריםאשר ברא

בנושא של 'התלהבות', איך לקיים דברים ביותר אש פנימית.. דבקות וכו'..

ה' ישמח אתכם, תודה

אני לא מכיר מספיק את כתביו אבל אולי אחריםאנונימי 14

ידעו..

זכור לי במעורפל שיש התעסקות בזה בכתבי

האדמור מפיאסצנה היד..

אכן.אחד איש
הכשרת האברכים עסוק בזה
תוכל לפרט?אשר ברא
...אחד איש

הרבה מפיאסצנה מביא שם הרבה על עבודה עם דמיון ומסביר למה חשובה התלהבות זה די ארוך ועבודה תהליכית לא משהו שאני עכשיו יכתוב פה בדקה.

בחבד אגב יש הרבה דיבור על התלהבות מתוך התבוננות תוכלי למצוא אצל אדמור הזקן הרבה התבוננויות על זה

וזה לא בדיוק מה שביקשת אבל על הצד שאולי כןאנונימי 14

אז תחילת פרק כו בתניא מדבר על שמחה ועצבות..

אבל שוב זה קצת שונה..

שווה לעיין שם בכל מקרה😃

זהו..אשר ברא

על שמחה ועצבות יש מלא!

אבל ספציפית על הנקודה של התהלבות פחות מצאתי..

תודה

צריך לדעתאחד איש
הרבה פעמים קושי בהתעוררות הלב והתלהבות תלוי לפעמים במצב נפשי שצריך לעבוד עליו או באיזה תפיסה מסוימת על ה' או על עבודת ה' שצריך לשפץ ועוד עניינים שלאו דווקא הפתרון שלהם זה להוסיף התחזקות על עניין ההתלהבות בעצמו אלא העניין הוא המסביב. להבין מה מונע מהלב להיפתח מה יושב עליו
^^ יפה מאוד שכויחאנונימי 14
נכוןאשר ברא
אבל אני מדברת על השלב של אחרי, שהבן אדם נמצא כבר בשמחה ורוצה להגביר התלהבות (:
אז לדעתי הכשרת האברכים יכול להיות טובאחד איש
מניח שיש כל מיני ספרים חדשים של הדור הזה וכל מיני שיעורים בנושא לא מכיר מספיק אבל מן הסתם אפשר למצוא
לא מכירה🙈אשר ברא
תוכל לפרט?
מסילת ישרים פרק זפצל"פ
ואמנם, התבונן עוד, שכמו שהזריזות הוא תולדת ההתלהטות הפנימי, כן מן הזריזות יולד ההתלהטות. והיינו, כי מי שמרגיש עצמו במעשה המצוה כמו שהוא ממהר תנועתו החיצונה, כן הנה הוא גורם שתבער בו תנועתו הפנימית כמו כן, והחשק והחפץ יתגבר בו וילך. אך אם יתנהג בכבדות בתנועת איבריו, גם תנועת רוחו תשקע ותכבה. וזה דבר שהנסיון יעידהו.

ואמנם כבר ידעת, שהנרצה יותר בעבודת הבורא, יתברך שמו, הוא חפץ הלב ותשוקת הנשמה. והוא מה שדוד המלך מתהלל בחלקו הטוב ואומר (תהלים מב, ב): כאיל תערג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלקים, צמאה נפשי לאלקים וגו'. (תהלים פד, ג): נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה'. (תהלים סג, ב): צמאה לך נפשי כמה לך בשרי. ואולם האדם אשר אין החמדה הזאת לוהטת בו כראוי, עצה טובה היא לו שיזדרז ברצונו, כדי שימשך מזה שתולד בו החמדה בטבע, כי התנועה החיצונה מעוררת הפנימית, ובודאי שיותר מסורה בידו היא החיצונה מהפנימית.


אך אם ישתמש ממה שבידו, יקנה גם מה שאינו בידו בהמשך, כי תולד בו השמחה הפנימית והחפץ והחמדה מכח מה שהוא מתלהט בתנועתו ברצון. והוא מה שהיה הנביא אומר (הושע ו, ג): ונדעה נרדפה לדעת את ה', וכתוב (הושע יא, י): אחרי ה' ילכו כאריה ישאג.

השיעור הכי טוב לנושא הזה הוא בליבנו פנימהמחפש אהבהאחרונה

בהצלחה!

שבועות!!אשר ברא
שתפו בהכנה שלכם לחג.. וגם אשמח למקורות מומלצים..
מבין שהתחלת הלילה את התיקוןזיויק
וברצינות: מהרל תפארת ישראלזיויק
ההכנה הכי גדולה:קעלעברימבאר

לספור את העומר 49 יום

לכן קוראים לחג שבועותקעלעברימבאראחרונה

אולי יעניין אותך