איזה כיף שחזרנו לפורומים!!!!
עכשיו לא יהיה פה משעמם...\
אבל כדי שלא יהיה משעמם תתחילו לרשום הודעות( מחייב שלא יהיו משעממות!!!)\
ב =] תמיד!!!
איזה כיף שחזרנו לפורומים!!!!
עכשיו לא יהיה פה משעמם...\
אבל כדי שלא יהיה משעמם תתחילו לרשום הודעות( מחייב שלא יהיו משעממות!!!)\
ב =] תמיד!!!
צופיהדימונה? מה איבדת שם?
אולפנת נריה זה בנריה. יש שם בנות מדולב (כבווווד), טלמון, נריה, חרשה, חשמונאים וכוכב יעקב.
נריה זאת התנחלות ליד דולב (היישוב הכי שוס) במערב בנימין. אנחנו הבאים בתור בפינוי (טפו טפו טפו!! - אנ'לא מאמינה באמונות טפלות - אבל מה יזיק?!).
זאת אולפנת בני עקיבא. אנחנו המחזור הראשון של כיתה ט' שם (כיתות ז'-ח' יש כבר 6 שנים) ובגלל זה אין לנו חדרים ולא קראוונים (בגלל ש- "במילא עוד שניה הולכים לפנות אתכם אז אנחנו לא מאשרים להכניס קראוונים ליישובים") אז אנחנו ישנות כל הכיתה (23 בנות) שזה גם כל האולפנה, בבית כנסת הישן של נריה על הרצפה עם מזרנים, ואנחנו מתקלחות בספרייה. זה ממש כיף, אבל יש בזה גם פווול חסרונות, כמו זה שאין לנו השבעה. אז עשינו לעצמנו.
חברות שלי שמו לנו בטוש של האמבטיה גואש, וכשחברה שלי התקלחה, אני ועוד מישהי חיכינו לה, ופתאום שמענו אותה צורחת: "ככככככככככככככככככככץ!!! יוצא לי צבע ירוק מהטוש!!", ואחר כך ראינו שכל המקלחת הייתה מלאה בגואש ירוק. חברה אחרת שלי שלי שמה לנו תיונים בניאגרות של השירותים וכל פעם כשהורדנו את המים ירד לנו תה.
אני חצי פולניה (ה' ישמור), רבע הונגרית, רבע טריפוליטאית (העדה הכי מוקרצת אבל הכי שווה) ואיפשהו גם רוסיה (רחמנות עלי!! איזה שילוב גרוע). זה די פילוסופי, אבל זה מה שיש. איכשלאיהיה, אנחנו הולכים לפי הטריפוליטאים (טריפולי זאת העיר בירה של לוב בצפון אפריקה) כי סבא שלי עלה משם. למה בעצם?
) (ל"תצופיה
צופיהקבלו!!

ב"ה
ברמה כל שהיא.
כשמישהו מעצבן אותי ממש אז כן. בדרך כלל אני לא הולכת מכות...
אין לי מצברוח לזה
יש עם זה בעיה בהלכה?
בנטיעות וכזה נראה לי שכן
במחנה יש משהו נפרד
יש למישו אולי?
לאיזה גיל, איזה חלק שקשור לתפילה?
חלק ממערך בת מצוה
באמת להעביר להם את ההרגשה שתפילה זה לא עול, זה לא עוד משימה מעיקה שצריך לסמן עליה וי..
להלן מערך שיעור של חצי שעה בנושא תפילה, המיועד לנוער דתי בכיתה ו' ומחולק לשלושה חלקים של 10 דקות כל אחד. המערך מותאם לגיל ולרקע הדתי של התלמידים, תוך שימוש בשפה פשוטה ופעילויות קצרות וממוקדות:
חלק ראשון: פתיחה והיכרות עם הנושא (10 דקות)
מטרה: לעורר עניין ולחבר את התלמידים לנושא התפילה.
דקה 1-2: שאלה פותחת
שאל את התלמידים: "מה אתם מרגישים כשאתם מתפללים? משהו מיוחד או אולי משהו שקשה לכם בזה?"
תן ל-2-3 תלמידים לשתף בקצרה (30 שניות לכל אחד).
דקה 3-5: סיפור קצר
ספר סיפור קצר על חנה מהתנ"ך (שמואל א', פרק א'): "חנה התפללה בלב שלם לבקש בן, והתפילה שלה הייתה כל כך חזקה שהיא ממש דיברה עם ה' כמו עם חבר."
שאל: "מה אתם חושבים שהפך את התפילה שלה למיוחדת?"
דקה 6-10: דיון קצר
שאל: "למה לדעתכם חשוב להתפלל? מה זה נותן לנו?"
עודד תשובות כמו: קשר עם ה', שקט בלב, תחושת תמיכה.
חלק שני: הבנת התפילה דרך פעילות (10 דקות)
מטרה: להמחיש את המשמעות של התפילה בצורה חווייתית.
דקה 1-2: הסבר קצר
אמור בצורה פשוטה: "תפילה היא כמו שיחה עם ה'. לפעמים אנחנו מבקשים, לפעמים מודים, ולפעמים סתם רוצים להרגיש קרובים."
דקה 3-8: פעילות קבוצתית
חלק את הכיתה ל-3 קבוצות קטנות.
תן לכל קבוצה משימה:
קבוצה 1: כתבו 3 דברים שהייתם מבקשים בתפילה.
קבוצה 2: כתבו 3 דברים שהייתם מודים עליהם.
קבוצה 3: כתבו 3 דברים שמרגישים לכם קרובים ללב בתפילה (למשל: שיר, מילה או רגע).
כל קבוצה מקבלת דף ועט, ויש להם 5 דקות לעבוד יחד.
דקה 9-10: שיתוף מהיר
נציג מכל קבוצה משתף בקצרה (30 שניות לקבוצה).
חלק שלישי: סיכום וחיבור אישי (10 דקות)
מטרה: לעזור לתלמידים לקחת את הנושא איתם ליום-יום.
דקה 1-3: דבר תורה קצר
אמור: "בתפילה אנחנו לא רק מדברים, אלא גם מקשיבים. כמו שכתוב בתהילים 'קרבת אלוקים לי טוב' – כשאנחנו מתפללים, אנחנו מתקרבים לה'."
דקה 4-7: פעילות אישית
תן לכל תלמיד דף קטן וכתוב עליו: "כתבו משפט אחד שהייתם רוצים להגיד לה' בתפילה שלכם היום."
תן להם 2-3 דקות לכתוב בשקט.
דקה 8-10: סיום מעודד
אמור: "כל תפילה חשובה, גם אם היא קצרה או פשוטה. נסו השבוע להתפלל משהו קטן מהלב שלכם."
סיים בשאלה: "מי רוצה לשתף את המשפט שלו?" (רשות, לא חובה).
הערות למנחה:
שמור על אווירה קלילה ומכבדת.
התאם את הקצב לפי התגובות של התלמידים – אם חלק אחד מתארך, קצר את הבא.
הבא דף ועטים לפעילויות.
אם זה בשבת קודש תעביר בעל פה.
בהצלחה!
אני ממש מסכימה איתך..
אחי אהוביה
אחי אהוביהאחרונהחברה שלי מחפשת וכדאי גם סניף שהוא נורמלי ולא עכשיו ממש חילוני (סניף מעורב זה ממש אחלה)
טוב נושא קשוח אז ככה..
בתחילת ההדרכה היה לי ולמדשית שלי(נקרא לה א )בעיה עם עוד מדשית שלנו(נקרא לה ב) (אנחנו רביעיה). היה קשוח ממש. מלא אנשים התערבו בזה (הקומונרית, מהנוער ובכללי כל הצוות וכו)אומרת דוגרי הרבה מזה זה אני ומדשית א הגזמנו וחיפשנו אותה מלא ממש וכל דבר שעשתה הערנו לה ודווקא מדשית ב היתה בהקשבה וכיבדה ממש וממש השתדלה לשנות(מה שאני משה לב בדיעבד עכישו אז סתם הייתי חמה עליה ברמות לאיודעת להסביר למה).
אחרי התערבות ודיבור הבעיה נפתרה(לפחות ככה אני ראיתי אתזה.) ביקשתי סליחה ושמנו את הדברים מאחורה.
עכשיו שמתי לב שמדשית א כל הזמן מעירה/ מחפשת את מדשית ב כאילו על סתם דברים היא איחרה טיפה כי אבא שלה במילואים ועזרה קצת בבית והיא עשתה פרצוף ואמרה לי אחכ שזה לא ניראה לה ובכללי על כל דבר היא מעירה מעקמת אף וכו.
עכשיו יש לי התלבטות אם להעיר לה ולהגיד לה כאילו היה מריבה את צודקת אבל שמנו תדברים מאחורינו תני לה קצת להוכיח את עצמה לא כל הזמן להסתכל בזכוכית מגדלת על מה שהיא עושה. או להתעלם ולראות מה יקרה ואולי להגיד לקומונרית
קיצור מקווה שיצא מובן מה אומרים?
מצרף סרט קצר שעשינו, מסוקרן לשמוע תגובות ומחשבות שלכם עליו
במשפט - יוני המדריך, חותך את הקשר עם סיגל מבני עקיבא, בשם התחזקותו הרוחנית, אך מגלה שההתמודדות רק מתחילה.
מה עושים בחודש ארגון? לגבי צביעת קירות
רעיונות לקטעים/משפטים לקלסר הדרכה?
וכמובן רעיונות למה להכניס לבפנים (חוץ מהכנת פעולה, רעיונות לערבים וכו)
ואשמח גם לקטעים ולמה להכניס לקלסר של נחשון (קטעים על עשיה וכו)
תודה רבה!