הגיוני מאוד שכרגע אין לך כיוון כל כך.כי עכשיו החיים שלך הם תורה.

אני פחות דוגלת ומאמינה במירוץ החיים.

בעז'ב כשתסיים צהסדר תייהיה לך שנה שלמה לפסיכו לעבוד ולהרוויח קצת כסף ואז לחשוב מה תרצה ללמוד.

שכן יהיה לו ברור בין מה הוא מתלבט, בכללי, גם אם על דרך השלילה. להרגיש שהוא כן חושב באופן אחראי על זה ולא אהלה בבאלה.

נקודה שנראית לי חשובה גם לעצמי, לא להיות מקובעת, להבין שהחיים יקחו אותנו ותמיד אפשר וצריך "לחשב מסלול". לפעמים צריך לחשב אותו מחדש עם ביטחון ואחריות.   

(אם הוא מתכוון להישאר ללמוד, חשוב לי להרגיש שהוא חרוץ ואחראי. שיוכל לקחת אחריות כלכלית אם צריך.)

 יותר ממה הוא רוצה ללמוד, הייתי רוצה לשמוע באיזה תחום הוא מעוניין להתפתח בחיים עצמם. ארצה לשמוע על ניסיון עבודה שהיה לו. כי זה מעניין אותי, לא כי זה ראיון עבודה. 

(אין לי מספיק ניסיון כדי לדעת איך זה משפיע על הקשר, אבל הגיוני לי שזה משפיע על הביטחון שהבחורה תרגיש ממנו, אם אפשר לסמוך עליו)

(ואהבתי את החתימה אבל אתה בטוח שזה ציטוט מליקוטי מוהרן?)

החתימה איננה ציטוט אלא יותר נכון הפשטה של הפסקה בליקוטי מוהר"ן ח"א.

ראיתי את זה בספר "אין מקום רחוק" וממש אהבתי את הצורה שהסבירו את זה. 

וקראתי וזה היה נשמע רלוונטי לשלי

הנקודה הסופית סופית?

נראלי היא שלמרות שנורא בא לנו על מישהו שמלכתחילה יש התאמה גם בנק' הזו(שהיא די עקרונית כן?) בסופו סופו של דבר זה עיניין של כימיה.

ואם מישהי שמאוד עקרוני לה שהבנאדם יהיה סגור על מקצוע ויכניס כסף כמו שעון שוויצרי בסוף בדיעבד עשויה למצא את עצמה מאושרת עם מישהו שממש לא מתאים לקריטריון הספציפי הזה.

פשוט צריך בהירות הדרך.

מקוה שהצלחתי להסביר

אממ כמובן שעדיף שישר ילך ללמוד ישר.

אבל כמו שאמרו פה. לא לכולם זה מתאים(ויכול להיות שמי שמתאים לו לעבוד כל החיים בעבודות מזדמנות או עבודה קבועה בלי תואר זה לא מי שמתאים לי אישית...אבל הוא עדין אופציה קיימת במערכת...)

וכמו כן,לבנים לוקח פי כמה וכמה זמן משום מה להיסגר על מה הם רוצים ללמוד.

אז אולי כן שווה לתת צאנס למישהו שאומנם כבר עזב את הישיבה כי כבר לא מסוגל ללמוד יותר ועדין לא מצא את התואר הנכון בשבילו(בהנחה שמעוניין ללמוד תואר), זה כן טוב שיעבוד במשהו.

אולי בעיניי ובעינייך זה נכנס תחת ההגדרה בזבוז זמן, אבל מי אמר שזה לא פרק זמן הכרחי בשבילו להתארגן על עצמו?

אם הוא בינייש הוא יכול לחשוב מה לעבוד אחרי הנישואים

ומציאות אחרת.

נטיית ליבי הטבעית היא להגיד שכן. אני מעדיפה שיהיה לו כיוון לגבי מקצוע בחיים. ואפילו אפריז ואומר שמעדיפה שהוא כבר יתחיל לקדם את עצמו בכיוון הזה.

אבל האמת האמיתית היא שלימוד תורה הוא מרכז החיים. לפחות שלי. ובשביל תורה נותנים הכל.

הנקודה אצלי לפחות היא להרגיש בטוחה ליד הבחור. להרגיש שמה שהוא עושה כרגע זה מבחירה ומהבנה של ההשלכות עד תומן.

ואם הוא לומד תורה ומבין שהחיים הולכים להיות ברמה של לחם עוני ומים במסורה וזה מה שזורם לו, אז אחלה אני אשקול את זה בשיא הרצינות.

אבל אם הוא בטוח שהעולם עובד לפי הזמנה אישית וכלכלת הבית תפול לו מהשמים, או בפחות קיצוני, פשוט לא חשב על זה, זה טיפה יותר מפריע לי.

גם אם יש לי תחושת אי נעימות ממישהו שלא סגור עדין(שלמעשה רוב מי שיצאתי איתו היו כאלה) התחושה הזו דיי מתפוגגת בקלות כשהוא מסביר את עצמו ואת זה שמעוניין לדאוג לפרנסה עד שיבחר מה ללמוד וירכוש את ההשכלה המתאימה, גם אם ברמה של ניקיון חדר מדרגות....

ויש עוד נקודה שככה אני מתייחסת להתעסקות סביב לימוד המקצוע, מעבר לפן הכלכלי.

זה מלמד המון המון המון על בנאדם מה הוא בוחר ללמוד ובמה לעסוק בחיים.

אוהב להיות עם אנשים או אוהב יותר לבד, אוהב ככה או אחרת. רוצה לתרום באיקס ולא בוואי.

כמו כן, הדרך ללימודים היא דיי מאתגרת(לא תמיד אבל לרוב כן צריך להשקיע משהו כדי להתקבל ולהצליח להחזיק במהלך התואר) אז בנאדם הבוחר בתואר זה או אחר זה כן קצת מורה על כיוון של החלטיות, נחישות דבקות במטרה.

ועכשו אחרי כל החפירה...ובנימה אופטימית זו,

הסתייגות "קלה" אך הכרחית...

יתכן גם בחור מצויין שכל מה שעושה זה לומד ולא חושב איך יפרנס או לא נחוש בדעתו להיות פרופסור לפיזקה...

"מאת ד' הייתה זאת היא נפלאת בעייננו"....

שבת שלום

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳