היו לי הרבה חלומות ללדת בלי אפידורל.. אבל תכלס- לא באמת האמנתי שאני יכולה. תמיד אמרתי שכל לידה- אני אנסה בלי ומקסימום אקח.
הפעם הגעתי בבוקר לבי"ח- מיד כשבדקו אותי הייתי פתיחה 4 וכאאאב לי (כי אין לי כח סבל. ככה גיליתי בלידה הקודמת) והתחננתי לאפידורל דחוף, לא הפסקתי לזוז מהכאב.. כשהתפנה חדר לידה- לקחו אותי מיד וכ"כ כאב לי וקלטתי שאין מצב שאצליח לקבל את האפידורל (פשוט לא יכולתי להרפות את הגוף מהכאב ולקבל את הזריקה..). ברגע הזה ממש פחדתי. ממש. ביקשתי בבכי בערך לקבל לפחות גז צחוק.. ועברתי למיטה של חדר הלידה, בדקו אותי והתחיל לחחחחץ... כמה צירי לחץ והנסיכה הייתה בחוץ
עכשיו אני יכולה לחייך
אמנם אני מרגישה קצת בטראומה מהעניין, הילדה הייתה תוך שעה וקצת מהרגע שהגענו לבי"ח בחוץ.. אבל התחושה שהצלחתי בלי אפידורל והחוויה המטורפת של הלידה הטבעית- ממש משמחים אותי. ב"ה על כל הטוב והחסד שגמל עליי.
סתם רציתי לשתף את סיפור הלידה שלי, אבל יש גם שאלת בונוס למי שיכולה לענות מניסיון-
איך מתגברים על הפחּד מללדת כ"כ מהר? מרגיש חוסר שליטה מוחלט. וסכנת חיים (זה ממש מה שהרגשתי). לא יצאתי מאוחר מידי ופתאום זה טסס. מפחיד שיכולתי ללדת באוטו..
תודה לעונות!!
שבת שלום!
😂