בחיים לא הייתי יוצא עם אחת שקוראים לה פאטימה...

איזה גזענות

על זה לשלול?!

מה היא אשמה שנולדה להורים בדואים

בין משה וחיים לשמי שלי.

מרוב שהוא יפה, גם בנים רוצים אותו. 

תחשוב על זה...

מושית, חַיִימַה, שמשונה... וכן על זה הדרך 

שכחתי, תודה נפש. 

יש לי בעיה עם שמות שאני לא מתחברת אליהם.

יצא לי הרבה פעמים שבחורים שלא התחברתי לשם, גם לא התחברתי בכללי לבן אדם.

אבל לא יודעת כמה זה נכון... 

אה וברור שלא פוסלים חח

אולי כדאי לשנות את הגישה בשרשורים..

במקום "הייתם פוסלים על זה"?   - "הייתם מתגברים על זה"?

ואם השם בנאלי לחלוטין - הוא גם יהפוך למיוחד.

בקיצור,

כנראה שאני לא מחזיק משמות.

אנחנו לויים ולא קוראים לנו כך.

לדבר עם האיש ובהחלטה משותפת לפני החתונה, להחליט שברישום נישואין במשרד הפנים, מוסיפים שם משפחה שני לכהן/לוי. בשנים האחרונות אני שומעת יותר ויותר כאלה. יש מצב שגם לכהנים ולויים עצמם קשה להיות אחד מתוך מאות אלפים באותו שם והם יוזמים את זה בעצמם. בוחרים שם נוסף קצר וזה לא מסרבל אלא מייחד אותם מתוך כל האחרים. וכך אפשר להיתקל ב: כהן-נוב, כהן-אהרונוב, כהן-סיטון, כהן-אור, כהן-חדד, לוי-סלסני, לוי-נוימנד, סרי-לוי, וכו'.

ובגלל חלק מהשמות האלה, נראה לי שפספסתם את הקטע.

הרעיון הוא שיש להם שם משפחה שלא מובהק שהוא לוי/כהן, והם מוסיפים לו (צריך אישור מיוחד במשרד הפנים, אגב) את היחוס, כדי שלא ישכח היחוס.

ורוב משפחות שבט לוי הם מוחזקות פרט לבודדות שיש להן יחוס ברור... וגם אז אצל רובן מדובר ביחוס רעיוני ולא כזה שתופס מבחינה הלכתית ועדיין חוזרים לדין חזקה.

שם המשפחה שלו היה רק שאמה. היו אנשים שחשבו שהוא לא יהודי בגלל שמו. למזלו, יש מסורת במשפחתו שהם כוהנים. אז הוא הוסיף לעצמו באופן רישמי את השם הכהן, ועכשיו שם המשפחה שלו זה שאמה הכהן.

ויש המון כהן ולוי שיש להם מסורת מפורשת שאינם משבט לוי (סיבות של אימוץ, גרות, דברים כמו שקרו בפרס, התבוללויות).

יש רשימה קטנה בויקיפדיה של שמות משפחה כאלה שמיוחסים לשבט לוי עם מקורות...

היה לי מורה שאישתו נפטרה. הוא יצא עם מישהי שהוא ואישתו המנוחה עבדו איתה באותו בי"ס, אבל שמה הפרטי היה כשם אישתו ז"ל. אז הוא ביקש, והיא הסכימה, להוסיף לעצמה שם אחר לכשיתחתנו. ואכן, הם עברו להשתמש בשמה החדש. [הדבר היה חשוב לא רק לו עצמו אלא גם לבתו מאישתו הראשונה.]

כשהדברים נוגעים לשם המשפחה, ומדובר באישה שתצטרך מרגע החתונה לשאת שם שנשמע לה דוחה, לא נעים או מפריע בכל צורה אחרת, היא בהחלט יכולה לבקש מבעלה לעתיד שיחליף את שם המשפחה שלו. מאידך, שם המשפחה של הבחורה לא צריך להפריע כי הרי ברגע שהיא תתחתן, כבר לא יקראו לה כך.

בכל מקרה, לפסול בגלל שם, זה טיפשי. אם זה לפני שמכירים, זה מעיד על בן אדם שיטחי שפוסל על שטויות, ועל ידי הפסילה הזאת הוא מציל את בעלת השם מלבזבז עליו את זמנה. אם מדובר אחרי שמכירים, אז זה רק תירוץ. הבחור או הבחורה פשוט לא מעוניינים, אז הם נותנים את התירוץ הזה.

היה לה אותו שמה כמו לאמא שלו וזה בעיה הלכתית.. אז שינו רשמית אץ השם מרחל לרחלי.

אבל זה היה בגלל שהוא לא יכל להתחתן עם השם שלה.

פשוט קצת צורם לי ה"הוא שינה לה" כאילו היא חפץ..

ואני בטוח של התכוונת לזה!

לא נראה לי כי אף אחד לא העלה את הנושא. יש הקפדה מאד גדולה שאיש לא יתחתן עם אשה עם אותו שם של אמו, ואשה לא תתחתן עם אחד ששמו כאביה. מוסיפים שם או קוראים לבן/בת הזוג עם שני השמות או השם החדש. לדודתי רחל יש שתי כלות רחל, אז לאחת קוראים את שתי שמותיה (יש להניח שחברותיה ובני משפחתה ממשיכים לקרוא לה רק רחל) ולשניה קוראים רחלי. וכן על זה הדרך. 

ולהזכירנו לא כל עם ישראל אשכנזים, אז העניין הזה לא תופס אצל שאר העדות...

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳