לא חשבתי שלוקחים פרידות קשות בקטע מכליל על שאר הבנות או הבנים...

ומבינה שבחור או בחורה יכולים לפגוע באמון, אבל רק לגבי הקשר עצמו, למה גם לקשרים אחרים??!

כמה שלא נרצה וכמה שלא נעים להודות בזה, כשנפצעים לפעמים יש צלקות.

וצלקות לא קל להעלים, אם בכלל אפשר...

כשאתה נפגע המוני פעמים, במיוחד מטראומות רציניות מכל מיני משודכות/ים גרועים ממש, אתה פשוט מאבד את הרגישות.

ואז אתה יוצא להמוני דייטים בלי להרגיש שמץ התרגשות או חיבה.

ואז אתה מתייאש...

כתבתי בשרשור אחר על בנות מעולות שיצאתי איתן שפשוט שמחתי לפגוש, אפילו שלא היה שייך בכלל.

ממש שמחתי, שזה דבר נדיר.

אבל אלה המקרים הנדירים. הדייטים המתישים, המשעממים, המעליבים - הם הרוב...

אז לא רק שיש צלקות, אין גם הזדמנות לטפל בהן.

אני זוכר דייט אחד ספציפי שממש נתן לי כוח להמשיך הלאה כשהייתי על סף יאוש גמור

יש אנשים שעושים טוב על הלב מבלי העובדה שהם לא מתאימים לחתונה...

אבל, למה אין הזדמנות לטפל? 

הרבה זמן לא יצאתי עם בחורות שנהניתי מחברתן 

הבחורה האחרונה שיצאתי איתה היתה כל-כך מעליבה...

מילא לא למצוא, אבל גם לחפש ולהפגע בדרך...

ואז לאבד את התקווה...

ומסקרן איך בחורה יכולה להיות מעליבה? כאילו למה להיות מעליבה אם אפשר פשוט לסכם שהקשר לא מתאים? 

השיחה הייתה משהו כזה...

היא: "אתה ככה וככה וככה וככה וככה וככה לא בסדר"

אני: ...

היא: *ממשיכה* אני יודעת שזה אשמתי, אבל עדיין אתה לא בסדר שבאשמתי עשית משהו שלא מצא חן בעיניי.

אחרי דקות ארוכות שהיא לא קולטת את הרמזים שלי אמרתי לה פשוט "מחילה, לא מבין את הקטע? לא מתאים, אז לא מתאים... לא צריך להתעכב על זה".

בקצרה, היא האשימה אותי במשהו שהיא עשתה וגרמה לו, תוך כדי שהיא מודה שזה אשמתה ועדיין אמרה שאני לא בסדר בלי לעצור.

עד היום אני לא מבין מה היה הקטע שלה להעליב אותי למרות שאני רומז לה מליון פעם "די!". ועוד כשזה בכלל בעיה שלה

אשמה בו? 

אולי היא הרגישה שזה גדול עליה, אז היא הפילה את האשמה קצת עליך אפילו שאולי במציאות לא היית אשם...

על בחור לא כבחור מתוך בחורים, 

אלא כאדם, אז הטראומה תיהיה פחות קשה?

טוב זה גם תלוי כמה עברת בחיים...

ככל שעוברים יותר, נשרטים יותר,

אני פשוט באמת מנסה לראות אנשים וסיטואציות כמשהו נפרד שלא קשור לאיזה סכמה אחת מסויימת שאמורה לפגוע לי בסיטואציות דומות אחרות שיבואו ...

כי תכלס איזה סיבה יש לתת אמון בבנאדם עד שאתה לא מכיר אותו ?

( אולי זה כי אין לי הרבה ניסיון . בן 19 ,  רק קשר ממושך אחד עד כה ועדיין מחפש ).

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?