אנחנו כל כך מתקדמים, משוכללים,מפורטים, ומדוייקים ש..... כל כך הרבה נתקעים רווקים 

בקיצור, לא מסכים

המטרה היא לא להתחתן בכל מחיר.

המטרה היא לבנות בית - ולבנות אותו נכון, עם תקשורת טובה והתאמה מבחינת מה שמתאים לשני בני הזוג.

ולא חסרים זוגות נשואים שאין להם את הבסיס האלמנטרי הזה (בכל מגזר).

אני דווקא חושב שזה מבורך שבימינו יש רצון להקים בית מתוך מחשבה ולא העיקר להתחתן ושיהיו ילדים.

בקיצור, לא מסכים

אבל זה שאנשים יוצאים מלא זמן, ויש להם רשימה של קריטוריונים ובגלל זה הם תקועים..

זו לא התקדמות, אלא סימן שמשהו דפוק פה.

תירוצים יש לכולם... אבל הצדיקים הם אלה שמכירים את הנפש, והם לא אומרים ככה...

אפילו סתם מבוגרים כבר אומרים בפשיטות שהדור הזה בררן..

אבל מה יותר קל מלפתוח שרשור דאחקות על מבוגרים מטומטמים שלא מבינים..

מי שחושב שהוא יותר חכם מכולם שיבושם לו.. אבל בינתיים נראה שהמציאות לא מסכימה איתכם

אשמח להבין למה שאלת.. לא ירדתי לסוף דעתך.

חס וחלילה אני לא מדבר על אף ציבור!!  אני בטוח שיש ד"ל שחושבים כמוני

אני מדבר ספציפית על הטענה שנאמרה ועל מי שחושב ככה..

כבר ראיתי פה כמה שרשורים וכמה תגובות שצחקו על אמרות של מבוגרים ששאלו בתמימות למה לא מתחתנים אם הכל מתאים.. וכגון זה

לא מוצא את זה כרגע

בכל אופן, סליחה אם כתבתי בבוטות מידי או העלבתי מישהו. לא זו כוונתי

נכון ציבור מתוק! 

אבל אם יש מעבר חציה, לא עוברים באמצע הכביש וטוענים שגם במעבר חציה אפשר להדרס.

למרות שזה נכון... 

אבל פה הסיכויים קטנים וזו גזירת שמים , ופה הסיכויים גדולים וזה יחשב להתאבדות.

מסכימה איתי?

נכון בנאדם לא רובוט... אז לפעמים זה לוקח קצת יותר זמן להחליט.  אבל יש קו מנחה כלשהו

אבל זאת כבר סטיה ענקית..  זו בכלל דרך אחרת לגמרי.

שימי לב שכל ההנהגה\נורמה הזאת נובעת מפחד...

מעולם לא היינו נשואים ולכן אנחנו לא יודעים מתי מחליטים, על מה מתפשרים ומהן ההשלכות..

לכן, במקום ללכת עם הראש שלנו שגם ככה לא מבין בזה..

כדאי לראות מה עשו עד עכשיו ולשמוע בעצת חכמים. שהם יודעים מה החשש ההגיוני

ומה כבר נובע מסתם פחד של דמיון..

לכן אני אומר... נכון, צריך להבין את זה שנפגש ואת הפחד שלו..

אבל פחד צריך להבין ולנסות לנטרל,  לא לזרום איתו 

אם זה פחד, או אובר מודעות עצמית (לדעתכם!)   דורות שלמים שלא עשו את זה והצליחו, יש אנשים שכבר עברו את זה ואומרים שזה לא נכון.. אז על מה ההעקשנות?  פתאום לטעון שאנחנו מיוחדים?  

בכלל לא דיברתי על אסור ומותר וזה לא הנושא שעליו מדובר...

מותר גם ללכת לראיון עבודה עם בגדים מרופטים ולדבר שטויות..(אני מניח שאף אחד עוד לא עשה את זה למרות שזה מותר.. איזה מחמירים הא?)

בקיצור... מי שרוצה להצליח צריך רגע לעזוב את הענף שהוא מתעקש להחזיק בו ולשמוע דעות של מבוגרים וחכמים ממנו..

מי שלא- זה כבר עניין אחר..

אני מקווה שאת מהאפשרות הראשונה  

אנחנו לא עסוקים פה (אני מקווה..)  במלחמה קטנונית חרדים נגד דתי לאומי  

מי יותר טועה ומי יותר צודק..

ככה לעולם לא נגיע לשום מסקנה אמיתית!

אמת צריך לבדוק בקנה מידה של אמת...

טענות הגיוניות-  יתרונות מול חסרונות.   ועד עכשיו לא ראיתי טענה אחת הגיונית.

אדם לא רואה נגעי עצמו... ככה שאף אחד באמת לא ישים לב למה הוא תקוע,

עד שיום אחד הוא יצליח ואז הוא יוכל להסתכל אחורה ולהבין במה הוא טעה.

מה שאומר: הטענה שאנחנו מיוחדים היא לא טענה עובדתית אלא תיאורתית (ואמוציונלית) בלבד

ולכן שיבצת את דרך השידוכים של החרדים מאחור מבחינת כל מה שהזכרת בסוף.

עזוב התפלפלויות מיותרות ,

אתה בדעה שצריך לקחת את הזמן בשידוכים , החרדים חושבים אחרת ממך ,

השאלה מה ההיתרון שלך על פני שיטת החרדים , את זה לא הסברת .

חרדים שולטים!! 

טוב נו..חרדיות שולטות!!!! 

(ועכשיו אני יקרא ברצינות את מה שכתבת)

הציבור הדתי/חרד''לי צריך ללמוד מהחרדים איך מתנהגים לפי ההלכה. 

הצדיקים והפוסקים נמצאים בציבור החרדי. מה לעשות?

כל אחד נהיה צדיק הדור וחושב שהוא המציא את הגלגל

כתבת סתם תירוצים וטפחת לעצמך על השכם שאתה בסדר.. זה לא תופס חבוב

לא הולכים עם זה למכולת

שממציאות אמורים להסיק מסקנות!  ולא לשכנע את עצמך שכנראה אתה גאון מידי.

זו גישה לא טובה לחיים..

הבאת דוגמאות שבהן הולכים לפי דרך שמישהו כבר גילה...  לכן גם מצליחים ויוצא יותר טוב.

במקרה המדובר זה בדיוק הפוך! 

להמציא דרך חדשה, לא להצליח, ולטעון שזה כנראה סימן להצלחה יותר גדולה

יש לך את זה ביותר מגוחך? 

אנשים בדור הזה יותר מורכבים וכו' וכל מה שאמרת...  סבבה וזה נקודה טובה

אבל..

להיות חכם ומורכב זה נחמד וטוב אם זה לוקח אותך למקום טוב,

אם אתה מסוגל לזרוק את המורכבות כשצריך פשטות...

אף אחד לא טען שהציבור הזה דפוק... כי הוא לא, ברור שלא

כן טענו - שהם בחרו לעצמם, בעקבות המורכבות כנראה, דרך חדשה ולא מוכרת שגוררת בעיות..

וזו טענה צודקת שצריך לומר.  

בקיצור, אנשים מקסימים!

אבל צריך להקשיב למי שכבר עבר את המבוך הזה ולא לנסות להמציא את הגלגל מחדש

כי זאת מורכבות של דרך שבה אנחנו מאמינים,

זאת בדיוק הנקודה- שאנחנו לא מוותרים על הדרך שלנו בגלל מורכבויות,

עם מורכבויות מתמודדים, ממורכבויות לומדים לצמוח.

הציבור בחר לעצמו דרך חדשה כי הדרך הישנה לא מתאימה לצורכי דור הגאולה המתפתח,

כמו שאמרתי כבר- לזוגיות פעם הייתה מטרה ברמה X ובשביל כזאת זוגיות מספיקה דרך הזיווגים הישנה, בימינו לזוגיות יש תפקיד של X+10 ולכן הדרך החדשה היא נצרכת, כי הגלגל הישן לא מספיק ובהחלט צריך להמציא את הגלגל מחדש.

למעשה- זאת בהחלט טענה צודקת שאם הדרך גוררת בעיות צריך לבדוק אותה ולבחון אותה, אבל לחזור לשיטה הישנה זה לא הפתרון, כשילד מתחיל ללכת הוא נופל לא מעט, הפתרון לכך הוא ללמד אותו ללכת ולא להגיד לו 'אתה נופל אז זה כנראה לא בשבילך, תמשיך לזחול'.

מי שמתווה את הדרך זה מי שכבר עבר אותה, מי שיש שלו מפה ביד (קרי - התורה)

לא חבורת ילדים חסרי ניסיון

את הדרך של שילוב קודש וחול וכו' רבנים גדולים המציאו ואנחנו הולכים בדכם,

ומה שאומרים פה הוא שכפועל יוצא מהאידאל הזה החיים יותר מורכבים ולכן יותר קשה בשידוכים.

לשלב בין קודש לחול זה סבבה...

זה שאתה מורכב זה בכלל לא קשור לזמן בשידוכים..

זו כבר המצאה של מי שהיה לו קשה להחליט וכנראה גם להודות בזה וללכת להתייעץ עם רב.

לברר? אפשר לפני...   יש שוני? יש דברים שמתפשרים עליהם ויש שלא.  

צריך להתייעץ ולדעת לא להתעקש.  כבר ראיתי על מה פוסלים פה וזה לא היה דברים ברומו של עולם

כתבתי פה כבר שלדעתי זאת לא הסיבה העיקרית לדחיית הנישואים אבל כן אחת הסיבות.

זה לא כ"כ פשוט כמו שאתה כותב שאפשר לברר הכל לפני,

בשביל לדעת דעה של בן אדם על נושא מסויים צריך לדבר איתו על זה ישירות

ולא להסתמך על מה שהשדכנים אומרים עליו.

זה לא שחור לבן.

לכן יש דברים שמדברים עליהם ישירות.. ויש דברים שמבררים, כי לא תגלה אותם לבד.

לא מדברים פה רק על קשרים יותר ארוכים

אלא על קושי בלמצוא מישהו מתאים להקים איתו בית.

כמה שאנשים יותר מורכבים- ככה יותר קשה להתאים זוגות.

ואם הילדים יגידו שבתור דור הגאולה הם החליטו שהכי טוב לזחול.. מה תעשה אז?

תסביר לי מה , מה גורם לך לחשוב שדרך שהיא פחות מוכיחה את עצמה

יותר טובה או בכלל עזוב יותר אוקי? בכלל טובה ? אין אין לך תשובה לזה

אתה מביא לי פילסופים שתהיה בריא על גלגלים חדשים ואלוקים יודע מה עוד

מה תכלס! מה יש לך להציע לאדם שעומד מהצד ורוצה לבחור דרך חיים

מה הועלת לנו בזה שאנחנו מורכבים יותר עכשיו? אז עכשיו נתקע עם מישהי כמה חודשים ונצא איתה לבית מדרש קפה ומה אז? חצי שנה נעביר כמו כלום על מה? לא מבין את זה

ונצרף אותם לדיון

אני רק אומר מה אומרים ההלכה והפוסקים, מכאן והלאה כל אחד יעשה מה שהוא רואה לנכון...

אה וואלה, זה אתה

תגיד, אני הזכרתי את המילים קשר ארוך? - לקראת נישואין וזוגיות

א. כשאני מבקש מקורות אני מתכוון גמרא - לקראת נישואין וזוגיות

מאיפה שאני ישים לב??

שכל אחד ייקח את התגובות שרלוונטיות אליו

הוא מדבר באופן כללי! על הדרכים שמשוייכים לחברה החרדית

(צחוק זה לא מילה גסה , ולא , זה לא העליב אותה)

אז אין א"י, אין צבא וכו?

למה זה חייב לסתור את הגישה של החרדים? ,

אתה טוען שיש התקדמות שכל אחד משייך עצמו למגזר אחר -

אז הם החליטו בהתקדמות שלהם, בזרם שלהם , שהכי טוב זה מספר פגישות מועט.

מה הגישה שלך אומרת? שצריך להיות לי חברה בשביל להתחתן? 

אתה לא רואה את הבעייתיות שבזה? 

(שאמרתי הגישה שלך כמובן שהתכוונתי שלך הפרטית ולא של הדתיים לאומיים)

לא הבנתי את ההיגיון שעומד מאחורי זה ,

ולמה אתה קורה הסתבכות?? לקשר ארוך ?

ואם כן , למה זה טוב יותר מהשיטה של החרדים?

אתה לא עונה על השאלות , רק זורק סיסמאות שלהסתבך זה טוב

ציטוט שלך:

"לא אמרתי משהו רע על החרדים, אמרתי משהו טוב שקיים אצלנו ולא אצלם"

מה טוב בריבוי קשרים? 

אמרתי לך עזוב לרגע בצד את ההתקדמות הזו ,

זה טוב לדעתך שיהיה לי חברה? זה בריא לדעתך?

בסדר אוקי .

עכשיו נעבור שלב , והשלב הזה זה השאלה איך אתה פועל?

אתה חושב שזה שאתה בקשר עם מישהי חצי שנה שנה שנתיים 

זה יעיל? (בלי קשר לשום שיטה אחרת)

זה האמצע שבין הקיצוניות של כמה פגישות בודדות

לבין חברה למשך שנה שנתיים

כמה חודשים זה מספיק זמן להכיר אותה (נכון שיש דברים בזוגיות של אחרי חתונה ששונים מלפני

אבל אין מה לעשות , אם נחשוב בצורה כזו ש"עכשיו אני לא יודע איך היא תתנהג אחרי החתונה"

לעולם לא נוכל להתחתן)

לא באמת עושה את ההבדל..

אני חושבת שההבדל הוא באיך בתוך הקשר יש קירבה ופתיחות בין הזוג.

החרדים מאוד מודעים להגבלות, ובד"ל פחות יש מודעות לזה ויותר מרשים לעצמם (ראיתי מקרוב אצל חברות שלי)

ראיתי זוגות דת"ל שהולכים למעיינות ביחד (!! חוסר צניעות משוועעעע), אומרים אחד לשני אני אוהב אותך, מחמאות בלי סוף, בקיצור יש עוד דברים חוץ מלשמור נגיעה.. צניעות זה הרבה יותר רחב מזה....

אז זה לא אורך הקשר אלא מהות הקשר, בציבור החרדי זה יותר שמרני, וטוב שכך... 

(ואני אומרת ציבור החרדי, אבל זה לא מדוייק בכלל, אדם ירא שמיים יתנהג כך לא משנה לאיזה ציבור הוא משתייך. זכיתי להפגש עם שני המגזרים ולא ראיתי הבדל ...היה דת"ל שרצה לסגור אחרי פגישה שלישית! אז... )

כמו הרבה לפנייך בשרשור הזה.

אף אחד לא אמר שאין בעיות, אף אחד לא אמר שאצלנו יותר טוב, אפילו להיפך.

בעיות? יש מלא, וצריך לטפל בהן אבל הם לא העניין.

וכמו שאמרת- אדם ירא שמיים יתנהג כמו שצריך בלי קשר למגזר..

נכון, הציבור החרדי יותר שמרני, שזה אחלה, כי זה עוזר לשמר, אבל זה לא טוב כי מי שעסוק יותר מידי ב'לשמר' בסוף 'קופא על שמריו'..

השמרנות מונעת בעיות ומונעת התפתחות,

וההתפתחות מייצרת בעיות אבל מייצרת התפתחות.

לך תהיה חרדי גאה ושמרן, אבל תזכור תמיד את הלגיטימיות והצורך של ההתפתחות.

כשאתה אומר התפתחות לא ברור לאיזה התפתחות אתה מתכוון ,

במה דתיים לאומים מצליחים בקטע שאתה מדבר עליו יותר מהחרדים?

תוכל להצביע על דברים שההתפתחות הזו היתה יעילה לציבור הדתי לאומי?

הוא מתכוון לסוג האופי המיוחד של דת"ל בקשרים..

שאני מסכימה, זה משהו מיוחד...

יש הרבה מורכבות, ושאלות, ודילמות,

ומי אני ומה נכון בשבילי, יש הרבה אמת, וחיפוש עצמי ובירור של האמת הפנימית שלי...

למה צריך קשר ארוך ומסובך של דילמות ומי אני ומה נכון בשבילי ,

וכי אי אפשר להשיג את זה גם בדרך של החרדים? 

הרי בכל אופן יש חרדים כמו שאמרה @שריקה שיוצאים מספר רב של פגישות ולא נוהגים בפזיזות אז מה השוני? וכי הדתיים לאומיים מגיעים לאיזה תובנת על של עם מי כדאי להם להיות כל החיים?

ואם הם היו מתחתנים בלי כל הדילמות היה להם בחור יותר טוב? או בחורה יותר טובה? 

לא מובן לי בכלל 

זה כבר אופי של מגזר, בלי קשר לשידוכים...

אבל מן הסתם בגלל שזה אופי של המגזר זה בא לידי ביטוי בשידוכים... 

בית בישראל ששואף יותר לכלליות, לחיבור בין התורה העם והארץ,

לבית הפרטי יש ערך כללי וציבורי, כשזוג דתיים מתחתן הוא מקים אחת מחורבות ירושלים, מקים בית שמושתת על אידאלים וחזון, בית של שתי אנשים שרוצים יותר מאשר 'זוגיות מוצלחת' וגם יותר מאשר 'מצוות פרו ורבו'.

ולא, אני לא יכול 'להצביע' כי אלה דברים יותר עמוקים מאשר נתונים בשטח.

(אופי קשור, כי לכל אחד יש מקום ותפקיד בעם ישראל לפי האופי שלו, ואם אתה האופי שלך הוא שמרן אז תהיה חרדי ותמלא את תפקידך נאמנה)

אבל אין לי כח לפתוח את זה

שנפתח בדיון חרדים-דתיים?

ובשטח אתה לא יודע להצביע במה זה תורם ,

הדרך של החרדים הרבה יותר מוצלחת בגלל שבמקום שלא צריך להעמיק הם לא מעמיקים,

הם מבררים מא' עד ת' על הבחור/ה , ולפי מה ש'שריקה' כתבה גם לוקחים את הזמן ובודקים את הכל מבחינה רגשית אם יש חיבור וכו' ..(מה שאני חשבתי שלא קורה כמעט בכלל) אז מה הדרך שלך ספציפית תורמת ואפילו משודרגת יותר משל החרדים? אני באמת מנסה להבין 

של@שריקה תיהיה הרבה נחת מהתגובה הזאת חח

מלמדים מלמדים,

חוזרים

מסבירים

בסוף זה נקלט

ולא סתם- אנשים מתחילים לדבר כמוך 

האם אתה יכול להגיד לי איך ובמה השפיע לימוד התורה שלך עליך, על הבית שתבנה, ועל עם ישראל? אתה יכול להצביע לי על נתונים?

נתונים הם לא המדד שלנו בשאלה הזאת, זה הרבה יותר עמוק מזה.

אם בכל זאת אני אנסה לתת דוגמא מעשית- אם לפי ההשקפה החרדית (אני אומר לפי מה שידוע לי אישית על מסויימים ולא 'קיצונים' או חסידים, אז נא לא לענות לי 'לא כולם ככה') הפגישה הראשונה היא 40 דק', והשניה בין 45 דק' לשעה, והשלישית גם כן, וחובה להחליט עד הרביעית, ואחרי שמתארסים מותר להיפגש רק 3 פעמים עד החתונה(לא כולל בדיקת אולמות), ולדבר לא יותר מפעם בשבוע (לא כולל דברים טכניים), אז לאדם יש הרבה פחות מקום ביטוי לאישיות המיוחדת שלו, אז דרך כזאת מייצרת דגש על אידאלים מסויימים אבל פוגעת ביכולת הביטוי הייחודית של כל זוגיות, ודבר כזה מנסתם ממשיך גם בבניין הבית אחרי החתונה.

ולעומת זאת כשהאדם בונה את הקשר לגמרי לפי השקפתו ואישיותו הבית נבנה בתורה יותר יחודית ומביא לידי ביטוי בחיים איכות שלא יכולה לבא לידי ביטוי על ידי בניה טכנית וסכמתית, הבית שייבנה יהיה יותר מגוון ומחובר לחיי המעשה.

על כמות המפגישות לפני שסוגרים...

ועל אורך כל פגישה...

ככה. בלי להכנס למספרים מדוייקים.

יש גם מהציבור שלנו שמקפידים על דברים כאלה. אני אישית קיבלתי בראש מהרב שלי על כמה פגישות שהתארכו יותר מדי

לא מכירה שום זרם בציבור החרדי-ליטאי שיש לו הנחיות כאלה

קודם כל - אין 'חובה' להחליט עד X פגישות.

בדר"כ פגישה ראשונה נמשכת כשעה, פגישות הבאות כמה שעות, איך שיוצא

וזה-ואחרי שמתארסים מותר להיפגש רק 3 פעמים עד החתונה(לא כולל בדיקת אולמות)- לא שמעתי מעולם. כן מנחים להגביל את כמות הפגישות בתקופת האירוסין אבל לא ברמה כזאת

אולי תאיר את עיני על איזה תת זרם חרדי אתה מדבר?

לא דייקתי במספרים, אבל כן דייקתי בקיומם של הכללים.

(יעני יש מצב שזה לא 40 דק' אלא שעה, אבל כן יש הגדרה מסויימת לזמן, כמו כן לא בטוח שזה 3, אבל כן יש הגדרה מדוייקת של כמה)

חרדי-ליטאי, ישיבת 'מאור התלמוד' ברחובות של הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

רק שים לב שהמספרים משנים פה המון.

כי יש הבדל ענק בין המספרים שנתת----

אם לפי ההשקפה החרדית (אני אומר לפי מה שידוע לי אישית על מסויימים ולא 'קיצונים' או חסידים, אז נא לא לענות לי 'לא כולם ככה') הפגישה הראשונה היא 40 דק', והשניה בין 45 דק' לשעה, והשלישית גם כן, וחובה להחליט עד הרביעית, ואחרי שמתארסים מותר להיפגש רק 3 פעמים עד החתונה(לא כולל בדיקת אולמות), ולדבר לא יותר מפעם בשבוע (לא כולל דברים טכניים)

לבין המציאות---

שכוללת פגישה ראשונה- לפחות שעה. אבל הנימוס מחייב לכיוון שעה וחצי

מפגישה שניה- אין כלל לגבי כמה זמן. הנורמה לפגישה שניה זה שעתיים-שלוש. ואפילו קצת יותר.

הנורמה לפגישות הבאות- זה 3-4-5-6 שעות. מאד משתנה. לרוב אלו שעושים פחות פגישות יעשו דווקא פגישות יותר ארוכות.

ולא ידוע לי על אף כלל רשמי שמגביל במספר הפגישות

אחרי האירוסים- זה תלוי בישיבה.

רוב הישיבות: פגישה פעם בשבועיים- לא סופרים שבתות שעושים יחד, או יציאות לענינים טכניים. שיחת טלפון פעמיים בשבוע.

כולם יודעים שאלו כללים שנועדו להתוות קו של שמירה על אינטנסיביות מתונה בקשר, אבל שזה בפירוש לא הלכה. זה איזשהו base line שרוב (אם לא כל) הזוגות סוטים ממנו. והרווח העיקרי בו- זה שסוטים מכללים מובנים, אז לא מגיעים להגזמה בקשר שרק פוגעת בזוג וביכולת שלהם לשמור על ההלכה.

וסליחה שלא נעניתי לבקשתך שלא להגיד לך ש'לא כולם ככה'.

אבל זה המצב.

יותר נכון לומר 'כולם לא ככה'.

קודם כל- אנחנו מסכימים שמה שאני אומר לא תקף לגבי כולם ובאמת יש כאלה שלא אלה הכללים שלהם? אחלה

דבר שני- אמרתי שאני לא מדייק במספרים אבל כל השאר כן קיים, כלומר במציאות שאני פגשתי שאי אפשר להגדיר אותה קיצונית כן יש כלל לגבי הזמן של פגישה שניה ושלישית (וזה לא הרבה זמן), וכן שאר הדברים, ואין 'הבדל ענק' בין המספרים שנתתי לבין המציאות שאני מכיר (שוב- בדגש על כך שאני מבין שיש גם אחרים).

דבר שלישי- גם אם יש מקומות שבהם הכללים פחות רציניים ויש דברים שעליהם פחות מקפידים- עדיין האמירה הכללית היא של כללים ברורים הרבה יותר מאשר במגזר הדת"ל.

טוב, אני מרגישה שזה דיון שמסתובב סביב עצמו

אז רק אחזור ואומר שגם אם יש אנשים שהכללים שלהם הם לפי התיאור שלך- הם המיעוט הלא מייצג,

והרוב הרוב המייצג- מתנהג כמו שאני תיארתי. וזה כן שונה מאד ממה שתיארת, לפחות לדעתי. (שכמובן מייצגת רק אותי)

ומסכימה איתך לגבי הנקודה השלישית, שבכל מקרה יש יחסית איזשהי דרך ברורה ללכת לפיה.

רק אחדד שכולם יודעים שזה נורמות חברתיות שנועדו להקל על הדרך, וגם להקל עלינו לשמור על ההלכה, אבל זו לא ההלכה בעצמה. ובסופו של דבר כל זוג יתגמש בגבולות ההלכה לפי הצרכים שלו.

קראתי מכתב של הרב שך שכתב להפגש לא יותר מ 2-3 שעות...  

45 דקות וכגון זה לא יודע מי המציא את זה...

אל תדאג,

אף אחד לא מנחה את החרדים שזה מה שהם צריכים לעשות.

יש כאלו ישיבות שמנחות את הבחורים בדיוק מה האורך של פגישה ראשונה, שניה וכו'..

על זה לא שמעתי מעודי

כבר שמעתי מכמה חוזרים בתשובה את המושג הזה.  והם ממש חושבים שזה קו אדום

אולי חרדים לא נופלים בפח הזה...

אבל חוזרים בתשובה (כמוני) עד שמוצאים רב אמיתי ונורמלי הם עוברים הרבה שרלטנים בדרך...  

רב ללא תלמידים הוא לא רב...

כנראה שיש גם הרבה חרדים שזו הדרך שלהם..

אולי לא הרבה אבל יש...

אני אישית מכיר כמה שאין להם מושג וחצי מושג מה הם מדברים..

לא סיימו אפילו ספר מוסר אחד וכבר מוסרים שיעורים.

מי בא? חוזרים בתשובה שלא מבינים גם ככה.. וככה נהיה ציבור גדול סביבו ואז הרבה חושבים שהוא כנראה רב גדול

ואם כך לא אמורים לתת את המספר הזה כדוגמא למה חרדים עושים.

אפשר לתת אותו כדוגמא לקבוצה מאד מסוימת.

אבל לא כך הוא הוצג...

זו דוגמא אמיתית למה שצריך להיות

גם על ההנחיה הספציפית שלא נשמעת לי נכונה,

וגם על ההסתכלות כקו אדום.

כי גם הכללים שישנם-

הם אף פעם לא קו אדום.

הם כיוון כללי להתנהלות.

יש קו אדום, אבל הוא נמצא הרבה מעבר לכללים היבשים.

מקוה שימצאו כולם את זיווגם,

ואת הרב המתאים להם,

שינחה אותם בדרך ישרה, אבל באמת.

בכל אופן כל דור והמנהיגים שלו.

אי אפשר לומר שמה שהתאים אז מתאים גם היום.

זה כמו שלא כל הדתיים-לאומיים יעשו כמו הרב קוק.

אי אפשר להביא דוגמא ממישהו שטועה.  

אני חי בעולם שלי עם האמת שאני יודע.  מה אחרים עושים לא מעניין אותי

התכוונתי יותר בכיוון של- יש יותר תודעה של בניה של אחת מחורבות ירושלים

אז קשה לי לחפש את הטוב שאתה מנסה להראות במגזר הדתי לאומי...

אני מכירה את המושג צניעות ויראת ה'...

דבר איתי במושגים האלה...

אין לי חוקים וכללים של "מגזר" 

אני יודעת שאם אני צריכה זמן עם הבחור והתייעצתי עם רב שזה בסדר לנסות עוד פגישות 

אז כן אני אפגש עוד... אבל תמיד אני עם יד על הדופק לגבי הצניעות.. 

מה הקשר בין זה שאת לא משתייכת לשום מגזר לבין זה שקשה לך למצא את הטוב?

ב. צניעות ויראת ה' זה חשוב מאד, ובאמת כל הכבוד לך על ההשתדלות והרצינות בעניין,

אבל פשוט זה לא הנושא פה..

יש באמת אופי מסויים לסוג הקשרים של הדת"ל

אני רואה דברים טובים בזה, אבל בגלל שראיתי הרבה חוסר מודעות בענייני צניעות, אני אפילו לא רוצה להזכיר את הדברים הטובים כדי שלא יתפרש מדבריי שאני בעד זה.

וגם כמו שכבר כתבו: אם הדברים הטובים לא מובילים לחתונה, הם טובים לכשלעצמם אבל לא טובים לשם המטרה שהיא חתונה ואז מה עשינו בזה? 

אפשר להיות מודעים כמו שכתבת על אופי הדור המיוחד שלנו, שאנחנו חותרים לאמת יותר מדוייקת וזוגיות יותר איכותית ונהיינו יותר מורכבים מסיבות טובות. שעם זה אני מסכימה 100% !!! וכולם צריכים להבין את זה בלי קשר למגזרים... ואני מאמינה שבציבור הדת"ל יש יותר דיבור על זה וזה טוב!  

ואם מדברים על קשרים באופן כללי,

אז אני באמת חושבת שזה לא קשור למגזר אלא ליראת שמיים של הבחור

ולכן, בחור שספג יראת שמיים טהורה בין אם זה דרך ישיבות דת"ל או חרדי, יתנהג בהתאם.

ובזה אני דוגלת....

ורגע עוד נקודה, אתה רוצה שאומר את הטוב שבפגישות שבדת"ל, אני באה לומר לך שאין הבדל בין חרדים לדת"ל כל עוד היראת שמיים תקינה ולכן אין כאן גם מה להגיד טוב או פחות טוב בהקשר למגזר...

מקווה שיותר מובן

"יש אופי מסויים לסוג הקשרים של הדת"ל"

"אני לא באמת חושבת שזה קשור למגזר"

אז אני לא מבין מה את כן משייכת למגזריות ומה את לא משייכת למגזריות..

(והערה- מאד צרם לי לקרא- "אני רואה דברים טובים בזה, אבל בגלל שראיתי הרבה חוסר מודעות בענייני צניעות, אני אפילו לא רוצה להזכיר את הדברים הטובים כדי שלא יתפרש מדבריי שאני בעד זה", אנחנו לא יכולים להגיע למסקנות והסכמה אם נתעלם מהאמת שנמצאת בדעה השניה..)

יש כאלו שמשייכים את עצמם למגזר ובאמת רואים אצלם סוג של התנהלות מסויימת בפגישות שחוזרת על עצמה. לזה אני לא מתחברת.

אבל אני לא חושבת שמדובר על הבחורים של הדתי לאומי תורני צורם וכואב ככל שזה נשמע.

אבל בכל אופן היה פה חלק שתפס לי את העין. אז אני חייבת להגיב עליו בהקשר לחרדים.

אם הסתבכות היא ריבוי קשרים וקשרים לא קצרים-

ברור שזה קיים אצל חרדים.

תלוי פשוט כמה זמן היית בשידוכים.

אם אח שלי התארס עם הבחורה הראשונה שהציעו לו- אז ככל הנראה לא היה לו את זה....

אבל ברור שככל שאתה יותר זמן בשידוכים- לא משנה מאיזה מגזר אתה, יש סיכוי טוב שתהיה מאחורי יותר קשרים. וככל שאתה מאחורי יותר קשרים ככה יש יותר סיכוי שחלק מהם יהיו קשרים לא קצרים. (כמובן שקצר וארוך זה יחסי, אבל כיון שכתבת שאתה לא מתכוון לקשרים של מס' חודשים נראה לי שגם הלא קצר שלנו יכול להחשב לא קצר...)

אבל עדיין ביחסי זה הרבה יותר אצל הדתיים.

(לי אישית הכי קל להשוות בין אחים שלי לבני דודים שלי, ורואים את הפער די בקלות)

ועוד עניין שפחות הזכרתי זה הדרך, שאצל החרדים הכל נעשה יותר בעקיפין ואצל הדתיים הרבה יותר ישירות, אמנם אי אפשר לקרא לזה 'סיבוכים' אבל זה עדיין חלק מכל העניין פה.

ובענין האורך- משערת שיש הבדל

אבל בענין מספר הקשרים-

ממש לא חושבת שיש הבדל

(אולי להפיך, כי אם הקשרים יותר קצרים, אז אולי מספיקים לצאת עם יותר אנשים...)

אלא אם כן כשאתה אומר ריבוי קשרים אתה לא מתכוון לכל אחת שיצאת איתה פעם-פעמיים, אלא למישהי שהגדרת את זה כ'קשר'.

מכירה מקרוב חרדית שהיתה בשידוכים משהו כמו 8 שנים, ויצאה עם מעל 100 בחורים- באורכים משתנים כמובן....

הרבה או לא הרבה?

שככה החליט בשבילה.

את הכרת אותה

אני שואל כי בד"כ חרדיות מתחתנות מהר..(או שזה גם סטיגמה לא נכונה?)

יש לציין שאתם מפתיעים כל פעם מחדש

משערת שגם אצל דת"ל יש ויש.

יש את האנשים שמתחתנים עם הראשון, יש עם השני, יש עם העשירי, ויש עם ה100.

ולשאלתך הספציפית-

באמת כי אלוקים החליט.

במבט לאחור, השידוך שלה לא היה יכול לקרות קודם, מכל מיני סיבות, ואני לא אכנס לפרטים...

אבל באופן טבעי לא היתה סיבה.

אולי זה רק יכול להעיד לכל אלה שלא מאמינים, שחרדים לא מתחתנים בלי לבדוק. והיו לה מספיק קשרים ארוכים יחסית. ומספיק כאלה ש*שכלית* היא יכלה להתחתן איתם, אבל כנראה זה לא הספיק....

ולמי שיגיד שדוגמא לא מייצגת ציבור-

אני אגיד שהוא צודק.

אבל יש עוד הרבה כאלה.

יש חרדיות מבני ברק ויש ממקומות אחרים פחות נמהרים על השידוך

שאלה אם את עושה חילוק ביניהם

אתה מתכוון לחרדים הליטאים הכי שמרנים

(אני בכוונה מציינת ליטאים, כדי להסביר שאני לא מדברת על חסידים שאצלם כל ההתנהלות שונה ובכלל לא נכנסת לאותה משבצת)

אז ככה-

רווקים יש בכל תתי הזרמים של הציבור החרדי.

אם אתה מפריד את הרווקות מ'בני ברק' להגדרתך (למרות שהיא ממש סטיגמטית אם הבנתי אותך נכון. כי בבני ברק לא נמצאים בהכרח הדוסים הגדולים של הציבור החרדי)

אז אולי הם באמת יפגשו עם פחות, 

ויפגשו פחות פגישות

אבל אם השאלה שלך היא-מתחתנים מהר או לא, חושבת שבכל תתי הזרמים יש כאלה ויש כאלה.

בל מקרה אם נכנסנו לזה-

התשובות שלי לא ייצגו את הזרם הזה עד עכשיו

אבל לא חושבת שזה משנה

כי הם לא הרוב...

(לפחות לא בסביבה שלי.)

מצד שני שיחה ששמעתי בבני ברק כמישהי דיברה בפלא

"הם לא קולטים שהם לא בישבילה והם מביאים לה בחורים שלא מתאימים לה"

נשמע די מחושב ..  אבל היא לא דוגמא היא היתה נראת אחת פתוחה יותר 

(היא צעקה הייתי חייב להקשיב)

בכל אופן , העלת נקודה יפה ,

אבל כשאני אומר חרדים אני מתכוון לחרדים הקלאסים (ה..ליטאים אמרת?)

אני לא רואה אותם בדמיוני נפגשים על פנים שנים 

מניחה שהכותרת שלך מתיחסת לחרדים דוסים דוסים, או איך שלא תגדיר. מהכירות אישית- הם לא מתחתנים מהר יותר.

הם אולי מורידים יותר בשלב הבירורים, ולכן נפגשים פחות,

וגם הם יגידו על בחור שהוא לא בשבילה...

כמובן שיש את אלו שיתחתנו מהר ואלו שפחות מהר. אבל גם אצלם יש את הרווקים המאוחרים.

והחרדים הקלאסיים?

אם יכול להתחיל לצייר אותם בדמיונך נפגשים לאורך שנים.

כמובן, מי שנגזר עליו. ויש את אלו שמתארסים מהר.

בנות במגזר הזה ה'דוסים דוסים' , יכולות באמת לסרב להצעה בעצמן?

אני יודע שזה שאלה די טיפשית , אבל לא מופעל עליה לחץ כלשהו של

אל תמשכי את זה יותר מידי? אני שואל כי אני מניח שבעולם החרדי לא אוהבים 

את המושג רווקות מאוחרת , אבל ממש לא אוהבים

או כבר שלב של פגישות?

כי אני לא שם...

אבל בגדול,

גם כאלה שההורים הם אלה שמבררים,

ברור שבשלב הפגישות ההחלטה הסופית היא של הבחור\ה בלבד.

אולי הם יותר מתיעצים.

ומשערת שלחץ יכול להיות בכל מגזר, לא?

וברור שהוא יכול להשפיע אפילו בתת מודע על ההחלטה.

ו--

רק חרדים לא אוהבים את המושג של רווקות מאוחרת?

בדתי לאומי יש זמן..לא ממהרים 

כמו שלב אוהב כתבה, שלא עושים שירות לאומי וזה.

אבל מי יכול להחליט כמה זמן יקח לו למצא את זיווגו?

מצחיק אותי שזה בכלל נהיה דיון.

זה משמיים

וכל אחד לוקח לו כמה שלוקח לו

בלי קשר למגזר או לרמה דתית או לצבע כיפה

לדעתי אנשים פשוט לא יודעים לקרוא את המפה וטוענים שזו המציאות.

לא סתם שמעתי הרבה רבנים שמקוננים על כך שלא הולכים לפי המשנה הזאת כפשוטה

http://www.bhol.co.il/120854/סיים-פעמיים-שס-אך-החתונה-שלו-הוחרמה.html

מכירה כמה ישיבות חרדיות שלא מאשרות להתחיל שידוכים לפני גיל 22.

אבל לא שמעתי שלא מאשרים לחברים לבוא לחתונה.

רק שהראש ישיבה לא מסדר קידושין,

אבל רב אחר מהישיבה כן מסדר.

זה לא רוב הישיבות.

ברוב הישיבות אין הגבלת גיל.

אבל גם לא ישיבה אחת.

עולות לי לראש עוד שלוש דוגמאות.

ונראה לי מייצג יותר ישיבות ספרדיות

(גם הישיבה בכתבה, וגם 2 מתוך ה3 שעולות לי)

אני חושב שהגבלת גיל צריכה להיות פרטנית לכל אחד ולא כללית

אם הוא בשל לחתונה שיתחתן ואם לא שיחכה , בסופו של דבר 40 יום לפני ..

ממש לא.

רק ציינתי שזה לא מקרה יחידי.

וכן

בדיוק חשבתי שאפשר לפתוח שרשור:

'שידוכי חרדים - אתם שואלים ושריקה עונה'

חרדית ותיקה ולב אוהב מעודדות מהיציע.

​​​​​​​​​​​​​​

למה חרדים מוסיפים לילדים שלהם ל'ה ק'ה

בכל פעם שמזכירים את השם שלהם? 

זה מאפיין ציבור חרדי די מסוים.

בעיקר חסידים...

יצא לי לשמוע את זה מלא אין מצב שכולם היו חסידים 

זה לשם שינוי. לא סטיגמה (:

זה נראה לי מאפיין של חרדים בעיקר בסגנון חסידי, או גם ליטאים אבל דוסים דוסים.

ומאפיין גם של קיבוצניקים, מתקופת קום המדינה- אבל יותר הק'ה מאשר הל'ה.

אם יש לה איזה רבקה להציע

@שריקה יש לך איזה רבקה בשבילי? 

שיקראו לה רבקה ושתהיה חרדית??

השאלה אם זה קריטריונים מספיקים גם להתאמה

כי אם כן, זה לא בעיה...

כל הרבקות דומות לא?

אני יודע שגדולי ישראל חולקים על זה...  

כמו הרב קנייבסקי שהייתי אצלו בעניין דומה אמר לי תעוף תתחתן לא לשמוע לרב 

רגע..ועפת בסוף להתחתן? חח סתם.

זה נכון ..ברגע שאדם מרגיש מוכן נפשית לחתונה יכול לנהל משפחה

למה להמתין?

והוא באמת דוגל בשיטה של 'בן 18 לחופה'

גם לבחורים.

אבל גם זה לא המיינסטרים החרדי.

חוץ מאנשים מהמשפחה שלו, לא יודעת כמה אנשים נוהגים ככה

אבל אני בטוח שזו לא הדרך - לעכב בנאדם בכוח...

מישהו יודע מה עובר עליו? כמה כוחות נפש יש לו להחזיק? 

אם הוא יחטא הראש ישיבה לוקח אחריות?  בטוח שלא

בקיצור אני חושב שהמקרה הזה וודאי לא משקף את הדרך הנכונה

אגב, מה זה "מיינסטרים"?

למרות שבאופן אישי 18 נראה לי קצת מוקדם... בטח לבחורים..

אבל ברור שזה אינדיבידואלי.

ומיינסטרים=mainstream

הזרם המרכזי

הקלאסה

מיינסטרים למי ששואל?

או שלא הבנת מה זה קלאסה?

לא הבנתי מה בעייתי במה שאמרתי.

אבל אולי באמת הבעיה בי

קלאסה 

אני מהקלאסה אני 

(העתקתי לך.)

לישיבה גדולה הספרדית 'באר התלמוד' בירושלים, יש חוקים ברורים בכל מה שקשור לגיל שבה מתחתנים הבחורים בישיבה. 

ראש הישיבה הגאון רבי חנוך כהן, אסר בתכלית האיסור על בני הישיבה להשתתף הערב (ראשון) בשמחת החתונה של הבחור מ.ר. משיעור ג' שמתחתן הערב בשעה טובה באולמי ארמונות חן בירושלים והוא בן 20 בלבד. 

מ. התארס לפני הזמן המותר בישיבה שהוא גיל 22 (קיבוץ ב'), והתארס כאמור בגיל 20 ובישיבה בכדי לשים גדרים לדבר - ראש הישיבה אסר על בני הישיבה להגיע לשמחה. 

ל'בחדרי חרדים' נודע, כי החתן שכבר סיים פעמיים את הש"ס היה בקשר טוב עם הראשון לציון והרב הראשי לישראל הגאון רבי יצחק יוסף, שהשתתף בעבר במעמדי סיום הש"ס של החתן. 

החתן פנה לראשון לציון בבקשה שיסדר לו קידושין, והוא ביקש שראש הישיבה הרב כהן יאשר זאת במכתב, החתן פנה לראש הישיבה שאישר בשמחה לתלמידו שהראשון לציון יסדר את הקידושין.

כבר מגיבה על זה בשרשור לקישור...

רב הבנות במגזר החרדי כן יכולות לסרב להצעה בעצמן.

אם כי זה לא מפה לפה אלא ע"י שדכן או שדכנית.

וגם זה לא כל כך הרבה פגישות גם ככה, משהו כמו 6-8 אז ככה שרב ההחלטה מתבצעת לפני שלב הפגישות.

תחשבי שבציבור החרדי אין שירות לאומי, והרבה לומדות שנתיים סמינר וישר פונות לשידוכים..

בדתי לאומי המסלול טיפה יותר ארוך...ולכן גם לפעמים מתחילים לצאת טיפה יותר מאוחר, וזה מתאחר...

בכל אופן, כל הבנות בשכבת גיל של חברה שלי בסמינר התחתנו חוץ מאחת שתיים...

ועכשיו תקחי את האולפנא שלי, אפשר לספור את הבנות שהתחתנו על אצבע...

אני הבנתי שכשמשיח בן דוד כתב ש'חרדיות מתחתנות מהר'-

הוא לא התכוון למוקדם אלא למהר.

אז גם אם חרדיות מתחילות שידוכים יותר מוקדם זה לא אומר שהן נמצאות שם פחות זמן בממוצע.

וקחי בחשבון שכשחברה שלך אומרת שכולן חוץ מאחת שתיים התחתנו, לא בהכרח שזה האמת המדויקת. ולא שנראה לי שהיא לא דוברת אמת. 

אבל אם בכיתה שלי מהתיכון יש 30 בנות, ומתוכן 20 נשואות, ומתוך 10 הרווקות שנשארנו יש רק חברה אחת שאני יכולה לצאת איתה- גם אני אגיד ש'נשארה לי רק חברה אחת רווקה'. למרות שאנחנו 10 רווקות בכיתה. מה לעשות שכל החברות שלי התחתנו...

סתם ככה נראלי בפשטות שגם במספר הקשרים יש פער..

וגם אם לא- נשמע שיש הסכמה כללית שלחרדים 'יותר קל' ו'יותר מסודר' לפחות באופן יחסי..

(בכל תחום יש יוצא מן הכלל, לא מביאים הוכחות ממקרים בודדים)

אולי החרדים צודקים?? - לקראת נישואין וזוגיות

אלא בגלל שהדרך שלהם יותר ברורה, והמגדריות אצלם גם.

כלומר גם אם בחרדי יש הרבה תתי מגזרים, כל אחד יודע את מקומו ולא ינסו לשדך גורניק עם ליטאי, או ליטאי עם ברסלבר... 

ההלכה מאוד ברורה, ההשקפה זהה. על מוסדות בד"כ אין הרבה שאלות. 

אז כשמחפשים שידוך מחפשים בתווך הסביבה המוכרת. ולכתחילה זה פשוט יותר... 

בציבור הדתי לאומי אין כל כך רב שמאחד את המגזר וגם אם יש, הוא שייך ממש לחלק מהציבור ולא בטוח שמוסכם על כולם, אין השקפה ברורה, וכל דת"ל משום מה בעיניו הדרך נראת אחרת מאיך שחברו הסביר, יש הרבה חופש דעה, נותנים הרבה מקום לשכל ולרגש ופחות למה שחכמים קבעו ואמרו שלא בעניין הלכה, ומנסים הרבה דברים חדשים , כלומר ערבוב בין מגזרים ודעות והשקפות, לא פוסלים אף אחד (שזה ממש יפה בעיניי אבל יכול לבלבל שיוצאים לשידוכים),

אין כללים וגבולות לכן כל בחור ובחורה מוצאים להם את ה"דרך שלהם" במציאת הזיווג. ואז בחורה יכולה לא להבין ולא להיות מרוצה, וכנ"ל הבחור. 

ואפשר עוד להרחיב בנושא...

השאלה היא- איפה הטענה הזאת נכנסת בדיון שלנו?

כלומר זה נכון שאם היינו יותר מתגדרים בהגדרות מסויימות ובחוגים וכתות אז  היה לנו יותר קל, אבל אולי זאת בדיוק הנקודה שאנחנו לא רוצים מגדריות כזאת, הילד הדתי לומד לבנות לעצמו דרך, וכשאדם בונה לעצמו דרך אז הדרך שלו הרבה יותר חזקה יציבה ומכוונת, וגם כשזה מגיע לשידוכים זה שוב אותו דבר, ונכון שהיה לי יותר קל אם הייתי בתוך מגזר ותת-מגזר ומוגדר בדיוק, אבל זה בדיוק מה שאנחנו לא רוצים כי אנחנו רוצים דיוק, ודיוק אפשר להשיג רק על ידי בניה אישית ופרטנית.

אנחנו כבר מחולקים לתתי מגזר, כי ככה זה בטבע. חברה באופן אוטומאטי אפילו בלי שנשים לב תתחלק לתתי מגזר. רק שאצלינו יש הרבה חיבור בין התתי מגזר שזה היופי.

מה אנחנו צריכים?

אנחנו צריכים רב שיאחד את המגזר, רב אחד למען השם...

אבל יש הרבה בציבור הדת"ל שרוצים להרחיק את עצמם מהצדיקים, לדעתי זה בכלל כואב שהם מכניסים את עצמם תחת המגזר הזה, וגורמים לשאר הציבור שחפץ ביראת ה' טהורה להראות בעיניי אחרים כפחות, ובגלל שאין מי שימחה בידם או לפחות שינחה בדרך האמת, אז יש בילבול ....

זה נושא מעניין וחשוב לדיון, אבל זה לא הנושא כרגע

התעלמת לרגע מהעובדה שאצל החרדלים מתחתנים (בממוצע) יותר מוקדם מאצל הלייטים,

למה? כי הם פחות "מורכבים"?  אני לא חושב.

אני מסכים איתך שבדור ובציבור שלנו מחנכים לחיים יותר מורכבים ולכן גם יותר קשה למצוא את הזיווג המתאים,

וזו אכן אחת הסיבות לרווקות מאוחרת,

אבל לא הסיבה העיקרית לדעתי.

מסכים עם כל מילה

(אבל לא ירדו כאן על חרדים)

אבל הוא הדגיש לכל אורך הדרך שהכוונה שלו להראות למה 

בדתי לאומי זה לאו דווקא פחות טוב מבחרדי (שום מילה רעה על חרדים או על הדרך שלהם)

ובאמת מהמשנה החינוכית של הוריי היקרים: 

אנחנו בעבודת ה' רוצים להפעיל מחשבה. להרגיש היכן הייעוד שלנו קיים וללכת עם זה. אין אדם שהוא שטאנץ. 

לכל אדם יש ייעוד בעבודת ה' בעולם, כך גם לכל מגזר יש ייעוד בעבודת ה' ובפרט בא"י אפשר להבחין כיצד הדגשים השונים שבכל מגזר משלימים אחד את השני. אבל אנחנו כפרטים, כל אחד צריך למצוא היכן הוא הכי משפיע, היכן הוא מרגיש שהוא עובד את ה' מהמקום הכי אמיתי ומאמין שלו. 

ככה אני רואה את המגזרים, כפאזל. לכל אחד תפקיד שמשלים את המציאות. 

ולכן, איני רואה טעם להשוות בין המגזרים. לכל אחד יש את הדרך שלו לפעול. ובהסתכלות רחבה, זו הדרך שלו לעשות רצון ה' וזה מה שחשוב. 

ולפעמים, יש אנשים שהם בתוך המגזרים או בינותם (כיצד שתרצו לראות זאת) והם ירגישו שהדרך המתאימה להם להכיר היא שונה מהמקום בו הם נמצאים. לא אוהבת להיכנס להגדרות אבל בכל כלל יש יוצאי דופן. 

(דרך החיים שלי היא להפעיל מחשבה עצמאית בעבודת ה' ולא להיות מתוחמת לכללי מגזר. כך גדלתי, מקווה שאוכל להמשיך כך. מקום טוב על קו התפר.)

כל מי שלא מסכים איתי-

@מבקש אמונה 

@משיח בן דוד

@פולני מפונפן

@געוואלד

@מור ולבונה

וסליחה אם פספסתי מישהו..

אתם נוהגים בהכרויות כמו החרדים?

אם לא- למה לא?

חשבתי שאת נגד בגלל תגובה שאני רואה עכשיו ששינית אותה

סטיה לפה סטיה לשם.. אבל הכל בהתייעצות עם רב.

לא אצא יותר מ 7-8 פגישות

אבל אני לא חושב שהגישה היא מאה אחוז ,

אבל כרעיון כללי , זה הכי טוב שיש , אם זה מבחינת צניעות ואם מבחינת החלטיות

יש מה לשפר ..

נראה כי אולי חלק מהתגובות שלי שניסו להסביר לכם על חרדים,

ואולי בכלל חלק מהדיון פה הפך להיות 'מי יותר טוב ממי'.

(טוב, זה גם הכותרת...)

רק רוצה להבהיר,

שלא התכוונתי להביע דיעה על שיטת השידוכים של הציבור הדת"ל

או להמעיט מערכה.

פשוט היו פעמים שממש הרגשתי שמדברים נגד השיטה של החרדים, ומביאים כהוכחה כל מיני נתונים מוזרים ושגויים (גרמתם לי לצחוק בקול כמה פעמים, חייבת לציין) , והייתי חייבת לכתוב מה המציאות.

(למרות שנראה שלא כולם הצליחו לעשות את הסוויצ' של מה שהם חושבים על שידוכי חרדים)

ועוד דבר,

מעבר לטוב או לא טוב- יש ענין של מוכנות נפשית.

אם אני יודעת שיש סיכוי (לא בהכרח, תלוי איך יזרום, אבל יש סיכוי) שתוך 5-6 פגישות אני מתארסת, אני אוכל לעכל את זה.

אבל בחורה ששנים חושבת שהיא תתארס אחרי חדשיים-שלושה, גם אם אחרי 6 פגישות תדע שהיא רוצה להתחתן עם מי שמולה, יהיה לה קשה להתארס איתו- זה ירגיש לה שמנחיתים עליה את זה. ומבחינתה היא צודקת.

נראה שאתה פזיז מידי בהסקת מסקנות.

יש ל מושג איך זה קוררה בציבור החרדי?????

יש שם הרבה בנות שנפגשו עם למעלה מ40 בחורים (לא מגזימה).

וכן גם הרבה בחורים שנפגשו עם המון בחורות.

איך זה מתקשר למה שכתבת???????

סלט מושגים קצוץ עד דק...

מהי המסקנה שלך מהדיון חוץ מהסיכום

עוד שאלה לי אליך , איך זה מעשי (לפעול לפי ההלכה) בדרך שהיא לא פגישות ,

למשל חברות ארוכה ? הרי זה יכול לגרום לבעיות כמו נפילה בשמירת נגיעה

אז מהי הדרך שלך? ..

מזה להפגש הרבה?

להפגש פגישות מסודרות זה שידוכים ,

אולי את מתכוונת לצאת לפגישות מתי שבא?

אם זה לא מבוסס על עיקרון כלשהו , יש כאן מישהו ומישהי שהחליטו שהם מתאימים

נפגשים קבוע והם בעצם חבר וחברה 

מה ימנע מהם ליפול בשמירת נגיעה?

שאולי עבר פה קצת שינוי בימים האחרים...

בנוגע לחלקים האחרים,

פחות מכירה מקרוב,

לכן לא הבעתי דיעה, וגם לא אביע

כל עוד גם שומרים על הצניעות במפגשים עצמם...

צריך פשוט שיהיה מודעות לזה, זה הכל

מה שאני רואה כאן, במחילה,  זה סתירה בדברים

אתה אומר לטפל בבעיות עצמן אבל לא לעזוב את הדרך.

זה לא ילך.   כי העניין הוא, שהדרך היא הגורמת לבעיות.  

ואתה בעצם מציע לא לעזוב אותה. 

עיין שם כשהשיטה עקומה   

שוב מחילה חבר, לא.. לא קונה את זה 

עם זאת נכון שהעולם יותר משוכלל ונדרש היום יותר דיוק. 

הבעיה שהטבע האנושי נשאר אותו טבע אנושי. 

ולא משנה מאיזה מגזר אתה מגיע היצר הוא אותו יצר. 

וכשיש התר לצאת להרבה פגישות ואין הכוונה למיקוד 

יכולות לצאת מכך הרבה בעיות שלא תמיד נותנים עליהם את הדעת. 

בגלל שהעולם שלנו כל כך משוכלל אנשים צריכים לחשוב על כלים למציאת בן או בת זוג 

שיתאימו לעולם שלנו, הכלים שיש לנו הם אותם כלים של תקשורת

שהשתמשו בהם גם לפני עשר שנים וגם לפני עשרים ושלושים שנה. 

והיום צריך להשתמש בכלי תקשורת אחרים משוכללים יותר שמתאימים לעולם המשוכלל שלנו.  

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

או יפסיקו לבקש תמונות אז דבריי יהיו מיותרים.

עד אז אני גאה להגיד לבנות- דאגו לאינטרסים שלכן,שיהיו לכן הצעות.

(אני לא שדכנית.אני מדברת כחברה שמנסה לעזור)

גברים. לא ככה האידיאל להתחתן.

אני לא אומר מה לעשות מבחינה פרקטית.

אני אומרת תחזרו לעולם הישן והטוב שלא מבקשים תמונות

הלואי

המציאות כבר נסעה משם

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.

ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות. 

אני לא שדכנית אלא חברה שמנסה לעזור לחברות שלה ולא התחתנתי צעירה בכלל וגם אני שנאתי כל כך את זה

אבל

כש'עברתי צד' והתחלתי לשדך פשוט הזדעזעתי מכמה בנים פוסלים על תמונה. בחורות שהן זכיה בלוטו פשוט נפסלות בחור אחר בחור והן לא יודעות את זה כי זה עוד לא הגיע לשלב שאני מציעה להן והן מתייבשות תקופות

ונשרף לי הלב

אז אני כותבת כאן כדי שיגיע לכמה שיותר בנות מהממות- תעשו הכל כדי לצאת הכי טוב שלכן!!

ומי שכתב פה שקר החן- בא לי להגיד אנחנו פועלים בתוך הכללים של העולם הזה שיש בו גם מקום לשקר החן.

ואין לי דעה מגובשת בנושא

אבל פעם אחת ביקשו סתם עוד תמונה יותר טובה וזה עצבן אותי אז חברה שלי צילמה אותי מחזיקה דף שמסתיר את הפנים וכתוב עליו

"והיו עיניך רואות את מוריך (ישעיהו ל, כ)"

יש לי חברות הרבה מעל היופי הממוצע

דווקא שהן שולחות תמונות מאירועים/ צילום מקצועי לגברים יש תחושה של איום

לעומת זאת שהן מחייכות למצלמה בסלפי חמודי או שמצלמים אותן שותות קפה בבוקר או בטבע מתי שרואים את היופי הטבעי זה הכי כובש

בהנחה והן נראות טוב בלי איפור

. בלי אודם בלי תסרוקות בלי שטויות ..הכי פשוט

הכי אומרים כן..

ותתפלאו לנשים יפות הרבה יותר מאתגר למצוא

הרבה פעמים הצעתי לגברים והן דווקא פסלו על שטויות כמו על מקום וכו' .. ( וזה היה נראה לי קטנוני אבל לא התערבתי ) ובדיעבד הם ספרו לי שלא היה להם אומץ להגיד להצעה כזו טובה ( כי גם הפרטים שלהן טובים) כן.

אז גברים אומרים הרבה יותר מהר כן להצעה לבחורה שנראת ממוצעת - חמודה  מאשר בחורה יפיפיה .

זה לא שהם לא רוצים אותה .. הם מרגישים איום או בדייט מקטלגים אותה כסנובית

לא יודעת אם שמעת אבל תשאלי חברה שלך הכי יפה שאת מכירה תשאלי אותה מה קורה אצלה בדייטים

ותבני ששם זה הכי כואב

כל גבר רוצה אשה יפה

מה יש לו להיות מאוים, הוא לא עוד אישה שיכולה לקנא ולהרגיש מאוימת

לא משנה מארוע או לא

מה שיותר טוב מוכיח את עצמו.

לגבי מה שכתבת אחר כך אני לא מכירה את זה

מי שנראת טוב וזה יכול לתרום לה להתקדם.... למה לא.

רק חשוב שזו תהיה תמונה משקפת.. לפעמיים יוצאות תמונות ממש טובות שלא תואמות למציאות.

שלא צריך לחשוב שהיא משקפת את הכל...

אם הייתי יוצאת רק עם מי שיש לו תמונה יפה כנראה הייתי יוצאת עם בן אדם אחד לשנה

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!