הסיבה הכי מפגרת שיש רק כדי להיות שפוי

את רוצה להתקדם בחיים?

את רוצה שיהיה לך נוח בחיים?

את רוצה משפחה?

את רוצה עבודה?

את רוצה לציונים טובים?

את רוצה להרויח כסף?

יש לך זמן

יש לך יכולת

יש לך רצון

מה שחסר זה קצת מאמץ והכל טוב

הכי הרבה שאני יכול זה לתת כיוונים...

ותודה, לקחתי את זה לעצמי, לחיים

לא נראלי,

מה זה עוזר לי בחיים אם אחרי שניה אני חוזרת לדיכאון?

את תגידי כן,וגם אני. אבל תחשבי על זה שוב, אם כבר אלוקים לא היה בורא שמיים יפים,חוף,וכו.....

חוץ מזה שהתכוונתי לטעם. טעם. טעם זה לא המטרה,זה חלק,משו שעוזר לנו(לי לפחות

לא יודע לא שאלתי

נראה לי השאלה הנכונה היא בשביל מה את חייה.

כול בנאדם צריך את היופי בחיים, או ללמוד לראות אותו

שד''א אני חיה איתה כבר הרבה זמן...)

אבל כנראה מה שמפריע לחיות/להנות/לטעום זה הכאב שמתלווה לכל דבר,קשה להפריד בינו לבינם.

לא יודעת אם זה אפשרי....

אבל פתאום השמש נראית מאירה בחולניות

הגלים נואשים,באים לחוף וחוזרים

הירח נראה עצוב 

והזריחה בודדה

עתיד וזוגיות לא מעודדים כבר...

חברות- (אני אשתוק) 

ואלוקים כמו מיואש מאיתנו

למה אתה חושב שלא הצלחת להיעזר בהן? איך אתה נותן לי משהו שלא הצליח *לך*? אז זה אומר שלכל אחד יש מתכון אחר לטעם? 

(הדלת לא פתוחה אף פעם, פשוט כבר משתמש רשום..

הימים הם אילמים,מוגבלים.)

סורי,ילד               

ותודה

כי כתיבה זה מחשבות, וכול אחד נמצע במקום אחר עם עצמו אנשים ואלוהים.

לכול אחד יש מפתח שונה או ענה ערף מה שהם תיכננו.

לי השמש נראית מדהימה בצבעים משגעים

ולפגוש אנשים מוסיף פלפל לחיים

אין מה לדבר על החברים הטובים

או על ארץ ניפלאה ומרחבים

אבל מה כול זה שווה בלי הצלחה בחיים

בלי יופי מבפנים

מה הזריחה שווה אם אין למה לקום בבוקר

ומה החברים שווים כששוב מכים הגלים

מה כול הים שווה אם אתה לא יכול לירות

ומה אנשים שווים בלי, טוב, בלי אהבות?

אז אתה עדין נהנה כול יום מעוד דקה

מרגיש בנוח להינות על הספה

והכול אבל כשאימ אפשר להירדם והביפנים כבר לא מהמם אחרי כול דבר קסום הקסם מתפוגג

נשאר רק אתה והשיעמום

אם השיעמום עוד אפשר להיסתדר

החלק הגרוע הוא אני, הוא קצת יותר משוגע

מנסה להחיות אותה עם מעט שירה

קצת וולך קצת אתר

שאלוהים בעצמו יושב בצד וסופר את הכסף בסיום יום בסגירת קופה

כולם מחכים במתח

יהיה חסר או לא

עוד סיבוב של ריקנות מזוקקת

תיעוד של התפוררות ברקע

מה אנשים מוכנים לעשות בשביל טיפה להרגיש

הלהב של הקיום מתגרד על הבטן

והוא חד

שורט

חותך

היופי היחיד הוא לפעמים באיזה פינה מטונפת

בפח של התחנה המרכזית או באיזה קבצנית

הכל תקוע במכונת כביסה של מילים גבוהות

הטיימר עומד לצלצל

הבדיחה היא עלינו

לא היה חסר כלום בקופה

חוזרים לנשום

עד הפעם הבאה

גם שלום

גם הסכמים

איזה הספקים יש פה

לפעמים נראה לי שרק אני תקוע באיזה אוטוסטרדה שלא מבינה

מה הכיוון

רוורס במקום קדימה

עץ ריח מסריח על המראה

אורות גבוהים

והיא יושבת במושב ליד

רגל למעלה

מחייכת

אז הכיוון לא משנה

רק התנועה

על אף כל הדחיות שלי

אני בוחר את הקרבות שלי, ועם מי בדיוק אני יוצא לקרב…

אתה עדיין סמוראי. 

ומה עושים עם זה

ואיך משיגים את העור הזה

ולמה

ומה

ואיך

תציל אותה

ואותי

ואותם