בבקשה אל תפרש אותי. טוב?

מכאן הקצר בתקשורת של שנינו.

הכל בסדר

אני משתדל להימנע מדברים שיכולים להזכיר לי בחורות שלא הסתדר לי איתן .

בכללי הדבר הכי מועיל זה לוז עמוס ותובעני

ככה אני עסוק בדברים מועילים ואין לי זמן לדוש במה שאני לא רוצה לחשוב עליו .

למה לשקר לעצמינו... ולא תמיד שנפרדים זה בגלל שהוא היה בחור לא טוב ...

לי כל כך.....

שהיא לא רוצה להפוך "פרידה" לטרגדיה בכוונה מקצינה).

זאת אומרת,אנחנו בני אדם ,וברור שגעגועים זה קשה, ובאמת מתגעגעים לבחורציק.

אבל,לטענתה, זה עזר גם לי;), זה באמת נטו בראש.

טוב,אולי לא נטו , אבל בהחלט בראש.

תעצמי עיינים,תדמייני ותראי אותו לידך,וממש תעשי שיחה איתו, תגידי לו- נדב,היה לי ממש טוב איתך,ובאמת נהנתי מהקשר שלנו, אני מתגעגעת אליך,אבל באמת רוצה להמשיך הלאה,ולשחרר אותך ממני (כל זה תנסי באמת לדמיין,נשמע טיפשי-עוזר בצורה מדהימה,ממש!) תגידי לו תודה על הכל,על כל רגש זכית לדעת ולהכיר בזכותו.

אבל זהו,נפרדים,ותודה על הכל,וממש תנסי לראות אותו הולך,יוצא ממך)

יכול להיות שיזלגו לך כמה דמעות(מדהים מה דמיון מודרך עושה)

תראי אותו יוצא וסוגר תדלת.

וזהו,בעז"ה הלאה,

יש לנו קטע גם בתור בני אדם,לאהוב להיות במקום הזה של,מתגעגע,וקשה לי בלעדיו,ועצוב ומבאס,ומין בועת עצב כזאת, ואנחנו מחכים שחברים מבחוץ או אנשים טובים יבואו ויתנו לנו סיבה לפוצץ את הבועה.

הם יכולים,אבל זה יהיה זמני.

בסוף בסוף,עמוק בלב,מאמינה לך שגם את יודעת שזה החלטה שלך בסוף.לשחרר אותו,ודי.

את מהממת בזכות עצמך.אל תתני לעצב ולגעגוע "להביס" אותך.

שהוא יהפוך לזכירון נחמד וטוב,ושם זה יגמר.

נ.ב

תמיד ממליצה שאם יש מקום לנסות שוב,או לבדוק אם הוא פנוי,או אם את חושבת שזה יכול לעבוד באמת,להגיד לו את זה (לא דרך צד ג',-אבל לא כולם מסכימים איתי)

זה התרת ספקות,לטוב ולמוטב.

ולפעמים לשמוע תלא הסופי עוזר.

וגם אם את לא בקשר כרגע,זה יש ממש קטע כזה להעצים קשר מהעבר,וכשאתה לבד,הרגשות האלה של הבאסה באים במנות של אסטקרה- אל תתתני להם "לסמם" אותך.

אני מאמינה בך,שאת תהפכי תגעגוע לחוזק,לאומץ,והוא יהיה זכירון נחמד.

אבל זיכרון.ודי

יאללה תשמרי תרגשות שלך ותלב הכל כך מדהים שלך לברחוציק שאיתו תקימי בית.

קל מאוד לגרום לנו לחור בלב.

בואי,תהיי חזקה,ענקית ומהממת,ותרפאי תלב שלך מהר מהר,לפני שזה סתם יהפוך לצלקת!

לכי למראה תגידי לעצמך בקול,נכון אני מתגעגעת לנדב(סתם מביאה שם!) אבל אני מתגעגעת באמת באמת לבחור שאיתו אני אקים בית,חשבתי שזה יהיה נדב,זה לא, ואני מפרשת תגעגוע לבית,לבעל, לגעגוע לנדב.

אוהבת<3

באמת מהממת!!!

כתבת כל כך יפה  

מסכימה עם הכל ובמיוחד עם הקטע שכתבת שלפעמים אנחנו מתמכרים לכאב. 

מתמכרים לתחושה הזו של הכאב הטרגי שמלווה בגעגועים.

ובאמת לומר אני בוחרת להמשיך הלאה. 

כמו ש@עומק כתב שממש התחברתי לזה. יש משהו בנוסטלגיה שהיא מתוקה ו/או כואבת. זאת הרגשה שלא תיהיה לך באמת בזמן הקשר. ובפרידות זה מתעצם פי שתיים ומלווה בעוד תחושות שבעיקר כואבות. פשוט כואבות. 

פרידה באיזשהו מקום זה באמת סוג של אבל.

קודם כל תדעי שגם הרגש החזק ביותר שתוכלי להרגיש, בסוף דועך. 

זאת תקופה של זכרונות, בכי, מחשבות עליו וכו'... 

תחשבי מה הכי טוב בשבילך בשביל לפרוק את כל הרגשות האלו שיושבות לך על הלב: כתיבה, שירה, דיבור עם חברה, בכי, תפילה וכו'..

ככל שתוציאי יותר, הלב יתנקה יותר ותוכלי להמשיך הלאה אח"כ בעז"ה.

מה התהליך הסופי? אני הרגשתי שבסוף, הזיכרון המכאיב והחד הופך להיות כהה ואפילו יכול להיות נעים, כמו כל חוויה אחרת שחווית בחיים שלך. גם רגש רומנטי יכול להפוך בסופו של דבר לזיכרון ניטרלי מרגשות.

בהצלחה, ואם את רוצה סתם לשתף עוד בכיף אשמח לעזור.  

@זוהרת בטורקיז

שיחקת אותה.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?