שהינני ביודך ביודך ביודך לבאאד
אחחח
שיר טוב ומעורר לתשובה
שושנה בין החוחיםשהינני ביודך ביודך ביודך לבאאד
אחחח
שיר טוב ומעורר לתשובה
מתיישב בנשמה
המילים הכי יפות בשיר
צהובה
יש לךל רעיון למשהו חבדניקי קצת פחות משיחיסטי?
צהובה
שושנה בין החוחיםפשוט עם המשך שונה
צהובהזה מוריד לפי דעתי מהמאבק הדבילי הזה
כי יתחילו לעשות פרודיות וכל השאר
אבל אנשים דפוקים , מטמטמים וחסרי חיים
ללא אלוהים (הקיצונים האלה במאה שערים, גאולה ובבר אילן ושאר המקומות שלהם)
אהבתי תניסוח!!!
אבל אנשים דפוקים , מטמטמים וחסרי חיים
ללא אלוהים
ומי שמעביר לנו ת'קורס
הוא חובש , כונן על אופנוע
והוא מוקפץ למקרים האלה כי הוא עובד בגאולה...
הוא סיפר לי שבאירוע האחרון
שהיו כמה חיילים בבית כנסת הוא היה שם
ואשכרה חטף אבנים....
עריכה: שפה לא ראויה.
תגיד. איך זה באמת להתנדב במדא??
(עריכה: שפה לא ראויה)הרגשה מדהימה להציל חיים!
נחמד ממצה, הרגשה של תרומה
איכווות
בתכנון שלך?
חפרו אותו...
הוא לא יפה.....
(דעתי)
נשפכתי פעם ראשונה
אבל תכלס מטומטמים לא? - מי שהמציא את זה
שושנה בין החוחים
נער מתבגררראיתי היום בגירסאת המניונים...
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)