אסור ללכת ככה!!

תעריכי את עצמך, הרושם שאת עושה פה באתר הוא יוצא דופן. זאת לא עצה, זאת עובדה.

הלואי שכולם יהיו כמוך

יותר מדי נתינה היא לא טובה כאשר זה בא על חשבונך

ומבינה לגמרי למה זה הרס לך בעבר, אבל תקחי בחשבון שאם במצב כזה כן היית מתחתנת לא היית יכולה לבנות קשר טוב וזה היה קשר שהיה פוגע בך ובעיקר בגלל שלא היית מביאה את עצמך לקשר, לא נותנת לעצמך מקום ולצרכים שלך.

אז זה חסד שה' סידר שלא הצליח בעבר

וכן מכל דבר לומדים וגדלים ומשתנים וזה חלק מהחיים

בשביל זוגיות טובה ואהבה את חייבת לאהוב את עצמך ולהעריך את עצמך!!! ממה שכתבת נשמע שאת לא אוהבת את עצמך, ואפשר להתחיל מלהודות על הדברים הטובים שיש לך ושיש בך

מה שהיה היה, זהו נגמר. לא טוב לחיות בעבר. תסלחי לעצמך ותקבלי את עצמך ואת החיים שלך כמו שהם

בס"ד

יש פסוק בירמיהו שמתאר מצב שיהיה באחרית הימים, שיבואו הגויים לעם ישראל ויגידו להם: מה זה? אתם כאלה יפים! כאלה מוארים! כאלה מיוחדים! היינו בטוחים שאתם כאלה מכוערים! מלאי פצעים! לא ידענו. איזו הפתעה. רבי נחמן אומר לנו: תגלו אתם עכשיו מה שכולם יגלו בסוף. הכיעור שלכם אינו אלא כישוף, אשליה. אם תתאמצו לשנן את זה שזה שקר, תגידו לעצכם שזה שקר, תוכלו גם להתרפא מזה. (מקור: ברסלב כרמיאל-בן מלך)

סיפורי מעשיות - רבי נחמן מברסלב /בן מלך שהיה מאבנים טובות (במקרה הזה את בן המלך)

מעשה במלך אחד שלא היו לו בנים. והלך ועסק בדאקטורים (רופאים), כדי שלא תהיה מלכותו נהפכת לזרים, ולא הועילו לו. וגזר על היהודים שיתפללו בעבורו שיהיה לו בנים. והיו היהודים מבקשים ומחפשים צדיק, כדי שיתפלל ויפעל שיהיה לו בנים. ובקשו ומצאו צדיק גנוז. ואמרו לו שיתפלל שיהיה להמלך בנים. וענה שאינו יודע כלל. והודיעו להמלך. ושלח המלך פקדתו (שקורין "אוקאז") אחריו, והביאו אותו להמלך. והתחיל המלך לדבר עמו בטוב: הלא אתה יודע, שהיהודים הם בידי לעשות בהם כרצוני, על כן אני מבקש ממך בטוב שתתפלל שיהיה לי בנים. והבטיח לו שיהיה לו באותה שנה ולד, והלך למקומו. וילדה המלכה בת, והיתה אותה הבת מלכה יפת תאר מאד. וכשהיתה בת ארבע שנים היתה יכולה כל החכמות ולזמר בכלי שיר והיתה יודעת כל הלשונות והיו נוסעים מלכים מכל המדינות לראותה, והיה שמחה גדולה על המלך. אחר כך נכסף המלך מאד שיהיה לו בן, כדי שלא תהיה מוסבת מלכותו לאיש זר וגזר שוב על היהודים שיתפללו שיהיה לו בן. והיו מבקשים ומחפשים את הצדיק הנ"ל, ולא מצאו אותו כי כבר נפטר. ובקשו עוד ומצאו עוד צדיק גנוז, ואמרו לו שיתן להמלך בן. ואמר שאינו יודע כלל. והודיעו להמלך ואמר לו המלך גם כן כנ"ל: הלא היהודים בידי וכו' כנ"ל. אמר לו החכם, (היינו זה הצדיק הנ"ל): תוכל לעשות מה שאצוה. אמר המלך: הן. אמר לו החכם: אני צריך שתביא כל המיני אבנים טובות, כי כל אבן טוב יש לו סגלה אחרת, כי יש אצל המלכים ספר שכתוב בו כל מיני האבנים טובות. אמר המלך: אני אוציא חצי מלכותי כדי שיהיה לי בן. והלך והביא לו כל מיני האבנים טובות ולקחם החכם והדקם. ולקח כוס יין ונתנם לתוכו ונתן חצי הכוס להמלך לשתות וחציה להמלכה. ואמר להם שיהיה להם בן שיהיה כלו מאבנים טובות ויהיה בו כל הסגלות של כל האבנים טובות. והלך למקומו. וילדה בן, ונעשה שמחה גדולה על המלך. והבן הנולד לא היה מאבנים טובות. כשהיה הבן בן ארבע שנים היה יפה תאר מאד וחכם גדול בכל החכמות והיה יודע כל הלשונות. והיו נוסעים מלכים לראותו. והבת מלכה ראתה שאינה חשובה כל כך ונתקנאה בו. רק זאת היתה נחמתה: באשר שאותו הצדיק אמר שיהיה כלו מאבנים טובות, טוב שאינו מאבנים טובות.

פעם אחד היה הבן מלך מחתך עצים ונקף באצבעו. ורצתה הבת מלכה לכרך את אצבעו, וראתה שם אבן טוב. ונתקנאה בו מאד ועשתה עצמה חולה. ובאו כמה דוקטורים ולא היו יכולים לעשות לה רפואה. וקראו למכשפים. והיה שם מכשף. וגלתה לו האמת שהיא עשתה עצמה חולה כנ"ל. ושאלה אותו אם יוכל לעשות כשוף לאדם שיהיה מצרע. אמר: הן. אמרה לו: אולי יבקש מכשף שיבטל הכשוף ויתרפא. אמר המכשף: אם ישליכו הכשוף אל המים, לא יוכלו לבטלו עוד . ועשתה כן, והשליכה הכשוף אל המים. ונעשה הבן מלך מצרע מאד, (והיה לו) על חטמו צרעת ועל פניו ועל שאר גופו. ועסק המלך בדאקטורים ובמכשפים ולא הועילו. וגזר על היהודים שיתפללו. ובקשו הצדיק הנ"ל, והביאו אותו למלך. והצדיק הנ"ל היה מתפלל תמיד להשם יתברך באשר שהוא היה מבטיח שיהיה הבן מלך כלו מאבנים טובות, ולא היה כן. והיה טוען להשם יתברך: האם עשיתי זאת בשביל כבודי?! לא עשיתי כי אם בשביל כבודך, ועכשו לא נתקים כמו שאמרתי! ובא הצדיק להמלך. והיה מתפלל ולא הועיל. והודיעו לו שהוא כשוף. והצדיק הנ"ל היה גבוה למעלה מן כל הכשפים. ובא הצדיק והודיע להמלך שהוא כשוף, ושהשליכו הכשוף למים, ואין תקנה להבן מלך כי אם שישליכו המכשף שעשה הכשוף למים. אמר המלך: אני נותן לך כל המכשפים להשליכם למים כדי שיתרפא בני. ונתיראה הבת מלכה. ורצתה אל המים להוציא הכשוף מן המים, כי היתה יודעת היכן מנח הכשוף, ונפלה אל המים. ונעשה רעש גדול שהבת מלך נפלה אל המים. ובא אותו הצדיק הנ"ל ואמר להם שהבן מלך יתרפא. ונתרפא, ונתיבש הצרעת ונפל ונקלף כל העור ממנו ונעשה מאבנים טובות כלו. והיה לו כל הסגלות של כל האבנים טובות, (היינו כי אחר שנקלף העור אז נתגלה ונראה שהבן מלך הוא כלו מאבנים טובות כאשר אמר הצדיק הנ"ל):

ממש ממש חושב שכדאי לך לראות את השיעור הזה:

מעשה מבן מלך שעשוי מאבנים טובות

ושתדעי, אני משער שלרובנו יש תקופות כאלה, של צמצום והסתרה, אז תקחי את השברון באהבה , את עוד תצאי מחוזקת מזה. אין ספק.

עבר עריכה על ידי לב טהור בתאריך י' בתמוז תשע"ז 11:20

בס"ד

הצלחת קצת לחזק..

הנתינה היא טובה מאד - גם לך וגם לעולם.

והיא לא הורסת לך שום דבר. היא בונה אצלך טוב אמיתי. זו תכונה טובה.

וברור ש"מי ירצה להתחתן" - מי שרוצה מישהי טובה שרוצה להיטיב. שזה רוב האנשים הטובים (צריך רק אחד. מוצלח. שיבין שחבל לפספס).

אלא מה? שלפעמים הנתינה צריכה "כלים". נניח, לעיתים יש מקום להשאיר גם לבן להשתדל קצת... אבל זה "תרגיל", כלי. העיקר היא התכונה הטובה עצמה. תשמחי בה.

וברור שאת בת של  מלך. בת - זה בלי ספק לפי הסגנון הזה ("סתומה.. מפגרת.. מי ירצה אחת כמוני"... נו..). ושל מלך - לפי התכונות הטובות שהזכרת כאילו הן לא טובות.

היום אהבת את עצמך - מחר מחדש. ויש להניח שגם תהיי כאן....

בס"ד

אז האמת.. שאני לא באמת חושבת שאני כזו...

זו פשוט תקופה ממש קשה עכשיו- וזה היה באיזה רגע של מצוקה ריגשית כזו וחלישות הדעת...

אני יודעת שב"ה יש בי המון המון טוב.. אני פשוט צריכה להתחבר אליו ולהאמין בו יותר חזק..

ושתדעו שעם כל הטוב הזה שיש בי- לבעלי יהיה ממש כייף להיות האיש שלי!!

יש שיר שאתמול באוטובוס קפץ לי ביוטיוב בין כל מיני שירים.. וכשהקשבתי לו הרגשתי כאילו הקב"ה עצמו מדבר אלי ומנסה לחזק אותי... (הלוואי ממש שהוא היה יכול לחבק אותי חיבוק אמיתי..)

אתמול השיר הזה הצליח לחזק- ובא לי לשתף אתכם..

בת מלך-

"לא אל תדאגי ילדה הכל יהיה בסדר

תפילותיך מתקבלות שם במרומים

א-לוקים לא משיב ריקם דמעותיה של בת מלך

שבוקעות את כל הרקיעים.."

אז כן- אני מאמינה עדיין שאני בת שלך מלך, ואבא שלי הוא מלך שנותן לי נסיונות כנראה כדי לחשל אותי להיות נסיכה ובת שלו יותר טובה...

ואני ממש רוצה להאמין במילים האלו עכשיו.. שהכל יהיה בסדר! התפילות שלי עולות ממש למעלה ומתקבלות שם במרומים, ושהקב"ה מבין את כל הדמעות האלו שאני לא רוצה שיהיו מתוך חולשה אלא מתוך בקשה ותפילה ובעז"ה יפתח לי בקרוב ממש כל שערי שמיים!

ו- לא הצלחתי לעזוב למרות הרצון.. 

גם כי קשה לי בתקופה הזו להרגיש את הלבד...

וגם כי כמו ש@צריך עיון כתב- לא עוזבים ככה..

טוב שיש אפשרות לפרוק,

טוב שיודעים את ה"הפי אנד"....

הצלחה רבה.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?