אני לא חושבת שיש ילד שלא נרדם בסיבוב בחוץ.

זה קשה להורים אבל אחלה פתרון לילדים.....

אבל לפעמים זה הפתרון הכי נוח כשרוצים שקט בשעה מוקדמת....

"נוראי", בעיני, זה תיאור מתאים למצבים של אלימות, של זלזול קיצוני בכבוד הבריות, של חוסר צניעות בוטה, ועוד כל מיני עניינים שאין להם שום נגיעה עם תינוקת מתוקה בת שנה וחצי.

אם כבר בעניין של הרגלי הירדמות, ההרגל הנפוץ להירדם עם בקבוק מטרנה / תה בפה, הוא הרבה יותר בעייתי בעיני ומזיק לבריאות. אבל גם אותו לא הייתי מגזימה ומכנה "נוראי".

ההרגל להירדם בסיבוב בחוץ הוא עניין של נוחות של ההורים. שיבחרו אם מתאים להם להיכנס למסלול כזה או מעדיפים בשיטות אחרות.

ב"ה זכיתי לגדל כמה ילדים, להעזר לפי הצורך בכל מיני שיטות ודרכים שספרי ההדרכה להורים אומרים עליהם 'בשום אופן לא ורק אל תיכנסו לזה', וכולנו היום בריאים ושלמים ואפילו די מרוצים... השמים לא נפלו, באמת.

תינוקת שפתאום לא נרדמת ומתישה את עצמה ואת ההורים גם אחרי נסיונות שונים שכרוכים ב"הרגלים לא בריאים", כנראה שסובלת או מפתחת משהו. לא זה הזמן להתעקש על הרגלים.

בטווח הקרוב וההיקפי גם לשינה רצופה של ההורים יש חשיבות רבה, ותפקידנו כהורים לדעת מתי להרפות ולאמץ דרכים יצירתיות כדי שכולם ישלימו כמה שיותר שעות שינה.

כשחולף המשבר, וההורים והתינוקת כבר לא נופלים מהרגליים מרוב תשישות, מן הסתם יהיה לכולם כח ומוטיבציה לחזור להרגלים הישנים והטובים.

הגזמת גם בתיאור ההרגל כנורא וגם בהאשמה בהתחמקות מאחריות.

ולא, הן לא התחמקות מאחריות או הקניית "הרגלים רעים".

גם בשיגרה.

קודם כל, יש הורים שגם השיגרה שלהם לא פשוטה וכרוכה ברצף של מצבי יציאה מהשיגרה בגלל ילד אחד או יותר שלא גדלים לפי הספר.

אז אתה תטען שדווקא ילד כזה זקוק לכללי ברזל וכו', אבל הורה אחר שמשמים הילדים האלה ניתנו דווקא לו, לא עובד ככה, ולא רואה את הדברים כמוך, הורה כזה יפעל אחרת, יותר בזרימה.

ויש הורים שהשיגרה שלהם יותר פשוטה אבל ללכת לפי הספר בשבילם זה משבית את השמחה והזרימה.

הם הורים פחות טובים ממך? לא. בסופו של דבר הילד ישן את שעות השינה שהוא זקוק להם.

עכשיו שהימים לוהטים כל כך וממש לא בריא להסתובב בחוץ ביום, הכי כדאי להכניס ללו"ז טיול ערב קבוע עם הילדים (מי ברגל מי בעגלה) לנשום סוף סוף אוויר רענן טרי ועצים. אין בריא מזה, לגוף ולנפש.

אורח החיים המערבי מוביל אותנו לבלות הרבה יותר מדי זמן על כיסא מול מחשב, וזה ממש גרוע. עכשיו שאני בהריון אני במיוחד מודעת לכל ההשלכות השליליות של חוסר בתנועה, כי הן נהיות הרבה יותר גלויות ובולטות על פני השטח: כלי הדם מתנפחים (אז עושים כל מיני טיפולים רפואיים נגד ורידים), צרבות (אז לוקחים טאמס), מערכת העיכול והמטאבוליזם עושים צרות (שוב - מטפלים בכל מינידרכים טובות יותר ופחות), מגדיל סיכון לסכרת, ועוד ועוד... בשורה התחתונה פשוט צריך להזיז את הגוף הרבה יותר, וכל תירוץ כדי לעשות את זה הוא מבורך. גם הקטנטנים צריכים הרבה תנועה (ברגל או בידיים או בעגלה), אצלם זה ממש משמעותי להתפתחות טובה של המוח. הם דווקא ממש לא צריכים שינה עמוקה ורציפה כמו של מבוגר. כדאי לך לקרוא אצל מומחים. אצל ג'יימס מק'קנה למשל. אלה השנים שהמוח מתפתח הכי הרבה, ויש לו את הדרכים שלו לעשות את זה טוב. כשהם גדלים וכבר לא זקוקים לזה זה משתנה מעצמו. את הילד שלי בן ארבע תותח לא יעיר כשהוא עייף... ואוהו כמה טיילתי איתו כשהיה קטן.

טיול משפחתי אחרי ארוחת ערב ומקלחות, כשסוף סוף יש בחוץ אוויר טוב = הירדמות בעגלה, בכיף, ברוגע, בטוב, בבריאות הנפש והגוף...

לגבי "המומחים" - קראת את חוקרי המוח? או שאתה מתכוון ליועצות שינה למיניהן??

ואוקיי אני מסכימה שלא מסיקים מילד אחד. אולי תעשה פה סקר בפורום ותבדוק כמה הורים יש שגם בבר מצווה עוד צריכים לנענע את המיטה של הילד כדי שיירדם... כמה מתלוננים על בעיה חמורה שהתיכוניסט לא ישן מספיק טוב... אם יש הרבה כאלה אני אקבל שזו סכנה ממשית 

אם יש משהו שטוב עכשיו לילד- אז לא צריך להימנע ממנו רק כי אולי בעתיד יהיה קשה להפסיק אותו.

אגב, ילדים קטנים יכולים לשנות הרגל די מהר- כמה ימי מחלה עם התעוררויות ליליות או שינה עם ההורים יכולים לשבור הרגל של חודשים לשנת לילה רצופה.

ולהפך- כמה ימי "עמידה של עקרון" מצד ההורים יכולים להחזיר הרגל או להקנות הרגל חדש. 

שמחנו לקרוא את העצות הטובות.....

בע"ה... מקווים שהמצב ילך וישתפר

ב"ה בימים האחרונים יותר טוב

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....