וגדלתי בחברה מעורבת,ועדין לא מבינה למה שבחור נשוי ילמד למבחן וכו עם בת רווקה או נשואה מה שיהיה.
מוזר לי.
מילא זה חבורה שלומדת ביחד,עוד אפשר להבין,אבל לבד?
ובוודאי שלא נכון שבחור, נשוי או לא, ילמד למבחן וכד' עם בת - וכן להיפך.
לא מתאים בעליל. וגם אם זה לימוד "ענייני".
אז מה שצריך בגדרים הנכונים.
ללמוד ביחד, זה לדעתי לא אותו דבר.
אם אין יראת אלוקים במקום והרגוני על דבר אישתי (ציטוט חופשי 
)
שמירה על גבולות ההלכה.
סטופרוב הגברים מספיק עמוקים, ואנושיים כדי לבנות קשר נפשי-רגשי.
קשר כזה הוא מעבר למראה חיצוני.
והאמון, והקשר עצמו יהיו יותר חשובים לאדם מאשר עוד ריגוש או עוד חוויה גופנית.
ולכן הוא לא יפגע משינוי במראה החיצוני.
אהבה שתלויה בדבר- בטל דבר בטלה האהבה.
אהבה שלא תלויה בדבר- לא בטלה לעולם.
אם הקשר הוא אמיתי, נשמתי, עמוק, שאין לו סיבה- שום דבר לא יבטל אותו.
מגעיל אותי לקרא דברים כאלו. זה מוציא את הבנים חיות שכל מה שמעניין אותם זה הגוף והחיצוניות.
מזל שאני מכירה בנים מספיק כדי לדעת כמה זה מיעוט שבמיעוט.
"אישה צריכה לדעת שההופעה שלה היא הביטחון של התא המשפחתי" מהההה??? הביטחון של התא המשפחתי בנוי על אמון. אם אשה תחיה בחשש שהכל בנוי על המראה שלה- לא יהיה אמון, לא יהיה ביטחון ולא יהיה תא משפחתי. אתה באמת בונה דבר כ"כ עצום על עלה נידף? ומה יקרה כשהיא תהיה בת 60? או אם יקרה לה משהו? או סתם הריונות ולידות?
זה היפך כל מה שכתוב בתורה על זוגיות ותא משפחתי.
(לצורך העניין- חבר שלנו נפצע בתאונה. פתאום אשתו מצאה את עצמה חיה עם גבר עם פגמים חצוניים, גופניים וקושי. אבל נשארה איתו ויש להם משפחה לתפארת. כי היה להם קשר הרבה יותר עמוק מזה שהוא גבר בריא וחזק..)
של התיחדות מלאה לא עם בן הזוג אפשר עם שימת לב ורצון חזק להמנע מזה.
אבל עם בגידה זה כולל בגידה רגשית, הנאה מלהסתכל עליה או להיות בחברתה וכ'ו זה ודאי קורה מאוד בין סטודנטים שלומדים יחד. זה לא בשליטתך ואת לא תמיד מודעת מה הוא מרגיש כלפיך בתוכו ואת כמות ההשוואות שהוא עושה ביניך לבין אשתו ואת בינו לבין בעלך...
ולא שמים לב לסכנות שיש גם בדברים הקטנים שהורסים לנו את החיים ואת הזוגיות.
גם לגבי בגידה אנו מפחדים להגיע לבגידה במלא מובן המילה ומחפשים "מתכונים" איך לא להגיע אליה אבל לא שמים לב לבגידות הקטנות הרגשיות ולבעיות במערכת הזוגית שיחסים קרובים עם המין השני גורמים לנו.
אם כן השאלה היא לא האם לימוד חברותא עם גבר נשוי תגיעי לבגידה אלא האם זה יזיק לכם לזוגיות? והתשובה היא חד משמעית כן..... א. בגלל ההשוואות שהן בלתי נמנעות האם בעלי נחמד כמוהו? האם כיף לי ללמוד עם בעלי כמו איתו? והאם... והאם.. וכ'ו. ב. "המתח המיני" שקיים באוויר גם בגלל שאת צריכה כל הזמן להיזהר כי הוא גבר זה גם סוג של מתח מיני בינכם. נכון הוא לא בא לידי ביטוי מעשי אבל בראש הוא נמצא.... ג. רגשות שמתפתחים מהשהות יחד ומהלימוד המשותף אלו רגשות שצריכות להיות רק לבעלך. גם אם את לא מרגישה אותם לכי תדעי מה הרגשות שהוא חווה כלפיך.... ואני בטוח שאת לא רוצה שגבר נשוי יפתח בסתר ליבו רגשות כלפיך....
רציתי להדגיש את המסוכנות שהיא לא פחות של הבגידה הרגשית.
אתם בהחלט צודקים
א. אל תאמין בעצמך עד יום מותך
ב. לשמור על הגדרים שזכינו - דאו' ודרבנן
ג. להוסיף גדרים הנצרכים- לפי העניין
ד להתפלל. להקפיד. חשבון נפש. ללמוד מוסר
ה. שמעשינו יהיו בפרהסיא- בלי חורים שחורים
ו. ללמוד תורה. ולא להתעסק באופן כרוני בעניין..
*הנ"ל נכון לכל התמודדות שאנו נתקלים בה
אצל אנשים נורמליים, בד"כ לא קורה דבר כזה.
נשואים בבחירה, ולא "בוגדים" ח"ו.
וברור שגם מה שכתבת, הוא דבר שלא נכון לעשותו. "סטודנטים" זה לא כל העולם. אבל מי שנמצא בשלב זה, בוודאי שילמדו בנים עם בנים ובנות עם בנות. מאיפה בא אחרת.
ציטוט מההלכה: "צריך אדם להתרחק מהנשים מאד מאד"
לא רואה סיבה שמישהו שמקפיד על התורה (שההלכה הזו חלק ממנה) יעשה מעשים שלא ייעשו...
חסרים אנשים שמקפידים על המצוות שחוטאים בכל מיני דברים כאלה?
בתור התחלה תקשורת אח״כ יחסי אישות תקינים אח״כ לעשות מאמצים להיראות מושכים אחד כלפי השני כמובן שזה הכל למי שחשוב וכו ולחדש את הזוגיות
באמת הייתי עד לכמה מקרים שהקשר התדרדר למקומות לא בריאים, לפחות כלפי חוץ.
זוגיות תקינה מאד עוזרת
היכולת להיות גלויים זה לזה היא קריטית
ומאד מאד חשוב לא לשחק עם הזוגיות, מראש להימנע מכל המצבים מהם ההלכה מזהירה
מה"זוגיות תקינה", זה שלא לומדים איש עם בחורה או ההיפך, באקדמיה.
זה גם מה שצרך להיזהר "מראש", לדעתי.
האישה?
מה זה אומר באמת?
מישהו יכול לעשות קצת סדר?
נראלי זה מה שאני עובר, רוצה להיות בטוח
יש גם גברים שחווים אלימות.
יש אפשרות לפנות לעזרה.
ונניח שתדע שזה זה
מהם דרכי הפעולה שבשליטה שלך ואתה יכול לנקוט בהם כבר מעכשיו??
ההבדל זה בעיקר בתוצאות.
ההבדל בין אלימות של גבר לאלימות של אישה זה בעיקר היכולת והתוצאות. לא הרצון.
(זה מעבר לזה שנשים הרבה פעמים משתמשות בגברים אחרים כדי לפגוע, כמו הרצח בנחלאות השבוע שהוזמן על ידי האקסית).
לענ"ד הציפייה (המוסרית-הלכתית) לשתוק למרות החֲרָפוֹת ולהיות מהנעלבים ואינם עולבים, שומעים חרפתם ואינם משיבים שעליהם הכתוב אומר "וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ" גבוהה יותר ביחס לגבר לעומת האשה.
גם בדינמיקה הזוגית זה הרבה פעמים ככה. יש דברים לא נעימים שהאשה יכולה לומר לאיש וזה לא ייחשב חמור במיוחד, אך אם האיש יאמר את אותם הדברים כלפי אשתו - זה יוליד משבר נורא.
אני חושב שזה טבעי, אם כי לא אידאלי, כמובן, ואוחי משקף משהו שורשי בהבדלים בין איש ואשה והקשר בינם.
אבל
1. יש גברים רגישים יותר שיקחו ללב. וגם אם הם לא יביעו את זה בפועל זה יובע בדרכים אחרות כמו ריחוק רגשי כדי להתגונן או אפילו חיפוש עצמם במקומות אחרים.
2. גם נשים צריכות לעשות עבודה רגשית לא להעליב. זה שהוא צריך להתגבר זה לא אומר שהיא בסדר. היא לא.
מהי אלימות רגשית ומילולית
בתור אחת שעבדה ועדיין עובדת על עצמה לשמור על הפה שלי כשאני כועסת.
זה פוגע מאוד לכל גבר
הוא לא צריך להיות "רגיש" בשביל זה
לנשים יש כוח במילים להפוך את הגבר שלהם לסמרטוט ואפס או להרים אותו.
וגבר ניזון מהערכה.
אין הקלות לא לגברים ולא לנשים
אין שום ציפייה מגבר לספוג
יש ציפייה מכל אחד לעבוד על עצמו.
הבעיה שזה הפך להיות בעיה של גברים. כי לרוב יש מודעות לזה
אבל נשים יכולות להיות הרבה יותר "אלימות" במילים מגברים, רק שאם זה קורה, מניחים שהיא עברה המון ובעלה הביא אותה לקצה לכן היא מתנהגת כך בשונה מאצל גבר
אלימות רגשית ומילולית יותר נפוצה בקרב נשים כלפי גברים. כי הצד המילולי/רגשי יותר מפותח אצל נשים לכן קל להן יותר להשתמש בו
(בדומה לכך שהצד הפיזי יותר מפותח אצל גברים ולכן הם נוטים יותר להשתמש בו- אלימות פיזית)
ואיך תדע אם אתה חווה את זה?
אתה מורגש מושפל על ידה?
היא מקטינה אותך?
מזלזלת בך?
וכו'
תמיד אני חושב שאצל כולם זה ככה
וזה בעיה שלי
איזו מין תקשורת תיבנה מזלזול?
גם אם יש חוסר הסכמה זלזול והקטנה הוא לא הדרך לפתור אותו.
אני לא אומרת שבחיים לא יצא לי לפגוע בבעלי (או לו בי) אבל זה אף פעם לא היה לגיטימי בעינינו, ותמיד מתנצלים ומתקנים מייד.
בסוף לשנינו יש מטרה משותפת שהבית הזה יהיה המקום הכי בטוח ונעים לשנינו ולילדים.
לזלזול /הקטנה אין מקום..
מצביע כנראה על כך שאתה עובר אלימות מסוג כלשהו...
אני חושבת שכדאי ללכת לטיפול אישי, גם כדי לאבחן במה מדובר וגם כדי לחזק את עצמך.
זה לא נחשבת אלימות אולי יותר מצוקה שלה, כי היא אלימה בגלל חוסר יחס, זלזול מצידך וכו
כשגבר מזלזל זה הכי ברור שזה מצד האופי שלו
כזה שמעלה את האייקיו.
לא?
זה גם מה שהיא אומרת לי.
אבל אני פשוט לא מצליח להבין אותה.
מרגיש שהיא הלכה רחוק מידי.
אישה לא אמורה לזלזל בבעלה
אלא להעריך ולכבד אותו
הולך הרבה זמן עם הרגשה שלא מספיק ניצלתי את הישיבה.
למדתי במקום נחשב מאוד, אבל היום אני מבין שלא באמת התקדמתי שם [גם מבחינת הקו של הישיבה היתה תחושה של להעביר את הזמן, לא איזה אסטרטגיה של צמיחה].
ממש רוצה לעשות את המסלול הזה שוב, והפעם במקום שבאמת מצמיח ומגדל אותך, אישיותית ותורנית, וגם קצת נפשית.
זה שייך?
אם כן, תנו המלצות על ישיבות
לרוב אלה בחורים שלמדו בה והמשיכו ללמוד באותו מקום כשהתחתנו, אבל אף אחד (למיטב ידיעתי) לא יאמר לך לא להתחיל ללמוד שם כנשוי...
בישיבה של בעלי (מרכז הרב) היה לפחות מישהו אחד שהגיע כנשוי. מניחה שיש עוד.
כמובן, המעבר הזה (שאולי יכלול גם מעבר דירה) צריך להיעשות בשיתוף וברצון אשתך.
אל תלך למסלול של ישיבה כל היום. עשה את זה בהדרגה בשיעור קבוע או עם חברותא.
נסה ותראה ישועות
אגב, מה עם תורת החיים?
אבל, כדי שלא תמצא את עצמך בעוד כמה שנים שוב עם אותה תחושה - כדאי שתדייק לעצמך מה אתה מחפש מבחינה מהותית ולפי זה תתמקד על המקום אותו אתה מחפש.
מה עושים?
ולא נשאר כסף לטיפול
שניכם מעוניינים ללכת לטיפול יעוץ?
באיזה הקשר?
האם יש אפשרויות אחרות מאשר יעוץ או טיפול פרונטלי
בהשאלה, או אפילו בקנייה - זה יהיה זול משמעותית כמובן.
אם יש ידע באנגלית אפשר לחפש לפעמים קורסים מלאים ביוטיוב בנושאים מגוונים, ואני מניח שגם בזה. האמת אולי כבר לא חייב אנגלית טובה כי הכתוביות של יוטיוב די טובות.
אני למשל מצאתי קורס מלא של cbt של תרפיסטית, כאשר כמובן יש לה נותני חסות כדי שהיא תוכל לספק בחינם. אני נוטה להאמין שגם בענייני זוגיות אפשר למצוא...
אלה לא דברחם כתחליף של ממש, אבל יכול להקל ולכוון קצת. לפתח מחשבות חדשות עד שירווח ויתאפשר לעשות מה שהכי יעזור
יש ים של חומר באינטרנט. זה לא כמו מטפל שיודע לראות את נקודות העיוורון שלך אבל זה לא רע בכלל.
קח את הנושא שקשה לך, לך תקרא קצת או תצא להליכה עם פודקסט בנושא או הרצאה או משהו. תיקח עוד חצי שעה לבד לסדר את המחשבות שלך. אם אתה נוסע לעבודה וזה לוקח זמן אפשר לנצל את הזמן הזה.
לא כולם מסכימים ורוצים ללכת. זה דורש אחריות וענווה.
אם אתה אחרי מילואים אז יש החזרים. גם אם השתחררת מסדיר יכול להיות שאתה זכאי לתוכנית עמית, שיש 12 פגישות חינם.
ולפעמים נכון יותר לוותר קצת על דברים כדי לטפל בפן הזוגי
מסבסדים טיפול אצל אנשי מקצוע (טובים!) שעובדים איתם.
שווה לפנות אליהם.
מסובסד.
ואני רואה בטיפול השקעה לכל דבר.
כשאני ואנחנו בטוב אנחנו עושים הרבה יותר כסף.
לפעמים יש להם שיתופי פעולה זולים.
בעיר שאני נמצאת יש שיתוף פעולה כזה וטיפול עולה שם לשעה פחות ממאה שח.
והם ממש מעולים ומקצועים
להורים שלי אף פעם לא היה יותר מידי כסף.
גם היום אנחנו לא מקבלים כמעט עזרה.
לא חשבתי שאני עדיין סוחב את זה.
לאחרונה כמה פה העלו את הנושא הזה וזה הציף בי הרבה כאב.
מה אומרים? שתפו
זה בעיות כלכליות 😬
למרות שכאן לא מדברים על בעיות כלכליות ישירות אלא על קשיים נפשיים בעקבות בעיות כלכליות, אז אולי זה כן יתאים...
וממילא זה נכתב בחצי הומור...
אם זה מייצר בעיות התנהגות, כעסים, מריבות בין בני הזוג, קמצנות מוגזמת על עצמך וכדומה, אז אולי כן שווה לשקול פניה לאיש מקצוע.
עם הכי הרבה משקעים, כמעט לכולנו, גם לאלה שגדלו עם הרבה כסף.
רוצה לשנות את זה, לך לטיפול.
זה יותר עניין של תפיסה והסתכלות מאשר של חומר.
יש כאלה שגדלו באושר עם מעט ויש כאלה שלהיפך.
המון אנשים לא מקבלים מההורים עזרה כלכלית. הרבה מהם בקשר מצויין עם ההורים כי הם מקבלים מהם דברים חשובים יותר מכסף. השאלה אם את הדברים החשובים לבניית אישיות טובה ומוסרית ושמחה כן קיבלת? כי אם ללכת לטיפול, הייתי הולכת על חסכים באהבה וקבלה, לא על חסכים בכסף. כדאי מאוד לחשוב בראש האם 'הורי לא נותנים לי כי לא אכפת להם ממני/לא אוהבים אותי, או ש- הורי היו רוצים לקנות לי כל מה שאני צריך. אבל לא יכולים.'
יש בתים שחוסר ממון יוצר בהם לחץ ודאגה רבה וזה עובר לילדים או שממש מחנכים אותם ללחץ הזה. ויש בתים שלמרות שאין כסף, זה לא משהו לדבר עליו. גודלים בהרגשה שיש לי כל מה שאני צריך. יש שמחה בבית.
אם גדלת בבית מהסוג הראשון צריך לעבוד על עצמך לא להעביר זאת לדור הבא. יש מקום לטיפול ויש מקום גם לעבודה עצמית, לבניית האמונה ולהשתדלות בצד המעשי.
ויש גם אנשים שירשו כסף אבל עכשיו אין להם הורים... אז מה עדיף?
לא יכלתי לצפות לתשובה טובה מזו.
היחס שלנו לכסף מאד חשוב בהרבה מאד מובנים,
ולכן צריך לבנות יחס נכון בעצמך וגם לחנך את הילדים שלך
ואין יכולת תמיכה מהההורים.
או שעצם הרעיון שיש כאלה הורים שתומכים ואצלך לא, גרם לך להצפה.
עוד נקודה
האם היה חסר לכם משו בסיסי בבית?
יש משפחות שיש להם כסף, אין מחסור,אבל ההתנהלות היא חסכנית
והדיבור בבית תמיד הוא על זה שאין ושהמדינה רשויות בסופר הכול יקר
איך זה היה אצלך?
נשואים כבר כמה שנים טובות
קשה לי מאוד
בעלי חתיכת עצלן ותינוק מגודל
ולי פשוט נמאס
בינתיים אנחנו חיים ממשכורת שלי ותמיכה של ההורים שלו.
ונמאס לי, התחתנתי עם בעלי! לא עם ההורים שלו!
אני רוצה להרגיש יציבות כלכלית מבעלי, לא מההורים שלו!!!
פשוט נמאס לי ולא יודעת מה לעשות
לא מצליחה לסמוך עליו
עיצות/ תובנות/ עזרה יתקבלו בברכה
ולא רק צודק או לא צודק
מה אם הוא היה מרוויח עשרות אלפי שקלים משעה של עבודה וההתנהלות שלו עדיין היתה דומה? קם מאוחר ועושה שום דבר?
כסף נכנס, ממנו/מההורים שלו.
אפילו דירה הם מוכנים לתת.
יש כאן הרבה יותר מצודק או לא צודק.
יש דינמיקה, לקיחת אחריות, שחרור אחריות וקבלה שאנחנו לא יכולים לשלוט על האחר על האופן שהאחריות הזאת תתבצע.
אני גם הייתי מתחרפנת מהתנהגות כזאת.
אבל כדי שיתאפשר לחיות איכשהו ביחד צריך להבין ולהשלים עם זה שבדיוק בדיוק כמו שהיא מצפה וכמו שהיא רואה אחריות, לא יהיה.
כל אחד חווה את המשבר הזה בזוגיות בפן מסוים, חלק בפן הדתי, חלק בפן הרגשי, חלק בפן הכלכלי.
אני מניחה שאם הייתי בחוויה דומה הייתי משחררת אחריות ומכניסה את הכסף שאני מרוויחה להשקעה או חיסכון ולא להוצאות שוטפות ונותנת לו להתמודד.
אבל לא בריב, בשיחה עם קביעת עובדה.
יש תחושה כזאת שבקבוצות פורומים וכו' יודעים יותר לפרגן ולתת את הלב מאשר בבית...
אתם מצליחים לזהות האם זה גורם לכם לאיזה תחושה כאילו שם יותר טוב מהבית?
בסוף כולנו מבינים שבחיים האמיתיים הכל הרבה יותר קשה.
האם הקבוצות גורמות לנו לאיזה שהוא יאוש מהבית?
ברגעים הקשים פתאום נזכרים בקבוצות?
אני מדבר על האתגר הענק שיש פה
זה מחלחל עמוק לתת מודע בלי ששמים לב
מה הקשר בין הקבוצות לבית?
איזה אתגר?
בין השאר בגלל שזה בכתב. ואין מפגש כל כך קיצוני עם האמוציות הרגשיות כמו שהוא קורה בבית.
מאוד קל להתבטא בבהירות. וגם אם מישהו מוצף ואחרי כמה הודעות פולט עוד עובדה שמשנה את כל הסיטואציה, עדיין אפשר לקרוא את זה ולעבד את זה יותר "שכלי".
בבית, הבטן מופעלת.
אני חיפשתי הזדהות. איזה כיוון מה לעשות איך פותרים את זה
בחיים האמיתיים.
אני אסביר לך איך הכל מסתדר והכל אמת
ואין קושיה כלל.
כשהאדם שוכב על הגב או הספה
וגולש בפורום. הוא במוד שהוא רוצה
להרגיש טוב. נוח לו.
הוא לא בתוך מרוץ היומיום.
ואז הוא יכול לכתוב מהשאיפה הכמוסה (והאמיתית)
שלו לעשות טוב לכולם.
מקווה שיישבתי לך את הקושיה
בברכה
נכנסתי לפורום נשואים טריים
רציתי לקרוא איך אתם רבים
ואיזה כיף למי שהוא כמוני
גרוש
וככה להתעודד קצת.
ואני חייב לציין שממש איכזבתם
שום מריבה שום כלום
אתם לא צריכים להסתיר
זה לא רשת חברתית פה
תכתבו את האמת הקשה
נתמודד איתה
מים קרים על נפש עייפה ב"ה
יהיו עלויות רבות בחתונה,
יש לכם רעיונות איך לגרום לכך שהעלויות לא יהיו הזויות בחתונה?
מכירים את סדר גודל התקציב שיש לנו וברוך ה' זה סכום שניתן להוציא ולא צריך לחרוג ממנו
