קשור אליה: להוריד כלי אוכל אחרי הארוחה, לשים כביסה בסל המתאים, לסדר שולחן וחדר שלה.

אוהבת: לשטוף כלים, לערוך שולחן שבת, לטאטא, לשחק עם אח קטן, וכו'...

בשמחה, באהבה, מתוך הקשבה ושיתוף.

בהצלחה!

להוריד מהשולחן לכיור למשל , או לשים בסל כביסה ארחי המקלחת, או לערוך שולחן לשבת. 

(אלו דברים שהיא עושה רק כאשר אני מזכירה /אומרת לה )

* לשטף כלים אני מתכננת ללמד אותם הקיץ. הודעתי ואמרתי לילדים שלי.

מקווה שזה יהיה בסדר מבחינתה

לי יש ילדה שיותר בענין של בישול, אפיה וכלים והשניה יותר אוהבת לסדר.

באופן כללי- שמתי לב שצריך לפרוט לפרטים את המשימה. נניח: לסדר את החדר. זה כולל המון פרטים, שצריך ללמד. לסדר מיטות, לעשות ערימה של כל מה שיש  על הרצפה, לאסוף בגדים לכביסה, להרים משחקים למקום וכו' וכו'. 

כמובן שצ'יפור מאוד עוזר. ולא להכריח, כדי שלא ישנאו את זה.

לדעתי בגילאי א-ג יכולים לטאטא ולשטוף, לשטוף כלים- תלוי בילדה, לתלות ולהוריד כביסה, לסדר בגדים בארון, לשים פירות וירקות במקום אחרי קניות שבועיות, להשקות עציצים וצמחים בגינה, לחתוך ירקות לסלט, להכין עוגיות, לארגן שולחן מבולגן מכל מה שיש עליו, לסדר ספרים בספריה.

בהצלחה!

בת 6 , סיימה גן.

אני עומדת על זה שהיא תוריד את הכלים שלה מהשולחן לכיור בעצמה,

 היא עושה את זה בשמחה. אם היא מגישה לי שאני אוריד לה אני מבקשת שתשים בעצמה בכיור.

לזרוק חיתולים לפח היה הג'וב שלה עד לא מזמן, כרגע אין חיתולים..

סיימה לשחק, שתאסוף.. לא כזה אוהבת לאסוף , צריך לדרבן אותה אבל היא אוספת בסוף יפה.

לטאטא אני נותנת לה גם והיא שמחה, אבל בגלל הגיל הצעיר זה יותר

מטעמי חינוך ולא באמת שהיא מצליחה לטאטא כמו שצריך. 

לא נותנת לשטוף כי זה יהפוך להיות חגיגת יום המים... עדיף לי לשטוף זריז בעצמי וזהו.

דברים שמתאימים לגיל : לדעתי ילדה שעולה לג' יכולה כבר להוריד כביסה וללמוד לתלות כביסה ולקפל כביסה אם זה לא במרפסת בקומה גבוהה.. אלא בתוך הבית או החצר. 

לשטוף כלים לא הייתי נותנת לפני כיתה ה' אם לא בא לי שכל הבית יקבל צהבת או משהו כזה.

אבל לפרק מדיח ולשים בארונות את הכלים אם יש מדיח אפשר וגם אני הייתי עושה את זה בגיל הזה.

לשים את הבגדים שלה בסל כביסה. 

לסדר את החדר ברמה שהיא מצליחה.

להוריד את המצעים כשמחליפים מצעים ולהעביר לסל כביסה. (להציע מיטות היא לא אמורה בגיל כזה, אפילו לי זה קשה..)

לעזור בעריכת השולחן לשבת

לטאטא .

אפשר להחליט נניח ששלוש משימות בשבוע, באופן קבוע, הם האחריות שלה וזו עזרה בבית, לדוגמה: לקפל את הכביסה של אותו יום מסויים בשבוע ולהכניס לארונות. ולעזור בעריכת השולחן לשבת, ולטאטא את הריצפה אחרי ארוחת ערב כל יום, שעל שלושת הדברים האלה מקפידים , ואפילו אם היא בדיוק רואה סרט או משחקת או שסתם לא בא לה כרגע, היא צריכה כי אלה התפקידים שלה בבית. 

ודברים שמובן מאליו שהם "שלה" ואין על זה דיון בכלל כי זה שלה, לדוגמה, לפנות את הכלים שלה אחרי הארוחה, לסדר את הבלגן שהיא עשתה, לטאטא את הריצפה שהיא ליכלכה וכד' .    

על שאר הדברים מותר לה להגיד "לא עכשיו" או "אחר כך" או "לא" אבל זה לא יפה להגיד באופן קבוע לא כשאמא/אבא מבקשים אפילו אם זה לא התפקיד המוגדר שלה. נתון לשיקול דעתה ולהדגיש שזה יפה וחשוב לעשות דברים מעבר...  אפשר לפתח כאן שיחה ...

ברור שהיא רוצה לחקות אותך, וגם ברור שלא תבני על מה שהיא עושה.

בגיל 6-7-8- והלאה זה כבר אחרת. 

יש רצון שהילד ישתתף באמת בתחזוק הבית. שאם מסדר את החדר- יעשה את זה באמת. אמנם לא חייב להיות ברמה שלי, אבל בהחלט ברמה המניחה את הדעת. 

ובגיל הזה גם "לא בא לי". 

מה שאת עושה זה מעולה- משתפת בגיל צעיר ומלמדת. יש דברים שצריך הרבה סבלנות כדי ללמד ולא לעשות בעצמי, אבל בסוף רואים תוצאות. 

גם הילדות שלי עשו דברים מגיל צעיר ועדיין לא תמיד יש להן חשק לעשות...

אבל מותר להן, הן ילדות.

רק שזה לא קו ישיר בין מה שעשו בגיל שנתיים למה שעושים בגיל חמש. כל גיל והמאפיינים שלו.

יש שנותנים תפקיד מוגדר לכל ילד. יש ילדים שזה עוזר להם לא להרגיש עומס מטלות (מצד שני יכול ליצור מצב קיצוני של התעלמות מצרכים אחרים, לומר: זה לא התפקיד שלי אז...)

יש שנותנים תפקיד כל פעם שמחדש, תלוי בצורך של אותו רגע. זה מצריך גמישות מצד הילד (דבר חשוב לחיים), אך גם יכול לעורר התנגדות (למה אני כך והוא כך, למה רק אני...)

לפעמים אנחנו עושים חלוקה של חדרים - אתה מארגן את הסלון, חדר וכו'.

בטח יש עוד...

חשבי מה מתאים לך כאמא, ולכי עם זה עד הסוף.

לא כל הילדים יודעים להסתדר עם מטלות טכניות, יש כאלה שיש להם יותר כישרון לזה.

אך אנו כהורים, צריכים לא להסתמך רק על הילדים שזה הולך להם בקלות כדי להרוויח מהר יותר בית מסודר,

גם כדי שהם לא ירגישו שהכל נופל עליהם

וגם כדי שאלה שלא הולך להם בקלות יוכלו להתנסות לאט לאט וללמוד להתייעל,

כי כבוגרים והורים בעצמם הם עלולים לומר - אני לא טוב בזה, אז אני לא עושה. (כמו בכל דבר בחיים)

עצם התהליך חשוב, יותר מהתוצר.

אני אישית אומרת לילדים הגדולים יותר (11,9) - החדר שלכם באחריותכם. ועומדת על כך שייראה מסודר באופן סביר ולא הסטרי, שיתייחסו אליו פעם ביום או כשממש צריך יחס. מידי פעם אני מפנקת אותם כשהוא ממש מסודר ושוטפת אותו באמצע היום כך שהוא נראה מבריק ומחמיאה ש"איזה כיף להיכנס לחדר כזה".

מעבר לזה יש אחריות לסדר אחרי פעולות שלהם - כמו מקלחת, יצירה, ארוחה וכו'.

מבחינתי זה לא עניין טכני או חינוך לעזרה, אלא עניין חינוכי משמעותי של לקיחת אחריות על המעשים שלי,

ושאין סיבה שמישהו אחר יצטרך לעבוד יותר בגללי.

 אני אישית לא ממש הקפדתי אם הילדים שלי יותר מדי.

לסדר משחקים זה ברור ודי עומדת בזה. בגדול זה הכול.

מדי פעם מבקשה מהגדולה (עוד מעט בת 9 -עולה לג') לסדר את השולחן כתיבה שהוא שלה.

אחרי שהוא נראה ממש מבולגן. הבן הקטן של בן החמש מאוד רוצה לעזור.

כל שניה אמא מה אפשר לעזור..... אז אני מבשלת /מטגנת. תוצאי את השמן מהארון, תביא ירקות מהמקרר,

עוזר לפרק קניות בכייף בקש לשטוף את הבית איתי בית (עשנו פעמים )עם מגב גדול רגיל ....

ביום שיש עורך כמעט לבד את שולחן שבת (עם עזרה במפת ומפת הניילון השקופה והיין כמובן).

הוא גם מאוד אוהב להפעיל את המכונה כביסה. בגדים אנחנו מכנסים ביחד (לא תמיד באה לו).

הכפתורים הפעלה יותר מעניין.... אז הוא לוחץ ומפעיל , כמובן שלידי.

כלים גם פעם אחת ניסתי לאחר נדנו ובקוש ממנו ....

לכן חשבתי שעכשיו זה חופש גדול וכדי להתחיל ללמד אותם עוד דברים.

הצעתי שנשטוף כלים ביחד (גם הגדולה). ושלאט לאט אביא משימות גם לגדולה.

אולי משהו יותר מוגדר כמו שכתבו כאן. זה לא שהיא לא עושה. פשוט אין משהו קבוע.

כשהיא מורידה בגדים בערב במקלחת אז אני מבקשת לשם בסל הכביסה.

לפעמים מבקשת להוריד כלים מהשולחן או לפרק קניות. אז היא כמובן עוזרת.

עורך מדי פעם שולחן שבת כשאני מבקשת ויש לחץ (לא מספיקה ...).

בגדול כך זה אצלנו. וחשבתי לנסות להרגיל אותם לקצת יותר עזרה בבית.

במיוחד לאור העובדה שהקטן ממש רוצה /אוהב לעזור.

יש דברים שהיא פחות מתחברת (לפרק קניות למשל ), אז נראה מה היא אוהבת ורוצה לעשות.

אז איך כדי להתחיל , אני רוצה שהיא תעזור קצת יותר .....

לדבר איתם /אתה - ולשאול מה היא רוצה לעשות ?

מה היא אוהבת /מוכנה לעשות ?

לעשות טבלה ?

לא רוצה שזה הה בכוח /באי רצון ולעשות לי טובה.

היום למשל בקשתי ממנה לעזור בלפרק קניות ,לא התלהבה במיוחד עשתה פרצופים, מעיין טובה ....

מעדיפה שזה יבוא בכייף ושמחה לא בריב/ טוב נו אמא ....

אשמח לשמוע מכם.

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות