סיפור לפני השינה?
סיפור!
סיפור לפני השינה?
סיפור!
פוסעתלאיש אחד קטן הייתה בעיה אחת גדולה. בגלל שעבד כל הימים- חשב עליה כל הלילות. חשב כל כך הרבה – עד שלא הצליח להירדם. כך שבעצם היו לו שתי בעיות.![]()
אבל לפחות לאחת הבעיות הייתה לו דרך לפתרון כי הוא ידע שאומרים שהשיטה הכי טובה להירדם- היא לספור כבשים. למרות שהוא עצמו עוד לא ניסה את הדרך הזו, החליט שזו ההזדמנות לנסות.![]()
בהתחלה הכבשים הסתובבו לו סתם בחדר בלי שום כיוון ומטרה, והיה לו קשה לספור אותן, אז הוא החליט להציב להן גדר, באמצע החדר, ופשוט לספור אותן כשהן עוברות אותה.![]()
הוא הזמין אותן לעבור את הגדר, מאוד בנימוס, למרות שבעצם לא הייתה להן ברירה אחרת.![]()
עכשיו גם לכבשים הייתה בעיה. הן התחילו לעבור את הגדר- אחת, אחת, ולמרות שכל כבשה נראתה בדיוק אותו דבר, והגדר נשארה אותה גדר, כל כבשה עברה אותה בצורה אחרת...![]()
הראשונה קפצה מעל הגדר, כמו שרואים בכל הספרים, כמו שכל כבשה צריכה לעשות כשהיא נפגשת בגדר.![]()
השניה דווקא נדחקה מתחת.![]()
אחרת, כנראה מתוך ייאוש, או בגלל שחשבה שהיא מספיק חזקה, נכנסה עם הראש בגדר.![]()
ואחת, החליטה לא להבחין כלל שיש בעיה של גדר.![]()
היו שם שתיים , קטנות, שטיפסו אחת על השניה ועזרו זו לזו לעבור.![]()
ואחת שאספה את כל אלו שלא הצליחו לעבור וטיפסה עליהן. ![]()
היתה אחת שניסתה לחשב איך...![]()
ואחת שהתייאשה ולא הבינה בכלל- למה?!![]()
אחרת ניסתה לשכנע את השאר שהגדר לא נחוצה כלל.![]()
אחר כך הגיעה כבשה כמו כל הקודמות, רק עם סמל קטן על הישבן. ומשום מה הגדר, כשראתה אותו- הנמיכה את עצמה בהכנעה.![]()
הייתה כבשה שוויתרה על הצמר שלה וכך יכלה לעבור בקלות את הגדר
(היא קיוותה שלא קר בצד השני...).
הכבשה שאחריה- במקום לעבור את הגדר , ניסתה לדחוף אותה רחוק ככל האפשר.![]()
עכשיו כבר נמאס לכבשים לחכות, וכולן עברו ביחד ורמסו את הגדר בלי קושי.![]()
כולן...
חוץ מאחת
שעצרה,
לקחה צעד אחד אחורה
וגילתה...
שלפעמים יש דרך ממש פשוטה.![]()
כל הכבשים הללו עניינו את האיש הקטן הוא המשיך לחשוב עליהן כל הלילה: ![]()
איזו כבשה הכי חכמה![]()
ואיזו הכי יעילה![]()
ומה טוב בכל אחת
ומה רע...![]()
ומה הוא...![]()
ולמה...![]()
ונרדם.![]()
מוקדש ל@נגרינסקי שאוהב כבשים
מחר אני אספר על מתמטיקאי ואני אקדיש לרמבמיסט.
סתם, לא.
נגרינסקיממש להחזיר עטרה ליושנה, זה מה שזה.
מוזמן לפתוח חדש, פה אני רוצה שיישאר ככה כדי שמחר יהיה עוד סיפור.
לישועתך קיויתי
פוסעת
פוסעתאחרת לא הייתי צריכה להיות באולפנא שבוע וללמוד![]()
שעות של אמת.
תודהלישועתך קיויתילאכפת לי. הוא אוהב כבשים וזה העיקר.
שעות של אמת.
פוסעת
שעות של אמת.![]()
פוסעתחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול