האמת שאני אפילו לא הספקתי להתרגש. חשבתי שזו בדיקה שלוקחת טיפונת זמן ופשוט ראו על המסך תוך שניה!
עד שהבנתי מה קורה כבר היינו חזרה באוטו. זה היה מבלבל

פתאום קצת הרגשתי לא מוכנה להורות. ההריון עצמו לא קל לי (ולנו) ובתוך זה לחשוב על תינוק, בטוח שהוא יהיה מתוק והכל אבל זה קצת מלחיץ..
למישהי יש רעיון איך להעביר את המחשבות האלה בטוב, ובכלל איך להעביר את הזמן עד הבדיקה הבאה?
חשבתי בכיוון של ספר תורני על ההכנה להורות או משהו כזה.
(ספרי חינוך ילדים/ ספרי זוגיות פחות נראים לי קשורים).
רוב תודות!!



