וְאִם תִּטְעֹן עוֹד וְתֹאמַר -
"הָאֱמֶת הוּא כֵּן,
שֶׁה' יִתְבָּרַךְ שׁוֹלֵחַ הַיִּסּוּרִים בְּרַחֲמִים מְעַט מְעַט,
וְגַם מְבַקֵּשׁ מֵאִתָּנוּ שֶׁעַל כָּל פָּנִים
נַחֲטֹף מִצְוֹת וּמַעֲשִֹים טוֹבִים מְעַט מְעַט
'כְּתַרְנְגוֹל הַמְנַקֵּר בָּאַשְׁפָּה'-
אֲבָל מָה אֶעֱשֶֹה כִּי נִתְרַחַקְתִּי כָּל כָּךְ
עַד שֶׁאֵינִי יָכוֹל לְקַבֵּל גַּם אֵלּוּ הַיִּסּוּרִים וְדַחֲקוּת הַפַּרְנָסָה, וְהוּא מוֹנֵעַ אוֹתִי הַרְבֵּה?"
עַל זֶה הֵשִׁיבוּ שָׁם בְּדִבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים:
"בִּשְֹכַר שֶׁמְּשַׁוְּעִין לְפָנַי אֲנִי אוֹשִׁיעַ אוֹתָם",
הַיְנוּ כְּאוֹמֵר
הֲרֵינִי נוֹתֵן לְךָ עֵצָה טוֹבָה גַּם עַל זֶה -
שֶׁתִּצְעַק וּתְשַׁוֵּעַ לַה' יִתְבָּרַךְ עַל זֶה,
וּבְוַדַּאי יוֹשִׁיעַ אוֹתְךָ וְיוֹצִיאֲךָ גַּם מֵאֵלּוּ הַיִּסּוּרִים וְדַחֲקוּת הַפַּרְנָסָה.
(ליקוטי הלכות, פריקה וטעינה ד', אות י"ג)
"הָאֱמֶת הוּא כֵּן,
שֶׁה' יִתְבָּרַךְ שׁוֹלֵחַ הַיִּסּוּרִים בְּרַחֲמִים מְעַט מְעַט,
וְגַם מְבַקֵּשׁ מֵאִתָּנוּ שֶׁעַל כָּל פָּנִים
נַחֲטֹף מִצְוֹת וּמַעֲשִֹים טוֹבִים מְעַט מְעַט
'כְּתַרְנְגוֹל הַמְנַקֵּר בָּאַשְׁפָּה'-
אֲבָל מָה אֶעֱשֶֹה כִּי נִתְרַחַקְתִּי כָּל כָּךְ
עַד שֶׁאֵינִי יָכוֹל לְקַבֵּל גַּם אֵלּוּ הַיִּסּוּרִים וְדַחֲקוּת הַפַּרְנָסָה, וְהוּא מוֹנֵעַ אוֹתִי הַרְבֵּה?"
עַל זֶה הֵשִׁיבוּ שָׁם בְּדִבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים:
"בִּשְֹכַר שֶׁמְּשַׁוְּעִין לְפָנַי אֲנִי אוֹשִׁיעַ אוֹתָם",
הַיְנוּ כְּאוֹמֵר
הֲרֵינִי נוֹתֵן לְךָ עֵצָה טוֹבָה גַּם עַל זֶה -
שֶׁתִּצְעַק וּתְשַׁוֵּעַ לַה' יִתְבָּרַךְ עַל זֶה,
וּבְוַדַּאי יוֹשִׁיעַ אוֹתְךָ וְיוֹצִיאֲךָ גַּם מֵאֵלּוּ הַיִּסּוּרִים וְדַחֲקוּת הַפַּרְנָסָה.
(ליקוטי הלכות, פריקה וטעינה ד', אות י"ג)
ברור שבכך יש איסור חמור
)