אם כן, הייתי ממליצה לך להתרחק מהן.

לא לגמרי, אבל קצת לרופף את הקשר.. ולמצוא לך חברה עיקרית חדשה.

אם הם חברות נוספות כאלה, אפשר אולי להמשיך בקשר הנוכחי.

רק לשים לב ולחשוב איך אפשר לא להגרר..

ומה אפשר לעשות כדי שלא ישפיעו עליך

אם בלעדיהם תהיי בודדה אז לא כדאי להתרחק.

אלא אם כן יש לך דרך לשנות את החברה העיקרית..

אם אין דרך, או אם את רוצה להשאר עם הקשר איתם(שיש בזה משהו חיובי ובריא בעייני)

אז אפשר להפוך את עצמך מעמדת מושפעת לעמדת משפיעה..

אשתדל לענות מחר או משהו..

צירפתי בינתיים קישור שאולי יכול לעזור:

התחזקות - נוער וגיל ההתבגרות

צריכה עזרה לפני שאני מגיעה לאולפנא... - טרמ"חים

תהיי בטוחה בדרך שלך.

את דוסית.

הם פחות.

אז מה?

זה לא אומר שהם לא נשמות טובות, הם פחות דוסיות.

אבל-

את דוסית. ובגלל זה יש דברים שלא עושים\אומרים לידך.

אם הם אומרות משהו לא מתאים- תקשיבו, דברו על מ שבא לכם, אבל לא ליידי.

אל תתביישי במה שאת, אל תפחדי ללכת עם הדרך שלך עד הסוף.

זה קשה, אני יודעת.

אז בהצלחה

מבולבלת ברמות ומיואשת.. אשמח שתעזרו - נוער וגיל ההתבגרות

כרטיס אישי עדכני ומסרים

את אמת? לא הרבה.

כמובן שאנחנו צריכים (לא רק לשאוף אלא) להחזיר בכל כוחנו את עמ"י בתשובה אליו ית' אבל...לכולנו זה קשה.

למי שקשה במיוחד...אחד מהמפסידים או ליתר הדיוק-המפסיד השלישי שמונה הרמח"ל למידת הזהירות,המידה הבסיסית ביותר שעל כל יהודי לרכוש במהרבה, הינו החברה הרעה.

אם יהודי/ה רואה כי החברה שאיתו,הסובבת אותו מבחוץ ומבפנים היא מקולקלת ובמילים אחרות-רעה(ר"ל) עליו להתרחק מעליה. פה נגמר העניין ההשקפתי.

הצעה שלי שהיא לא כל כך פרקטית וכן גם תיאורתית מאוד אבל שווה נסיון:

נסי ליצור ניתוק ופרוד בינכן-לא לתמיד,רק לבדוק את החברות (במובן מסויים). אם את רואה שהקשר בינכן הוא קשר נפש-תסבירי למה את ניסית לבדוק את החברות(אל תגידי את זה ככה אלא יותר בסגנון של) ולמה ניסית ליצור ניתוק מסויים-ובעצם לחשוף פניהן את האמת-את לא יכולה להיות איתן ובחברתן שהן הולכות ומדרדרות ולוקחות אותך איתן.

אם ישנה הבנה והתאמצות להתקדמות מצידן והבעת רצון-תפסי שליטה ותובילי את הדרך בעדינות-את יודעת את הדרך ואיך.

אם לא- תמשיכי לשמור מרחק ולאט לאט נסי לרכוש סביבה אמיתית יותר ונכונה יותר לעבודתו ית'.

יישר כוח עצום על הרצון!!

עדיף להתרחק מהם בכול מקרה...אם אין דרך להשיב אותם-לכן אמרו "שמאל דוחה וימין מקרבת",לפעמים צריך לדעת להרחיק.

אם היית יודעת איזה נחת רוח את עושה לה' יתברך רק בכך שאת רוצה לעבוד אותו ולא להגרר לתרבות רעה. רק הרצון הזה עושה אורות גבוהים.

אם את בקשר טוב עם המחנכת שלך אולי כדי לשתף אותה בהרגשה שלך ולדבר איתה מה אפשר לעשות (אם זה מפדח אותך את יכול הלבקש שלא ידעו שאת קשורה לזה)

את צריכה לחפש עוד חברה אחת לפחות שמרגישה כמוך, שהתרבות הזאת לא לנו, עמ"י קדוש מידי כדי שהוא יהיה שקוע בחטא. וביחד תעבדו את ה', ולאט לאט גם יצטרפו אלכם השאר עבודת ה' זה דבר מדבק

 את לא מבינה איך שימחת אותי בשרשור הזה, חזקי ואמצי צדיקה! 

צדיקההה שהקב"ה ישמור עלייך!

לדעתי את יכולה לשוחח איתן

אני לא מתכוונת שכזה תיפגשי אותן ופתאום תגידי להן שזה לא מתאים וכו..ממש לא

את יכולה לקחת אותן לאיזה מקום שקט עם נוף מקום פתוח שהנפש מדבר.. מקום שאפשר להרגיש את הלב

(נגיד הישובים יש המון מקומום,בים,בפארק יפה,את כבר בטח יודעת)..בשעת ערב כזאת..שהרוח מקררת אותך מעט

ולדבר איתן מלב אל לב! תשפכי ה-כ-ל!!! על השינוי הזה ששובר לך את הלב ואך את מתגעגעת לפעם

ושאת לא ממש מוצאת את עצמך בינהן אבל פשוט אי אפשר לעזוב כי זה קשר בדם..את יכולה להשחיל מילים

שיכולות לקרב אותן בחזרה..אם את יכולה לבכות אז תיבכי..זה יגע להן בנשמה! אולי בזכות השיחה הזאת

יכול להיפתח אצליהן משהו וישנה אותן ויחזיר אותן למוטב!

תספרי להן הכלל את התחושות והגעגועים והרצונות והכל!

תבקשי מהן שאולי נעשה דרך חזרה להקב"ה ושישתנו קצת כי זה שובר אותך מה שהיא רואה!

קיצר אני מקווה שהבנת את הרעיון! אז עם זה עזר אל תישכחי לכתוב לי

עד אז אני יכולה ליהות חברה שלך דרך המחשב!

אוהבת אותך! אל תישתני לעולם! בהצלחהההה 

בס"ד

אין ספק שמדובר בסיטואציה לא פשוטה.

אני מבין שאת גם מרגישה שאין לך מה לנסות לדבר איתן על זה.

אז פשוט תפילה עליהן שיזכו לחזור בתשובה, תפילה קבועה כל יום... תהיי בטוחה שזה יעזור.

אני לא יודע אם זה נכון לך, את בעצמך צריכה לחשוב מה הדבר הנכון לך, אבל לפעמים, עם כל הקושי שבדבר נכון פשוט להמעיט/ לנתק מגע. למצוא חברות חדשות כי פשוט אין ברירה אחרת. כמו שכותב הרמב"ם על החשיבות הכ"כ גדולה של להיות בחברה טובה, עד כמה זה כ"כ כ"כ משפיע.

או אם את מרגישה שממש אין לך כרגע את היכולת לעשות את זה לחשוב טוב איך את לא נפגעת מהחברות איתן... ואפשר יחד תוך כדי או כאשר את מרגישה שאת מוכנה לכך, לבנות קשרים חדשים עם חברות שיותר מתאימות לך, אפשר למצוא חברות כאלה ע"י שיעור תורה קבוע, תיכון וכו'...

בהצלחה וכל הכבוד

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...