באופן כללי- אין מה לדאוג. מסתדרים בסוף

את מפחדת, ותפחדי, וזה העניין.

צריך לפחד, אפילו קצת.

כי זה פחד שיניע לעשות דברים.

פשוט בתחילת שנה הבאה תדאגי שזה באמת יהיה פחד שמניע לעשות דברים.

ז"א:

תדאגי לשמור על קשר עם הבית והמשפחה, תיצרי חברויות, תדאגי להשאר את.

ואז הפחד הזה יהיה טוב(:

עדיין יש קצת חששות

מוזמנת לפרטי, אני יסביר לך הכל

ואם את קשורה להורים וההורים אלייך ואתם בקשר טוב וכו

אין לך מה לדאוג!!! מבטיחה לך שאת רק תיהני.

אגב, לאיזו אולפנה את הולכת? 

(כי אני די מפונקת בקטע הזה...)

מבטיחה לך שזה לא כזה נורא...

בהמשך רעבים מאוד ולא מביאים כבר אוכל מהבית

סתם, מתרגלים..

והיא מספרת לי ה-כ-ל.

אם אחותי לא ישנה בלילה, או שלאל שלי קנו סנדלים, או כל דבר אחר.

כדי שאני אשאר בקשר.

ולפני שבת בד"כ אני מדברת עם כל המשפחה,

וסתם גם באמצע החיים אני יכולה להתקשר להורים לשאול שאלה בש"ב או משהו

ואם יש לך ווצאפ אז יותר קל להיות בקשר.

שאם אני לא אוכלת נורמלי, אני אוכלת שטויות

כרגע אני במשקל אחלה, אבל לא הייתי רוצה לעלות...

אני ממליצה בהתחלה לא להביא אוכל מהבית ועם הזמן לראות מה את צריכה.

ולאט לאט לפי הצורך אפשר להביא מהבית עוגה, אבל בעיקר פירות וירקות.

אם ממש רוצים אפשר להביא ארוחות ממש בקופסאות מהבית.

פשוט דואגים לא לאכול שטויות.

ומתיידדים עם הרעב.

אני אמרתי לחברות פעם שאני רעבה משבת לשבת(בתנאי שזה לא שבת אולפנא)

פשוט לומדים שמותר להיות רעבים קצת.

ולא קונים שטויות.

אולפנת טוהר ביד בנימין בסגנון דומה לדעתי. אבל קצת קשה להתקבל. כנ"ל רעיה בבית אל

אולפנת ראשית בהר נוף- יש כאלה שיאמרו שחונק אבל לאחרות ממש טוב אז שתבדוק..

יש עוד אחת ששמעתי עליה דברים טובים בבית שמש, שבות אולי?

ושמעתי שפותחים אולפנה חדשה בעכו שאמורה להיות תורנית ועם פנימיה

יש גם את אולפנת חלוצה בנווה שהיא נהדרת אבל זה באמת סופרר רחוק

??

יש את תפארת במגדל העמק

ויש כל מיני אולפנות חרדליות בירושלים אבל לא חסידיות

כל הכבוד על ההשקעה, נראה ממש טוב ומסכם. הייתי מוסיפה בירושלים פרטים גם על תהילה, עטרת רחל ותאיר ציון. (שלושתן מאד מאד דוסיות)