וסליחה שלא הייתי מועילה.

אולי תצאו לאיזה מקום ותספרי להם

תתחלי סתם להיכנס לנושא הזה ואז לספר להם

זה משתנה מהורה להורה ומילד לילד.

אם תוכלי לשתף-מעולה. אם לאו,האם תוכלי לתת דוג' לדבר שווה ערך?

במסר.

שכתבתי את זה, אני רואה...

אשמח לתת רעיונות בפרטי.

בהצלחה!

(איך ייתכן שההורים שלך לא יודעים על זה?)

אני חושב,וזו דעה אישית, שצריך לגלות להם ולספר ללא ספק מכמה סיבות:

א. כיבוד הורים-חשוב להם לדעת מה קורה אתך מכל הבחינות וזה יכול מאוד לצער ולהדאיג אותם(ופה נכנסת הבעיה של ציעור יהודי שיכולה ללכת לכמה כיוונים[אולי במקום אחר])

ב. סוג של פיקוח נפש-ממש. יתכן מאוד שהם יכולים לעזור ואם לא תרצה לעזור לעצמך-מי ישעה את זה בשבילך? הדרך והצעד הראשון הוא לפנות להורים.

ג. הדבר יכול להפריע ולהרוס לפעמים את היחס בין הנער להורים מתוך עצבנות או כעס (עצמי) שנובעים מההפרעה או מכך שהם מגלים שאתה "שומר סוד" או קצת מתרחק מהם.

ע"כ בקצרה אם זה מועיל.

בקצרה ממש. בשניהם, אגב, השתמשתי לאי אלו מהדברים שעברו עלי בשנתיים האחרונות. 

א. כמובן, מכתב. בכתב זו הדרך הטובה ביותר לחשוב לפני כל מילה שאתה רוצה להגיד. איפה בדיוק להכניס את הנקודה החשובה, מתי להכניס ציניות, קצת רגש, משהו יותר שכלי וכו'. במכתב גם אתה לא מוציא את הדברים מהפה אונליין, כך שאתה לא תגיע לידי מילים לא יפות, גסוייות, התחצפויות וכו'. במידה ותבכה גם, הם לא יראו את זה. אתה תבכה רק בזמן שתכתוב את המכתב וזה לא יהיה מולם. בנוסף, במכתב אתה יכול לשקול כל מילה, לחשוב לפני כל מה שתגיד, לדבר בדיוק לעיניין. תוכל לעבור על זה פעם אחר פעם ולבדוק בדקדוק כל משפט.

ב. דרך אחרת שגם דרכה השתמשתי, היא להגיד להם את זה דרך משהו אחר. לדוג', אתה יכול לספר לרב שלך, למורה כזה או אחר, מדריך, קומנר וכו' והוא יפרט להורים. אחרי שהוא יספר להם הכל והם כבר ידעו את הפרטים- תלך אתה ותדבר איתם. ואז יוצא שבעצם את הדבר הכבד והגדול הם כבר שמעו ואתה מגיע רק כדי לפרט יותר, לשמוע את חוות דעתם, לבקש טיפול וכו'. 

בהצלחה גדולה!

אני אחרי איזה שנה וחצי שלא דיברתי על זה עם אמא שלי, אמרתי לה פשוט בבום.

אמא, ******.

היה לי הרבה יותר קל.

אפשרות נוספת, לכתוב במכתב. גם את זה עשיתי פעם.

אחרי שראיתי שלדבר אני לא מסוגלת.

או שאפשר לדבר עם עו"ס\ פסיכולוג\ יועץ\ מחנך\ אחר של הבית ספר והוא ידבר עם ההורים.

בהצלחה.

בס"ד

לא ברור לי למה אתה מתבייש לספר להם את זה?!

הם ההורים שלך, משער שהם רוצים שיהיה לך טוב...

ומשער שהם יעדיפו שתספר להם מאשר שתמשיך לסבול ולא לספר.

חשוב שלא תרגיש רע עם עצמך בגלל זה, הקב"ה נתן לך את זה, זה לטובה כמובן, וכמובן שאתה גם לא אשם... אז אל תרגיש רע עם עצמך!

באופן הפרקטי איך לספר, אתה יכול קודם להתייעץ עם היועץ של בית הספר, להסביר לו את המצב, לשאול מה הוא חושב על הדברים, זאת העבודה שלו והמומחיות שלו , בע"ה סביר שהוא ידע איך לעזור לך לספר את זה להורים באופן נעים ונינוח, מאוד חושב שכדאי לך לפנות אליו (עכשיו אומנם חופש אבל אני משער שהוא ישמח אם תתקשר אליו אע"פ שחופש)

אפשר גם לפנות להורים או לאחד מהם, למי שאתה מרגיש יותר בנוח, ולהסביר שקורה לפעמים כך וכך וכך ושאת חושב שאולי מדובר ב OCD. ושמאוד חשוב לך לשתף כי מאוד קשה לך עם זה...

אם צריך עוד עזרה מוזמן...

קבלת קושי כזה, אל תרגיש רע עם עצמך, ה' יודע למה זה לטובה עבורך.

ומאוד מאוד חושב שיכול לעזור לך הספר "בגן האמונה" של הרב שלום ארוש.

ממש ממליץ לך לקבוע כל יום ללמוד בו 10 דקות, בקביעות...

שיש מספיק סיבות למה להתבייש ולהתפדח לספר... מספיק אפילו שאתה לא אחד שמשתף, ואז זה כבר נהיה משימה מאתגרת....

בס"ד

אז אם כך ה' רוצה, אז צריך לבטוח בו ולעשות את ההשתדלות. בערת ה' זה לא יהיה כזה כמו קשה כמו שנראה.

ושוב הם ההורים שלו... הם רוצים שיהיה לו טוב.

הגבתי על השאלה למה להתבייש...

והכי טוב זה במכתב..

אפשר לכתוב על דף.. וככה לכתוב בנחת.

ואז שמים במעטפה ונותנים להם.. או שמים בתיבת דואר.

וכותבים:

לאבאמא היקרים.

ממני, פלוני.

וזה יקר. ומתוק. ונעים יותר.

לא קראתי את כל התגובות...

אם זה ממש מורכב לך, ולא נראלך שההורים יערו על זה לסדר היום (וזה נשמע ככה קצת),

אולי כדאי לבקש עזרה ממישהו אחר שיתן רקע ואתה תגיד?

או שיבוא איתך...?

אולי ללכת למקום רגוע ולדבר בנחת?

בהצלחה רבה!

מראש מעריכה אותך אם תעשה את זה.

מציאות מוכרת... לא פשוטה אבל לי זה היה אפשרי עם עזרה

אפילו לדעת שיש מישהו שסומך עליך שאתה יכול- גם זה המון. אם יש לך חבר שאפשר, דבר איתו שיתן לך אתזה...

בהצלחה!

לשבת איתם באווירה נוחה, בלי לחץ ובלי שיפוטיות (אפשר לבקש מהם בהתחלה..)

ולדבר איתם על כל מיני דברים מסביב ולאט לאט להגיע למטרה..

תזכור שהם תמיד רוצים בטובתך!

נכנסתי לויקיפדיה וקראתי מה שכתוב על ocd .. לדעתי כדאי לך לקרוא

שאני ארצה את הנכון...

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

2 אדר אז לומדים עד שבט כזה חח

ואגב גם מי שעושה 4 יחל עדיין לומד😅😅

אבל רואים תסוף באופק(;

קשוח 5 יחל לא?...

*תגובה לGini פשוט קפץ למטה

המתמטיים ואת רכישת מיומנויות הטכניקה של התמודדות עם השאלות וההגעה לפתרונות.

היופי במתמטיקה שלא צריך לזכור טונות של חומר בע"פ, כמו במקצועות הומניים, אלא לרכוש הבנה ומיומנות באמצעות המון המון תרגול, ואז די מהר מצליחים להתמודד עם כל בעיה שצריך לפתור.

ותודה על איחולי ההצלחה!

מטורף, תגיע רחוק

אני דווקא ההפך- לא אוהבת לחשוב

ומעדיפה לזכור (;

לזכור הרבה בע"פ - שפות זרות

זה ממש קריטי ברכישת שליטה בשפות אחרות מאשר שפת אם

זה היה ככה עוזר באנגליתת

בטח מתישהו ימצאו מכשיר שמחדיר למח שפות

זיכרון חיצוני למוח, כמו למחשב (דיסק און קי)

ואז אפשר יהיה לטעון באותו רכיב המון מידע שיהיה זמין מיידית למוח שלנו.

(כמו שיש כבר פתרונות טכנולוגיים ביו-רפואיים אחרים שמתחברים למערכות ביולוגיות בגוף, למשל קוצב לב, משאבת אינסולין, רשתית מלאכותית, שתל שבלול באוזן)

ואם לא עכשיו, ערב ראש השנה והאיחולים לשנה החדשה, מתי כן מתאים לפנטז על העתיד?

בטח מתישהו אולי בעתיד הקרוב כבר לא יהיה ביס לאידעת בטח יהיה משו אחר

(לפי איך שהטכנולוגיה מתקדמת בטיס)

ואנחנו נהיה הדור הישן😂

אבל זה דיון ארוך מאוד

אני גם הייתי רוצה שיישאר ככה

למרות שנגיד מבחינה רפואית אני הכי רוצה שיתקדם וישתכלל ובעוד תחומים

שיהיה אפשר להכניס את החומר ישר למוח

(כרגע יש מחקרים על זה ששימוש בבינה מלאכותית דווקא מזיק לציונים, מה שהגיוני מאוד)

העולם יותר מורכב מזה, גם אם זה יקרה

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה

ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף

למה צריך לימודים? אוףףףף

שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):

הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:

מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת

• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.

• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.

• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.

• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.

• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.

ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:

• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.

• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.

• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.

• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.

במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂

נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם

טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו

אז..... חייב (:

וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅

ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.

(המשך תשובה מ Gemini)

לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.

התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:

• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.

• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".

• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.

• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.

השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.

תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.

חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן

אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול

גמני מתחילה עוד רגע😬

נו אז איך להתחיל?

אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,

זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.

חח זה יתרונות וחסרונות..

ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:

לשבת

או שזה יוציא מהמיטה את כל הרדומים …

מה עובד במאפייה?

חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית

והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן

אני רואה פשוט שאתם פעילים...

אמת או חובה

אסוציאציות

שרשור שירים

ועוד...

ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות

המומלצים, בוחרים לאן ללכת.

(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)

(אפילו שאת פחות)

פה אין כמעט מגיבים,

יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.

וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.

בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.

בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...

צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.

אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,

כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.

אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר

זה מה שעלה לי עכשיו בראש.

טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו

למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃

אז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈

ולא צריך לפרט עוד

פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט

(כמוני, אני מהמחשב)

לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב

מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...

מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,

אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.

בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול

(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)

אני לא ידעת אם יש פה בכלל נוער שלא נכנס בצמ"ע😅😅

בכבוד, גורל העולם תלוי בידיכם

בצמ"ע אין כמעט נוער, אם בכלל, אבל יש עדיין קצת אנשים פה בפורומים שנמצאים בכל מיני פינות מוסתרות

וטוב אני עדיין לא גיליתי אותם😅

למרות. שאני בגבול בין נוער לצמה

אני בד"כ לא כ"כ זמין באינטרנט...

אבל העיקר הרצון

חחחח

אם לקרוא לזה בעיה,

אבל בשביל זה יש את בין הזמנים

אין על ביה"ז

אבל ברמת יעילות שלי זה עדיף ככה

לרוב החופש בתיכון ארוך מידי ואתה מאבד את זה

אבל הגיוני שהייתי באמת ממצה אותו

ביהז באמת קצר, על הממוקד אני לא יודע

שאף פעם לא היה לך חופש ארוך?

יש את עין סמיה מעיין חדש ליד כוכש, טוב מאד ויחסית נגיש, יש את עין ראשש פחות נגיש ופחות אנשים, מגיעים דרך מלאכי השלום, יש את הבריכות החדשות בבקעה שדי קרובות לשומרון בריכות הורדוס בריכה ענקית 40×40 מטר בערך גבוה יפה קצת חם, כמובן מלא אנשים אבל תמידיש פינה ריקה במים בגלל הגודל.

באמת שמעתי דברים טובים על עין סמיה, (וגם שיש שם עגלת קפה🙃🙃)

לא מכיר את העגלה קפה האמת

נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו"

מתוך כמה,

שקשורה לכותרת.