לבן שלי יש הגרלה בכיתה לחיזוק המתמידים שהוא מאוד מחכה לה, מקווה ולא מפסיק להתפלל שיזכה.
בגלל שהוא ככ משתדל בתפילות- חשבנו איך אפשר לצמצם את האכזבה שלו במקרה שלא יזכה-
ללכת איתו לחנות ולפרגן לו מתנה שווה בעיקר על ההשתדלות בלימוד. או
לפברק זכיה - שנקנה את המתנה ובית הספר יגריל את השם שלו- זה בשביל להשאיר לו מתיקות של "התפללתי ו הקבה נענה לי."
מה דעתכם?
כדי שלא יצפה. אני חושבת שכדאי להנמיך בעדינות לו את הציפיה .
צודקים.. אני כנראה צריכה להתגבר על הרצון שלי שיחווה את התחושה של התפללתי ונושעתי ככה בגלוי. לראות איך לחזק אותו שלא ייחלש בלימוד ויתאכזב מהתפילה שלא נענתה.
היכולת לקבל את המורכבות והאכזבה- זה ממש עניין של גיל ומסוגלות.
אם יזכה - אז יופי.
אם לא - אז לומר לו, קודם כל, תדע לך שאף תפילה לא הולכת לאיבוד. זה שביקשת מה', אפילו אם לא קרה מה שרצית בדיוק - אבל זה עשה אותך יותר קרוב לה', מבין שצריך את עזרתו - ולא תמיד אנחנו יודעים מה יהיה בסוף. אנחנו לא יודעים את כל הסיבות מי זוכה. אולי יש סיבה שטוב שהשני יזכה, לא יודעים.
אבל בגלל שממש השתדלת - אנחנו קונים לך מתנה. ואולי גם זה שהרעיון הזה עלה לנו בראש, זה חלק ממה שה' נענה לתפילה שלך.. מי יודע.
אני כאמא חוויתי תחושות וחוויות דומות עם הבכור שלנו.
אני חושבת שרוב ההתייחסות צריכה להיעשות לפני ההגרלה.
חשוב מאוד מאוד להדגיש לילד שאם מישהו זוכה או לא זוכה בפרס, זה לא מעיד על הלימוד שלו כלום.
להסביר מה מטרת הפרס - לעודד ילדים ללמוד.
שיש ילדים שילמדו בלי פרס, ויש כאלה שרק עם פרס
ויש שילמדו עוד יותר כשיהיה פרס.
זו הזדמנות בשבילנו כהורים ללמוד את הילד שלנו - לאיזו קבוצה הוא שייך?
האם רק פרסים מניעים אותו?
חשוב לאתר את זה. אנחנו עם השנים למשל גילינו שפרסים מצד אחד מניעים את הבן שלנו מאוד טוב, מצד שני - הוא לא יודע להכיל אכזבות, כשהוא לא זוכה - אין לו מוטיבציה להשקיע.
לכן חשוב גם בחיי היומיום לבנות חשיבות עצמית למעשים שלנו ולנתק אותם מפרסים/תגמולים.
להסביר מה זה הגרלה.
שלא כמו שראיתי פה התייחסות, לפי התנ"ך גורל זה לא מזל, להיפך!
בגורל דווקא ה' הוא זה שמדייק ונותן למי שהוא מתכוון בדיוק.
לכן, בכל גיל חשוב להדגיש לילד - מי שיזכה בהגרלה זה מי שאמור לקבל את הפרס.
יש לרב ארוש ספר טוב על תפילה לילדים, אני לא זוכרת בדיוק, אולי מישהו פה יודע.
אפשר לקרוא יחד ולדבר על זה.
הילד שם מתנסח באופן ש"נותן בחירה" לקב"ה האם להיענות לבקשתו-
הוא מבין שיש גם אפשרות אחרת ממה שהוא רואה.
הלוואי ונזכה בעצמנו וגם לחנך את ילדינו להכיל מורכבות בחיים ולראות כמה צדדים ואפשרויות להתנהלות החיים.
ולקבל הכל באהבה.
אז לסיכום -
ריכוך התוצאה, במידה ולא יזכה, יהיה משמעותי יותר לפני ההגרלה.
אח"כ זה לדבר אל הקירות במקרה הטוב. הוא כבר עלול להתבצר בתחושותיו.
לא חייבים לחכות להגרלה כדי לצ'פר על הלימוד מצד ההורים.
אפשר ואולי כדאי כבר עכשיו לקנות פרס שווה שהוא מאוד יאהב ולומר לו - זה על ההשקעה שלך, על הרצון שלך, על התפילות שלך.
לה' יש הרבה שליחים לשלוח לך טוב - אנחנו ההורים אחד מהם.
כמובן שגם אחר כך חשוב להקשיב לרגשות שצפים וכשנרגעים לנסות להבין ולשנות גישה.
בחיידר של ילדי עורכים מבצעים עם הגרלות פרסים למתמידים פעם בחודש- חודשיים..
לאחר שבני חזר מהחיידר בוכה שהוא לא זכה בהגרלה וכל עמלו היה לשווא (לדבריו) הוא באמת עמל קשה מאוד בכדי להשתתף בהגרלה..
החלטנו יחד שמי שעמל בתורה תמיד זוכה!! או מההגרלה או מאמא..
אם הוא לא זוכה בהגרלה (קרה עד היום תמיד) הוא הולך איתי לסטוק ובוחר משחק..
כי זה מה שאני רוצה שיהיה חרוט לו בזיכרון (בכל החושים שקיימים) שמי שעמל בתורה תמיד זוכה!!
כשיגדל יבין בהדרגה בהתאם להתפתחות האישיות והקוגניציה שהדברים אינם מוחשיים כמו שהוא חווה עד היום..
בהצלחה.
אבל, כדאי תמיד להגיד לו: עמלך לא היה לשווא, כי הפרס הגדול זה שאתה יודע תורה. זה נשאר לך בראש גם אחרי שהפרסים הקטנים נגמרים. הרי למה מחלקים פרסים? כי יודעים שהחשוב זה התורה, ונותנים פרסים כדי לעודד את הילדים, שישמחו בדבר שהם מרגישים, וזה יעזור להם לשמוח גם בתורה.
אז אנחנו תמיד ניתן פרס, כי זה דבר שמשמח ומגיע לך שהתאמצת - אבל תזכור, הפרס הגדול באמת, זה הלימוד תורה, אפילו אם כעת אתה עוד לא כ"כ מרגיש את זה..
זה נותן "רציונאל", ביחד עם אי התעלמות ממה שהא מרגיש היום. וגם נותן כבר כיוון לעתיד.
[אני לא אוהב את הדבר הזה שעושים "הגרלה".. תמיד יש מאוכזבים. צריך לדאוג לכך שכל מי שעמל - יזכה]
הארה נהדרת.
לא עשיתי את זה עד היום.
תודה
ואני גם לא אוהבת את ההגרלות האלו.. אני פשוט לא מבינה את זה.. איך אפשר לשאת את אכזבת הרוב המוחלט של הילדים?! והכי לא ברור לי זה איך יש ילדים קבועים שזוכרים בהגרלות?! (נניח לזה..).
אולי במיוחד עם הבכורים/גדולים יותר.
אך גם בזה ,מעז יצא מתוק,,
אני רואה הבדל בהתנהלות בחיים בין הילד שחששתי לו מאוד בכל הנושא של הגרלות, אכזבות וכו'
ובין הילדים שפחות ייחסתי משמעות לכל זה ואני השלמתי עם זה שלא זכו בהגרלות
ואני רואה שהילד הגדול מתקשה להתמודד עם חוסר הצלחה בכלל בחיים
ושאר הילדים פחות לוקחים קשה ופחות מתייאשים וממשיכים לנסות.
אז העבודה היא קודם כל אצלנו
באמת לפעמים הגדולים מרגישים ש"עוטפים" אותם יותר ומגיבים בהתאם. בעוד אלו שאח"כ לא כ"כ מתרגשים, הם והוריהם (וגם בגלל הוריהם)..
ועם זה, כשלא מדובר על איזו "הגרלת פורים" לכל מי שרוכש כרטיס.. אלא על חידון על מה שלמדו - ראוי לת"ת לדאוג לכך ש"לפום צערא אגרא", ומי שלמד יזכה, ללא הגרלה.
תודה רבה על ההארות והדיוקים.
הוא לא זכה בהגרלה..
השתמשנו בהרבה אמירות מפה..
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
