המטרה אינה שקט אלא לפתח את הילד ולהעשיר את חייו עד כמה שניתן. אם יש לו זמן פנוי זאת הזדמנות מעולה לפתח תחביבים, ללכת לחוגים, ללכת לחברים. חבל סתם להעביר את החיים ולא לחיות אותם.

אני לא סמכות, רק אומרת את דעתי, גם אין לי עדיין הרבה ילדים - רק ילד אחד בן כמעט 3 חודשים, אז לא התנסיתי בזה. אבל נראה לי שאם זה מדי פעם כמו שאת אומרת אז זה בסדר, זה גם כן מעשיר אותו, אם הוא עושה גם הרבה דברים אחרים בכללי ומפתחים אותו, למה לא?

"שירים וסרטים"?..

שימי דיסקים/קלטות של שמע.

ישמע שירים, או סיפורים, בלי תלות ב,מרצד" הזה מול העיניים (בתקוה שעדיין יסכים להורבה ב"רמת השירות" אחרי  שכבר צפה במחשב..)

ומאד נהניתי. יש ערכיים מאד, גם בעברית וגם באנגלית. רוב שנות הילדות לא היתה אצלנו טלויזיה וגם אינטרנט עוד לא היה.

לי זה ברור שעדיף להשקיע כוחות וזמן לפעילויות יותר אקטיביות ופחות פאסיביות מול המחשב,

אבל:

* כולנו בני אדם, ולפעמים לא פנויים לתת מענה לצרכי התעסוקה של הילד,

אז אם האלטנרטיבה למחשב היא מריבות ומעשים שליליים,

אז עדיף מחשב.

אם המחיר הוא רק שעמום או חוסר ניצול זמן -

לדעתי כדאי לוותר על המחשב ברוב המקרים.

* היום יש גם תכנים מאוד טובים, עם מסרים שאנחנו כהורים רוצים מאוד להעביר לילדים, אך לא תמיד מצליחים.

סרט חוויתי יכול לעשות בשבילנו את העבודה.

(לאחרונה נחשפתי לסרטים "צור משלנו" של הידברות. יש שם כל כך הרבה טוב, דוגמאות מהחיים, מודעות לרגשות ואיך מתמודדים איתם)

* חוץ מזה, ובלי קשר לתכנים - אני חושבת שיש אמירה כזו שששהות ממושכת מול המסך עלולה להזיק למוח ולעיניים. 

מציע ממש שלא.

תמצאו משחקים "ממשיים". אוטו, כבישים, קפלה, לגו וכו'. 

אפשר גם סיפורים בדיסק-שמע.

יש חינוכיים וטובים צריך לדעת לבחור. לא כל דבר "דתי" הוא אוטומאטית טוב. צריך מישהו עם קול נעים. יש סיפורי צדיקים נחמדים מאד. תופסים את הילדים]

דומני שבחבקוק בירושלים יש, בגאולה.

דיסקים של הרב עימנואל תהילה.

מספר בצורה מאד מענינת סיפורי תנ"ך ומדרשי חז"ל. הילדים מאד נהנים, ובהמשך מגלים שזה הוסיף להם ידע מטורף

וגם מאד זול - 12 ש"ח לדיסק

מאד מאד מומלץ!!

כלומר- האם טובת הילד הוא שיהיה בשקט?

נכון שזה טובתכם עכשיו, אבל האם לטווח הרחוק זה מה שאת רוצה?

שיתרגל לנדנד כדי שיראה סרט?

נשמע לי יותר נכון לצאת איתו לגינה- ולתת לו לפרוק שם בצורה הגיונית וטבעית את האנרגיות שלו. 

ושימוש במדיה צריך להיות מחושב ומבוקר. לא "יאללה אין לי כח".

מה רואים, כמה זמן רואים, באיזו תדירות רואים.

לדעתי בגיל שלו- לא כדאי שיראה יותר מרבע שעה כל פעם. ופעם בשבוע זה די והותר.

 יותר מזה זה לדעתי ממש לא טוב.

ובשביל שקט של רבע שעה בלבד- לא שווה להראות סרט....

1. קניתי בסין נגן MP3 קטן עם רמקולים, שמתי בו כרטיס זיכרון והוא מנגן רק קבצי שמע (וכאלה יש באינטרנט בשפע, רק לדעת לחפש).

בגיל 0 הייתי מרדים אותו עם אחד כזה עם מוסיקה, וכשהוא מת פשוט הוצאתי חדש מהארון.

אחר כך התחכמתי.

2. חיברתי את המחשב שלו דרך BT לרמקול (אחר), במחשב או בסמארטפון אני מפעיל סיפור/שיר/סרט/מה שלא יהיה, והוא מחזיק אצלו מכשיר שרק מנגן ואין לו מושג שיש סרט מאחורי זה.

ועדיין התני שלי רואה יותר מדי סרטים, אבל קשה מאוד להגיד לילד לא כשאבא כל היום מול המסך בעצמו.

מחקרים מראים ששהייה של ילד מול מסכים זמן ממושך מידי יוצרת כל מיני בעיות לא נחמדות,

עד בעיות קשב וריכוז בהמשך.

אני עבדתי עם מורת שילוב שאמרה לי שזה יוצר פגיעה מאוד גדולה ביכולת של הקליטה המרחבית וראיית עומק בהמשך.

ובנוסף עלול לייצר בעיות שינה כי האור שבמחשב לא מאפשר לפעילות מוחית תקינה וירידה של הורמוני ערות.

יש עוד כמה עניינים שנפגעים מהסיפור...

(גם ערכים לדעתי, הכי טובים שיש עלולים להיות לא משהו כשיש תכנית שעניינה לצבור רייטניג...)

ובכל זאת אצלנו יש שעה אחת של מחשב בשבוע כששוטפים את הבית לכבוד שבת...

רואים בה כל מיני סרטונים של מסיבות סידור וסיום של הילדים.

מאמינה ששעה אחת לא מייצרת נזק אמיתי.

אם זה נדיר אז אין בעיה, אבל לא מומלץ על בסיס קבוע

יכול להיות מצפייה במסכים: בעיות ראייה, קשב וריכוז, חוסר תקשורת, פאסיביות וכו'.

אבל מדי פעם להראות לילד - לא נראה לי שיזיק, במיוחד שיש תוכניות חינוכיות כמו של ערוץ מאיר לילדים.

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....