ב. תלוי במראה, לא חובה.

ג. זה נחמד שהיא משקיעה אבל כמו כל דבר במידה. 

אם אני שם לב שבנות מאופרות? מה הכוונה?

ברור ששמים לב .. מעדיף איפור חלש שלא ישנה אותה יותר מידי מהמקור .

האם חשוב לי שהבחורה תתאפר..

אמ...כן בטעם ..לא יותר מידי כמו שאמרתי איפור חלש..

אם היא לא תתאפר יום או יומיים לא יקרה כלום ..

האם חשוב לי שהיא תשקיע בלבוש ומותגים 

התשובה היא בהחלט כן! זה כל כך מוסיף !!

(רק בלי עקבים..זה עושה רעש של סוס)

קנו לי פעם נעליים כאלה רעשניות ועד היום אני מתבאס על זה

הנעליים שלי עושות קצת רעש כזה

אז אני מנסה ללכת לאט יותר ובשקט חחח

פעם פעם לפני מלא שנים, שהן היו שמות שקיות בושם שהיו מתפוצצות בהליכתן ומפיצות ריח

ולא שהן הלכו עם עקבים

@חסדי הים.

מדובר שם בפסוק והוא אומר שלעתיד לבוא ה' ידאג לזה הנשים לא יתקשטו בכלל כנראה

כנראה שרק אלה שהולכות בלי איפור הן צדיקות

אני באמת שואלת.

נראה שהפשט הוא ש'תעכסנה' לשון 'עכס'- ארס של נחש. שהיו מבעירות את היצה"ר של הבחורים כארס של נחש.

אז אולי גם הפירוש על הרעש שהיו עושות וגם הפירוש על הבושם שהיו מפיצות זה דרש?

ולא נראה לי שהמסקנה שלך נכונה בכלל בכלל.

לא כתוב שם שה' ידאג שנשים לא יתקשטו לעתיד לבוא, וממילא מה שגזרת מזה לא נכון.

חכמינו בגמרא לא כתבו סתם סיפורי סבתא.

פשוט צריך לדעת איך לסדר את הדברים בראש 

במקרה הזה, זו לא בעיה גדולה

ניסיתי להבין האם זה סימן לכך שהפירוש הוא בהכרח דרש ולא פשט

יש מקרים שכתוב בגמרא דברים שהם דרש.. אבל כל מקרה לגופו.

לרוב, הפירוש שכתוב בגמרא על מקרים שקרו הם המציאות ולא סתם רעיון

כולל רש"י שמביא דרשות של פשט, לא הביא את הדעה הזאת על אתר.

לא ראיתי את כל המפרשים כמובן, אבל כך נראה שהוא הפשט.

אגב דרש ופשט לא סותרים אחד את השני, וזה לא מה שבאתי להגיד.

ואין חילוק ביניהם בכלל, ייתכן שכך וכך היה גם במציאות בפועל.

אנחנו מדברים על שני מופעים שונים של המילה תעכסנה בישעיה.

מה שהובא כאן זה הזילות: "ויאמר ה' יַ֚עַן כִּ֤י גָֽבְהוּ֙ בְּנ֣וֹת צִיּ֔וֹן וַתֵּלַ֨כְנָה֙ (כ' נטוות) נְטוּי֣וֹת גָּר֔וֹן וּֽמְשַׂקְּר֖וֹת עֵינָ֑יִם הָל֤וֹךְ וְטָפֹף֙ תֵּלַ֔כְנָה וּבְרַגְלֵיהֶ֖ם תְּעַכַּֽסְנָה".

מה שאני כיוונתי אליו הוא הפסוק: "בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא יָסִ֣יר אד' אֵ֣ת תִּפְאֶ֧רֶת הָעֲכָסִ֛ים וְהַשְּׁבִיסִ֖ים וְהַשַּׂהֲרֹנִֽים". משם הבאתי את פירוש המילה ע"פ הפשט "עכסים" (מה שמובא ערס נחש, זה פירוש אטימולוגי שהוא לא סותר. ומה שהבאת, שלא ראיתי, על בשמים, זה כנראה מדרש לפי מה שאמר @חסדי הים)

בכל מקרה הפשט הוא לא הבושם, גם אם יש דרש כזה (לא ראיתי אותו), ולעתיד לבוא הדברים האלה יוסרו.

לחיבת הקודש אעתיק לכאן את רש"י על הפסוק על העתיד לבוא:

"ביום ההוא" - לעתיד לבא כשיבא הקב"ה להשיב את ישראל אליו יסיר ה' מהם את תפארת העכסים שלא יהו תולין תפארתם בנוי תכשיטי נשים ודברי נבלה.

"העכסים" - המנעלים אשר ברגליהם אשר בהם תעכסנה.

"והשביסים" - מיני שבכה לתכשיטי הראש והרבה יש בלשון משנה שביס של שבכה.

"והשהרונים" - יונתן תירגם סיבכיא.

וכך גם מצודת דוד ומצודת ציון.

והפירוש על הבושם הוא מהגמרא באמת,

זה פשוט הפירוש היחיד שלימדו אותי בכיתה ח' כשלמדנו ישעיה, ואותו ידעתי... בכל אופן, זה המקור:

"וברגליהן תעכסנה אמר רב יצחק דבי ר' אמי מלמד שמטילות מור ואפרסמון במנעליהן ומהלכות בשוקי ירושלים וכיון שמגיעות אצל בחורי ישראל בועטות בקרקע ומתיזות עליהם ומכניסות בהן יצר הרע כארס בכעוס וכו'" (שבת, ס"ב, ב')

ומה שכתבת על העתיד לבוא, לכאורה זה רק על קישוטים של חוסר צניעות, ולא על התקשטות נשים באופן כללי.

אחמ אחמ

מייד אחרי שמדברים על חוסר צניעות, נראה כאילו זה הנושא.

בכל מקרה, לא ידוע לי שהתורה מתנגדת לזה שנשים יתקשטו, ואפילו להפך.

לדוגמא: "הַטַּבָּעוֹת וְנִזְמֵי הָאָף" ו"וְהַגִּלְיֹנִים וְהַסְּדִינִים וְהַצְּנִיפוֹת וְהָרְדִידִים".

כל ההקשר מדבר על קישוטים בסתמא. 

ההקשר שהפסוק מובא הוא בפרשיה, לא בפרק. אנחנו לא נוצרים.

זה גם מובא מפורש ברש"י לעיל "לעתיד לבא כשיבא הקב"ה להשיב את ישראל אליו יסיר ה' מהם את תפארת העכסים שלא יהו תולין תפארתם בנוי תכשיטי נשים ודברי נבלה". הרעיון הוא שלא יהיה עיסוק בנוי.

בכל אופן, מדובר לעתיד לבוא, ברור לכולם שקישוטים נובעים מחסרון... יופי אמיתי לא צריך קישוט ואין צורך להרחיב יותר מדי.

א. כמעט ולא.

ב. לא.

ג. לא.

למאי נפקא מינה?

(הפורום נורא מתחיל להזכיר לי את iPanel, חבל שלא צוברים פה נקודות. )

ואני אצטייר כסופר שטחית (אני לא, לצורך העיניין) אבל חשוב לי להשקיע במראה החיצוני שלי. לא כדי להרשים אחרים. ואני מאמינה שזה חשוב גם למדוייט ומראה על כבוד מסוים (שהשקעתי) בעוד שלבנות שסביבי זה פחות חשוב, וזה הפריע לי...אז רציתי לשמוע את דעת יושבי הפורום  

פשוט שאלת מה המטרה

יותר עדיף שלא, ואם כן, מתפשרים (נעלי עקב זה נוראי בעיניי)...

אין לכם בעיה עם טבע "נאות" ושורש?וקוקס?וחצאיות מטאטא?

אני היחידה שזה מפריע לה?

ואני בת 

"אתה זה פלוני מפונפן שדיברנו בטלפון?"

*קולט קרורס*

"לא לא, אני מחכה לחבר". 

תכלס?

ברור שאני אעדיף בגדים מסודרים ויפים

אבל ברמה הנחמדה.. לא צריך מותגים, בושם, ושאר קשקושים.. 

אבל סבבה 

סתאאאם 

זה שזה מתאים לא אומר שזה הולם אותן ומכבד אותן ואת הסיטואציה.. 

שאין בחורים שאוהבים ומתחברים לזה. התכוונתי שלמרות שיש כאלו שיאהבו את זה, זה עדיין לדעתי לא מכבד. כלומר זה שהן מוצאות בחורים שסבבה עם זה, לא הופך את זה למכבד.

בהצלחה

הסכמתי איתך

אבל כמדומני רשמתי בהודעה שלדעתי זה לא מכבד..

תוסיפי את המילה "לדעתי" גם בסוף המשפט

ואני מוצאת את זה נכון

בכל אופן, את כנראה שמה את עניין הנוחות בעדיפות ראשונה, 

ולא אכפת לך מה אנשים אחרים חושבים עלייך? 

וברור (לי לפחות ) שלא דיברתי על מקרים שבהם טיפוח מתבטא בהגזמה אלא בטוב טעם ובעדינות..

החכמתי

ב. לא אכפת לי

ג. ממש לא מעניין אותי

בכללי בנושא , מוצא חן בעיניי שבחורה היא לא מוזנחת ואפילו מטופחת

אבל אני לא מתעמק בעניין הזה אף פעם

ב. לא אוהב איפור. הייתי מעדיף שהבחורה תהיה טבעית.

ג. חשוב שהלבוש יהיה נקי ומסודר. מעדיף אחת פשוטה. (לא מותגים וכו')

בנים\ בנות שאנו מכירים\ות ושנתקלנו בהם\ן.

משפחה\ חברים\ חברות מלימודים בעבר או בהווה,

ש''ל או צבא, מדרשות או ישיבות.

שכנים, תנועות נוער, אחים של חברים שלנו.

בנים\ בנות שיצאנו איתם.

שני חברים שלי יוצאים כעת עם בנות שהכרתי להן אחרי שיצאתי איתן.

לענ''ד לפעמים ה' מוציא אותנו לדייטים כי הוא יודע שאני מכיר מישהו שיכול להתאים לה והוא סומך עליי שאעשה זאת..

זה יכול להיות ממש קשה, אם אנחנו ממש רצינו והצד השני לא. וזה כואב ממש. ולגיטימי שלא נהיה מסוגלים לשדך מישהו שכבר ראינו חיים משותפים איתו..

אבל יש כ''כ הרבה אחרים שלא כאלה..וגם אז זה יכול להיות קצת קשה. אבל.."ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות"..

רק מעט מחשבה, השתדלות- וה' הטוב בעיניו יעשה

בכל מקרה, את החתימה שייקספיר אמר, לא אני. טענות\מענות שלחו לו במסר אישי

שבוע טוב, בשורות טובות לעמ''י

המשפט נפוץ בגרסא טיפה שונה שלו "כל העולם במה וכולנו שחקנים"

אין ספק שיש יופי טבעי ולפעמים הכלל "כל המוסיף גורע" תקף לגביהן

אבל אני חושב שהשקעה בעצמך , באיפור לדוגמא וכד' מקרינים אכפתיות. 

אכפתיות מהסיטואציה אבל לא פחות מכך -אכפתיות מעצמך!

ובלי קשר אני חושב שריח של בושם נשי טוב יכול לשנות סדרי עולמות

אני יכולה לומר שמהנקודת מבט שלי, תמיד ייחסתי חשיבות גבוהה לנראות וחשבתי שזה פרמטר מאוד חשוב לגברים..אז תהיתי לעצמי מה הם באמת חושבים 

1. לא יותר מדי, אבל למדתי להבחין בזה.

2. עדיף שלא. אחר כך זה נמרח על כל הבגדים שלה ושלי.

3. לא. ונעלי עקב זה גיהנום לרגל שלהן. זה נוראי. כמה וכמה פעמים נאלצתי לתמוך בנשים על עקבים שפשוט כמעט נפלו.

אותו אינסטינקט שמונע מתינוקות סביבי ליפול.

א. תלוי כמובן איזה איפור. יש רמות איפור שממש לא אשים לב, ויש כאלו שכן.

ב. חשוב לי שהבחורה שאני יוצא איתה תשמח במראה שלה ותהיה שלמה איתו. כמובן, יש פעמים שהמראה שהיא שמחה בו מבחינתי קצת מרתיע - באופן כללי איפור מוגזם לטעמי, יפגע אצלי בערך של הבחורה - אבל זה נטו קשור אליי, לא לבחורה - ייתכן בהחלט שיש כאלו שזה מה שהם רוצים ורוצות, ואם היא שלמה ושמחה בזה עם עצמה אז סבבה - אבל לי זה לא יתאים. 

ג. כנ"ל - בעיקר חשוב לי שתהיה שמחה במראה שלה ושלמה איתו. אין קשר לדעתי בין מותגים לבין השקעה בלבוש (אני אומנם לא מבין גדול מידי,א בל אני בהחלט חושב שניתן להגיע לתוצאות מוצלחות וטובות בלי להשתמש בהכרח במותגים שיקרים מעצם שם המותג וכו'...) - אבל גם אין לי בעיה שתשתמש במותגים האלו אם הם עושים לה טוב - אני בכל אופן כמעט בטוח לא אדע שזה מותג וכו'...

לגבי נעלי עקב, מודה ומתוודה שאף פעם לא הבנתי את הקונספט - להקשות על עצמך בכוונה ללכת נורמאלי רק כדי להעניק לעצמך עוד כמה סנטימטרים ומראה "מהודר"? לא רואה שום תועלת מיוחדת בנעלי עקב, אם כי זה ממש לא משהו שאפסול עליו לטוב או לרע. 

פשוט הזכרת את זה וגם ציינו את זה לפני כן...

לשם הבהרה, ללכת על עקבים זה לא כזה נורא או מקשה ללכת נורמלי..במיוחד אם העקב לא גבוה 

שעקבים בהחלט יכולים לתסכל ולהפריע...

למעשה, המ הקטע של עקבים? להגביה טיפה את האישה? כי מבחינת היופי, תרשו לי קצת להיות מסופק אם זה באמת הופך את האישה ליפה יותר...

אבל כמוש אמרתי, זה לא שעקבים יפריעו לי. זה לא שעקבים יהוו פקטור בשבילי לא לצאת... (וגם לא כן לצאת, כמובן). סתם תמיהות. 

מה ביקשתי... להתחתן סך הכל

נאלץ להמתין בסבלנות

חייב לציין, שמאחרי כל פינה יש אפילו שתיים ויותר

אבל אף אחד לא מסוגל להכיל את השוני של השני..

וככה ממשיכים לחפש את מה שלא קיים

אם כן,

אז את תגלי בעצמך כל פעם מחדש את הכח לצעוד את הצעד הבא בדרך לפינה.

זה יקרה.

כי אם את צריכה ללכת בדרך מסוימת- אז יש לך את הכח ללכת בה, וש לך את הכח לעשות את זה בשמחה פנימית ומתוך חיוך, שלוה ורוגע.

ובכל מקרה,

תמיד כדאי לנו לקוות שהפינה שלנו קרובה

(ונראה לי התקוה התמידית הזאת היא חלק מהכח שאלוקים נותן לנו כדי להמשיך ללכת)

לזמן שבו כל אחד ימצא את זיווגו

לפחות כך הבנתי מהשאלה של @כמעין הנובע

וזה לא ממש תלוי בנו. לפחות עד כמה שידוע לי.

כל עוד אנחנו עושים את ההשתדלות הנכונה ולא דוחים דברים בכח.

כמו שכתבתי, מאחרי כל פינה יש בן זוג פוטנציאלי...   

אבל דוחים על שטויות ולא מסוגלים לקבל את השוני של האחר, אם בהשקפה או דבר אחר.

וכל אחד חושב שהסיבה שהוא דחה עליה היא השתדלות נכונה...

נכון יש גזירת שמים, אבל אם אדם נתקע בחיים הוא אמור להאשים את עצמו לפני הכל.

נראה שלא רוצים לעשות חשבון נפש, אז מאשימים את הקב"ה (שכנראה לא יקפוץ להכחיש)

ואם לא היית רווק בעצמך הייתי חושבת שמגיע לך עגבניות, ת'אמת. (ואולי גם עכשיו מגיע לך)

רוב הרווקים, לפחות כמה שאני רואה, מחפשים משהו סביר לחלוטין.

ובפירוש לא נכון להאשים את הרווקים במצבם.

אלוקים גזר גזירה, וזה מה שקורה.

גם אם אחרים מאשימים אותנו במצב, לפחות לא נעשה את זה לעצמינו, בסדר?

אני רואה בכל מקום מלא בנים ומלא בנות...

כולם דתיים שומרי מצוות.     

באמת אף אחד לא מתאים לשני?  למה???

כי ההוא קצת ברסלב.. וההוא יותר לאומי. וההוא חבדניק וכו' וכו'

אבל.. כולם שומרים אותם מצוות!  מה אי אפשר לקבל קצת שוני? 

אז מה את אומרת לי,  אם כולם מאשימים אותך לפחות תסתום את האוזניים

בואי נשאיר לרגע את רוח הקודש בצד ונדון בהיגיון.. 

אם המטרה שלך היא- נישואין בכל מחיר, אולי אתה צודק.

אם הדבר היחיד שצריך שיהיה שוה בין בני זוג זה ששניהם ישמרו את אותן מצוות- אולי אתה צודק.

אבל עד כמה שלי ידוע-

מטרת הנישואין זה שיחיו ביחד באהבה, אחוה, שלום ורעות.

ושיהיה כבודה והערכה הדדיים בין בני זוג.

בשביל זה צריך שני דברים:

1. השקפת עולם דומה.

יש לי חברה מאד מאד טובה עם השקפת עולם ממש שונה משלי (וכן, אנחנו שומרות את אותן מצוות, למרות שלא ממש באותה רמה )

הייתי יכולה להתחתן איתה לו היתה גבר? לא! אנחנו לא מבלות את אותם סוגי בילויים, הילדים שלנו ילמדו במוסדות חינוך שונים לחלוטין, רמת הטכנולוגיה (בהיבט התקשורתי) תהיה שונה לגמרי בין הבתים שלנו (כבר היום בעצם) ועוד אלף ואחת דברים.

אז אני אוהבת אותה מאד והכל, אבל בשביל להתחתן זה לא מספיק.

ונישואים עם גבר כמוה- היו מביאים אותי לאלף מריבות בדברים הכי יומיומיים ופשוטים. הכי לא שלום שיש.

ולקבל את השונה לא אומר שאני יכול לבנות איתו בית ולרצות שהוא יחנך את הילדים שלי.

אז נכון, לא צריך להסכים ולהיות זהים בחשיבה בכל פרט בחיים, ואולי הדוגמא שהבאתי קיצונית, אבל בהכרח צריך איזשהו כיוון זהה.

2. חיבור רגשי

זה דבר שיכול לקרות בין אדם מסוים לכמה וכמה אנשים מהמין השני- אבל לא לכולם.

בנישואין צריכה להיות אהבה. צריך להיות חיבור פנימי- זה יכול לקרות לי עם יותר מגבר אחד, אבל לא עם כל הגברים בעולם.

אי לכך ובהתאם לזאת, גם אם אני אצא עם בחורים מתאימים לי בהשקפת עולמם ובסגנון החיים שלהם- זה לא יספיק לי בשביל חתונה, ומשערת שגם לך.

בלי רוח הקודש-

אתה באמת מרגיש אשם במצבך? באמת יש לך נקיפות מצפון?

לי אין.

אני שומעת הצעות ולא מורידה סתם.

מבררת, ומורידה לפני פגישה רק על דברים עקרוניים- כמו רמה דתית.

נפגשת וחושבת, לא מורידה סתם.

נותנת את כל כולי כל פעם מחדש. באה באמת כדי לתת צ'אנס.

אני היחידה שמתנהגת ככה בשידוכים? לא נראה לי.

אז למה סתם להאשים את עצמינו?

באמת חושבת ומאמינה שאלוקים בחר בשבילי את הדרך הזאת, ושאני צריכה ויכולה לעבור אותה.

ומקוה כמובן שהיא לא תהיה מדי ארוכה.

ולא אמרתי לך לסתום את האזניים.

מה שהתכונתי זה:

הסביבה מאשימה אותנו סתם. וזה באמת באמת סתם.

אז בואו לפחות אנחנו לא נאשים את עצמינו בהאשמות חסרות הבסיס האלו.

אנחנו יודעים שאנחנו עושים את ההשתדלות שלנו. אז קצת הערכה לעצמינו לא תזיק. כי זאת לא תמיד השתדלות קלה.

קביעת עובדה- מה צריך כדי להתחתן.    

ולפי זה את עונה לי..

ועל זה בדיוק אני תוהה, על העובדות האלה...

למה כשהחבר שלי שהוא חרדי  שאל רב חרדי צדיק, אם הוא יכול לצאת עם ד"ל תורני

הרב ענה לו: למה לא? בגלל שיש קצת שוני אי אפשר להסתדר?

למה יש מלא סיפורים מדורות שעברו על אנשים עם השקפת עולם שונה שהתחתנו ויצאו מהם צדיקים?   חסידים עם ליטאים... ברסלב עם חב"ד..

למה המבוגרים באמת מאשימים אותנו?   הכל סתם?

אנחנו הכי חכמים? וכולם לא מבינים?

זה לא קטע של רגשות אשם..

אני כותב מתוך כאב, שאני צריך ללכת ברחוב לראות כל כך הרבה בחורות דתיות,

לשאול את עצמי, למה אנחנו לא יכולים להתאים? ברור נו.. כי אנחנו קצת שונים

כי היא קצת אוהבת את המדינה יותר.. כי אני קורא ספרי ברסלב.  כי אנחנו לא מאמינים באותו צדיק.

אולי אפשר לנסות??   לא לא!!  מישהו קבע עובדה שזה יגרום נזק

אם החרדי והד"ל תורנית הם פחות או יותר באותה רמה דתית ופחות או יותר באותה השקפת עולם, ורוצים להקים את אותו סגנון בית, ולחנך את ילדיהם פחות או יותר אותו דבר ובאותם מוסדות-

אז מצוין. מסכימה איתך.

(שים לב שכתבתי כל הזמן 'פחות או יותר', לא כתבתי בדיוק, כי באמת אין צורך להיות זהים בדיוק)

אבל אם יש פערים גדולים מדי, שיביאו לבעיות בשלום בית- קצת פחות מצוין.

(ואגב, כתבתי פה רק בתגובה אחת מה צריך כדי להתחתן, אז אני לאידת איפה ראית את הקו המנחה הזה.)

אם אתה מרגיש שאתה יכול להתגמש בנושא מסוים- מצוין! תעשה את זה.

אין צורך לכאוב סתם.

תעשה את מה שאתה מאמין.

בטוחה שיש מספיק בחורות שלא יהיה אכפת להן.

(אגב, זכור לי שכתבת כמה פעמים שאתה מחפש דווקא חרדית. אני טועה?

לא שיש לי בעיה שתהיה ממוקד בחיפוש שלך, אבל זה קצת סותר את מה שאתה כותב)

זה מה שרציתי להגיד..

שלרוב זו לא גזירת שמים, אלא בחירה של אנשים להתעקש על שטויות.

ולא לקבוע לעצמו עובדה שכך כך צריך ומי שמעיר לי מן הסתם הוא טועה..

תמיד צריך להקשיב לסביבה.. אולי אני זה שטועה?

אני אספר לך משהו, רק אתמול ישבתי עם חברים, ואחד קיבל הצעה -מישהי עם מוגבלות קטנה ביד.  ישר החבר השני קפץ ואמר לו  "אתה בריא, לא מגיע לך מישהי עם מוגבלות, זכותך לקבל מישהי בריאה לגמרי"    ברוך שאחרי מאמצים הצלחתי להוכיח לו שהוא טועה

רק לציין, שלאחרונה זה קפץ לי העניין הזה שצריך להתפשר ולנסות ליישר קו.

כנראה בגלל זה אני רווק עד היום.  

אבל גם כשבאים להתפשר הצד השני אומר לך שכנראה זה לא יתאים ואפילו לא רוצה לנסות.

לגבי החרדית.. זה נטו בצחוק.   אני זורם עם השטויות של משיח בן דוד

אבל מאמינה שלהרבה אנשים זה לא כך.

וסתם, אם נכנסת לדוגמא של מגבלה בריאותית, אז אולי פה ספציפית זה משהו שטפשי להוריד עליו, כי הוא באמת בקטנה,

אבל באופן כללי, אדם גם צריך לדעת אם מה הוא יכול להתמודד.

פעם רציתי להציע לאחי איזה חברה עם סיפור משפחתי ממש מורכב. הוא לא פסל על זה כי הוא סמך עלי שאני מכירה אותה והכל, ובאמת יש אצלינו איזה קו במשפחה שלא מורידים על דברים מסביב אלא רק על עצם האדם

ואני זוכרת שאמא שלי אמרה לי (לא לאחי) שהיא לא בטוחה שהוא יוכל להתמודד עם בחורה עם כזה רקע. כי הוא לא הבנאדם. הוא טיפוס יותר קליל, ולא מעמיק רגשית.

(בסוף זה ירד מסיבות אחרות)

אז באופן אישי, אני לא אוריד בחור בגלל רגע משפחתי או מגבלה בריאותית שהיא בקטנה- אבל אלו דברים שנושאים איתם גם מטען רגשי, וצריך לזכור את זה. ויש אנשים שזה פחות מתאים להם. וזה בסדר גמור. אדם צריך להכיר את יכולותיו ולהתנהג בהתאם.

ובנוגע לעצמך,

גם אם קפץ לך רק לאחרונה השינוי הזה- כנראה זה לא סתם. ה' שלח לך את ההבנה הזאת בזמן המתאים שהיא תגיע.

אם אתה נורא רוצה לומר שכנראה בגלל זה אתה עדיין רווק- אתה יכול. אבל אני הייתי ממליצה לך לוותר על המחשבה הזאת

ובנוגע לחרדית, לא התכוונתי לשטויות, שטויות אני מבינה.

משום מה זכרתי שכתבת פעם באחד השרשורים הפחות שטותיים שאתה בכיוון החרדי, והיה נשמע שם שזה גם מה שאתה מחפש. אבל אולי טעיתי

מצטער זה באמת נכתב מכאב לא בקטע של לצאת על מישהי מסויים.

זה באמת מעצבן שממציאים נורמות שבגללם אנשים אפילו לא נפגשים.

אם נניח אשתו של חבר הייתה שומעת את ההמצאה שפער גדול בגיל זה לא מסתדר.

אז כנראה שהיום הם לא היו נשואים באושר עם ילדים.

אבל כשחבר אחר שואל את השדכנית שמסרבת להפגיש.. למה לא? יש זוגות כאלה.

התשובה היא  "לא.. זה לא מקובל" 

וזה רק דוגמא אחת מאלף המצאות שיש בדור שבגללם לא מפגישים אנשים שיכלו להתחתן.

וכל שוני בדור הזה נהפך למגזר בפני עצמו..

זה פשוט הזוי מה שהולך כאן..

ולא מורידה בחורים סתם, אלא באמת חושבת ועושה את ההחלטות שלך מתוך שיקול הדעת וסולם ערכים נכון-

כבר אי אפשר להאשים אותך בכלל בסטטוס שלך.

מעבר לזה- כמה את צריכה לחפש ולדחוף הצעות כשאין?

זה תלוי סביבה ותרבות ואדם אני חושבת.

מאמינה שיש סביבות שכדי שיהיו הצעות- צריך לפנות לשדכנים שמתאימים לסגנון שלך, או לאתרי הכרויות למשל. ואחרת לא יקרה כלום- אז לכאורה זו השתדלות נדרשת.

ויש סביבות (או אנשים) שבהם כולם מציעים לכולם- אחים, שכנים, חברים... וזה נראה מספיק.

אולי זה באמת נושא לשרשור חדש.

ברגע שאת לא דוחה הצעות סתם ולא מורידה בחורים סתם, אלא באמת חושבת ועושה את ההחלטות שלך מתוך שיקול דעת וסולם ערכים נכון-

כבר אי אפשר להאשים אותך בכלל בסטטוס שלך.

כמובן זאת רק דעתי האישית...

(לא בטוחה שהבנתי ממש מה כתבת, אז מקוה שלא עניתי לך בלי קשר...)

אנחנו צריכים את התקופות האלה, להתפרק

לאפשר לעצמינו להיות קטנים וחלשים.

רק צריך בתקופות האלה למצא חברה טובה שתיתן לך כח.

שתיתן לך חיבוק,  ועידוד

שתצחק איתך על המצב.

ותבכה איתך.

ופשוט תהיה שם.

ורוב הזמן?

את תגלי שיש לך הרבה יותר כח ממה שחשבת.

את חזקה, ואת יכולה לעשות את זה.

אלוקים נתן לך דרך, והוא מאמין בך שאת יכולה ללכת בה.

את אלופה, את תוכיחי לו שהאמון בך היה שווה!

חיבוק לך!!

שולחת לך מלא כח!!

ומאחלת לך שלא תצטרכי לגלות עוד הרבה כוחות.

בעז"ה בקרוב בקרוב תפגשי את האחד שלך, שיתן לך כתף להשען עליה.

א. כן, בד"כ. אלא אם זה ממש עדין ואז כנראה שלא.

ב' וג' יחד - חשוב לי שתטפח את עצמה, שתרגיש יפה ומרוצה מעצמה ומאיך שהיא נראית. איך היא עושה את זה - לא משנה לי במיוחד. 

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

השפעה חיובית;)

כתבת בפורום הנכון?

אל תתייאש. בע"ה שלך תבוא כמה שיותר מהר🙏

אוח ישע למתולתל ואני יש דודא אליך 

סליחה @הרמוניה 

בגדת ככה בשירי נשמה? (כן, ככה אני קוראת למזרחית😛) 

אהה אליסיה משהו מה שמה

כן?

נהייתי קצת אובססיבי לשירים שלה ולאחרונה התחלתי לשמוע את כל האלבומים שלה מהעבר, אפילו נרשמתי לTIDAL רק בשבילה.

היא ממש מיוחדת. למען האמת זה בעיקר בגלל הפרסונה... יש לה לב טוב והפרסום לא גרם לה לאבד את זה.

האמת שמאז הנערות לא שמעתי מזרחית קלאסית רק מזרח חסידי חח .. האייל גולן זה היה יותר נוסטלגיה בשבילי אז שמעתי תקופה מסוימת.

מה שאני שומע עכשיו זה בעיקר את אליסיה וחסידי קלאסי. (חח רק אני מסוגל לעשות את השילובים האלה 🤣🤣)

לבריאות

למה, זה הגיוני. אתה גם: יהודי, גם ישראלי, גם מזרחי, גם בן אדם בעולם, גם ילד לשעבר, גם .... הרבה זהויות.

TIDAL זה כמו ספוטייפי רק באיכות גבוהה יותר ...HiFi .. אני משלם רק 20 ומשהו שקל בחודש..

אשכול פריקה חושפני ופוטוגני לא יעזור לך לשחזר את הכבוד האבוד שלך. יש דברים שקשה מאוד לתקן. אפילו הייתי אומר ביזיון...

אני אחזור לי למוזיקה החביבה עלי ואתענג על החברה שאני מארח לעצמי

יום אחד גם אתה תחזור בתשובה

🍿

זה לא יפה אם את אומרת שמזרחית= שירי עגבים...

יש הרבה שירי עגבים וגם סתם שירים מטומטמים שהם לא מזרחיים

ולצערנו רוב המוזיקה היום (בין הפופ הרגיל ובין הפופ המזרחי) היא מטומטמת. בזכותה אתה מעריך יותר מוזיקה איכותית ונהנה ממנה...

השוני שיש בין הפופ המזרחי של היום לבין ימי תחילת ואמצע הז'אנר הזה- לפני עשרים שלושים שנה, בולט מאוד. כבר אין זכר היום למוזיקה שהיו עושים אז.
 

אבל גם היום מדי פעם יש הבלחות, אפילו מדהימות.

נניח פאר טסי הוא מאוד מוכשר, ומי שיסתכל מהצד לא יכול להבין איך מי שכתב והלחין את "מה יהיה מחר" מבזבז את הכשרון שלו על שירים טיפשיים.

אבל שמה הדור נמצא. תרבות רדודה ואנשים שנמצאים בבוץ רגשי, שצמאים לצאת משם ולהגיע לעומקים רגשיים ולקשר אמיתי, אבל הרבה פעמים לא באמת יודעים מה זה כי הם לא חוו את זה או לא מאמינים שיגיעו לזה.

השיר הראשון חסום לי🤭 והשני לא

נכון