ב. תלוי במראה, לא חובה.

ג. זה נחמד שהיא משקיעה אבל כמו כל דבר במידה. 

אם אני שם לב שבנות מאופרות? מה הכוונה?

ברור ששמים לב .. מעדיף איפור חלש שלא ישנה אותה יותר מידי מהמקור .

האם חשוב לי שהבחורה תתאפר..

אמ...כן בטעם ..לא יותר מידי כמו שאמרתי איפור חלש..

אם היא לא תתאפר יום או יומיים לא יקרה כלום ..

האם חשוב לי שהיא תשקיע בלבוש ומותגים 

התשובה היא בהחלט כן! זה כל כך מוסיף !!

(רק בלי עקבים..זה עושה רעש של סוס)

קנו לי פעם נעליים כאלה רעשניות ועד היום אני מתבאס על זה

הנעליים שלי עושות קצת רעש כזה

אז אני מנסה ללכת לאט יותר ובשקט חחח

פעם פעם לפני מלא שנים, שהן היו שמות שקיות בושם שהיו מתפוצצות בהליכתן ומפיצות ריח

ולא שהן הלכו עם עקבים

@חסדי הים.

מדובר שם בפסוק והוא אומר שלעתיד לבוא ה' ידאג לזה הנשים לא יתקשטו בכלל כנראה

כנראה שרק אלה שהולכות בלי איפור הן צדיקות

אני באמת שואלת.

נראה שהפשט הוא ש'תעכסנה' לשון 'עכס'- ארס של נחש. שהיו מבעירות את היצה"ר של הבחורים כארס של נחש.

אז אולי גם הפירוש על הרעש שהיו עושות וגם הפירוש על הבושם שהיו מפיצות זה דרש?

ולא נראה לי שהמסקנה שלך נכונה בכלל בכלל.

לא כתוב שם שה' ידאג שנשים לא יתקשטו לעתיד לבוא, וממילא מה שגזרת מזה לא נכון.

חכמינו בגמרא לא כתבו סתם סיפורי סבתא.

פשוט צריך לדעת איך לסדר את הדברים בראש 

במקרה הזה, זו לא בעיה גדולה

ניסיתי להבין האם זה סימן לכך שהפירוש הוא בהכרח דרש ולא פשט

יש מקרים שכתוב בגמרא דברים שהם דרש.. אבל כל מקרה לגופו.

לרוב, הפירוש שכתוב בגמרא על מקרים שקרו הם המציאות ולא סתם רעיון

כולל רש"י שמביא דרשות של פשט, לא הביא את הדעה הזאת על אתר.

לא ראיתי את כל המפרשים כמובן, אבל כך נראה שהוא הפשט.

אגב דרש ופשט לא סותרים אחד את השני, וזה לא מה שבאתי להגיד.

ואין חילוק ביניהם בכלל, ייתכן שכך וכך היה גם במציאות בפועל.

אנחנו מדברים על שני מופעים שונים של המילה תעכסנה בישעיה.

מה שהובא כאן זה הזילות: "ויאמר ה' יַ֚עַן כִּ֤י גָֽבְהוּ֙ בְּנ֣וֹת צִיּ֔וֹן וַתֵּלַ֨כְנָה֙ (כ' נטוות) נְטוּי֣וֹת גָּר֔וֹן וּֽמְשַׂקְּר֖וֹת עֵינָ֑יִם הָל֤וֹךְ וְטָפֹף֙ תֵּלַ֔כְנָה וּבְרַגְלֵיהֶ֖ם תְּעַכַּֽסְנָה".

מה שאני כיוונתי אליו הוא הפסוק: "בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא יָסִ֣יר אד' אֵ֣ת תִּפְאֶ֧רֶת הָעֲכָסִ֛ים וְהַשְּׁבִיסִ֖ים וְהַשַּׂהֲרֹנִֽים". משם הבאתי את פירוש המילה ע"פ הפשט "עכסים" (מה שמובא ערס נחש, זה פירוש אטימולוגי שהוא לא סותר. ומה שהבאת, שלא ראיתי, על בשמים, זה כנראה מדרש לפי מה שאמר @חסדי הים)

בכל מקרה הפשט הוא לא הבושם, גם אם יש דרש כזה (לא ראיתי אותו), ולעתיד לבוא הדברים האלה יוסרו.

לחיבת הקודש אעתיק לכאן את רש"י על הפסוק על העתיד לבוא:

"ביום ההוא" - לעתיד לבא כשיבא הקב"ה להשיב את ישראל אליו יסיר ה' מהם את תפארת העכסים שלא יהו תולין תפארתם בנוי תכשיטי נשים ודברי נבלה.

"העכסים" - המנעלים אשר ברגליהם אשר בהם תעכסנה.

"והשביסים" - מיני שבכה לתכשיטי הראש והרבה יש בלשון משנה שביס של שבכה.

"והשהרונים" - יונתן תירגם סיבכיא.

וכך גם מצודת דוד ומצודת ציון.

והפירוש על הבושם הוא מהגמרא באמת,

זה פשוט הפירוש היחיד שלימדו אותי בכיתה ח' כשלמדנו ישעיה, ואותו ידעתי... בכל אופן, זה המקור:

"וברגליהן תעכסנה אמר רב יצחק דבי ר' אמי מלמד שמטילות מור ואפרסמון במנעליהן ומהלכות בשוקי ירושלים וכיון שמגיעות אצל בחורי ישראל בועטות בקרקע ומתיזות עליהם ומכניסות בהן יצר הרע כארס בכעוס וכו'" (שבת, ס"ב, ב')

ומה שכתבת על העתיד לבוא, לכאורה זה רק על קישוטים של חוסר צניעות, ולא על התקשטות נשים באופן כללי.

אחמ אחמ

מייד אחרי שמדברים על חוסר צניעות, נראה כאילו זה הנושא.

בכל מקרה, לא ידוע לי שהתורה מתנגדת לזה שנשים יתקשטו, ואפילו להפך.

לדוגמא: "הַטַּבָּעוֹת וְנִזְמֵי הָאָף" ו"וְהַגִּלְיֹנִים וְהַסְּדִינִים וְהַצְּנִיפוֹת וְהָרְדִידִים".

כל ההקשר מדבר על קישוטים בסתמא. 

ההקשר שהפסוק מובא הוא בפרשיה, לא בפרק. אנחנו לא נוצרים.

זה גם מובא מפורש ברש"י לעיל "לעתיד לבא כשיבא הקב"ה להשיב את ישראל אליו יסיר ה' מהם את תפארת העכסים שלא יהו תולין תפארתם בנוי תכשיטי נשים ודברי נבלה". הרעיון הוא שלא יהיה עיסוק בנוי.

בכל אופן, מדובר לעתיד לבוא, ברור לכולם שקישוטים נובעים מחסרון... יופי אמיתי לא צריך קישוט ואין צורך להרחיב יותר מדי.

א. כמעט ולא.

ב. לא.

ג. לא.

למאי נפקא מינה?

(הפורום נורא מתחיל להזכיר לי את iPanel, חבל שלא צוברים פה נקודות. )

ואני אצטייר כסופר שטחית (אני לא, לצורך העיניין) אבל חשוב לי להשקיע במראה החיצוני שלי. לא כדי להרשים אחרים. ואני מאמינה שזה חשוב גם למדוייט ומראה על כבוד מסוים (שהשקעתי) בעוד שלבנות שסביבי זה פחות חשוב, וזה הפריע לי...אז רציתי לשמוע את דעת יושבי הפורום  

פשוט שאלת מה המטרה

יותר עדיף שלא, ואם כן, מתפשרים (נעלי עקב זה נוראי בעיניי)...

אין לכם בעיה עם טבע "נאות" ושורש?וקוקס?וחצאיות מטאטא?

אני היחידה שזה מפריע לה?

ואני בת 

"אתה זה פלוני מפונפן שדיברנו בטלפון?"

*קולט קרורס*

"לא לא, אני מחכה לחבר". 

תכלס?

ברור שאני אעדיף בגדים מסודרים ויפים

אבל ברמה הנחמדה.. לא צריך מותגים, בושם, ושאר קשקושים.. 

אבל סבבה 

סתאאאם 

זה שזה מתאים לא אומר שזה הולם אותן ומכבד אותן ואת הסיטואציה.. 

שאין בחורים שאוהבים ומתחברים לזה. התכוונתי שלמרות שיש כאלו שיאהבו את זה, זה עדיין לדעתי לא מכבד. כלומר זה שהן מוצאות בחורים שסבבה עם זה, לא הופך את זה למכבד.

בהצלחה

הסכמתי איתך

אבל כמדומני רשמתי בהודעה שלדעתי זה לא מכבד..

תוסיפי את המילה "לדעתי" גם בסוף המשפט

ואני מוצאת את זה נכון

בכל אופן, את כנראה שמה את עניין הנוחות בעדיפות ראשונה, 

ולא אכפת לך מה אנשים אחרים חושבים עלייך? 

וברור (לי לפחות ) שלא דיברתי על מקרים שבהם טיפוח מתבטא בהגזמה אלא בטוב טעם ובעדינות..

החכמתי

ב. לא אכפת לי

ג. ממש לא מעניין אותי

בכללי בנושא , מוצא חן בעיניי שבחורה היא לא מוזנחת ואפילו מטופחת

אבל אני לא מתעמק בעניין הזה אף פעם

ב. לא אוהב איפור. הייתי מעדיף שהבחורה תהיה טבעית.

ג. חשוב שהלבוש יהיה נקי ומסודר. מעדיף אחת פשוטה. (לא מותגים וכו')

בנים\ בנות שאנו מכירים\ות ושנתקלנו בהם\ן.

משפחה\ חברים\ חברות מלימודים בעבר או בהווה,

ש''ל או צבא, מדרשות או ישיבות.

שכנים, תנועות נוער, אחים של חברים שלנו.

בנים\ בנות שיצאנו איתם.

שני חברים שלי יוצאים כעת עם בנות שהכרתי להן אחרי שיצאתי איתן.

לענ''ד לפעמים ה' מוציא אותנו לדייטים כי הוא יודע שאני מכיר מישהו שיכול להתאים לה והוא סומך עליי שאעשה זאת..

זה יכול להיות ממש קשה, אם אנחנו ממש רצינו והצד השני לא. וזה כואב ממש. ולגיטימי שלא נהיה מסוגלים לשדך מישהו שכבר ראינו חיים משותפים איתו..

אבל יש כ''כ הרבה אחרים שלא כאלה..וגם אז זה יכול להיות קצת קשה. אבל.."ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות"..

רק מעט מחשבה, השתדלות- וה' הטוב בעיניו יעשה

בכל מקרה, את החתימה שייקספיר אמר, לא אני. טענות\מענות שלחו לו במסר אישי

שבוע טוב, בשורות טובות לעמ''י

המשפט נפוץ בגרסא טיפה שונה שלו "כל העולם במה וכולנו שחקנים"

אין ספק שיש יופי טבעי ולפעמים הכלל "כל המוסיף גורע" תקף לגביהן

אבל אני חושב שהשקעה בעצמך , באיפור לדוגמא וכד' מקרינים אכפתיות. 

אכפתיות מהסיטואציה אבל לא פחות מכך -אכפתיות מעצמך!

ובלי קשר אני חושב שריח של בושם נשי טוב יכול לשנות סדרי עולמות

אני יכולה לומר שמהנקודת מבט שלי, תמיד ייחסתי חשיבות גבוהה לנראות וחשבתי שזה פרמטר מאוד חשוב לגברים..אז תהיתי לעצמי מה הם באמת חושבים 

1. לא יותר מדי, אבל למדתי להבחין בזה.

2. עדיף שלא. אחר כך זה נמרח על כל הבגדים שלה ושלי.

3. לא. ונעלי עקב זה גיהנום לרגל שלהן. זה נוראי. כמה וכמה פעמים נאלצתי לתמוך בנשים על עקבים שפשוט כמעט נפלו.

אותו אינסטינקט שמונע מתינוקות סביבי ליפול.

א. תלוי כמובן איזה איפור. יש רמות איפור שממש לא אשים לב, ויש כאלו שכן.

ב. חשוב לי שהבחורה שאני יוצא איתה תשמח במראה שלה ותהיה שלמה איתו. כמובן, יש פעמים שהמראה שהיא שמחה בו מבחינתי קצת מרתיע - באופן כללי איפור מוגזם לטעמי, יפגע אצלי בערך של הבחורה - אבל זה נטו קשור אליי, לא לבחורה - ייתכן בהחלט שיש כאלו שזה מה שהם רוצים ורוצות, ואם היא שלמה ושמחה בזה עם עצמה אז סבבה - אבל לי זה לא יתאים. 

ג. כנ"ל - בעיקר חשוב לי שתהיה שמחה במראה שלה ושלמה איתו. אין קשר לדעתי בין מותגים לבין השקעה בלבוש (אני אומנם לא מבין גדול מידי,א בל אני בהחלט חושב שניתן להגיע לתוצאות מוצלחות וטובות בלי להשתמש בהכרח במותגים שיקרים מעצם שם המותג וכו'...) - אבל גם אין לי בעיה שתשתמש במותגים האלו אם הם עושים לה טוב - אני בכל אופן כמעט בטוח לא אדע שזה מותג וכו'...

לגבי נעלי עקב, מודה ומתוודה שאף פעם לא הבנתי את הקונספט - להקשות על עצמך בכוונה ללכת נורמאלי רק כדי להעניק לעצמך עוד כמה סנטימטרים ומראה "מהודר"? לא רואה שום תועלת מיוחדת בנעלי עקב, אם כי זה ממש לא משהו שאפסול עליו לטוב או לרע. 

פשוט הזכרת את זה וגם ציינו את זה לפני כן...

לשם הבהרה, ללכת על עקבים זה לא כזה נורא או מקשה ללכת נורמלי..במיוחד אם העקב לא גבוה 

שעקבים בהחלט יכולים לתסכל ולהפריע...

למעשה, המ הקטע של עקבים? להגביה טיפה את האישה? כי מבחינת היופי, תרשו לי קצת להיות מסופק אם זה באמת הופך את האישה ליפה יותר...

אבל כמוש אמרתי, זה לא שעקבים יפריעו לי. זה לא שעקבים יהוו פקטור בשבילי לא לצאת... (וגם לא כן לצאת, כמובן). סתם תמיהות. 

מה ביקשתי... להתחתן סך הכל

נאלץ להמתין בסבלנות

חייב לציין, שמאחרי כל פינה יש אפילו שתיים ויותר

אבל אף אחד לא מסוגל להכיל את השוני של השני..

וככה ממשיכים לחפש את מה שלא קיים

אם כן,

אז את תגלי בעצמך כל פעם מחדש את הכח לצעוד את הצעד הבא בדרך לפינה.

זה יקרה.

כי אם את צריכה ללכת בדרך מסוימת- אז יש לך את הכח ללכת בה, וש לך את הכח לעשות את זה בשמחה פנימית ומתוך חיוך, שלוה ורוגע.

ובכל מקרה,

תמיד כדאי לנו לקוות שהפינה שלנו קרובה

(ונראה לי התקוה התמידית הזאת היא חלק מהכח שאלוקים נותן לנו כדי להמשיך ללכת)

לזמן שבו כל אחד ימצא את זיווגו

לפחות כך הבנתי מהשאלה של @כמעין הנובע

וזה לא ממש תלוי בנו. לפחות עד כמה שידוע לי.

כל עוד אנחנו עושים את ההשתדלות הנכונה ולא דוחים דברים בכח.

כמו שכתבתי, מאחרי כל פינה יש בן זוג פוטנציאלי...   

אבל דוחים על שטויות ולא מסוגלים לקבל את השוני של האחר, אם בהשקפה או דבר אחר.

וכל אחד חושב שהסיבה שהוא דחה עליה היא השתדלות נכונה...

נכון יש גזירת שמים, אבל אם אדם נתקע בחיים הוא אמור להאשים את עצמו לפני הכל.

נראה שלא רוצים לעשות חשבון נפש, אז מאשימים את הקב"ה (שכנראה לא יקפוץ להכחיש)

ואם לא היית רווק בעצמך הייתי חושבת שמגיע לך עגבניות, ת'אמת. (ואולי גם עכשיו מגיע לך)

רוב הרווקים, לפחות כמה שאני רואה, מחפשים משהו סביר לחלוטין.

ובפירוש לא נכון להאשים את הרווקים במצבם.

אלוקים גזר גזירה, וזה מה שקורה.

גם אם אחרים מאשימים אותנו במצב, לפחות לא נעשה את זה לעצמינו, בסדר?

אני רואה בכל מקום מלא בנים ומלא בנות...

כולם דתיים שומרי מצוות.     

באמת אף אחד לא מתאים לשני?  למה???

כי ההוא קצת ברסלב.. וההוא יותר לאומי. וההוא חבדניק וכו' וכו'

אבל.. כולם שומרים אותם מצוות!  מה אי אפשר לקבל קצת שוני? 

אז מה את אומרת לי,  אם כולם מאשימים אותך לפחות תסתום את האוזניים

בואי נשאיר לרגע את רוח הקודש בצד ונדון בהיגיון.. 

אם המטרה שלך היא- נישואין בכל מחיר, אולי אתה צודק.

אם הדבר היחיד שצריך שיהיה שוה בין בני זוג זה ששניהם ישמרו את אותן מצוות- אולי אתה צודק.

אבל עד כמה שלי ידוע-

מטרת הנישואין זה שיחיו ביחד באהבה, אחוה, שלום ורעות.

ושיהיה כבודה והערכה הדדיים בין בני זוג.

בשביל זה צריך שני דברים:

1. השקפת עולם דומה.

יש לי חברה מאד מאד טובה עם השקפת עולם ממש שונה משלי (וכן, אנחנו שומרות את אותן מצוות, למרות שלא ממש באותה רמה )

הייתי יכולה להתחתן איתה לו היתה גבר? לא! אנחנו לא מבלות את אותם סוגי בילויים, הילדים שלנו ילמדו במוסדות חינוך שונים לחלוטין, רמת הטכנולוגיה (בהיבט התקשורתי) תהיה שונה לגמרי בין הבתים שלנו (כבר היום בעצם) ועוד אלף ואחת דברים.

אז אני אוהבת אותה מאד והכל, אבל בשביל להתחתן זה לא מספיק.

ונישואים עם גבר כמוה- היו מביאים אותי לאלף מריבות בדברים הכי יומיומיים ופשוטים. הכי לא שלום שיש.

ולקבל את השונה לא אומר שאני יכול לבנות איתו בית ולרצות שהוא יחנך את הילדים שלי.

אז נכון, לא צריך להסכים ולהיות זהים בחשיבה בכל פרט בחיים, ואולי הדוגמא שהבאתי קיצונית, אבל בהכרח צריך איזשהו כיוון זהה.

2. חיבור רגשי

זה דבר שיכול לקרות בין אדם מסוים לכמה וכמה אנשים מהמין השני- אבל לא לכולם.

בנישואין צריכה להיות אהבה. צריך להיות חיבור פנימי- זה יכול לקרות לי עם יותר מגבר אחד, אבל לא עם כל הגברים בעולם.

אי לכך ובהתאם לזאת, גם אם אני אצא עם בחורים מתאימים לי בהשקפת עולמם ובסגנון החיים שלהם- זה לא יספיק לי בשביל חתונה, ומשערת שגם לך.

בלי רוח הקודש-

אתה באמת מרגיש אשם במצבך? באמת יש לך נקיפות מצפון?

לי אין.

אני שומעת הצעות ולא מורידה סתם.

מבררת, ומורידה לפני פגישה רק על דברים עקרוניים- כמו רמה דתית.

נפגשת וחושבת, לא מורידה סתם.

נותנת את כל כולי כל פעם מחדש. באה באמת כדי לתת צ'אנס.

אני היחידה שמתנהגת ככה בשידוכים? לא נראה לי.

אז למה סתם להאשים את עצמינו?

באמת חושבת ומאמינה שאלוקים בחר בשבילי את הדרך הזאת, ושאני צריכה ויכולה לעבור אותה.

ומקוה כמובן שהיא לא תהיה מדי ארוכה.

ולא אמרתי לך לסתום את האזניים.

מה שהתכונתי זה:

הסביבה מאשימה אותנו סתם. וזה באמת באמת סתם.

אז בואו לפחות אנחנו לא נאשים את עצמינו בהאשמות חסרות הבסיס האלו.

אנחנו יודעים שאנחנו עושים את ההשתדלות שלנו. אז קצת הערכה לעצמינו לא תזיק. כי זאת לא תמיד השתדלות קלה.

קביעת עובדה- מה צריך כדי להתחתן.    

ולפי זה את עונה לי..

ועל זה בדיוק אני תוהה, על העובדות האלה...

למה כשהחבר שלי שהוא חרדי  שאל רב חרדי צדיק, אם הוא יכול לצאת עם ד"ל תורני

הרב ענה לו: למה לא? בגלל שיש קצת שוני אי אפשר להסתדר?

למה יש מלא סיפורים מדורות שעברו על אנשים עם השקפת עולם שונה שהתחתנו ויצאו מהם צדיקים?   חסידים עם ליטאים... ברסלב עם חב"ד..

למה המבוגרים באמת מאשימים אותנו?   הכל סתם?

אנחנו הכי חכמים? וכולם לא מבינים?

זה לא קטע של רגשות אשם..

אני כותב מתוך כאב, שאני צריך ללכת ברחוב לראות כל כך הרבה בחורות דתיות,

לשאול את עצמי, למה אנחנו לא יכולים להתאים? ברור נו.. כי אנחנו קצת שונים

כי היא קצת אוהבת את המדינה יותר.. כי אני קורא ספרי ברסלב.  כי אנחנו לא מאמינים באותו צדיק.

אולי אפשר לנסות??   לא לא!!  מישהו קבע עובדה שזה יגרום נזק

אם החרדי והד"ל תורנית הם פחות או יותר באותה רמה דתית ופחות או יותר באותה השקפת עולם, ורוצים להקים את אותו סגנון בית, ולחנך את ילדיהם פחות או יותר אותו דבר ובאותם מוסדות-

אז מצוין. מסכימה איתך.

(שים לב שכתבתי כל הזמן 'פחות או יותר', לא כתבתי בדיוק, כי באמת אין צורך להיות זהים בדיוק)

אבל אם יש פערים גדולים מדי, שיביאו לבעיות בשלום בית- קצת פחות מצוין.

(ואגב, כתבתי פה רק בתגובה אחת מה צריך כדי להתחתן, אז אני לאידת איפה ראית את הקו המנחה הזה.)

אם אתה מרגיש שאתה יכול להתגמש בנושא מסוים- מצוין! תעשה את זה.

אין צורך לכאוב סתם.

תעשה את מה שאתה מאמין.

בטוחה שיש מספיק בחורות שלא יהיה אכפת להן.

(אגב, זכור לי שכתבת כמה פעמים שאתה מחפש דווקא חרדית. אני טועה?

לא שיש לי בעיה שתהיה ממוקד בחיפוש שלך, אבל זה קצת סותר את מה שאתה כותב)

זה מה שרציתי להגיד..

שלרוב זו לא גזירת שמים, אלא בחירה של אנשים להתעקש על שטויות.

ולא לקבוע לעצמו עובדה שכך כך צריך ומי שמעיר לי מן הסתם הוא טועה..

תמיד צריך להקשיב לסביבה.. אולי אני זה שטועה?

אני אספר לך משהו, רק אתמול ישבתי עם חברים, ואחד קיבל הצעה -מישהי עם מוגבלות קטנה ביד.  ישר החבר השני קפץ ואמר לו  "אתה בריא, לא מגיע לך מישהי עם מוגבלות, זכותך לקבל מישהי בריאה לגמרי"    ברוך שאחרי מאמצים הצלחתי להוכיח לו שהוא טועה

רק לציין, שלאחרונה זה קפץ לי העניין הזה שצריך להתפשר ולנסות ליישר קו.

כנראה בגלל זה אני רווק עד היום.  

אבל גם כשבאים להתפשר הצד השני אומר לך שכנראה זה לא יתאים ואפילו לא רוצה לנסות.

לגבי החרדית.. זה נטו בצחוק.   אני זורם עם השטויות של משיח בן דוד

אבל מאמינה שלהרבה אנשים זה לא כך.

וסתם, אם נכנסת לדוגמא של מגבלה בריאותית, אז אולי פה ספציפית זה משהו שטפשי להוריד עליו, כי הוא באמת בקטנה,

אבל באופן כללי, אדם גם צריך לדעת אם מה הוא יכול להתמודד.

פעם רציתי להציע לאחי איזה חברה עם סיפור משפחתי ממש מורכב. הוא לא פסל על זה כי הוא סמך עלי שאני מכירה אותה והכל, ובאמת יש אצלינו איזה קו במשפחה שלא מורידים על דברים מסביב אלא רק על עצם האדם

ואני זוכרת שאמא שלי אמרה לי (לא לאחי) שהיא לא בטוחה שהוא יוכל להתמודד עם בחורה עם כזה רקע. כי הוא לא הבנאדם. הוא טיפוס יותר קליל, ולא מעמיק רגשית.

(בסוף זה ירד מסיבות אחרות)

אז באופן אישי, אני לא אוריד בחור בגלל רגע משפחתי או מגבלה בריאותית שהיא בקטנה- אבל אלו דברים שנושאים איתם גם מטען רגשי, וצריך לזכור את זה. ויש אנשים שזה פחות מתאים להם. וזה בסדר גמור. אדם צריך להכיר את יכולותיו ולהתנהג בהתאם.

ובנוגע לעצמך,

גם אם קפץ לך רק לאחרונה השינוי הזה- כנראה זה לא סתם. ה' שלח לך את ההבנה הזאת בזמן המתאים שהיא תגיע.

אם אתה נורא רוצה לומר שכנראה בגלל זה אתה עדיין רווק- אתה יכול. אבל אני הייתי ממליצה לך לוותר על המחשבה הזאת

ובנוגע לחרדית, לא התכוונתי לשטויות, שטויות אני מבינה.

משום מה זכרתי שכתבת פעם באחד השרשורים הפחות שטותיים שאתה בכיוון החרדי, והיה נשמע שם שזה גם מה שאתה מחפש. אבל אולי טעיתי

מצטער זה באמת נכתב מכאב לא בקטע של לצאת על מישהי מסויים.

זה באמת מעצבן שממציאים נורמות שבגללם אנשים אפילו לא נפגשים.

אם נניח אשתו של חבר הייתה שומעת את ההמצאה שפער גדול בגיל זה לא מסתדר.

אז כנראה שהיום הם לא היו נשואים באושר עם ילדים.

אבל כשחבר אחר שואל את השדכנית שמסרבת להפגיש.. למה לא? יש זוגות כאלה.

התשובה היא  "לא.. זה לא מקובל" 

וזה רק דוגמא אחת מאלף המצאות שיש בדור שבגללם לא מפגישים אנשים שיכלו להתחתן.

וכל שוני בדור הזה נהפך למגזר בפני עצמו..

זה פשוט הזוי מה שהולך כאן..

ולא מורידה בחורים סתם, אלא באמת חושבת ועושה את ההחלטות שלך מתוך שיקול הדעת וסולם ערכים נכון-

כבר אי אפשר להאשים אותך בכלל בסטטוס שלך.

מעבר לזה- כמה את צריכה לחפש ולדחוף הצעות כשאין?

זה תלוי סביבה ותרבות ואדם אני חושבת.

מאמינה שיש סביבות שכדי שיהיו הצעות- צריך לפנות לשדכנים שמתאימים לסגנון שלך, או לאתרי הכרויות למשל. ואחרת לא יקרה כלום- אז לכאורה זו השתדלות נדרשת.

ויש סביבות (או אנשים) שבהם כולם מציעים לכולם- אחים, שכנים, חברים... וזה נראה מספיק.

אולי זה באמת נושא לשרשור חדש.

ברגע שאת לא דוחה הצעות סתם ולא מורידה בחורים סתם, אלא באמת חושבת ועושה את ההחלטות שלך מתוך שיקול דעת וסולם ערכים נכון-

כבר אי אפשר להאשים אותך בכלל בסטטוס שלך.

כמובן זאת רק דעתי האישית...

(לא בטוחה שהבנתי ממש מה כתבת, אז מקוה שלא עניתי לך בלי קשר...)

אנחנו צריכים את התקופות האלה, להתפרק

לאפשר לעצמינו להיות קטנים וחלשים.

רק צריך בתקופות האלה למצא חברה טובה שתיתן לך כח.

שתיתן לך חיבוק,  ועידוד

שתצחק איתך על המצב.

ותבכה איתך.

ופשוט תהיה שם.

ורוב הזמן?

את תגלי שיש לך הרבה יותר כח ממה שחשבת.

את חזקה, ואת יכולה לעשות את זה.

אלוקים נתן לך דרך, והוא מאמין בך שאת יכולה ללכת בה.

את אלופה, את תוכיחי לו שהאמון בך היה שווה!

חיבוק לך!!

שולחת לך מלא כח!!

ומאחלת לך שלא תצטרכי לגלות עוד הרבה כוחות.

בעז"ה בקרוב בקרוב תפגשי את האחד שלך, שיתן לך כתף להשען עליה.

א. כן, בד"כ. אלא אם זה ממש עדין ואז כנראה שלא.

ב' וג' יחד - חשוב לי שתטפח את עצמה, שתרגיש יפה ומרוצה מעצמה ומאיך שהיא נראית. איך היא עושה את זה - לא משנה לי במיוחד. 

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?