איך כשנפרדים פנים מול פנים זה יותר נעים?

גם אם הקשר הוא רציני, זו ממש סוג של הלבנת פנים...

הבחור מגיע לפגישה מרומם ושמח ופתאום מנחיתים עליו פצצה שהוא לא ציפה...

לא עדיף להגיד את זה בעדינות בטלפון, ואם הוא מעצמו מבקש אז שיעשו פגישה?

אני חושב שככה לכולם הדברים הרבה יותר קלים...

אם היא לא תהיה חד משמעית הוא לא יבין כנראה, בטח כשהוא חושב שהקשר טוב...

אף פעם לא השכלתי להבין איך פגישה תורמת לפרידה, לי זה נראה הרבה יותר קשה...

אבל בשיחה בנחת, להסביר את ההתלבטות וההחלטה.

אם דיברתם והרגשתם ראוי בפגישה..

אם לא.בטלפון..בהבנה.ברגישות בסבלנות.

רק צריך הרבה רגישות שהבחור לא יבוא לפגישה שמח וטוב לב ופתאום זה ינחת עליו. אפשר להכין את האווירה מראש..

נשמע הגיוני שכדאי בפגישה, אבל נראלי גם קצת מביך לא? 

איך תחזרי מהפגישה איתו? בד"כ ברכב שלו לא? ועל מה מדברים בדרך חזרה כשכבר ידוע שזה נגמר?

ואיך עושים את זה אחרי קשר ארוך יותר????

הייתי חושבת שהכי טוב זה בפגישה...

אבל.. אבל...  לא תמיד קל להיות שלמה ב100% עם ההחלטה גם אם כבר החלטתי ונראלי שלפעמים לראות אותו, לראות את הצער שלו, לבכות לידו, לבכות איתו, להצטער באמת מכל הלב שהקשר הזה לא יכול להצליח.. יכול לעשות את הפרידה פנים מול פנים להרבה יותר קשה עד לבלתי אפשרית כמעט. כשממש נמצאים ביחד. אנחנו הרי אחרי קשר ארוך, וברור שיש וקיימים רגשות גם אחרי ההחלטה לסיים את הקשר- אז לעשות את זה פנים מול פנים??? זה כל כך קשה!!!

אשמח לשמוע עוד דעות.. כי בתחושה שלי זה רק יכול להיות קשה יותר ככה. אבל אם כולם חושבים שזה הדבר הראוי אז אני אחשוב על זה ברצינות.

אין "להכין בעדינות"!! יש "להיפרד בעדינות". את צריכה למצוא מהי הדרך להיפרד בצורה הכי יפה.

טלפון מקדים,

"תראה, אני ממש מתלבטת אם יש טעם להמשיך.. כי אמנם אישית אתה אדם מעולה, אבל סובייקטיבית מרגישה שזה אולי לא מתאים. אז חשבתי שהגון שאני אומר את ההתלבטות, ושמבחינתי אחשוב ואומר.."

ואז, יש להניח שתקלטי מה התגובה שלו. וגם תקלטי אם הוא מעונין דווקא להיפגש בשביל  דבר כזה (סביר בהחלט שלא. זה לא בהכרח כמו בראש של חלק מהבנות).

אחרי יום, תוכלי שוב - והוא כבר יהיה "מוכן" יותר.

שיחה ראשונה לספר שיש התלבטות קושי לשמוע אותו לשוחח

ולסכם שחושבים על זה ומדברים מחר

ואז למחרת להתקשר ולהגיד שלא

בקיצור לתת לו לישון על זה כמו שאומרים..

לא צריך להיות כל כך נחרצים, בטח לא בעניין כזה אישי.

אז אפשר יהיה לדון.

אני לא מבינה למה אנשים אלופים בלצטט הרב קוק על קדושת האומה ונשמתה
אבל בין אדם לחברו בסיסי כל כך הם שוכחים!!!!!!!!!

אז מתחילות פרשנויות.


מוסר זה לא פסיקת הלכה.

גם אם נתון לפרשנות [ואת צודקת, אני לא מתיימרת לכלום רק משגע אותי המצב . ואני לא אפרט פה]

הבסיס צריך להיות- ואהבת לרעך- כמוך.ץ
וזהו.
אז"ג.

אני חושב שישירות וכנות יתקבלו באופן יותר טוב.

יכול להיות שזה יפגע קצת באגו ויאכזב אבל מזה, כנראה, אין דרך להתחמק....

באנגלית יש ביטוי : it's not written in the stars for us. מה שאני אוהב בביטוי הזה שהוא לא גורם לרגשות אשם אצל שום צד : it's not written in the stars....לא אתה ולא אני אשמים.....וגם יש איזשהו מימד של עדינות בפרידה, ה-stars.

פעם יצאתי עם מישהי, שבטלפון שאחרי אמרה לי בטון מאוד מתקבל :"זה לא זה, אבל בסדר, ניסינו". אהבתי את זה מאוד.

מה מתאים לך? ומה לו? מה מהות הקשר? איך אתם מבחינה רגשית? האם שיתפת אותו בקשיים שלך? האם זה הולך לנחות עליו כרעם ביום בהיר או שהוא מודע לבעיות?

לעניות דעתי, ברור שיש חשיבות רבה לשיתוף בקשיים ובספקות. במידה והוא היה שותף להתלבטויות שלך - זה לא יפתיע אותו (לפחות לא מאוד), ואז לא אמורה להיות בעיה. במידה והוא לא מודע בכלל (זו כבר בעיה אחרת), תצטרכי להתכונן נפשית ולהכין מתווה שונה לשיחה. בכל מקרה אין לדעתי סיבה להיפגש. פגישה סוחטת כוחות פיזיים ונפשיים, וברגע שאין עתיד לקשר - סתם חבל על הכוחות של שניכם. טלפון מספיק, אבל שיהיה בעדינות ובנועם. שוב, זה תלוי בהמון דברים, אולי לכם דווקא תתאים פגישה, אני לא יודעת...

בכל מקרה, תני לו מקום להביע תרעומת ולהתאכזב. תהיי מוכנה לשאלות קשות. תהיי אמפטית, תראי רצון טוב. אל תבואי מלמעלה, תגידי שרצית וניסית אבל זה כנראה לא כתוב בכוכבים. אל תצפי לשיחה נעימה ופרידה סטייל הוליווד - פרידות זה עסק לא נעים!

תהיי חזקה, שיעבור בשלום ועם כמה שפחות דמעות, ושה' ישלח לך במהרה את הנכון וההגון לך משורש נשמתך מוזמנת לפנות בפרטי לשאלות נוספות.

לפגישה יכול להיות שהוא\ היא יבואו עם ציפיות, שהנה אנחנו ממשיכים.

הפגישה כרוכה בהכנות. נפשיות ואחרות - לרוב, לא "נוחתים" לפגישה.

אחרי כל ההכנות ו"להוציא את הרוח מהמפרשים"? ואם הוא\ היא צריכים לנסוע זמן ממושך לפגישה?

לכן לדעתי עדיף בטלפון מכבד.

ואין שמחה כהתרת הספיקות!.

שבת שלום.

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?