כשכתבתי 'אין לי ענין לפגוש אותו שוב' התכוונתי ל'אין לי רצון מיוחד שזה יקרה, לא מסקרן אותי להעמיק את ההיכרות איתו- לא נראה לי שאסבול מלצאת איתו שוב, אבל אני גם לא מחפשת שזה יקרה'

לא התכונתי ל'אין ענין' כי 'אין סיכוי'.

@ענבל

@שם קצוץ505

@בינייש פתוח

@מוטיבציה

@סטופ

@בזמן האחרון

@חדשה.

@עדן ירושלים

@אחיתופל

עזרתם לי לעשות סדר בראש.

(החלטתי שלא, למי שמתענין. ואני ממש שלימה עם זה)

בכל מקרה, אשמח לעוד תשובות, כי זה באמת נושא שמענין אותי, בלי קשר למקרה הספציפי.

אני יודעת שיצא ארוך

אבל אני לאידת לכתוב קצר

וגם מבולגן- אבל אין לי כח לסדר את זה. מותשת מהיום הזה.

מתנצלת

------------

האמת שהיו לי שתי נקודות, שפה העליתי רק אחת מהן.

בגדול אני בגישה של לתת צ'אנס. 

ואם היה סביר פעם ראשונה אז לבוא שוב.

ופעם ראשונה מורידה רק אם יש סיבה ממש מהותית.

פה היו שני דברים:

1. הנושא שהעליתי פה בשרשור.

לא היה לי ענין מיוחד להמשיך.

והאינטואיציה שלי אמרה לי שלא יהיה גם בהמשך ולהפגש שוב יהיה רע. ושאני לא רוצה לבוא שוב בלי קשר לנקודה 2, למרות שרוב הזמן למעט מה שראיתי ב2 היה ממש סביר וזורם. 

(יתכן מאד שההרגשה הזאת נבעה ממה שכבר אפרט ב2, למרות שאני ראיתי את זה כשני דברים נפרדים)

הפחיד אותי להוריד רק על סמך זה, אני תמיד מפחדת שיהיו לי נקיפות מצפון שהורדתי סתם ואולי פספסתי בידיי את זיווגי.

מצד שני, בד"כ כשסביר לי- אני לא מרגישה את הדחף הלא מוסבר הזה להגיד לא (הוא היה באמת לא מוסבר, כי סך הכל כן היה בסדר רוב הפגישה. וזה שהוא היה לא מוסבר- הפחיד אותי להגיד לא)

2. עוד נקודה בהתנהלות הכללית של הבחור, שגם עליה התלבטתי. מעדיפה לא לפרט (קשור לטאקט ולקודים חברתיים). אבל גם פה- לא הייתי בטוחה אם אני שופטת אותו מדי בחומרה או שזה בסדר כבר אחרי פעם אחת לפסול על זה.

אבא שלי טען שזה בסדר לפסול

אמא שלי טענה שאני סתם שמה זכוכית מגדלת

(ההורים שלי מאד מעורבים אצלי. לא בהחלטות, אבל כשיש התלבטויות הם שותפים ומיעצים. ובד"כ מצוין לי עם זה )

אני התנדנדתי בין- אין מצב לפעם נוספת, לבין- בטוח שכדאי לתת צ'אנס

ובסוף התיעצתי עם מישהו (אדם חכם שמאד מבין בנושא) (העיצה היתה בעיקר על הנקוה הזאת ופחות על 1...) שטען שאם אני מסוגלת ללכת לעוד פגישה- זה לא מופרך. אבל לדעתו זה ממש לא נקרא לשפוט בחומרה אם אני מורידה וגם זה בסדר ואחראי מצידי. ואם תהיה עוד פגישה- הבחור יצטרך לעבוד קשה כדי לשנות את הרושם הראשוני הברור שהוא עשה.

זהו,

אישר לי את נקודה 2

והציל את 1

ועכשיו אני רגועה

היה לי קצת קשה להביא רק את הנימוק...

אם זה נורא מסקרן אותך תקרא שוב ביישוב הדעת, ואם לא- זה בסדר

בהצלחה במבחנים!

נחלק לשכל ורגש.

שכל-צריכים לראות שסך הכל נחמד,יש דיבור חביב,נעים איתו ומשדרים בערך על אותו גל.

רגש-בתוך תוכי כן מצפה שיהיה לי כיף קצת,שאני ארגיש משהו קטנטנן בבטן,או מן תחושת טוב כזאת.

שארצה להיפגש איתו שוב,ולא כי אין שום סיבה להגיד לא.

(אולי הייתי יוצאת עוד פעם כדי לוודא שאכן אין לי עניין איתו )

אם הוא עומד להיות בן זוגך את אמורה למצוא בו עניין ולהנות בחברתו. החיים עלולים להיות די אפרוריים ליד מישהו שמשעמם אותך

סתם מענין אותי לשמוע עוד דיעות, מחשבות, תובנות בנושא.

חוסר הרגשת סלידה זה בפן של המשיכה, רגש זה עניינים אחרים...

ויש גם עניין שאתה לא סולד בן אדם אבל גם אין לך בו שום עניין... 

למרות שנראלי את מכירה את הדעה שלי ;)

ממשיכים אם אני מרגישה שיש לי איזה עניין בבחור ולא רק מבחינת שיח אלא בעיקר מבחינת מציאת חן ורגש התחלתי.. 

ולדעתי זה אפשרי לזהות כבר בפגישה ראשונה.

אם יש הרגשה יבשה כזאת אבל שכלית מתאים יש מצב אנסה עוד פגישה אחת למרות שמנסיון זה לא עובד...

מציאת חן אחרי פגישה ראשונה זה שאני יחזור הביתה ויחשוב שהוא היה חמוד או מקסים, או משהו בו נגע בי, או שהיה לי מצחיק, או שהרגשתי חיבור ביננו. אם חזרתי מפגישה ואני מרגישה סתם כאילו בכלל לא נפגשתי לא חושבת שיש לזה פוטנציאל...

ובכל זאת עושה לי סדר לראות את כל הדיעות מרוכזות במקום אחד

אז תודה שבכל זאת ענית...

מצפה לחשוב או להרגיש שזה קשור.

אם זה לא קשור, מכל בחינה שהיא, לא ממשיך.

הפעמים הנייטרליות - תלוי אם זה קשור או לא קשור.

אחרי הדייט הראשון עם בעלי שיחיה יצאתי בתחושה ניטרלית,

לא מה שאתה כתבת שאין לי עניין לפגוש אותו אלא יותר בכיוון של הוא נראה לי בחור עם לב טוב..

אבל בלי פרפרים באוויר וכאלה...

אני חושבת שאם אין לך על מה לפסול אל תחפש מה לא בסדר...

הרב אליהו אומר לצאת 3 פעמים (חזקה) ואז להחליט, אני לא אומרת שכל היכרות, כי לפעמים באמת אין קשר ומבינים אחרי דייט אחד..

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?