וזה כבר משפיע על התפקוד שלי 

של דיכאון עוצמתי ומיאש 

אני נהיה יותר מדוכא 

ואני חושבת שזה קורה לכולנו.

שים לב- אתה אוהב את העצב הזה? אתה רוצה באמת לצאת מזה?

או שאולי אולי, עמוק בפנים, אתה מרגיש ש..קצת טוב לך בעצב הזה?

חוץ מזה, אני חושבת שיש שני סוגים של עצב.

יש עצב כזה שכדי לצאת ממנו צריך לשקוע בו, לחוות, להרגיש אותו עד הסוף.. להבין מה קורה לי, מה בדיוק אני מרגיש. ואז לנסות לפתור.

ויש עצב כזה שכל נסיון להבין אותו יהיה התבחבשות מיותרת שלא תעזור לשום דבר. עצב כזה שאין עניין לנסות לגלות מה הגורם לו, כי הנסיון הזה יהיה הנכחה של העצב.

במקרה הזה מה שיעזור זה להיות עסוקים.

לעזוב בצד את העצב ולהחליט עם עצמי: עכשיו אני שמח!

ולעשות דברים שמשמחים, בעיקר דברים שאי אפשר לחשוב בהם- ללכת לקנות משהו שישמח אותי, לרקוד אם זה עושה לי טוב, לנגן, לשיר, לצייר תוך כדי פטפוט עם חבר..

בנוסף, כדאי לגלות- מה העצב נותן לך? למה התת מודע משדר לך צורך להיות עצוב? מה אתה משיג על ידי העצבות?

בהצלחה, מקווה שעזרתי.

מצרפת כמה דברים שאולי יעזרו:

זה רק אני או גם אתם? - נוער וגיל ההתבגרות

אז למה יש לנו נטייה להכאיב לעצמנו ? (נפשית) - נוער וגיל ההתבגרות

שימחה.

זה מה שהיא מרגישה.

לא שימחה שמחה,

אלא שימחה פשוטה.

או שזה העדר רגש?

היא כבר לא בטוחה.

היא רוצה להיות עצובה, כועסת או מאוכזבת-

רק לא שמחה.

כי כשהיא שמחה

היא מפחדת-

שמא היא מדחיקה.

וממליצה ללמוד את הספר בצל ידיך. מדבר על זה בדיוק.

בהצלחה!

ולאט לאט אני מבין שככה אני-אני אחד כזה שמדוכא מהחיים. אני נחשב כזה גם ע"פ החברה הקרובה ולכן אני גם מיואש כי ניסיתי כבר כמה פעמים להחליט שמעכשיו אין מצב שאני נכנס לדיכאון וזה החזיק מעמד הכי הרבה יום-יומיים וגם זה בקושי והרבה בעזרת ציניות ועכשיו אני כבר לא יודע מה לעשות ולכן שאלתי כאן      

לכאורה זה אמור להיות פשוט ולא צריך ציווי.

אבל זה לא.

להיות בשמחה זו בחירה של כל בוקר להגיד לעצמי היום אני שמח!

וכל רגע מחדש, להכריח את עצמי לשמח אותי. ולשים לב שזה לא חיוכים וזיופים- אלא הנשמה ששמחה.

זה קשה ברמות, זה להכריח את עצמי ולהתעלם מהיצר הרע שכ"כ לא רוצה שאני אשמח..

וכל הזמן הקולות האלה ששומעים מבפנים של אולי הפעם אני צריך לבדוק מה זה? לגלות מה באמת יש לי?

ואולי הפעם דווקא להתעלם, לא לחשוב על מה שאני מרגיש, ולהכריח את עצמי להרגיש משהו אחר?

ובאמת אי אפשר לדעת, יש פעמים שזה מה שצריך לעשות ויש פעמים שזה אחרת, ואי אפשר לדעת באמת מה אתה צריך לעשות, כי אין בזה כללים, זה הרגשות. ואתה היחיד שתדע בסף מה לעשות עם עצמך!

ועזוב את מה שהחברה חושבת עליך ואפילו את מה שאתה חושב על עצמך.

אדם מונח איפה שמחשבותיו מונחות.

וואו יש על זה קטע יפה ב"בצל ידיך". אני אשלח לך באישי.

ולסיום, תדע שסביר להניח שכל מה שיגידו לך פה לא יהיה בדיוק התשובה שתדבר אליך.

הכל יכול לעורר את התשובה, אבל בסוף את התשובה הנכונה לך רק אתה תגלה.

רק אתה.

בהצלחה רבה!

@שנזכה לשמוח ו- @הכל מאת ה' מעניין אותי אם יש לכן משהו להגיד על השרשור הזה...

ז"א, נכון שלכל עצב יש סיבה.

אבל הרבה פעמים הסיבה היא שיעמום\ חוסר עניין.

נכון תינוק קטן שמניחים בלול בלי כלום- יבכה.

למה? מה חסר לו? נוח לו!

חסר לו מה לעשות.

במידה מסויימת גם אנחנו תינוקות.

אנחנו צריכים עניין, חידושים.

מה גם שבאופן כללי בני אדם שוכחים את התחביבים שלהם.

אנשים מבוגרים(בהכללה כמובן) עובדים במקצוע שהם אוהבים, מתעסקים בתחביב בעצם.

הצורך הזה קיים גם אצלינו, רק שאנחנו יותר עסוקים בלימודים ובגלל זה פחות מתעסקים בדברים שאוהבים.

העצב הוא הרבה פעמים תזכורת בשבילנו לא לשכוח את עצמנו.

אוף לא הצלחתי להסביר את עצמי טוב..

אולי אני אנסה שוב אח"כ.

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...