אז איך לא להיות לבד? איך לא לבכות? או לפחות בהתחלה... זה בסדר לבכות קצת? ואיך מתרגלים לפנימיה? קשה לא להיות בבית...
ובכלל, אשמח לשמוע טיפים ועצות לכל מה שתחת מילות המפתח "ילדה חדשה במקום חדש " "פנימיה" וכד'.
תודה לכן, חשוב לי שתענו.
איזה אמיצה! ללכת לבד לאולפנה!
אז דבר ראשון כדאי שתדעי, את ממש לא היחידה שמרגישה ככה. גם אלו שנראה לך שלא כפת להם והם סבבה עם זה והכל- הרבה פעמים גם להם זה מפחיד ומרגש ויש מלא חששות...
וזה בסדר לגמרי לגמרי לבכות, זה טבעי וזה קשה למלא בנות. אבל בכל מקרה אל תדאגי מתרגלים לאט לאט...
אם רוצים ואם לא![]()
בקשר למה שאמרת על ליצור קשרים וכו- שתדעי אני גם הייתי ילדה שקטה כזאת שאף אחד כמעט לא מכיר.
ומנסיון אישי אני יכולה להגיד לך שאם את באמת רוצה להשתנות, עכשיו יש לך הזדמנות מטורפת לעשות את זה! תחשבי, אף אחת לא מכירה אותך עדיין, ואת בעצם יכולה להיות מ י ש ב א ל ך !
אז אולי בכל זאת תנסי קצת לעשות בדיוק ההפך ממה שאת רגילה, לפרוץ את ההתביישות הזאת, לדבר עם בנות..
אחרי הכל את כן רוצה להכיר חברות חדשות. אז לא בלחץ כמובן, אבל בהחלט שווה לנסות.
מלא בהצלחה!!!!![]()
אם באלך עוד לדבר איתי בפרטי בכיף!![]()
מהניסיון שלי (בקצת ביישנית, ממש ילדה של בית {שנאתי לישון במקומות אחרים} ובאתי עם שתי בנות שאני מכירה מתוך 100 לאולפנה עם פנימיה מלאה) -
א. בסדר גמור לבכות!! יהיו שיסתירו את זה אבל כמעט כולם בוכות... זה ממש מובן מאליו כי זה שינוי ממש משמעותי מבי"ס לאולפנה ומבית לפנימיה. לפעמים זה קשה ליד בנות ומתביישים אז תמצאי לך את המקום והזמן שלך - במקלחת, בחדר כשאף אחת לא נמצאת, בפינה בחצר או כל דבר אחר...
ב. כמו שאמרו - יש לך הזדמנות מטורפת להיות מי שבא לך בלי סטיגמות וכו'. אולפנה זה ה-זמן לבנות את האישיות וכשלא מכירים אותך את פשוט יכולה להשתנות כמה שבא לך!! אני התחלתי ללכת עם חצאיות ארוכות ותסרוקות אחרות וכמעט אף אחת לא ידעה שזה לא הרגיל שלי![]()
בהצלחה ענקית בעזרת ה'!!!!!!!![]()
כי אז אתה בא בגישה לא נכונה. ברור שצריך לשמור על מי שאתה, אבל לא דיברתי על זה.
כשאתה בא למקום חדש, בטח כשמדובר באולפנה, דווקא כן צריך להיות בראש פתוח להשתנות, להיות טוב יותר.
מי שפתחה את השרשור, אם הבנתי נכון, לא אוהבת את זה שהיא לא מצליחה להיפתח לבנות, והיא ביקשה עצות איך כן להתגבר על זה ולהצליח...
זה יותר עניין של ביטחון עצמי ותקשורת עם אנשים, שצריך ואפשר לשפר ולעבוד על זה.
כל הבנות בחמישית מתביישות ככה זה היה אצלי השנה ולכן אף אחת לא יודעת שככה את ויש לך הזדמנות ענקית להשתנות!!!!!
אני ילדה שבעיקרון לא ביישנית אבל מאז שהגעתי לאולפנה נהיתי ביישנית ועכשיו אני מנסה להיפתח שוב זה קשה אבל לאט לאט משתנים....
בהצלחה![]()
אם את רוצה לדבר איתי תבואי לפרטי
גם אני התחלתי השנה פנימיה (שני ורביעי) באולפנה חדשה שלא הכרתי בה אף אחת...
באמת כמו שאמרו כאן - זאת הזדמנות להשתנות, ואני אישית באמת מרגישה שהחברות שלי מהאולפנה לא מכירות את איך שהייתי לפני \ איך שאני עם חברות מהבית או עם המשפחה.
בתחילת שנה הייתי ממש שקטה (בכללי אני לא יותר מידי רעשנית...)
ובסוף השנה כמה בנות אמרו לי שבהתחלה הייתי שקטה ואח"כ פחות...;)
ת'אמת - זה מפחיד ללכת למקום חדש בלי להכיר אף אחד, זה בטוח.
אבל מתגברים...
לי הימים הראשונים היו קשים,
אבל אחרי כמה שבועות כבר די מצאתי את עצמי ופחות 'פחדתי' מכל דבר..
בכל מקרה -
שיהיה ממש בהצלחה!!
א"י השלמהאחרונהזה בסדר לבכות, ולהתגעגע לפעמים, וכל ההתחלות קשות אז מותר שיהיה קשה.
אחרי ההתחלה מתרגלים וכבר יותר קל וכיף ואיך שהוא כבר לא אכפת לסגור שבועיים רצוף
בתחילת חמישית הרב שלנו אמר לנו משהוא כל כך נכון, בהתחלה קשה כי אין חברות וכל אחת מגששת עד שהיא מוצאת את הבנות שיותר כיף וטוב לה איתן, וטיבעי שלכן יהיו גם מפחי נפש בדרך.
אבל עד סוף החמישית- גג עד השישית כולן כבר מוצאות את עצמן בכיתה לגמרי ולכל אחת יש את החברות הטובות שלה. נשמע יומרני אבל אמיתי לגמרי ומעודד. מנסיון
(תקף לחלוטין גם אם את שקטה! בנות אוהבות שמקשיבים להן זו תכונה מצויינת!!!)
ומשהוא מאוד חשוב!!!
אין שום בעיה להיות לבד!!!
זה מחלה של אולפנות לחשוב שלהיות לבד זה בעיה.
להיות לבד זה mast! חובה! צריך לנשום מידי פעם כדי לחיות עם אנשים כל הזמן. זה קריטי.
תתני לעצמך להיות לבד לפחות כל יום. לא חייב להיות לבד פיזית, אפשר להיות בחדר מלא בנות ולהיות לבד.
לחשוב, לצייר, לשמוע שירים להרגע ולהתאפס עם עצמך בלי אף אחד.
תשחררי. את הכי נורמלית שיש. תזכרי שכולן מרגישות כמוך. לכולן זה מקום חדש לא משנה אם כל האחיות שלהן למדו באולפנה
לכולן קשה, תצחקי על הקושי איתן, מקסימום תבכו ביחד
יהיה טוב! תסתכלי שבאולפנה שתלכי אליה על השמינית/ שביעית/ שישית ותראי איך הן שמחות ותדעי שגם את תהיי ככה בעזרת ה'. בהצלחה!!!
היי, צריכה בדחיפות מידע על אולפנת רננה
מה הסגנון באופן כללי, למי מיועד, איך האווירה
ומבחינה תורנית-דתית- מה הסגנון? האם מותר שם פלאפונים?
האם יש אולפנה אחרת מקבילה בסגנון כדי שאוכל להשוות?
כל מידע יעזור לי
תודה רבה!
נחשבת אולפנה תורנית בעיקרון, לא בקצה הכי תורני של הסקאלה. למיטב ידיעתי מותר שם סמרטפונים, אולי צריך סינון.
אולפנות נוספות שאולי אפשר לבדוק: שיראל, עטרת רחל, ראשית.
(אני מכירה את הנושא ממקום של אמא לבת באולפנה, אז לא יודעת מקרוב מאוד...)
אני רוצה ללכת לאולפנת קומי אורי ואני צריכה לשכנע את ההורים שלי ואני לא יודעת איך מישהי יכולה לעזור לי בבקשה?
ההורים שלי מאוד דוסים אבא שלי רב וכו..
הם מסכימים לי ללכת לתפארת, ראשית, רעיה ובהרן אפילו לכפר פינס הם לא מסכימים.
מישהי יכולה לעזור?
למה את רוצה ללמוד שם?
מה הדברים שחשובים לך?
אני ממש אשמח לתשובהעלה קטןלא בשבילי -
אולפנה בסגנון של אולפנת בית-אל
מישהי מכירה אולי?
תודה מראש!
היייייי לכולןןן
מחפשת אולפנה לשנת לימודים תשפ"ו עולה (עולה לי"ב)
אני יודעת שזה ממש מאוחר אבל תמיד עדיף לנסות
בקיצור סגנון ברסלב כזה מתנחל
חצאיות ארוכות, טלפונים כשרים, עם בגרויות
לא כ"כ משנה איפה עדיפות לירושלים אפשר עם פנימייה
בנות טובות וכפיות זורמות סגנון דוד המלך כזה..
מקום שיהיה חיבור לה מתוך אהבה
וצוות טוב
חחח זהו בעיקרון
אשמח להמלצות וגם לטלפונים או מייל של המקום 
מפוצלשת(:אחרונהיש את אולפנת ראשית ואולפנת נביעה שהם בירושלים
ויש את אולפנת טהר ביד בנימין ואולפנת תפארת במגדל העמק
יש פרטים בגוגל תחפשי..
בהצלחה 😇
לצערי עם כל הפוליטקלי קורקט אין אימוג'י נסקל או סוקל
אז תסתפק באימוג'י של בית הסקילה
חסום לשעבראחרונה