פשוט תשובה מנצחת לאבא שלי אחרי שאני ואחותי אמרנו לו היום שהחלום שלנו זה לעלות להר ביום החתונה ואבוש "הקווניק" ענה-תלמדו תלמדו תסוגיהה!

אין! הסרטון הזה זה התשובה שליי!

למשל.. הוא כותב שהרב מאזוז מתיר, לא נכון - הרב מאזוז סובר כמו הרב עובדיה. (וזו בעצם טענת כל האוסרים)

מה הרב עובדיה סובר? זה תלוי אם אתם מאמינים לשטויות או לא.

ממליץ לעיין:

עליה להר הבית והשתחויה בעזרת ישראל -

(אגב, מי שיתבונן טוב בסרטון בדקה 2:10 יראה שזו אותה שאלה)

וגם, אפשר לראות שהרב עובדיה פסק שונה ביב"א מאשר ביחו"ד.

הטעם הוא כדי לא להכשיל אתה המון המצוי וכו....

הרב עובדיה התנגד בחריפות לעליה להר, ואמר שיש בכך כרת (אומנם בספרים הוא כתב אחרת אבל נעיין בזה בהמשך)

ואילו הרב מאזוז אמר מפורשות שאלו שעולים להר הבית עושים זאת בטהרה ובוודאי אין בכך כרת, 

להגיד שהוא התיר זה גם הוצאת דבריו מהקשרם לדעתי, אבל הוא לא אוחז כמו הרב עובדיה

ולעניות דעתי התשובה של הרב עובדיה ביחווה דעת לא כ"כ משנה כי גם לדעתנו מי שעולה להר הבית ומסתמך על הראב"ד(שקדושה קדשה לשעתה ואינה קדשה לעתיד לבוא) יש לו כרת... 

בכל אופן מהתשובה ביביע אומר המסקנה הסופית שהרב עובדיה אסר מטעם שמא יראו חילונים שדתיים עולים ואז הם יעלו שלא בקדושה וטהרה. טענה שאני לא מסכים איתה בכלל... אבל בוודאי שהיא שונה מיחווה דעת כי פה זה בוודאי מדובר למי שעולה כדעת הרמב"ם, (מבלי להכנס להתפלפלות שם לגבי מטוס מעל ההר ותשובת הרדב"ז)

איך תסמוך על הראב"ד?? הוא דעת יחיד לגמרי!

נכנסת לקישור ששלחתי? לאמשנה, שאלו את הרב מאזוז משו והוא הפנה אותם לספר "מעדני מלך" של הרב עובדיה (!!!!!!) ששם הוא מסביר למה לא לעלות.

ואני אשלח אתזה כאן למי שאולי לא מצליח לפתוח את הקישור או משו..

אלה שקוראים את עצמם "נאמני הר הבית", בשביל להתפלל מנחה איזה בעיות ומלחמות עושים שם, מה הדברים האלה? מה התועלת בזה? המסגד עומר יושב במקומו, הערבים הטמאים ימח שמם במקומם, אם תתפלל מנחה שם או לא תתפלל זה העיקר? עושים מזה עסק גדול, והאמת היא כמו שאמרנו, וכי אתה יכול לראות שאנשים יכנסו ונשים לא יכנסו?! יצעקו: 'מה אתה עושה הפליה, גזעני, איפה שויון זכויות'? וכי כל אשה תשאל אותה האם את נדה, זבה? מי יכול לשאול שאלות כאלה? בחורה רווקה היא נדה. לא תוכל להיות טהורה אלא ביום טבילתה, ויעבור עליה הערב, למחר היא טהורה. וכי כל אשה תביא פתק מהבלנית שטבלה? לכן היו מוכרחים לא להפלות בין איש לאשה, ועשו הרבנות תקנה משנים קדמוניות 'שום איש ואשה לא יכנסו להר הבית'.
גם איש בעל קרי צריך שיהיה טהור, שטבל, אדם שהוא טמא שטומאה יוצאת מגופו, אינו יכול להכנס להר הבית, עד שיעריב שמשו. מאיפה אנחנו יכולים לדעת אם האיש הזה הוא בעל קרי או לא בעל קרי? אתה תשב תפקח על הדברים האלה?
לכן הדבר נשאר באיסורו, בין איש בין אשה אסורים להכנס לשם. אלה שנכנסים בעוונות הרבים, הם לא שואלים דת, לא שואלים חכמה, נכנסים אפילו למסגד עומר ששם ודאי היתה העזרה, ונכנסים בפנים בטומאת מת, טמא מת שנכנס לשם חייב כרת כמו שאוכל חמץ בפסח, כמו שאוכל ביום הכיפורים! וכו' כמו זאת הרשעה וכו'... מה דת יש לה אם נכנסת במקום כרת בבית קדשי הקדשים? נכנסת במסגד עומר בפנים. וכו'  (ההדגשה היא מודגשת בספר של הרב מאזוז)

זו הטענה של הרב מאזוז וזו גם של הרב עובדיה. ונכון, הרב מאזוז מוחה - מי שעולה בטהרה למקומות המותרים לא עובר בכרת!! אבל הוא סובר כמו הרב עובדיה בכל סיבותיו.

וגם באחד השיעורים הקודמים שלו דיבר על ההבדל בין יחו"ד ליבי"א (לאזוכר מתי) וזה בגלל ש "יום ליום יביע אומר ולילה ללילה יחוה דעת"

ואמר לי חבר שלי שהוא שמח ומודה לרבנות שהם אוסרים עליה להר. אך הוא אומר שהוא שמח שהרב רבינוביץ' (ממעלה אדומים) התיר לעלות להר.

אבל עיקר דברי היו על הוצאת הדברים מהקשרם בסרטון.. אז אנחנו באותו צד

דווקא גם המאירי לכאורה אוחז כמו הראב"ד אם מתעלמים מהציץ אליעזר שדוחה אתזה בטענה שכוונתו דייקא לזמן שהמקום בשליטת עע"ז

אבל אין לנו בזה באמת נפקא מינה מלבד הפלפול ההלכתי

נשמע שבדקת אתדברי הרב מאזוז הרבה יותר ממני. אשרייך! 

לכתובת: alonbethamikdash@gmail.com

אל הר הבית בשלושת הרגלים 🚍🚆

אבל 

@צחקן 
לא רצית פעם תמונה בדיוק כזאת?

לכתובת: naimlamikdash@gmail.com

לפי הפשט דוד אמר לעצמו בקול רם שמתחשק לו לשתות מהמים מהבור אבל לא התכוון שמישהו יביא לו. הגיבורים שמעו זאת ולקחו ברצינות את זה והביאו לו. הוא לא אבה לשתותם כי הוא לא ישתה מים שנלקחו תוך כדי סיכון חיים , ולכן הוא ניסך אותם לה'

אבל אין סיבה לחשוב שהכוונה למצוות ניסוך המים בחג הסוכות.

הוא הקריב את התשוקות שלו לה', אתה יכול למצוא לזה הרבה הדים, גם ביהדות ואפילו בתקופות שהפולחן היה מאוד מוגדר!

אפשר לנסך מים בנדבה בכל ימות השנה בבמות. או שזו הוראת שעה של נביא

על ניסוך מים בבמות:

ויקבצו המצפתה וישאבו מים וישפכו לפני ה' ויצומו ביום ההוא ויאמרו שם חטאנו לה' וישפט שמואל את בני ישראל במצפה.

למרות ששם אפשר לפרש כמנהג שפיכת מים כסמל לתפילה וצום, ולא לניסוך על מזבח. בניגוד לדוד ששם כתוב ויסך

אם כוונתך למצוות ניסוך המים, אז אצל שמואח זה במצפה, בעוד אין שום מקור או סיבה לחשוב שמזבח ה' היה אי פעם במצפה...

נסכים מוזכרים רק בקרבנות.

אתה לא יכול לשחוט פרה לשם קרבן סתם כך, ואםילו בכפרות לוקחחם תרנגולים שלא כשרים למזבח שלא יראה כמקדיש קדשים.

צריך לבדוק מה דין המנסך נסכים מחוץ למקדש.

בימי שמואל היו במות מותרות, והיה במה בכל עיר, בספר שמואל מוזכר שמקריבים בגלגל, בית לחם, במזבח שאול במחנה הצבא בפלשת, ברמה, ובעוד הרבה מקומות

https://www.yyl.org.il/single-post/2019/10/11/%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%99%D7%93%D7%99-%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A

רק לא הבנתי את הסיומת של המאמר.

הרי מפשט הפסוקים, ברור שלא זו הייתה המטרה. דוד מתאווה שישקו אותו מים, ואחר כך לא אווה לשתותם. וכי כולם היו אדיוטים או לא ידעו שצריך מים לניסוך המים? ודברי הרלב"ג שצוטטו, מוכיחים את טענתי דלעיל, שאין מדובר במצוה שגרתית שהייתה נהוגה לפני כן והתקיימה גם אז, אלא להיפך: מכך שדוד (ושמואל) ניסכו מים, הבינו שזו פעולה ראויה.

ועוד תמיהה על הרב שנדורפי היקר, שהוא השמיט את מסקנת הגמ' בתענית שאין מקור לניסוך המים, ואם כן עוד יותר תמוה למה לא הביאו אפילו מקור מהנביאים, ויאמרו שזו הלכה ודוד יישם אותה אותה (כמו שאומרים לגבי הרבה דברים אחרים, ראה כאן: פורטל הדף היומי: יחזקאל הנביא קבע הלכה? (זבחים יח ע"ב) ).

כך שלעניות דעתי, הרבה יותר פדוט לומר שדברי בר קפרא כמשמעם הם אגדה שיוצאת מפשוטו של מקרא, שלא מוכיחים כלום להלכה וגם לא הובאו בבבלי, ואין סיבה לראות בהם פרשנות לתנ"ך.

שניסוך המים הוא פעולה ראויה.

אלא שדוד ניסך כי  כפי שהיה ידוע לו מחג הסוכות ששייך סוג כזה של קרבן. ייתכן שהיו עוד הרבה לפניו ואחריו שעשו כך.

עבורנו, זו הוכחה מהכתובים שקיים מושג כזה של ניסוך מים. עבור בני דורו ייתכן שזה היה דבר פשוט.

בין אם נפרש כבר קפרא, ובין אם נפרש כרלבג, אין לנו מקור לגבי השאלה מתי ניסוך המים נוהג. ובמילא, דברי בר קפרא לא ישמשו מקור לדיעה שניסוך המים כל שבעה, שאת מקורם מנסה הגמרא בתענית לברר, ובמילא אין ללמוד מכך שהגמרא בתענית לא הביאה אותם.

לגבי החלק הראשון של דבריך, אכן מבואר ברלבג שהסיפור עם דוד מוכיח שעוד לפני כן ניסכו (וזה לא רלוונטי לדיון שלנו ולשאלתי, כי גם כשמוכיחים מיחזקטל וכדו, זה אומר שזה היה תמיד ויחזקאל רק ניסח/יישם את זה).

החלק השני לא כ"כ נכון, כי הגמ' מחפשת מקור שניסוך המים הוא שבעה ימים של סוכות בדיוק, לא לפני ולא אחרי, והרלבג מסביר בטוטו"ד שאם יש דבר כזה ניסוך המים, הכי מתאים שהוא יהיה בסוכות. כך שזו עדיין ראיה טובה יחסית.

שאליהו הקריב בהר כרמל בשעת איסור במות. אחרי שהביאו לו את המים נחה עליו רוח הקודש ובנבואה נאמר לו לנסך מים עכשיו.

יש היגיון מסוים שזה היה אגב בסוכות, מה פתאום דוד נזכר בטעמם של המים בבור בית לחם אשר בשער דווקא עכשיו?

הדרך היחידה שמעוררת קושיא על דוד, זה אם מדובר במצוות ניסוך המים. אם סתם היה בא לו לנסך מים לכבוד ה', זה לכאורה גם אתה יכול בברז בבית שלך בכל עת ושעה. כך שלענ"ד אין כאן שאלה (אם לא מקבלים את דברי הירושלמי כפשטם, וככה"נ גם הרלב"ג לא קיבל אותם כפשוטם).

למה לא נראה לי (ולרלב"ג) שדוד מראש רצה לנסך את המים משום מצווה? כי כתוב שהוא התאווה לשתות, והוא ניסך כי הוא לא אווה לשתותם. אם הסיפור היה לניסוך המים, הוא היה מתאווה לנסך והוא היה מנסך בדיוק כי לזה הוא התאווה.

ניתן להציע שדוד שמר את המים האלו (מים חשובים כי 3 אנשים סיכנו את עצמם עליהם) עד חג הסוכות והקדיש אותם לה' והכהנים ניסכו על המזבח, אבל זה גם קצת דחוק בפשט.

אבל בפשט בפירוש מוזכר ויסך אותם לה' כלומר ניסך את המים כקרבן. נסך לה' זה תמיד לשון קרבן, כמו הקטרה לה'

בכל מקרה כיף להקדיש זמן בליל הושענה רבה, לדיונים תורניים, וקצת להניח להתבכיינויות המוצדקות על עסקת החטופים...

שזה היה צריך להתחיל הפוך. מטרת המועדים הם ללמוד תורה, ואז לא משעמם ואז לא מדברים על העסקה

וכמובן אתה (ואני) לא החוטא היחיד, וכבר רבי אבא כאב על כך, בירושלמי מסכת חגיגה...

ששמחת הרגל חוץ מבשר קרבנות, אינה דאורייתא. נדמה לי שיש דיון לגבי "במה משמחן", אם השמחה בבגדי צבעונים וכו מתקיימת בה מצוה דאורייתא.

מה שכן, לא ברור בכלל אם איסור מלאכה בחול המועד הוא מדאורייתא או מדרבנן.

ולגבי למה רבי אבא לא באמת ביטל, זו שאלה מאוד גדולה שנידונה בלא מעט ספרים... הלוואי שזה היה כזה פשוט.

אז זה לא יהיה ברכבת או אוטו

כבר בתור ילד...

כל התיאורים המרגשים בסוף מסכת ביכורים, שהשור הולך לפניהם וקרניו מצופות זהב ועטרה של זית בראשו. האם כל זה יהיה גם כשנוכל לעלות בשיירת לימוזינות?

כילד חשבתי שלעתיד לבוא נעלה עם לימוזינות מקושטות. היום אני חושב שדווקא היופי הנקי והטבעי יותר מרגש, גם היום.

לפני שייכנסו יטבלו, אחר־כך יעריב שמשם ולמחרת בבוקר ייכנסו

בית חדש ישן - רינה אזולאי - נוריתה ביקורות והמלצות על ספרים 

איך מגיעים לאזור ירושלים עם סוג של "פס אלקטרוני". (או עם רחפנים). 

הנה ציטוט של קטע מתוך הספר: (לא גרסה אחרונה אולי, אבל נותן טעימה). 

"פנחס חיפש את שער היציאה. שם, ליד השער, היה שלט גדול ועליו הכיתוב: לישראל, פנה ימינה.

שתי דרכים יש לך להגיע לירושלים, הסבירה לו רובוטית אדיבה. אחת קצרה שהיא ארוכה, והשנייה ארוכה שהיא קצרה. 

את מתכוונת, דרך הפס או דרך הרחפן? שאל פנחס.

כן, בדיוק. אמרה הרובוטית. 

אני אמור לחזור עם הרחפן, אמר פנחס, מחכים לי בירושלים.

הפס האלקטרוני מגיע אל מתחם שמואל הנביא, הסבירה הרובוטית, משם תוכל לקבל הדרכה איך להיטהר ולהגיע לירושלים.

פנחס הוציא את פנקסו והראה לה שהוא בקיא בהלכות טהרה. הרובוטית הנהנה בראשה ותוך חמש דקות הופיע במקום רחפן שייקח אותו אל ביתו. 

תהליך הטהרה הוא מורכב, לכן מוגדר מסלול מיוחד המקל על העולים לישראל לבצע את התהליך כולו, תוך כדי נסיעה בצורה בטוחה, מרווחת, בלי פקקים. הנסיעה היא דרך פס מיוחד, שאליו נכנסים עם יחידות הדיור שלהם, בואכה מרכז הטהרה במתחם שמואל הנביא ומרכזי טהרה נוספים. שם, במרכז הטהרה, מקבלים העולים הדרכה מפורטת, ושם הם עוברים את תהליך ההיטהרות. אבל אנשי ירושלים עצמם, הבקיאים בהלכות הטהרה, יכולים לחזור ישירות לבתיהם ולהקפיד על כללי ההיטהרות שהם בקיאים בהם ומנוסים ביישומם לאורך השנים."

האוטובוסים, הרכבות ועוד...

מה לגבי התחבורה מכל רחבי הארץ - הלוך וחזור? איך זה צריך להראות?

או אפילו יותר מזה?

איפה צריך שייבנו את החניונים? מסביב לירושלים?

צריך שאטלים (אוטובוסים הלוך-חזור) שייסעו לעיר העתיקה?