מי אני? פצל"ש. עם נטיה קלה (?!) של מזוכיזם.
השאלה היא כזאת: (ובבקשה- כנות גמורה, אחרת אין עניין)
הייתם יוצאים עם בחורה שהיתה חולה בסרטן לפני כמה שנים שטוענת שכרגע מבחינה רפואית אין בכלל סיכוי מוגבר לחזרה של המחלה?
מי אני? פצל"ש. עם נטיה קלה (?!) של מזוכיזם.
השאלה היא כזאת: (ובבקשה- כנות גמורה, אחרת אין עניין)
הייתם יוצאים עם בחורה שהיתה חולה בסרטן לפני כמה שנים שטוענת שכרגע מבחינה רפואית אין בכלל סיכוי מוגבר לחזרה של המחלה?
אם אני מפרגן לעצמי על פתיחות.
בטוח שיהיו רבנים שיאמרו לך לספר את זה בהמשך הפגישות. כדאי לסמוך עליהם.
הבעיה היא לא בזה שסרטן הוא גנטי או לא, אלא שיש נטיה גנטית בחלק מהסוגים וכו'
אנשים שמפחדים מזה, יפחדו מזה...
למשל הנתון הבא:
Inherited genetic mutations play a major role in about 5 to 10 percent of all cancers. Researchers have associated mutations in specific genes with more than 50 hereditary cancer syndromes, which are disorders that may predispose individuals to developing certain cancers.
הוא אמנם נשמע מזערי, אבל די בזה להרתיע אדם
ולפי הנ"ל ל5 עד 10 אחוז מסוגי הסרטן יש נטיה תורשתית...
שוב, לא מביע את דעתי, אבל עובדה שזה מרתיע אנשים
רק ציינתי מקורות שיש רקע תורשתי ביחס למה שנאמר למעלה
כלומר- 2 גנים צריכים להשתנות מהרצף הטבעי והנכון לרצף שגוי.
המוטציה יכולה להיות מולדת או נרכשת.
יש כאלה שנולדים עם מוטציה אחת,
ואז כדי לפתח סרטן- הם צריכים לפתח רק עוד אחת.
אז יש להם יותר סיכוי לפתח סרטן- אבל לא בהכרח הם יפתחו. אם לא תהיה עוד מוטציה הכל יהיה בסדר.
יש כאלה שלא נולדים עם המוטציה הזו,
וגם הם יכולים לפתח סרטן-
בשביל זה הם צריכים לפתח 2 מוטציות.
לא זוכרת אם המוטציות המולדות הן תורשתיות או לא...
זיכרון עמום מקורס גנטיקה
נראה שזה לא כולל את כל הסוגים וגם לא כללי לגבי כל הסוגים ונראה שזה לא מוסכם גם
As scientists have learned more about the molecular changes that lead to cancer, they have found that certain mutations commonly occur in many types of cancer. Because of this, cancers are sometimes characterized by the types of genetic alterations that are believed to be driving them, not just by where they develop in the body and how the cancer cells look under the microscope.
את מה ששריקה אמרה רק הניסוח המילולי מסתייג קצת
ארה"ב
לא זוכרת אם בגנטיקה או בפסיכופתלוגיה.
ובכל מקרה אני יודעת שמי שיש לו במשפחה סרטן המעי הגס למשל, צריך להתחיל בדיקות סקר יותר מוקדם ממה שמומלץ לכלל האוכלוסיה.
ככה שככל הנראה יש מרכיב גנטי
השאלה שלי הייתה על הסוגים ה"לא תורשתיים" של הסרטן, האם גם הם עובדים באותה הדרך.
לא ממש קיבלתי תשובה מהמאמר שקישרתי אליו.
חשבתי שאולי יש מסלול אחר לאובדן הבקרה על יצור התאים הסרטניים במקרים הלא תורשתיים
שריקהעד כמה שזכור לי, מה שכתבתי על השתי מוטציות- זה לא בהכרח על התורשתי.
כי אני זוכרת שהמרצה הסביר שאם יש מוטציה מולדת- צריכה בחיים להתפתח עוד אחת.
ואם אין מוטציה מולדת- שזה נשמע לא תורשתי- צריכות להתפתח שתיים.
אני יכולה לנסות לבדוק בחומר. אשתדל בעז"ה בהמשך הערב
אבל קח בחשבון שזה לא הנושא המרכזי של התואר שלי.. אז זה לא שאני כזאת מומחית
שהמקור של המוטציה לא תמיד גנטי
כי זה יותר הגיוני בהקשר למוטציה..
(אגב, הקורס הוא פתלוגיה, ולא פסיכופתלוגיה.. קצת יותר קשור לסרטן..)
אבל גם שיכול להיות שהמקור של הפגם בתהליך הבקרה על התאים לא "חתום" בגנים עצמם.
אני לא מבין מספיק את התהליך של הבקרה הזאת, אבל (סברה תאורטית לגמרי) לא בהכרח שהנזק בו יהיה ברמה הגנטית, יכול להיות, נניח, שהמערכת שמחסלת את התאים הסרטניים תפגע פיזיולוגית וכו'
קראתי עכשיו קצת ומצאתי גורם אחד שהוא לא גנטי אלא חלבון שאחראי לבקרה על התהליך של הגידולים
Metastasis suppressor
אני מניח שיש עוד תהליכים פרט לגנטי
מצאתי עוד שלב שקשור
Signal transduction
אני קורא ברפרוף כרגע, אז לא לסמוך על דברי 
יוצא, אבל לא משאיר את זה באוויר ובסבבה, אם הולך לנו טוב, אנחנו משלימים עם הסכנה ביחד ובונים ביחד קומה אמונית שתחזק אותנו
אם זאת לא רק טענה של הבחורה (שאין סיכוי מוגבר לחזרה)
אלא משהו רפואי מבוסס.
רק בריאות!
רק שהוא מצליח להתגבר עליהם..
אלו שחולים בסרטן זה אלו שלא הצליחו...
כולנו חולי סרטן בפוטנציאל
כולם חולים בכל המחלות בפוטנציאל לפי השיטה הזאת.
פשוט שזה לא נכון...
בע"ה רפואה שלמה ובריאות איתנה עד 120 לכלל עמ"י
אבל אף אחד לא חולה סרטן בפוטנציאל ב"ה עם ישראל בריאים וימשיכו להיות בריאים וגם מי שלא יזכה בע"ה לבריאות.
זכור את דברי הגמרא בברכות: "אמר רבי שמעון בן לקיש וכן תנא משמיה דרבי יוסי: לעולם אל יפתח אדם פיו לשטן"
רק שקשה לבנות על זה כשזה דבר כ"כ ידוע..
ושסיכוי גדול שאנשים יפלטו את זה בטבעיות בבירורים מרוב שאתה פתוח ומדבר על זה בהכי טבעיות ופשטות...

אני פחדנית מידימישהי=)כך אמרו לה, שאם עברו כך וכך שנים, אז אין חשש מיוחד.
בחורה מעולה. התחתנה עם מישהו מעולה.
ורק רוצה לנצל במה צנועה זו לכמה דברים שאני והחבר'ה שבמצבי נשמח שתדעו...:
א. גם אם אתם לא בנויים נפשית לכך, אל תגידו אף פעם לבן אדם- "סורי, אני לא מהצדיקים..."
זה בעקרון עלול טיפה לפגוע אם אתה פתאום חושב על זה שמי שיסכים לצאת איתך יצטרך להיות מ-מ-ש צדיק, סוג של חסד הירואי שכזה.. (אל דאגה, אישית ממש לא נפגעתי, אני כרגע בשלב המשועשע בחיי... חוץ מזה שמדי פעם אני מעודדת את עצמי שכל אחת היתה רוצה להיות בטוחה שבעלה הוא אישיות מיוחדת ושהוא מוכן להסתכן למענה וכו' וכו'.. כמו באגדות..;)
ב. יש סוגי סרטן שיודעים שיש בהם עניין תורשתי, ויש סוגים שלא ידוע על דבר כזה.
זה לא שסתם ככה לפעמים כן ולפעמים לא...
ג. בכללי, כל שמועה ששומעים, צריך לברר טוב טוב. סרטן זה מילה כוללת לטווח רחב של מחלות- מיחסית פשוטות ממש (!!!) ועד סופניות. וההשפעות שלהן בהתאם...
ד. ולכם- חברים, מכרים וקרובי משפחה. תעשו טובה- אל תגידו בבירורים. תנו לנו לספר בעצמנו.
מפלצות תמיד נחמדות יותר בכלי ראשון...
ה. והרגעה לכל מי שאמר לא- בעיני זה לגיטימי ממש. "כל אחד והשריטות שלו". זה לא חייב להיות משו רציונלי. כל עוד יודעים את הפרטים המדוייקים ולא סתם הולכים אחרי שמועות, ולמרות זאת תחושת הבטן לא טובה- זה בסדר, זה לא אומר שום דבר רע. בדיוק כמו שעל מראה חיצוני מותר לפסול.
בע"ה שהקב"ה ישלח לכל אחד ואחת את האחת או האחד המתאים לשריטותיו!
חיים טובים!
מזל טוב 🥳
(סורי הייתי חייבת)
אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי
פעם ברווקים הבררנים😊
ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,
מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏
לא חתול זמני😸
סתם, אני לא ממש בשל.
@חתול זמני פספס את אהבת חייו
לא בכל שרשור זה מתאים.
או במקרה של השרשור הזה... מיאודויק.
בשעות הערב אז אמור להיות יחסית סבבה
לא דייט ראשון אבל גם לא קשר יותר מדי מתקדם
רעיונות?
הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים
אני נשבע לך שאתה מספיק טוב
כן, אתה מספיק טוב
המציאות זו לא האמת
אתה מספיק טוב, אני נשבע שאתה מספיק טוב.
גם שאף אחת לא רואה את זה בך, אני רואה.
גם שאתה בעצמך לא רואה, אני רואה.
גם אם במציאות אף אחת לא רוצה אותך, זה לא אומר כלום.
אני אומר לך, א ת ה מ ס פ י ק ט ו ב.
אני נשבע.
גם אם אתה בטוח שהקב"ה לא זוכר אותך.
אתה מספיק טוב.
וואי כמה הוא לא זוכר.
שחכת אותי ריבנו של עולם.
אני גם פה
ואני כבר מספיק טוב
א נ י. מ ס פ י ק טוב.
אני כבר לא מסוגל להתפלל אליך, אני מרוסק מצפייה
ואני מספיק טוב, אתה יודע את זה.
אני ראוי, גם שאני רוצה יותר מדי,
אני לא מסוגל להמשיך לבקש ממך את זה, כי אני כל כך מאמין בך, שאני ממש מתאכז
וזה כואב לי האכזבה, כואב,
זה כואב וקשה, באמת.
אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.
נשמע שאתה שם.
אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?
והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.
ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.
אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.
ואתה ראוי. וודאי.
הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.
אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.
זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.
בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.
בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.
קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר
בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.
ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.
אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.
והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי.
גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו.
נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.
בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..
אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.
נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום.
יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר..
אתה טוב ומגיע לך הכל דוד
ועוד תבוא האחת שמספיק טובה לך.
אבל בעיקרון היא צודקת, לא?
הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה..
פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות
הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)
אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל
את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,
הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת.
ולא הוסיף יותר.
אני בעד,
לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:
1. היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.
2. זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.
3 הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!
ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)
אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.
וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.
לפי ענ"ד.
אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.
תפרגנו על מעשה טוב ואז ממנו תדברו על התכונה שאתם אוהבים בה/ו באישיות.
דוגמא -
תודה שאתה מפרגן לי כל הזמן, ממש אני רואה בזה את העין הטובה שלך 
הוא @חתול זמני.
פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום
עם שטויות
פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃
זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"
ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"
אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)
את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.
אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה.
והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".
רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.
יש עוד מחקרים דומים.
הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?
ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.
זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים.
המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה,
ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.
לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.
הוא כמובן לא קשור לכאן
באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד
ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר
בקרוב אצל כולם בע"ה!
איזה מרגש
שתבנו בית קדוש ושמח ביחד
ארץ השוקולדמזל טוב,
שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות
איזה יופי!
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!
המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!
איזו בשורה משמחת ומרגשת
בשעה טובה ומבורכת ממש
שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳
שלום
האם קיים קבוצת ווצאפ עם הצעות של בחורים דתי לאומי תורני או חרדלניקים בגיליי 20-29?