אניים222
שלום מבקשת לא לשפוט ורק מי שבצד שלי יכולה להבין אשמח לתגובות רק ממי שחוותה. או עברה את זה .

מחילה כי מי שלא הייתה בצד הזה לעולם לא תבין.

בעלי גרוש התחתנתי רווקה וצעירה ממנו.

בהתחלה לא ייחסתי לעניין המזונות.
אף אחת לא רואה את זה לפני.
הוא התנהג בחישוב ולא זרק סתם על המזונות .
עזרנו מלא הילדים ממש אהבו אותי אציין שהכרתי אותם לא קטנים .
אני לא עובדת בגלל בעיה רפואית שעבדתי בכול זאת וזה החמיר
. ילדיו מפונקים לא עבדו מעולם בעבודה קשה אני בגילם שיפשפתי בתים.
עד היום גם במצבי הרפואי עבדתי כמו גבר.

ילדה בת 22 עברה טראומה ולא רוצה לעזור לעצמה מקבלת נכות ולא רוצה לעבוד .
פשוט שראתה שלא מזרימים לה כסף חיפשה עבודה אבל תמיד מזכירה שאסור לה לעבוד מתחמקת.
תמיד מתמסכנת שהפלאפוו לא טוב. היא שוברת ולא שומרת מה אנחנו אשמים.
אציין שהם ממש אוהבות אותי ולא אתן שיפגעו בהם לעולם.

אבל חיים ממשכורת אחת ואל תשכחו יש כאן משכורת גם שלי עובדת חלקית בקיץ

המצב בבנק לא טוב בעלי אמר לי שלא נתן ובסוף רואה סכומים על טיפול רפואי שהיא יכלה לשלם אותו .
אבל למה לא לקחת מאיתנו.
אמא שלה ללא עוד משפחה וילדים נחנקנו עם המזונות .
שיכלנו לשלם פחות בגלל מצב בריאותי ושתקנו
ועכשיו כול יום היא רוצה לטייל פלאפון תחכי בסבלנות התחלת עבודה תקני לאט לאט.
הם בחובות בגיל צעיר שלי אין עם ילדיםאין חלילה.
חיים בדירה על הפנים ושלא תבינו לא קונה לילדיי ולהם לא .אין לילדים שלי פלאפון.
והיא בנתיים רק מקבלת הכול איפה הילדים שלי בסיפור הורדתי המון בגללם כלום אין להם אפילו מתנה ליום הולדת ולא מפנקים את האחים נדיר אבל לחבר קונים.מצבי הנפשי מושפע מזה ואני בשיחות לולא הילדים היתי הולכת יש לו בנות גדולות כבר לא דופק חשבון לא טוב חבל שאת סובלת תפס אומץ הוא טוב אבל לא מרגישה מלכה עושה הכול בבית רק השנה נתתי לו לעזור שחליתי .
לולא הילדים היתיי עפה קשה לי בלב אני ממוטטת ולא רואה את האופק בית לפחות
לא הבנתי... סליחהטוזי
לא הבנתי מי זאת היא ומי נגד מי בסיפור...

רק שיש כעס ועומס אז
אניים222
היי צודקת זה נכתב ברגע של עצבים ונרגעתי .
הילדה של בעלי משוחררת פלוס עברה משבר בחייה הלכנו לקראתה נכון שלא יעבור בין רגע אבל נתנו הבנו שתקנו.
שכרה דירה והפסיקה לעבוד ואמא שלה אומרת לבעלי בוא נממן לה את השכר דירה שתישאר שם .
בעלי לא הסכים .
אנחנו חיים עם עוד ילדים

גרושתו ללא ילדים נוספים

בעלי השאיר בית ארמון לא חובות כלום. איתי בנה הכול מההתחלה

חוץ מבית שגרים בשכירות גבוה
אפילו פלאפון אין לילדים שלי שום מותרות.
מחשב אחרי שנה. בנותיו מקבלות המון .מחשב משקפי ראיה טלפון בילויים מסעדות טיפול מורכב 3000שח
בעלי מתמוטט כבר

והאמא תמיד מפחידה אותו שאם לא ייתן אז הילדה תתנתק ממנו גם הילדה רמזה החוצפנית הזו. נתתי לה הכול כולי במינוס ונכות מקבלת .אפילו לטייל לא יוצאים חוץ מהעבודה. מה יהיה היא משחקת לו מצפונית והוא נמס .
יקרה, נשמע שכואב לךבונים מגדל

טוב ששפכת, זה גם עוזר, לפרוק קצת

בטח לכן יצא טיפה מבולבל, אז אני מקווה שהבנתי נכון

מנסה לכתוב מה שהבנתי, וגם קצת מה שאני חושבת, בתקווה שיעזור גם לקוראים הבאים, שבטח יודעים יותר ממני.

ביקשת תגובות ממי שהיה במצבך, אני לא שם, אם לא מתאים לך לקרוא - תרגישי חופשי לדלג, אני ממש לא רוצה לפגוע. 
 

פעם הוא היה מחושב עם המזונות, שילם מה שצריך ולא מעבר, לא 'זרק כסף' 

והיום את מרגישה שההתנהלות שלו שונה? יודעת לשים את האצבע על ההבדל בין פעם להיום?

 

יש לבעלך ילדה בת 22, שעברה איזשהי טראומה והיא מקבלת קצבת נכות ועד היום בחיים לא עבדה.

כשאת משווה את עצמך אליה - זה נראה לך אי צדק בולט, את בגילה עשית כל כך הרבה יותר. למרות שהתנאים שלך היו הרבה פחות טובים...

מבינה את הקושי, אבל זה כך תמיד בנישואין, כל אחד מגיע עם המטען שלו, עם ההרגלים ומה שהוא חושב שנכון וטוב לעשות בכל מצב. 

לא יודעת ממה נגרם ה'פינוק' של הילדים שלו, אם זה הוא או בכלל גרושתו, שבטח מערכת היחסים טעונה ובכל מקרה, לא יודעת כמה זה יועיל להיכנס לזה כי כרגע את מנסה להתמודד עם מצב נתון.

 

והמצב הנתון הוא שאתם חיים על משכורת אחת, בעיקר, כי את לא יכולה לעבוד, חוץ ממעט בקיץ, ועם זה הילדים שלו באים אליו בדרישות שונות. 

 

אז קשה לך עם זה, שהתנהלות בבית שלך מחושבת, אבל כשהילדים שלו באים בדרישות, נותנים להם, וזה נראה לך יותר ולא במקום. את באופן טבעי מעדיפה לפנק את הילדים שלך ולא את הילדים שלו.

 

נראה לי שתמיד מערכת יחסים במצב כמו שלך היא מורכבת יותר. תמיד את ה'אמא החורגת' שצריכה יותר לברור מילים ולא להצטייר כאדם הלא טוב בסיפור. 

ולכן, מערכת היחסים שלו עם הבנות שלו נראית לי יותר עניינו מעניינך. לא יודעת כמה נכון להתערב בזה, כי זה עניינים שלו.

זה נוגע גם אליך, כי אתם מנהלים משק בית משותף, ומה שהוא מביא לה/להם (לא הבנתי בכמה בנות שלו מדובר) יורד מהתקציב שלכם, אז נראה לי שזאת הנקודה שעליה צריך לשוחח.

 

לתקוף ולהגיד שהיא נראית לך מפונקת, ולא בסדר, וכו' לא נראה לי יעיל, אדם לא מגיב טוב כשמכניסים אותו למצב מגננה. 

חוץ מזה שהחינוך או אי החינוך שלה לא קשור אליך, ובטח לא ל'ילדה' בת 22, מה שאת תאמרי בטח לא ישנה לה יותר מדי. 

אז הנושא לדעתי זה ההחלטות שלכם, כזוג, על מצב החשבון שלכם, והתקציב המשפחתי. 

ושם הייתי מתמקדת, ומנסה מאוד שזה יהיה רק שם. 

שאני מבינה שאתה רוצה לפנק את הילדים שלך, אבל מאחר והמשאבים שלנו מוגבלים צריך לעשות את זה בצורה מחושבת, כמו שעשינו פעם, כששילמת מזונות. 

כשילד גדל הצרכים גדלים, ותמיד הורה רוצה לתת הכל לילד שלו, אבל ב"ה יש עוד ילדים בתמונה, וגם אותם צריך לקחת בחשבון. גם להם מגיע.

 

קשה שבזמן קושי המחשבות שעולות הן על פרידה, זה כאילו הכי קל, לצאת מהמצב הכואב. לא להתמודד איתו.

אבל בזה יש לי טיפה יותר ניסיון, ואני יודעת שהמחשבות האלה רק מורידות אותי. הן לא עוזרות לי לבנות את הקשר, ולא לנהל שיחה איתו שיחה שתוביל לאיפשהו, ואפילו מקשות עלי לבטא את עצמי כמו שצריך. 

כי אני מתחפרת בכאב ובקושי שלי, ובבאסה שבמצב, במקום לאזור כוח ולנסות לשנות.

 

אני בטוחה שהיו לכם מספיק סיבות טובות להתחתן. בטח עם כזה סיפור רקע, ההחלטה בטח לא הייתה הכי פשוטה.

ובכל זאת התחתנתם, ואני בטוחה שכשתצליחי לצאת מהתסכול שבמצב הנוכחי תיזכרי למה. כשאת מסתכלת בתמונות של החתונה שלכם גם הלב שלך מתרחב קצת? את נזכרת בתחושות שהיו אז, בדברים הטובים, באהבה?

מצליחה לחשוב גם הלאה, על הקשר שהיה, על האושר כשנולדו הילדים, על ההתמודדויות ביחד עם כל הקשיים שהחיים זימנו לכם?

מהנקודת מוצא הזאת אני מצליחה להתחיל לבנות משהו, לפתור את הפלונטר שאני מתמודדת איתו עכשיו, ולבנות משהו טוב חדש. 

 

הרבה הצלחה. 

 

אניים222
היי ממש לא דילגתי על מה שכתבת. ראשית אני לא אימא חורגת הם לא ילדיי אלא ילדיו של בעלי וגם לא גרים איתנו אז זה לא בתמונה .
שנית אני מפנקת אותם ואת ילדיי ביחד יוצאים לטייל מסעדות כמובן שאנחנו יכולים הרכב קטן לכולם . אני בעד לעזור וילדיי לא מקבלים הכול אין להם פלאפון לא מחשב ורק טאבלט אחד. יכולה לקנות לא רוצה שיתרגלו שהכול קל.

בנותיו יכולות להתארח ולא להרים כוס בכייף אני אוהבת אותן אבל גם ילדיי בני9 מפנים ועוזרים. האמא מאיימת רגישית על בעלי לא עוזבת אותנו זו הבעיה אנחנו ביחסים טובים לעולם לא התערבתי. עבר לי הכעס שפכתי
אוף לא הבנתי כלוםאלעד

בהצלחה בכל מקרה..

אני תכף מעלה ברורים222
נראה לי שדי הבנתימתנת חינם

את פשוט אצילית!

נותנת מעצמך לילדים שלך ולבעלך, עם כל מה שכרוך בכך!

 

את מחנכת את ילדייך לחיים עצמאיים וטובים באמת,

הם רק ירוויחו מכך בעתיד, כשיקימו בתים משלהם.

 

בעלך מתמודד עם כמה יחסי תקשורת מורכבים מאוד - 

הגרושה והבת הגדולה.

נראה שהוא סחוט כלכלית ונפשית.

 

זה לא פשוט להרגיש שהשני מקבל משהו שמגיע בעצם לך או לילדים שלך,

אתה חוסך מפת לחמך והשני מבזבז במחי יד מה שחסכת בעמל רב.

 

וזה לא פשוט כי את לא האמא של הגדולה, וזה לא תפקידך "לחנך" אותה,

ולהציב לה גבולות,

 

כמו שאמרתי את אצילית! 

את גיבורה ממש!!!

 

אין לי עצה מעשית איך להתמודד עם הוצאת הכספים,

אך אולי את ההרגשה הזוגית אפשר לשפר

על ידי שיחה על הדברים.

אולי תראי שגם לבעלך המצב לא קל ולא כמו שהוא היה רוצה שיהיה.

 

וכמובן - תפילה לבורא עולם

שיאיר את עיניו לראות את המצב, ולעשות את השינוי הנצרך.

 

חזקי ואמצי!

אניים222
תודה תאמת לא ציפתי להבנה והופתעתי ממש. אני אוכלת המון צפרדעים נכון . היא הבת הקטנה אגב .הגדולה לומדת יש לה מקצוע טוב בצבא וכו הקטנה ויתרה על משרה בכירה היא מחוננת וחבל תאמת כואב לי עליה אבל אולי הן חושבות שאני לא נותנת להם כסף כמו שרצו לא יודעת
אספר עוד דבר .שחליתי היו אצל יועץ שאמר שנוכל לקבל הנחה על המזונות ולא הסכמתי שהם יקבלו מגורם אחר.
והיינו נחנקים כול חודש אבל היינו מאושרים היום זה אחרת זה מעיק אבל אני מחליקה כמו שאומרים 2000 ועוד נתן לה חוץ מתיקון פלאפון 800 שח וכול סופש 200 מה היא בת 15 שכנים שלי עובדים בניקיון מגיל15
חיבוקפאז
נשמע שאת מתמודדת עם דברים לא פשוטים.
נראה לי שילדיו של בעלך לא בגיל שהוא חייב בהם מזונות כבר, לא?
אני מבינה שקשה לך עם זה שהילדות שלו מתפנקות ומקבלות הרבה בעוד ילדיכם המשותפים
חיים בצורה אחרת.

ראשית כל תזכרי שבע"ה ילדייך יגדלו וילמדו בע"ה להיות חרוצים, יצרניים
ועובדים כמוך
ולא להזדקק או חלילה לסחוט כסף מאיש (אינני יודעת
אם הבנות בפועל "סוחטות", בכ"מ נשמע שזו המציאות אליהן גידלה אותן אימן וזה עצוב מאד)
וזה הכי חשוב שיש.
חינוך וכלים לחיים שהורים יכולים לתת בסופו של דבר יעזרו לילדים יותר מאלף שח למשקפיים ..

דבר שני-
אני מבינה שאת מרגישה קצת נסחטת או נותנת מעבר ליכולת
ובלי זכות בחירה אמיתית לגבי זה וזה בהחלט לא נעים.

השאלה היא האם גם בעלך מרגיש ככה?
ואז נראה לי שכדאי ללכת לאיזשהו יועץ משפחתי שיתן לכם
כללים ועצות להתנהלות נכונה מול הגרושה והילדים הקודמים והנוכחיים

ואם מבחינת בעלך זה בסדר ומבחינתך לא אז זה בעצם נושא זוגי
שאתם צריכים ביניכם ללבן ולשוחח עליו...
האם שיתפת פעם את בעלך בזה? מה הוא אומר?


בכל מקרה כל הכבוד לך שהקמת בית ומשפחה
בחריצות ובעבודה קשה ובלי לותר לעצמך.

נשמע שזו הזדמנות לבחון את צורת הנתינה וההתנהלות מול הילדים מהנישואם הראשונים
ואם צריך לנסות לתקן....


נ.ב לגבי זה שכשהן מתארחות אצלכם הם לא עוזרות בניגוד לבני הבית,
יתכן שהן באמת מרגישות אורחות וזה באמת לא ביתן...
השאלה היא באמת כמה מתארחות וכו'
ואם הן נמצאות הרבה וזה כה חשוב לך
אולי אפשר לבקש בקלילות;
את יכולה רגע לעזור לי עם הכלים?

נשמע שאת מרגישה קצת בעמדה נחותה מולם מבחינה רגשית וזה גורם לך להרגיש תחושת עוול...

זכרי שאת האישה שבעלך בחר לחיות איתה היום ואת אישה טובת לב ומסורה.
והן שה' יעזור להן...


אניים222
היי אין לי בעיה לעזור הם רואות חברות שמקבךות הכול ממשפחתם או בני דודים אבל להם יש לנו אין. אני חולה והמצב שלי הנפשי גם נפגע בזה אני בחרדה שלא היה לו כסף חיה בדירה עם בעיות ואין כסף לחסוך

.כול הכסף אליה הגדולה לא מקבלת כלום זה אגואיסטיות מצידה .
היא רוצה לטייל בארץ ואנחנו נממן לפני שעבדה או שנשכיר דירה בגלל שהיא עברה טראומה.
ונשקם אותה כמו שאימא האומרת ונממן 2000 !שח לדירה כול חודש מאיפה? כואב לי מה שעברה אבל עזרנו עד מתי כול יום משהו חדש
לא הצלחתי לדקור אץ הנקודה שמפריעה לך?ניקית דמיונית
שבעלך נותן הרבה?יותר מהמזונות?
שהבנות שלו לא עובדות?
שאת לא עובדת?
שהמצב הכלכלי לוחץ?
מה הכי מפריע?
אם הייתה לכם רווחה כלכלית. עדיין כל הנל היה מפריע?
אניים222
הוא סיים לשלם מזונות אבל משלם על הילדה בת24הכול. היא מתמסכנת כול הזמן ובעמדה שאני מסכנה כדי שיעזרו לה .בעלי קלט את זה אבל גרושתו נסחטת ממנה רגשית. ומפילה הכול על בעלי בעלי תיזהר היא לא תכיר בך ואני בקשר טוב עם גרושתו לא נפגשות וכו. אבל הילדים שלי מתארחים בביתה. היא גם שמרה עליהם . הבעיה הכסף שלא נעצר 10.000 ! שח קיבלה רק השנה
אניים222
אם הייה כסף מיותר ברור שהיה יותר קל אבל היתי מתעקשת שתעבוד .עבדתי בבתים של עשירים שילדהם ניקו מכוניות בחופשות ועבדו בעסקים שלהם זה חינוך.
נראההעני ממעש

שיש לך כיוון נכון

והמצב בעייתי- על אף שהוא גם מורכב.

 

יש צד ג' שיוכל להעביר לכולכם חוות דעת??

אניים222
לא הבנתי
פירוש:העני ממעש

יש לך טענות

בעלך רואה את העניין- סביר להניח- בראייה שונה

 

לכו למישהו שמקובל על שניכם- 

והוא יאמר לכם איך הוא רואה את התמונה

גם הילדה ת 24 היא ילדה. יש לי הרגשה שרק חיכית ובצדקניקית דמיוניתאחרונה
שהמזוהות יסתיימו . שאל תא מוכנה להכיל לרגע את התשלום על דברים "שאינם נצרכים" בעינייך. או "צותרות"
אך גם ילדה בת 22 במיוחד כזו עם צמי"ד זקוקה לסיוע..
היא תישאר הילדה שלו לנצח..וזה מורכב רגדית.
לא רוצה לחשוב מה קורה במצבים כאלו בשבלי חתונה..
אולי כדאי שאת ןבעלך תגבילו את הסכום בשנה.
השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד

עד היום לבש ארוך בקיץ,

מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.

אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…

עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה

מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)

לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך


בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…

משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.


ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

משפחה תורנית מחפשת יישוב קטן, קהילתיbula

עם קליטה פתוחה ודירות להשכרה

אשמח לרעיונות

באיזה אזור?פתית שלגאחרונה
מעון/משפחתון תורני מומלץ בהדר גניםאושי 9
בננו הבכור יהיה בספטמבר הקרוב בין שנה ותשעה חודשים. אנחנו אמורים לעבור להדר גנים, פ"ת. יש למישהו המלצות על מעון/משפחתון תורני ואיכותי?   הרף המינימלי, שתהיה למקום כשרות בשרית למהדרין. 
יש ברחוב בגין מעון חסידימתיכון ועד מעוןאחרונה
שנראה לי די מוצלח, המינוס העיקרי זה שיש בו המון ילדים, מנהלת ממש משקיענית ואכפתית
איך נותנים לילדים הרגשת יציבות בתקופה כזאת?מתוך סקרנות

אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.

לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...

,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?

אפשר לשתף את הגננתמענין

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

רעיון, תודהמתוך סקרנותאחרונה
סיר בישול איטיטרכיאדה

בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי. 

שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)

לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.

בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו 

שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.

אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)

בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!

אולי תשאלי בפורום מתכוניםיעל מהדרום
נראה שהיה חסר רוטבחילזון 123אחרונה

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

כשהאיש בעבודה בזמן המלחמהעקרת הבית

בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.

מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?

הוא יודענהג ותיק

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

אם יורשה לי (בתור מי שבעבודה, אמנם מהבית)משה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

משתפים מהלבתהילה 3>אחרונה

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה


אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

שלום מחפשת פסיכיאטר לילדים באיזור מרכזממתקית

או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי

בדרך כלל גם לפסיכיאטרים פרטיים יש מזכירהמתואמת

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

לא נכוןאריק מהדרום
יש לי פסיכיאטר שאני מתכתב איתו בווצאפ ובמייל וזמין בטלפון, הןא מקבל גם באזור המרכז ובזום אבל הוא לא לילדים.
תודה אבל צריכה לילדים.ממתקית

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

זה יפה! ומעניין כמה זה נפוץ...מתואמת
בכל אופן, זה רק אחרי הפגישה הראשונה איתו, לא?
אז זה באמת יפה...מתואמתאחרונה
יש את ד''ר מרים פאסקיןמתיכון ועד מעון

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות

אבל מה הטלפונים? אפשר בפרטי? בבקשה...ממתקית
אין לי בשלוףמתיכון ועד מעון
אבל יש בגוגל, בטוחה שיעלה לך שתכתבי את השמות

אולי יעניין אותך