אל תצאי עליו בסטיגמות ואל תדוני.


תעירי בעדינות שזה הציק לך.
אם לא תדברי הוא לא ידע.........
 

אם זה ממשיך ולא בא לך יותר -את יכולה לחתוך.

 

כי לא הבנתי באיזה הקשר לדברי זה נאמר

מי אמר לך שזה שהוא לא שילם זה מה שהפריע לי?

מתיאור הסיטואציה יש פה מעבר ללא שילם. מילא לא שילם,הפריע לי שהוא לא חיכה לה לשתייה.

כי זה עדיין מפריע וצורם. יש דרך להתנהג בפחות גסות לדוג'- להרים טלפון לבחורה ולעדכן אותה שהוא הגיע ולברר עוד כמה זמן היא מגיעה ולעדכן אותה שהוא מזמין לו שתייה כי הוא חייב לשתות משהוא אחרי הדרך.

נ.ב- הפותחת רשמה שהבחור חיכה לה כמה דקות

לך זה נשמע מגוחך. לי לא. את לא חייבת להסכים איתי. לכן הקדמתי וכתבתי בהודעה שאני אישית לא הייתי ממשיכה. כל אחת מה שמתאים לה

מה זה לא חיכה לה לשתייה?אם זה היה הפוך,היית מגיבה אותו דבר?או שהיית מגיבה ''היא לא חייבת לו כלום''?

ולא 'מי עדן'- זה היה מעליב אותך או היית מבליגה?

חוץ מזה שבנות משום מה בקטע של מים הרבה פעמים..

לא יודעות להנות מאיזה קולה רעילה או מיץ לא בריא..

זה שיח מאוד נמוך.

הבחורה היא הפרס,הגבר צריך לרדוף אחריה.

בסופו של דבר הוא צריך לומר ''כן'' לכל מה שהיא תגיד,הערך שלו ירד בעיניה,והכבוד שלה אליו ירד.היא לא תכבד אתו,תדבר אליו בזלזול.

בחלק ממערכות היחסים זה קורה,ויש מערכות יחסים שפשוט הגבר עושה כל מה שהאשה אומרת לו,וזה עצוב,מלבד כל הסטיגמות המפגרות שיש בחברה שלנו כיום כגון ''גבר חייב לשלם על בחורה''.חחחחחחח.

לשתות,אז אין לו אפילו כבוד בסיסי אליה?

על פותחת השרשור שכשהיא אומרת "כמה דקות" אז היא באמת מתכוונת לכמה דקות ושהיא לא עיוותה את הסיפור.

את מוזמנת לשאול אותו, בכבוד, בנחת.

את לא יודעת מה עבר לו בראש,

ואם תשאלי אותו - תדעי יותר טוב,

ובונוס - תכירי אותו ותראי איך הוא עובד.

הנחת היסוד היא שאנשים הם לא רעים,

אלא לא תמיד שמים לב להשלכות מעשיהם.

אבל נראה מדבריך שאתם לא בקשר,

אז זה לא כזה רלוונטי

(אא"כ זה בשביל חברה, ואז תשפטי ע"פ כל הקשר)

בהצלחה!

ובאיזה שלב זה בקשר.

למה השאלה צריכה להיות ממקום מאשים ושופט,

ולא ממקום של בירור על התנהלות כלכלית?

מסכימה ממש. אלוקות, תני לבטן שלך לדבר אלייך! ברוב המקרים היא צודקת.

חשבתי על זה עוד קצת, ואני ממש מרחמת עלייך... זה נשמע כמו סיטואציה פשוט גרועה לקחת בה חלק! מביך כל כך!

לא חושבת שיש צידוק להתנהגות כזאת.

אפילו אם זה נבע ממקום רגשי (לחץ, בלבול, חוסר ידע לגבי דרך ההתנהגות הנכונה וכו'),

או ממקום אחר (רעב - למרות שזה גם אומר עליו הרבה, אם הוא כל כך חסר שליטה),

אין שום הצדקה שבעולם לתת לך להרגיש ככה!

את נותנת לבטן של האלוקות לדבר הרבה...?

ובבטן, התכוונתי לאינטואיציות...

עייפתי מהצורך התמידי בהכלה לא הגיונית. הבחור התנהג באופן גועלי? לכי תדעי מה עבר עליו. הרגשת מזעזע בפגישה? תני צ'אנס.

די!

אדם צריך לקחת אחריות על המעשים שלו ולשאת בהשלכות.

אם הבחור התנהג בצורה מחפירה, לא מגיע לו פרס בדמות עין טובה מצידך.

(מציינת שלא נכחתי בסיטואציה, ואני מתבססת רק על התיאורים שלך )

לכן זה לא ממקום של להעיר,

אלא ממקום של להכיר את האחר.

ברור שהתגובה המיידית היא לומר 'הוא כזה וכזה',

ולגזור ממנה את הנגזרות המעשיות.

רק שהאדם קצת יותר מורכב, ומן הסתם אינו רע לב,

ולכן כדאי להבין ממנו מהם המניעים שלו.

אם זה מפדח אותך - אל תדברי על זה.

רק שזו הזדמנות (תלוי בשלב, כמובן) לברר מי האדם.

(*ידוע שאת בת, וגם כתבת 'ממליצה' בכותרת.

'איך אתה שואל' זו צורת דיבור.

לא נתכוונתי לעלוב בך או במגדרך...)

הם יכולים לנבוע גם מחוסר טאקט, וקושי בולט בהתנהלות חברתית

אבל- גם אלו שיקולים משמעותיים בפני עצמם, ואפשר בהחלט להוריד עליהם.

יש עוד דברים בעולם מלבד טקט וקשיים בהתנהלות.

לא שאני מקל בזה ראש, אבל זה ממש לא חזות הכל.

לא מכל דבר שפגע בנו במהלך קשר צריך לפוצץ הכל.

וברמה העקרונית, גם אם לא במקרה הזה

(שהיא די הכריעה בנפש לצד מסוים),

תמיד עדיף לפתוח דיון נינוח, לדבר, לברר, לדון לכף זכות.

קיצור, זה פרט אחד מתוך תמונה גדולה.

והיא כבר החליטה, אז מה זה משנה...

ו... שונא את המילה 'להוריד' בהקשר הזה,

למרות שהיא עדיפה מ'לחתוך', ואפילו מ'לזרוק'.

אפשר להיפרד ואפשר לסיים,

אבל ידוע לי שיש ציבורי שזה המינוח,

גם אם אין חלקי עמהם.

שמדובר פה מעבר לחוסר טאקט. זה חוסר רגישות. ולהגיד שהרבה גברים עם חוסר רגישות נשואים באושר זה כבר פחות נכון. כלומר, אולי הם באושר אבל האישה שלהם פחות

אני מאמין בתחושות שלה, אבל מדבר לגמרי באופן כללי.

וכבר ראיתי אנשים (מבוגרים) שנשותיהם בוכות אחרי לכתן,

שלא האמנתי איך לאדם כזה יש שלום בבית.

הרבה אנשים מתנהגים אחרת בבית מאשר בחוץ,

והרבה אנשים עוברים תהליכים עמוקים,

והרבה אנשים שאתה אומר לעצמך 'מי ירצה אותו' -

מוצאים את בת הזוג שרוצה דווקא אותו.

אני הרווחתי הרבה מקשרים שלא נגמרו אחרי טעויות שלי,

והרווחתי הרבה מקשרים שלא נגמרו אחרי טעויות שלה.

לא שמעכשיו אפשר לזרוק את השכל והלב לבוידעם,

אבל קצת אורך רוח, קצת עין טובה.

אני מכירה מקרוב גברים, ויודעת שהרבה פעמים הם יהיו בנושא הזה קצת פחות..

וכבחורה שמגיעה לדייטים אני יודעת להתעלם. בהחלט.

אבל יש דברים בסיסיים,

במיוחד בנוגע להתנהלות בדייטים- שזה נושא כ"כ כ"כ מדובר, שאתה לא באמת חושבת שהם לא יודעים איך הם אמורים להתנהל.

מצטערת, יש גבול לרמת חוסר הטאקט שאני כבחורה יכולה לשאת.

אם יש בחורות אחרות שיכולות (בעצם זה לא אם, בהכרח יש, כי כולם בעז"ה ימצאו את זיווגם), או שבדיוק איתן ילך לבחור והם לא יראו- מצוין.

אבל אני בהחלט אסיים קשר על דברים בולטים בנושא הזה.

(אגב, חלקי כן עם הציבור שאומר 'להוריד', אז אני פשוט מתבטאת ככה באופן טבעי. אבל אני ממש לא מורידה את הבחור או את ערכו, אני מורידה אותו מהאופציה להיות שידוך פוטנציאלי עבורי. אבל כבודו וערכו במקומם מונחים)

לא באתי לומר לאף אחת בפרטי מה היא יכולה להכיל ומה לא.

אם היא לא יכולה להכיל מישהו בלי עיניים כחולות - מה לעשות...

הדוגמא מטופשת ודבילית בכוונה, ויש לחלק בין זה לזה,

אבל זה כבר עניין אישי.

במקרה שלנו מנסים לשפוט מישהו על פי מעשהו,

וזה תמיד מורכב, כי אדם הוא יותר מורכב מאשר מעשה פלוני.

צריך להסתכל על התמונה הגדולה,

והיא תמיד גדולה מסך הפרטים שראינו על האדם,

(והאמת - גם על עצמנו, אבל זה לא הדיון כרגע).

קיצור, אפשר לסיים על זה בלי מצפון,

ואני את שלי אמרתי...

(אשריך! אני מאוד אוהב את הציבור הזה,

גם אם בנות מהציבור הזה כנראה לא מתאימות לי, וניסיתי, לא פעם.

מבין שאין כאן שום דבר אישי, ברור שזה הביטוי הרווח ברחוב,

סתם קשה לי קצת איתו.)

וככל שיהיו יותר נקודות לטובתו, כך יש סיכוי שנוותר ונבליג גם על דברים לכאורה משמעותיים.

אבל בסופו של דבר- אנחנו הרבה פעמים מחליטים, לכאן או לכאן, לפי הפרטים.. או לפחות מתרצים את ההחלטה שלנו לפי הפרטים.

ובנוגע לביטוי 'להוריד'-

אתה יכול להסתכל עליו באופן שלילי.

ואפשר כמו שכתבתי לך, לשנות הסתכלות.

אני לא מורידה *אותו*. אני פוסלת את האופציה שהוא יהיה *בעלי*- וזה שונה מאד. 

אם בנוסף הוא התנהג בצורה מחפירה,

לא היה ברמה הדתית שהיא ציפתה,

ובנוסף - גם לא היה נראה טוב - שתסיים..

השאלה היא האם יש צד שני, וכמה יש בו.

ונשמע גם שאת פגועה וטעונה. לא פשוט.

(התכוונתי שאם כבר סיימת - אולי חשבת עליו בשביל חברה שלך)

ועדיין אנחנו לא לגמרי יודעים מה עבר עליו באותו היום.

גם לנו הגברים יש תירוצים לא להיות מושלמים מדי פעם

(מישהו אמר גבר רעב ועייף...?).

ואגב (בסיום הקשר וגם אם לא), כדאי ליידע את השדכן.

הוא כבר יעשה מולו את הבירור ויעזור לו להיות טוב יותר.

אין שום בעיה עם זה שהוא שתה לפני שהיא הגיעה. הוא היה צמא, אז הוא הזמין משהו לשתות. אבל, כשהיא הגיעה, רק אז, הדייט מתחיל. אז, הוא יכול לשאול אותה אם היא רוצה לשתות משהו ורצוי שהוא יזמין עבור שניהם. וגם ישלם. זה שהוא לא שילם, וביחוד זה שהוא אמר למלצרית שכל אחד משלם עבור עצמו, זה מעיד שהוא קמצן. לא כדאי להמשיך איתו. כמובן, זה נושא שפשוט מתבקש לפתח במסגרת הדייט. אם הוא יגיד שזה מפני שהוא תפרן, אבל זה עניין מאוד זמני רק עד שהוא יסיים את הלימודים בקרוב וכו', אפשר להמשיך בזהירות. אם הוא יגיד שזה מפני שיש בנות שכועסות שמשלמים עבורן כי הן מאמינות בשיוויון וכו', זאת באמת טענה טובה, כי אנחנו היום בתקופת מעבר מבחינת מעמד האישה, ואנשים לא יודעים למה לצפות ואיך להתנהג בהקשר זה.

מה שהוא היה צריך לעשות, זה לשאול אותה אם היא מעוניינת שהוא יזמין עבורה שתיה, ואם כן, איזה? לפי התשובה שלה, הוא יידע איך לנהוג -- ואפילו יכיר אותה קצת ! צורת השאלה שלו גם תלמד אותה משהו עליו.

וגם חסר נימוסים.

חושבת שאם זה הדבר היחידי שהפריע לך בו - אז שווה לתת צ'אנס נוסף.

אבל בהערת סוגריים - קשה לי להאמין שזו התנהגות שנובעת מאירוע חד פעמי או ממצב רגשי מסוים. זה נשמע לי כמו הלך רוח... 

לא הייתי שם, אני לא מכירה את הבחור, לא יודעת מה המצב בעובר ושב שלו וכמה דייטים הוא עבר עד שנפגש איתך (בהם הוא אולי גיבש את האסטרטגיה הזו).

אהבתי את הנחת מוצא של "כי בשמחה תצאו"-

האדם קצת יותר מורכב ומן הסתם אינו רע לב. 

תחשבו שאם זה בחור שיצא עם 100 בנות- כל דייט ראשון 15 ש"ח רק על המשקה שלה = 1500 ש"ח.

בלי לדבר על עוד הוצאות ועל המשקה שלו.

וואלה, אם הייתי בן הייתי מתקוממת על ההתנהלות הזאת בדייטים ראשונים.

מסכימה איתך שהדרך לומר את הדברים משמעותית ביותר אבל לא כולם זכו לטקט או שמבחינתם הם חייבים לומר את המשפט כך, כי הנוהג הוא בהבחור ישלם. אז דיבור ת'כלס מאפיין סיטואציות כאלו. 

זה לא שאני מצדיקה אותו ולא שאני אומרת לך להמשיך לצאת - אלו הם שיקולים שלך.

אבל, וזה אבל משמעותי. את לא יודעת מה גרם לו להתנהל ככה.

לא באה להצדיק שום דבר, או להביע דיעה בנושא

אבל בחור שיצא עם 100 בנות, ככל הנראה זה לקח לו כמה שנים טובות.

אז אם אין לו כסף לשלם על בחורה 15 ש"ח פעם בחודש או פעם בשבועיים, כנראה מצבו עגום למדי.

בכל מקרה, לא קשה לי להאמין שזה נובע מבעיה כלכלית.

לדעתי נובע מחוסר מודעות, או מאג'נדה על דייטים.

וגם בנים עם אג'נדה כזו יכולים הינשא באושר.

אני לא באה לדבר על המקרה של הפותחת כי לא נכחתי שם וכי לא שמעתי את הצד השני.

אבל, קשה לי עם האמירות בנוגע לנוהג הזה,

ושלנו כנשים זה כבר נהיה נוח. 

זה שלא שילם עליה..אבל זה שלא חיכה לה לשתייה?( בהתחשב בעובדה שהבחורה הגיעה כמה דקות אחריו). הייתי מרגישה ביזיון ומושפלות למדי

יש כללי נימוס בסיסי

אפילו אם היה מזמין ואומר סליחה אני כבר הזמנתי פשוט הייתי צמא- זה לגיטימי

אבל ממה שמספרת נשמע שלא מכבד אותך

טוב, נו, לא לגמרי לא...

לא יודע מה איתך, אבל בקשרים שלי -

אני חותר בשיא המרץ (אחרי שכל הפרטים המרכזיים מתאימים בגדול)

לקטע שהם מפסיקים להיות דייטים ומתחילים להיות קשר, חברים.

וכמו שאצל חבר שלי אני אכיל גם דברים שלא בא לי עליהם,

כך גם אצל חברה שלי, אני אחשוב פעמיים על מה אני מסיים קשר.

ייתכן ואני לא אוכל לשאת את זה וניפרד,

אבל בהגדרה - יש בינינו קשר, והוא מחייב את שני הצדדים.

לא יודע, לי לקח כמה פגישות לסיים כשהרגשתי שאין לי חשק לקשר האחרון שהיה לי.

זה מינימום של כבוד למעמד, למצות ממנו מה שאפשר,

בטח אם הצד השני הוא איכשהוא בכיוון שלך.

לא אמרתי להתחתן בלי שהדברים עברו עיבוד ותהליך.

אנשים נכנסו לנישואים וחיים באושר עם מורכבויות,

אבל זה אחרי (אני מקווה) שהם הבינו את המשמעות של מה הם עושים.

בשלב ראשון - מסכים, ברור שמסיימים על דברים שלא מתאימים.

דברים שנפלו 'בין הכסאות' של הבירורים,

או שקשורים למילים שיש להם ים פרשנויות (דוס פתוח...?).

המון זוגות התחתנו אחרי דייט ראשון איום ונורא,

אבל תעשו מה שאתן רוצות...

בניגוד לבחור מיודעינו.

אם הוא היה מסביר את עצמו זה היה מעיד על מודעות רגשית וחברתית; יותר מזה אני, כמדוייטת, לא מבקשת. 

אבל זה לא קרה... כל מה שראינו זו התנהגות גסה, עם כל הכבוד.

אם בחור מתנהג מוזר בפגישה,

באופן שהוא מודע אליו מספיק בשביל להתנצל ולתרץ את זה,

ולא משנה אפילו באיזה תירוץ -

זה כבר מראה שהוא מודע להתנהגות שלו ולהשפעה שלה על הבחורה.

וזה דבר גדול בפני עצמו. 

האמת.. שאני בשוק.

הכלה תמיד צריכה להיות (אני לא מדברת על הקיצוניות הלא בריאה), גם בדייטים וגם ברחוב, עם אנשים שמוכרים לנו ואנשים שזרים לנו. 

המינון יהיה שונה.

כנשואה אצטרך להכיל גם סיטואציות שלא הייתי בוחרת בהן מלכתחילה וגם החיים הם לא דייטים ככה שיהיו הרבה יותר מצבים כאלו. 

אין כפתור שלוחצים עליו - ואז מכילים

או לוחצים עליו ואז מכבים את ההכלה.

זו עמדת נפש, ואם אנחנו לא עובדים על זה כבר לפני הדייט הראשון ובונים לעצמנו הסתכלות ויכולת כזו, איך אנחנו מצפים להיות כאלה כנשואים?

לא יודעת איך עם גישה כזו יוצאים לדייטים, באמת שאני לא מצליחה להבין.

כשבונים קשר או לפחות שבאים במטרה לבדוק היתכנות של קשר צריך לבוא בעין טובה.

צריך לצאת מנקודת הנחה שהבחור לא בא לפגוע בנו.

צריך להבין שאני פוגשת אותו בנק' X אבל לו יש מטען (כמו שלי יש) אותו הוא צבר עד שהקב"ה הפגיש ביננו.

אם מישהו בא במטרה לבחון אדם כלשהו, קל מאוד לעבור לנבחן הבא. 

בדייטים באים ללמוד בנאדם, באים להיפגש עם כל ההוויה שלו, להתיימר להכיר אותה בדייט אחד זה מעשה אמיץ ולא הגיוני. (לא סותרת אינטואיציות של מקרים חריגים, אבל ככלל הגיוני שדייט ראשון יהיה מעפן והעתיד של בני הזוג עדיין יהיה קשור זה בזו. 2 הקשרים שלי התחילו בדייט ראשון מהגהינום והם לא העידו על טיב הקשר ברבות הימים). 

לכתוב תגובה כזו בהקשר כזה נשמע לי אוטופי. 

לא צריך להכיל בעל מכה, לא צריך להכיל מישהו שהאופן מגמתי לא בא לי טוב בעין. 

אבל על בסיס דייט אחד שהבחור לא חיכה לי+ לא שילם עליי כבר לצייר אותו כאגואיסט, חסר נימוסין 

בואו נתלה אותו בכיכר העיר ונאמר "ככה יעשה לאיש אשר לא מתנהג לפי איך שהחברה רוצה".

בנוגע לתשלום,

אנחנו כנשים לא במקום הזה שנדרש לשלם, אז קל לנו לשפוט אבל זה לא הוגן מצידנו. 

אולי ננסה להבין את הצד השני (שלעיתים אנחנו מכניסות יותר כסף ממנו), שאולי מרגיש אנוס ומחוייב לפעול 

בדרך בה הוא לא בחר, שגורמת לו לצאת מדייטים עם תחושה מבאסת שכפו עליו לנהוג בדרך שהו לא מאמין בה. 

זה שיש כזה נוהג לא אומר שהוא נוהג ראוי ונכון, וזה שאדם חורג מהנוהג לא אומר שהוא לא בסדר.

אני מתרשמת שיש בו כנות, יש בו משהו שלא הולך עם הזרם.

שלא נכנע לתכתיבי חברה מעוותים.

זה יכול להיות לחיוב ולשלילה אבל זה לא שאין גרעין חיובי בכך. 

יצא לי לדבר עם בחור שאוסף פרוטה לפרוטה כדי לשלם על הישיבה שלו (להורים אין כסף) והוא אומר שעם כל הרצון שלו לקשר, אין לו יכולת לשלם בדייטים. 

אבסורד, עצוב , הזוי - ולנו זה נראה הכי לגיטימי בעולם שהוא ישלם. 

[בסוגריים, בנות שרואות בכך כחובה  של הבחור רק תורמות להצדקה של הנוהג הפטריאכלי.. 

@בך לי קר אפרופו פמינסטיות ]

על הכל!

אנשים מצפים לקלוט את כל המידות של הבן אדם אחרי 5 דקות.

@רחפת.. אל תתני לבחור צ'אנס, תתני לקשר שלכם צ'אנס,

את עלולה להפסיד לא פחות ממנו.

ומה הבעייה בלהכיל? אני חושב שלהכיל אומר שאני מנסה להבין את ההתנהגות של השני

ולא לשפוט לפי אינסטינקט ראשוני. ואני בהחלט מצפה לזה גם בתחילת הקשר.

ובאמת ממש עצוב שהגענו למצב כזה שמי שלא מוכן לשלם על הבחורה בפגישה ראשונה,

הוא כבר נקרא קמצן ואגואיסט.

זו הייתה הטענה? שמי שלא משלם קמצן ואגואיסט?

(אני בכלל נגד המוסכמה שהבחור צריך לשלם)

 כולנו נתפסנו לחוסר הרגישות / ההתחשבות / הנימוס שבסיטואציה...

ולמה יש פה חוסר רגישות?

כי הוא הזמין לפניה? אולי הוא חיכה לה רבע שעה והיה נורא צמה?

כי הוא לא רצה להזמין לה?

אולי הוא פשוט נגד הנוהג הזה שהבחור משלם?

יכול להיות שהוא באמת רגיש ומנומס,

את זה אפשר (וכדאי) לבדוק בשאר הפגישה.

בגלל שהזמין לעצמו בלי לחכות לה (או לפחות לעדכן בטלפון שהוא מזמין לעצמו או להראות איזשהו כיוון שהוא חשב עליה באיזושהי רמה. יצויין שאלוקות כתבה שהוא חיכה לה מספר דקות ותו לא), 

בגלל שהוא נהג בברוטליות כשחש צורך לדווח למלצרית שכל אחד משלם על עצמו (אתה נגד הנוהג? תפדאל, למה לערב את המלצרית? זה יכול להיות משפיל עבור הבחורה!)...

ומעל הכל? כי אלוקות יצאה מהפגישה בתחושה רעה. וזה, בסופו של דבר, המבחן הכי משמעותי.

מה קרה? אסור להזמין שתייה בלי להודיע לה מראש?

נשמע לי מוגזם.

לגבי המלצרית אני לא יודע בדיוק מה היה בסיטואציה.

ובסופו של דבר היא היחידה שהייתה שם וראתה בדיוק את ההתנהגות שלו,

אם היא יצאה בתחושה רעה אז הגיוני שתחתוך.

אבל אנחנו מהצד לא יכולים לשפוט אם הוא רגיש או לא על סמך הנתונים שהיא כתבה.

וההפך, זה נחמד, טבעי. חושבת שהייתי מעריכה אותו על זה אפילו יותר. 

בנוסף, עשית סלט מהדברים שלי.

לא כתבתי שהוא דיווח בברוטליות, אלא שהוא נהג בברוטליות בעצם זה שדיווח.

בעיניי זה בוטה, לפנות למלצרית בדייט ראשון ולעדכן אותה שכל אחד משלם על עצמו בלי שהם דיברו על זה מראש.

מילא היו מחליפים על זה מילה... ואז הוא היה מערב את המלצרית. אבל לפני זה? ככה להפתיע את הבחורה?

דמייני את עצמך בסיטואציה הזאת.

אני מדמיינת את עצמי ונבוכה רק מעצם המחשבה.

זה אזשהו הסבר קצר כשהבחור מגיעה-

שהיה משנה את כל התמונה!

נכון, לגיטימי שתהיה צמא ותרצה להתרענן לפני הפגישה.

אבל-

קבעת עם בחורה.

קבעתם בבית קפה, כלומר מטרתכם היא לשבת בצוותא ולהזמין שתיה. אחרת לא הייתם קובעים בבית קפה אלא בפארק.

המתבקש הוא שתזמינו ביחד. נכון?

לגיטימי שמסיבותיך שלך תרצה להזמין שתיה קודם.

מותר להסביר.

הי,

הגעתי מדרך של 3 שעות, לא הספקתי לשתות לפני שיצאתי מהבית, לא רציתי להגיע מותש. וכו'

הסבר כזה היה משנה את ההסתכלות של רוב האנשים פה.

אני מצפה לאיזהו הסבר\התנצלות על זה שלא חיכה לה.

ומה שכתבתי הוצאתי מתוך ההודעה של ע מ.

וזה היה דוגמא להתנצלות. זה הכל.

"השרשור שלא נגמר".

לזקנים שבינינו:

היא הגיע אחריו ומייד שאל אותה אם היא רוצה להזמין,

מה ציפית? שהוא יזמין לה לפני שהיא מגיעה? מה הוא היה מזמין?

לגבי ההמשך-

זכותו להחליט שהוא לא רוצה לשלם עלייה גם לא מסיבה הלכתית, אני לא רואה בזה חוסר רגישות.

אולי הוא באמת לא התנהג כראוי בצורה שהוא אמר את זה.

הייתי מצפה שיחכה בסבלנות כמה דקות עד שהבחורה שקבע איתה תגיע. וכשתגיע יציע לה שישבו לשתות.

כל זה אם לא סיכמו אחרת בטלפון.

בימים חמים כאלה אולי הוא היה ממש צמא ורצה לשתות כדי להרגע לקראת הפגישה.

אם הוא ממש רגיש אז הוא היה צריך אולי להתנצל על זה כשהיא הגיע,

בטח שאין מה לפסול על זה.

ידע ביחסי אנוש בסיסיים.

אפילו אחי הצעיר וחסר הניסיון לא היה מתנהל כך

אני חושבת שמה שהיה חסר פה, זה לא הטלפון המקדים 

אבל לא מסכימה. אני מסתמכת על זה שפותחת השרשור ציינה שהגיעה כמה דקות אחריו ולדעתי בחור מן השורה מחכה כמה דקות לפגוש את הבחורה שקבע איתה ולא מיד דואג לעצמו לשתייה. אני דנה אותו לכף זכות שהוא היה מת מצמא. אבל אני לא מצליחה למצוא הסבר אפשרי למה לא הסביר לה זאת אח"כ, מצטערת.

כי זו התנהגות שלא מתאימה לי, לא רוצה שתאפיין את בעלי. לך זה מתאים ואפילו מועדף- מעולה! בשביל זה נועד הדייט, בשביל לבחון בין היתר את ההתאמה הזו.

השרשור הזה מעודד לשם שינוי! רואים שיש בנות שלא חורצות גורלות על צבע השרוך שיש או אין לו בנעל

זה נשמע כל-כך "אני החלטתי, אז ככה בא לי!! אז מה אם זאת התנהגות שלא מביאה לקשרים מועילים"

אני מספיק בוגרת כדי לקבל החלטות בעצמי. לא כל מי שלא חושב כמוך הוא ילדותי

ולא לקבל דעה של אנשים אחרים (לא, זה לא אני, אז זה לא "חושב כמוך") רק כי "זה עניין שלי" אשריו.

הצלחה מרובה

שאני מקבלת דעות של אחרים( ראה תגובתי למעלה לסטופ) אך פשוט לא מסכימה איתם, לעומתך שלא רק שאתה לא מסכים אלא גם מבזה תגובה שלא לרוחך.

כל טוב.

רוב האנשים פה לא כותבים בשביל לריב (למרות שנראה לי שיש כאלה שכן), רובם חושבים שבאמת כדאי לאנשים לפתוח את העיניים.

הייתי מעדיף שתקראי את ההודעות שלי בטון שהן נכתבו, אבל עניינך.

לגבי הדקדוק הלשוני, נראה לי שאת לא יודעת מה המשמעות של לקבל דעות של אחרים

אתה עושה זאת פעמים רבות בטון מזלזל.. גם אולי אם אתה לא מתכוון או לא מודע לכך..

עצם התגובה הספציפית הזו יכולה לשמש דוגמא:

המשפט האחרון שלך "נראה לי שאת לא יודעת מה המשמעות של לקבל דעות של אחרים" היה יכול להסתיים בזה. בהוספת הסמיילי הצוחק יש כבר תחושה שאתה צוחק עליה. קצת מזלזל. גם אם לא התכוונת לזה..

אתה יודע מה היתה כוונתך. אבל לפעמים משתמעים דברים שלא מתכוונים אליהם..

לגבי המשפט האחרון הוא היה תגובה מזלזלת לתגובה מזלזלת מצידה "לעומתך שלא רק שאתה לא מסכים אלא גם מבזה תגובה שלא לרוחך".

לחיי כל הפיצלושים חסרי האומץ

ותכל'ס היא לא זלזלה. היא אולי תקפה. אולי היתה מתוסכלת ממך.

אתה אבל מודה שזילזלת..

וגם המשפט האחרון מולי הוא מזלזל.

למה הוא היה נצרך?

איך הוא קשור?

בשביל מה לגרור את השיח לטון כזה?

זה לא סתם חבל לקחת למקומות כאלה את השיח פה?

בכל אופן, מי שיזם הוא הגורר. אני סה"כ מקיים את "כמים הפנים לפנים".

עד אז, "רד" מהעץ הגבוה שטיפסת עליו ואל תבוא להטיף מאחורי מסכים כפולים ומכופלים.

המשפט מולך לא מזלזל, הוא מצביע על צביעות.

ולפתוח ניק חדש בשביל להתנגח באננשים ולהצדיק את עצמך זה מגוחך

המילים "רק שתדע" היו מכוונות למישהו אחר בכלל. פתחתי את הניק הזה כבר לפני כמה ימים.. וזה היה בשביל לכתוב למישהו משהו אישי ולא קשור אליך בשום אופן.

והחוכמה לדעת להקשיב בלי קשר אם זה פצל"ש או כל דבר אחר..

והטענה של: אני סה"כ מקיים את "כמים הפנים לפנים"- היא ילדותית במקצת..

לא מעניין אותי בשביל מי פתחת את הניק, אבל להשתמש בו כדי להצדיק את עצמך זה מגוחך. וכל טענה אחרת ממשיכה בדרך הזאת.

אז מספיק.

אני לא מצדיק שום דבר.

מה זה משנה אם יש לי פה 10,000 הודעות או שזו הודעה ראשונה שלי?

באופן כללי עניין הזלזול הוא לא במקום בשום צורה.

יש לתקוף קצת. יש אולי טיפה לכעוס.. קורה.

אבל למה לזלזל ולנסות לרדת לפעמים לפסים אישיים? (לפחות לתחושת חלק מסויים ולא קטן מהניקים פה.. שים לב שהיו כבר *ניקים מוכרים* שהעירו את תשומת ליבך לזה).

אני לא מנסה לתקוף אותך בכלל.

ולא לזלזל בך.

רק מנסה למתן את הדברים שלפעמים משתמעים מהכתיבה שלך.

התנהגות זו מאפיינת הלך רוח של בנאדם ולא תסמין של עצבנות חד פעמית. ואם אני טועה והוא התנהג אליה כך רק כי היה עצבני באותו יום אז עדיין לא מתאים לי בחור שככה מגיב כשהוא עצבני.

כשהיא הגיעה הוא הזמין לה! " שהגעתי שאל אם אני גם רוצה לקחת "

לגבי האמירה בסוף אני לא יודע בדיוק מה בדיוק הסיטואציה לכן אני לא יוצא בהכרזות.

לא יודע מזה "הביא לה" כי נשמע שהייתה שם מלצרית

ואם הוא באמת אמר משפט כזה היא הייתה יכולה לשאול אותו במקום מה העניין,

והכל היה יותר ברור.

אז אולי גם לפותחת עדיף להמליץ לתת עוד צ'אנס ולשאול אותו..

ואני מאמין אבל אולי היא לא דייקה או שזה היה חלק ממשפט.

ולדעתי אין בעייה לשאול כי הוא בעצמו אמר את זה בצורה כזאת נחרצת

למסטיק אבטיח

אם גם יש עניין הלכתי לא לשבת לשתות ביחד עם הבחורה? לעניות דעתי גם חרדים עושים זאת

ולכן ההתנהגות של הבחור עדיין לא מוסברת ע"י עניין הלכתי

אצל החרדים זה מאד מאד ברור שהבחור משלם ולא הבחורה,

אף בחורה (לא שאני מכירה) לא תציע לשלם- לא באמת ולא בכאילו.

זו נורמה מאד חזקה.

(אני חרדית)

נ.ב. לא הבעתי דיעה, צייניתי עובדה. אל תאכלו אותי

כי זו לא הנחיה ששמעתי עליה.

אם לא אכפת לך לענות..

סתם מחדדת שזה זרם מאד ספציפי (שבד"כ ידוע שהאדם משתייך אליו..)

ומהתגובה הזאת:

אולי זה יכל לנבוע משיקול הלכתי? 

היה נשמע כאילו זה משהו כללי.

באופן אישי, אם הבחור לא חבדניק קשה לי להאמין שזו הסיבה.

(אבל זו סתם השערה אישית)

וגם, אם זה המצב- גם הבחורה אמורה לדעת את זה. לא?

אומרת על כך הגמרא: "אמר רבי חנינא: הרי זו אזהרה לבית - דין שלא ישמע דברי בעל - דין, קודם שיבוא בעל - דין חברו, ואזהרה לבעל - דין שלא יטעים דבריו לדיין, קודם שיבוא בעל - דין חברו".

וכתב ה"תורה תמימה" בפרשתנו: "יען כי כשמשמיע האחד דבריו, מטעימן, ואין מי שיכחישם, נוטה לב השומע אליו לזכות. ומכיון שיטה אליו הדיין רוחו, משתרש הדבר בלבו לזכות אליו, ושוב אין לבו נוטה להפך בחובתו, אף אם חייב".

אז אמנם לא דיינים ולא בית דין, לא חיוּב ולא פְטוֹר, ובכל זאת צריך להזהר ולשים לב בתגובות..

היא בודקת אם הוא מתאים להיות בעלה, לא אם יש להטיל עליו סאנקציות של בית דין על עבירה על החוק או התנהגות לא-מוסרית. כך ש"רק שתדע..."  לא שייך כאן בכלל. אם הוא מקמצן עליה עכשיו, כשהוא מנסה לעשות עליה רושם טוב, כשהוא מנסה להביא אותה לכך שהיא תרצה בו, הוא יהיה בעל קמצן ושתלטן. אם זה לא איכפת לה, אז בבקשה. ש"תכיל" אותו ותוותר על עצמה.

דיברתי עליך, עלי ועל אחרים..

אתה שומע רק אותה ואת הסיפור שלה ואת איך ש*היא* חוותה את זה. אין לך באמת מושג מה קרה בפועל.. לא שמעת צד נוסף.

כך גם לגבי יעוץ לחברות וכאלה,

וכך גם פה בפורום

יש לך דרך לשמוע את שני הצדדים?

זו פריוילגיה שמתאפשרת רק כשזוג מחליט להגיע ליעוץ בצוותא.

וזה ככל הנראה לי יקרה אחרי דייט אחד.

אבל מעצם העובדה ששומעים פה רק צד אחד, צריך תמיד לקחת את הדברים בערבון מוגבל..

ולשים לב לעצות ולהדרכות שנותנים פה לשואלים/מתייעצים למיניהם.

כי אנחנו שומעים צד מאוד חלקי בסיפור והתגובה עליו צריכה להיות זהירה ובמידה..

לא דיברתי על הגברת. היא תחליט מה שהיא צריכה.

האנשים פה בפורום צריכים אבל לקחת את הדברים בערבון מוגבל.

הכסף שלו הוא שלו.

אבל אסביר למה כל-כך קשה לי. באיזור שבו גדלתי היו המון משפחות מצוקה, עם מצבים כלכליים נוראיים ואיומים, והמקרים שראיתי גרמו לי לא לשפוט אף אדם על עניינים של כסף.

כשמבינים כמה כואב לאדם שאין לו ואיזו תודעה זה יוצר, קל מאוד להבין למה אדם עלול להגיב ככה.

זה בוודאי לא מרוע, והרבה פעמים זה נובע מטראומות שאין יותר מדי מה לעשות איתן, פרט לטיפול פסיכולוגי שברוב המקרים גם הוא נמנע מאותה סיבה בדיוק

אבל לצערו,בגלל שזה מה ש''מקובל'' הוא הולך על זה.

חוסר טאקט מצידו?הוא לא חייב לה כלום.היי,בואי נצא.תשלמי עליי את.לא שילמת עליי?!חוסר טקאט!אין לך נימוסים!

וסתם- נורמה שיש לה סוגשל בסיס אבל היא בכלל לא חייבת להיות...
אדם ניכר בכוסו כיסו וכעסו.

עשוי להעיד על חמדנות ו/או קמצנות מצידה. לא?

ברור שזה טעם שלא מתקבל... ואף אחד לא חושב ככה (אולי יש בודדים)

זאת נורמה של גויים, וראוי שלא הייתה. ועכשיו שהיא קיימת, בלית ברירה, עוד מתלוננים על מי שלא נכנע לתכתיבי החברה.

זה לא נחמד. בכלל.

לפני שאתם שופטים בני אדם בכלל, ובחורים בפרט, לגבי ההחלטות הכלכליות שלהם (שהן זכותם הבלעדית), כדאי שתקראו את זה

קשה לי מאוד לשמוע ביקורת כזאת על עניינים כספיים - לקראת נישואין וזוגיות

היחס הזול הזה לממונו של חברך הוא מידה רעה מאוד.

"יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך", לכל הפחות.

היא מתכוונת לגברת אדמה?
מיסיס אדמת?


או אולי לאיש?


נורמה נורמה

אבל אולי אפשר לקחת את החכמה ולבדוק מה אפשר ללמוד ממנה?

אתה יודע, לא מתים מללמוד מאחרים...

"בהווה דיברה התורה".

ודאי שגם אישה ניכרת בכיסה, בכוסה ובכעסה! אין צורך להביא על זה ראיות, והדקדוק הזה קצת מגוחך, אחר המחילה.

גם מילולית, אדם כולל בתוכו את חווה שהיא מצלעו. ככה דרך התלמוד, יש להבין.

לא אמרתי שעכשיו נצא על הגברים הקמצנים

רק אמרתי- שאפשר להבין אולי מאיפה זה מגיע.

הכרות מוקדמת.

לא מבין את הערך הזה בכלל.

נכון, לגבר זה טבעי. ולרוב הגברים שאני מכיר זה ממש לא נוח כשהבחורה מתעקשת לשלם.

אבל קשה לי מאוד להבין למה בחורה לא חושבת על זה אפילו. למה היא יוצאת מנקודת הנחה שמישהו צריך לממן אותה?

והנה זה מתבטא בזה שכשמישהו לא מסכים, היא ישר פוסלת אותו וכולם קופצים עליו שהוא אדם קמצן ובעל גרוע לעתיד.

אני מצפה מהבחורה שלכל הפחות תנוע באי נעימות כשאני משלם עליה.

שלא תעשה מזה דרמה של "לאאא אני משלמת!".

ומצד שני שלא תסתכל עלי במבט של "ברור לך שאתה משלם עלי נכון?".

שים לב שהרבה בנות פה נרתעו ממכלול ההתנהגות המתוארת של הבחור, ולא רק הקטע שלא שילם עליה. ובניהן גם הפותחת שאמרה שהרגישה שהוא אגואיסטי שקנה לעצמו לפני שהיא הגיעה, ובצדק.

דברי לא נוגעים רק להתנהלות הנקודתית הזאת בשרשור הזה.

ניכר מדברי הבנות כאן שהן מצפות כנ"ל, גם אם הן לא מתכוונות לומר את זה

לגבי ה"נ.ב", אני לא בא לחקור לבבות וכליות.

שחקנים ושקרנים יש בלי סוף, לא חששתי להם אני סומך על ה' שיציל אותי מהם...

בעיניך בחורה כזו נחשבת שקרנית אז אין לי מה להמשיך את הדיון.

בהצלחה

ואגב- קראת במקרה את הספר גברים ממאדים ונשים מנוגה?

מצד אחד, שלא תאמר "לא, אני משלמת"

מצד שני שלא תסתכל במבט של "ברור לך שאתה משלם עלי נכון?"

מצד שלישי, הצפיה היא שלכל הפחות תזוע באי נעימות מכך שאתה משלם.

קשה!

כל מה שתיארתי הוא מצבי קיצון של או כפיות טובה או וכחנות.

עזוב שעיותת את כל מה שאמרתי במזיד, אבל לזה התרגלנו כבר.

אם קשה לך לחשוב איך אפשר להיות בן אדם רגיל...

אמרתי דרמה, לא "לא אני משלמת על עצמי".

דרמה זה להתחיל ויכוח באמצע חנות או מסעדה... אם היא החליטה לשלם על עצמה מי אני שאתווכח

למשל, לחיצת יד לשלום היא מנהג של גויים?! כן, גם של גויים, אבל גם של יהודים [אנחנו לא מתיחסים כאן לאלה שחוששים ללחוץ את ידה של אישה. אלא באופן כללי. כלומר, בין גבר לגבר. ] 

ההתנגדות של אותם רבנים שמתנגדים לזה שהבחור ישלם עבור הבחורה, כנראה עשו זאת בגלל שלצאן מרעיתם אין כסף כי הם אברכים שאינם עובדים ועלולים להימנע מלצאת לדייט [שעשוי להוביל לחתונה] רק בגלל ההוצאה הקטנה הנדרשת. אז, כדי שלא יהיו תירוצים להימנע מלצאת לדייט, הם הוציאו את ההוראה הזאת שאינה אלא הוראת שעה... ובוודאי אינה הלכה. לא כל דבר שרב אומר היא "הלכה".

דבר שני מה אתה משווה בין דבר שאסור הלכתית (קירוב דעות) לבין לחיצת ידיים שאין לה שום משמעות???

מי שהתנגד, התנגד מסיבה הלכתית מחשש לדיני קניין. זה לא קשור בכלל.

אתה מעוות את כל העניין.

גם מי שלא התנגד (כל' התיר בדוחק), בוודאי לא יגיד שזאת חובה.

ומי שחושב שזאת חובה כי הגויים נוהגים ככה, צריך קצת להזכר מה זה להיות יהודי

היום בערב ט' באב הכי נכון לזכור את האמירה "מאז שחרב בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה".

בכמה זמן הבחורה איחרה?

אולי ביותר מדי כדי לייבש אותו?

ואלי בזמן סביר(מי יודע כמה זמן זה סביר...) ולא ענתה לטלפון שאיחרה...

אז לא מותר לו להזמין לעצמו???

אולי גם הוא הרגיש מזולזל שאיחרה ולכן אמר לה "בבוטות"(ויכול להיות בצורה יפה מצידו) שכל אחד משלם לעצמו

את גם היית רוצה שהוא יכתוב עכשיו פורמים על בחורה שמאחרת ומזלזלת כבר בדייט ראשון שעושה פרצוף חמוץ כשצריכה לשלם על עצמה(שוב! אנחנו רק בדייט ראשון) או שברור שמיצדו עם בחורה כזאת הוא לא רוצה לחיות...

לא לקחת אותי יותר מדי כמחמירן אבל נראה לי שכתבתי בערך כמו הניגון של השואלת...

וגם יכול להיות שברור שהוא עשה זאת ממה שהוא מרגיש. שהוא לא חייב לשלם בדייט ראשון בפשטות!!!!!!!!!

את קראת  את כל הסיטואציה המתוארת או רק את הכותרת בדף הראשי?

עשה לי מגעיל, איך שבנות מדברות כאילו חייבים להן.

אני גדלתי על זה שאני מסתכלת מה אני יכולה לתת ולתרום. לא על מה חייבים לי. אף אחד לא חייב לי. במיוחד אם אני רוצה לבנות מערכת זוגית- היא לא יכולה להיות בנויה על הסתכלות כזו של "הוא חייב לי ולא עשה אז נזרוק אותו" בהחלט מסביר את בעיית הרווקות במגזר.. אם ככה הבנות מדברות, "זכותי!" "מגיע לי!" 

אני גדלתי על מה אני מביאה איתי לדייט

על איך אני עובדת על המידות כדי להגיע טובה יותר ומוכנה יותר

על איך אני מכילה ומקבלת

על איך לראות בעין טובה ולדון לכף זכות.

לא על איך לפרש כל דבר כמה הוא לא נחמד וחמוד וג'נטלמן..

עריכה: לגבי המשפט "בהחלט מסביר את בעיית הרווקות במגזר" אני לא יכול להסכים יותר.

רואים שיש הרבה יותר רווקות מבוגרות מאשר רווקים. אלה יחפשו בנות צעירות ועם עין יותר טובה

(כמו שכתב פה שוב - לקראת נישואין וזוגיות)

ואלה יתקעו לבד עם עודף ביקורתיות.

בנתיים בשם משטרת הPolitical Corectness, יש פה אנשות שרוצות להגיד "אויש לא יפה להגיד ככה", לזה קוראים עצה רעה.

לא נעים, אז לא אומרים את האמת?

עדיף להשאר רווקה לנצח? להגיע לגיל הבלות בלי ילדים?

האמת קצת כואבת, אבל אני מצטרף לדברייך לחלוטין, שהרי בדרך ההיגיון זה לא עובד.

אני עוסקת בניסיונות שידוכים. ובקטע הזה הרווקים לוקחים בענק.
רוקים מבוגרים זה העם הכי קשה והכי מלא באגו.

הם גרועים יותר מרווקות צעירות..

בסביבה שלי אני מהבודדי בודדים.

עריכה: ממה שאני מכיר יש אולי בחור אחד בודד שמתנהל ככה, לעומת רוב הבנות הרווקות המאוחרות שאני מכיר

כשצד אחד תמיד טוען "אכלו לי שתו לי", זה בוודאי לא יוביל להתקדמות בכלום בחיים.

ולכן גם רווקות מאוחרת היא תוצר לוואי של זה.

חבל על הבחורים והבחורות שלא מוכנים לצאת מאיזור הנוחות שלהם ופשוט להתחיל לעמול.

הטפיחות ההדדיות האלה שאתן נותנות אחת לשניה על השכם הן לא יותר מאשר לאחוז אחת לשניה בעקב כשאחת מנסה לצאת מהבוץ. לא רק זה, אתן גם מטילות את הרפש על מי שבאה ומנסה לייעץ לכן אחרת...

לבוא ולהגיד לנו שאנחנו לא עומלות ברווקות, כשאתה לא מכיר אותנו בכלל.

ועוד משהו, מור ולבונה לא הטילה רפש. היא הגיבה מאוד בנועם, אולי אפילו מידי בנועם, למישהי שכתבה דברים מתריסים על גבול הפוגעניים. אני עומדת מאחורי כל מילה שלה.

אתן עמלות, אבל משל למה הדבר דומה? לאדם שחותר ללב הים ומתאמץ כל הדרך ומרגיש עמל וקושי ואז הוא בטוח שהוא בדרך הנכונה.

לכתוב לאדם על המקצוע שלו דברים כמו "את מדריכת כלות, נכון? 
אולי אני תמימה, אבל הייתי מצפה לתגובה אחרת"

וגם  "את מתיימת להבין וגם חושבת שאת עוזרת" וכו'

זאת חוצפה, התנשאות והטלת רפש מעולה.

ובחורה נשואה שכותבת ממרומי מגדל השן ומביטה מלמעלה על הרווקות, כאילו הן שגו ולכן נמצאות במקום שלהן, לעומתה, שלא שגתה אף פעם - זה לא מתנשא? 

ואף על פי כן ולמרות הכל אתה בוחר לגונן עליה, כי התוכן מתאים לך, תוך שאתה מתעלם מהמעטפת הכל כך לא נעימה שבה הועברו הדברים.

לא אמשיך את הדיון עליה כל עוד היא לא לוקחת בו חלק, אבל אני מקווה שהנקודה הועברה.

לא אקרא אפילו את התגובה שלך כי ברור לי מה התוכן שלה.

זה יהיה בגדול "עצות רעות עם תירוצים קלושים עצות רעות עם תירוצים קלושים עצות רעות עם תירוצים קלושים עצות רעות עם תירוצים קלושים".

ואיך שכחתי "התקפות אישיות והתנשאות כלפיך".

וכמו שכבר ייעצו לי רבות, לא אתייחס עוד לדבריך.

אני עומדת מאחורי מהות הדברים.
אבל באמת הניסוח שגוי.

לגבי הסוף- הבחורים לא עושים את זה ממקום רדוד, רובם לפחות. הם עושים את זה כי ככה החברה הכתיבה.

אבל החברה הכתיבה ממקום רדוד.

בעבר כל הגישה היתה שוביניסטית ורדודה כן. (בעיני השינוי הזה הוא חלק מהגאולה. שפתאום נשים הפכו מחפץ לבנות אדם אבל לא נכנס לזה) ומשם זה הגיע.

זה חוקות הגויים נטו.

ואני תוהה- אם הבן צריך לשלם כדי ךהתחבר, למה שהבת לא תשלם גם היא? היא לא צריכה להתחבר?
האם כל הגברים מתחברים ע"י ממון? מה זה מחבר? מה זה אומר על האופי הגברי שרק מה שהוא קונה מחבר אותו? 


הייתי רוקה. יצאתי לדייטים. אני לא מדברת ממגדל השן. אני עדיין נמצאת שם כי אני מדברת עם רוקות ורוקים כל הזמן. מנסה לשדך ומנסה לייעץ ולעזור. 
מעולם לא רציתי שישלמו עלי. במיוחד לא בדייטים ראשונים, בדייטים מתקדמים אפשר לעשות שפעם הוא משלם ופעם אני (גם מרגיש לי לא משו אבל ניחא..)

כאשר שני אנשי עסקים נפגשים בבית קפה ולאחד יש אינטרס חזק יותר והוא מרויח יותר מהפגישה- הוא זה שישלם גם על השני. חלק מחוקי המשחק להראות מי זה שיוזם ומרויח יותר. (נניח אם זה בוס ועובד אז הבוס ישלם אבל אם זה שותפות - אז כל אחד ישלם על עצמו) ואם אני לא משלמת על השני אני בעצם אומרת- יש פה רווח משותף לשנינו באופן שווה. 

אבל גם אצלנו ביהדות הבעל מקדש את אישתו (הטבעת צריכה להיות מכספו, שווה פרוטה וכן הלאה).

חוקות הגויים שהנדרים הם הדדים, שהאישה גם מקדשת את הבעל. 

אז זה פועל לשני הכיוונים.

בעבר פתחתי כאן שירשור, שאני יוצאת עם מישהו ובסוף כל דייט אני בדילמה על התשלום.

הוא לא מוכן שאשלם ואני לא מוכנה להרגיש נזקקת.

דיברתי על זה עם הרבה אנשים, מדריכת כלות בין היתר. 

הסבירה לי שזה הרבה יותר עמוק מהפעולה של התשלום עצמו.

גבר צריך להרגיש משפיע- נותן.

אישה היא המקבלת.

אישה מתחברת מעצם הטבע שלה, אולי זה מנגנון יותר פנימי. לא בחנתי את הדברים. 

כמובן שיש איזונים, והקשר שלנו הוא הדדי לחלוטין. 

אז אני תורמת בו את החלק שלי וגם קונה לנו דברים, ועדיין שנצא למקום כלשהו הוא יוציא את הכרטיס אשראי. 

זה אומר שהוא מתחבר אליי רק בגלל התשלום? ממש לא.

אבל זה עוד כלי שמסייע לו להרגיש חלק מהקשר, להרגיש שהוא נותן, דואג, מחזר.

הענקה. לא שייך דווקא ל"כסף", שמן הסתם לא בדיוק חושבים על זה. וזה בא מתוך תחושה מכבדת.

והנתינה ההדדית, כמו הכיבוד וההערכה ההדדיים, אינם  מתבטאים בכל דבר בצורה זהה בין איש לאשה.

וגם זה שהאיש הוא "ראש המשפחה" אינו עריצות.. אלא מתוך כבוד, אהבה, אחריות ורצון הדדיים. אצל אשה נורמלית, עפ"י רוב, זה רצון של שני הצדדים, ואינו גורע כהו זה מההאזנה וההערכה של איש לאשתו אלא ההיפך.

ובלי קשר ישיר לענין, לצערנו, ישם היום גם נסיונות חיקוי של אג'נדות שבאות ממחוזות זרים, שהפירות שלהם מבחינת בנין משפחות זה לא מי יודע מה..

[לא נכנס כעת למה בדיוק צריך להיות בדייטים.. אין בזה "הלכה"...]

זה לא הלכה ולא שולחן ערוך, אך אישה לא מחפשת להינשא לא להלכה ולא לשולחן ערוך, היא מחפשת דבר ראשון להינשא לבן אדם! (באם את באמת עוסקת בזוגיות את בודאי יודעת כי בעיות בשלום בית לרוב לא מגיעות על בסיס אי קיום שולחן ערוך, אלא על בסיס יחס והתנהגות.)

אדם נמדד בעיקר בדברים הקטנים, בפרט בשידוכים אשר מטבע הדברים המדויט משתדל להציג את הדברים החיוביים באישיותו וכל כולו נופת צופים, ובדברים הפעוטים קשה לשלוט.

לדון לכף זכות זה תכונה נחמדה, אך אין מקומה בדייט. בדייט מוטב שאדם יפעיל במקצת את חוש הביקורת, וישמור את הלימוד לכף זכות למקרים בהם הוא לא יצטער עליהם לדורות.

אדם מגיע לדייט לבחון, לבקר, ולהסיק מסקנות בבחירת הבן זוג. דייט לא מיועד להכיל ולקבל, אף אחד לא מעוניין בבן זוג שכל הזמן צריך להכיל ולקבל אותו.

מניין לקחת את זה שזה מנהג הגויים אני לא יודע, במקורותינו נמצא בסיס רחב למנהג זה, אליעזר נתן לרבקה מתנות, יעקב גלל את האבן והשקה את הצאן במקומה, משה הגן על הבחורה והשקה את הצאן. הצד השווה שכולם נתנו, מי שהיה לו כסף נתן, ומי שלא סיפק עזרה משקה ויחס.

ובכלל חכמה בגויים האמן (לא בכדי ראיתי אנשים אשר רוב אמרות החכמה אשר הם מצוטטים מגיעים ממקורות גויים או של יהודים כופרים)

אני לא יודע מה רצית להוכיח מהסיפור. הסיפור לא מוכיח כלום, ובדואי שזה לא חכם להסיק מסקנה מסיפור אחד, בפרט שהמסקנה שגויה, האם בגלל שהכרת סיפור כזה.  זוהי המטרה?

ולהפך הסיפור מוכיח כי יש סיבה מדוע עושים זאת, המטרה היא יצירת קשר. הנתינה יוצרת חיבור, וידוע את המקובל לומר כי נתינה מולידה אהבה (להסתכל על זה כקניין זה שגוי מעיקרו). זה שהבחור מסיפורך השתמש בשיטה לדבר פסול האם זה סותר את השיטה?

אני מכיר סיפור שבחור ע"י מחמאות קנה בחורה. האם עכשיו נפסיק לתת מחמאות ונאמר שזה דרך הגויים?! האם כל מי שמחמיא מטרתו היא לדברים פסולים?!

ואם כבר בחוקות הגויים עסקינן, מנימת דברייך ובטרמינולוגיה שבה השתמשת נראה כי דווקא דבריך נגועים בכך. "בעבר הגישה הייתה שוביניסטית". איני יודע מתי הוא עבר, אך רוחות התקופה הדוגלים בפמיניזם עולות מדבריך. ( את אולי אפילו מתנגדת לקידושין כי זה מיושן וכביכול האישה נקנית לבעל, או לכך שמה שקנתה אישה קנה בעלה)

אף אחד לא עסוק במי חייב לשלם ומי לא, מתעסקים האם המדוייט מתנהג כבן אדם, והאם התנהגותו מעלה תמרורי אזהרה. וכן, חלק מהתנהגות האדם נבחנת ע"פ נורמות התנהגותיות חברתיות מקובלות. ואומר בזהירות כי בחור המצהיר בדייט כי הבחורה משלמת על עצמה מעלה תמרור אזהרה. (ושוב לא הייתי נוכח בסיטואציה, אך גם עם חבר לא הייתי מנהג בצורה כזו)

ובכלל תהייתך כי אם הדבר גורם לחיבור מדוע שהאישה לא תשלם הוא עצמו מעורר תהיה. האם כמדריכת כלות את חושבת כי בחור אשר ישולם ע"י הבחורה יתרום לחיזוק הקשר?! 

אולי הוא לא שתה בסוף? ואולי הוא בחור עתיק שלא יודע לנחש שהבחורה גם צמאה?

גברים בד"כ הם לא מארחים טבעית

שוב - לקראת נישואין וזוגיות

נכון שיכול לנבוע מחוסר דרך ארץ, אבל גם יכול לגמרי שלא.

"קנה לעצמו", אולי היה צמא. ומי יודע כמה דקות חיכה?

לגבי "כל אחד משלם על עצמו", לא פעם היו כאן בנות שהלינו על כך שהבנים מתעקשים לשלם.. אז אולי כך השקפתו - או שאין לו - ואין לכך כל קשר לאדיבות והנימוס שלו?

נכון שיתכן גם שבחור חסר דרך ארץ ינהג כך, בגלל חוסר הדרך ארץ שלו... אבל לגמרי לא מחייב.

לכן, עדיף להכיר קצת יותר, עניינית, ולראות במי מדובר. אם יתברר שזה בחור טוב ונחמד - אפשר יהיה פעם להעלות את מה שהיה, ולהבין מה גישתו. אם יתברר שזה מישהו שבכללי התנהגותו בעייתית (ובינתיים, למה לחשוב כך - אם לא שדיבר בצורה "בוטה", שזה לא נשמע מדברייך - עדיף לדון לכף זכות, כשמדובר על דבר שאינו בהכרח מעיד על כלום), יתכן שאפשר יהיה לייחס גם את הפרט הזה לכך.

פה בערוץ

איך הגענו למצב שבו זה ברור מאליו לגברת שהבחור שאולי עוד רגע היא תאמר לו יפה שלום ולא להתראות בפגישה ראשונה,"חייב" או "אמור" לשלם עליה?
לדעתי זו חוצפה.
אישית...הייתי משלם, ומזמין בכיף אבל אני לא חושב שזה ברירת מחדל.
בנוסף ה"היעלבות" שהוא  "לא חיכה לה כי היא אחרה להגיע..." גם לא נשמעת לי טוב בכלל.
אז מה?
יושב בחור..מתייבש ומחכה שהדייט שלו יגיע והוא גם בעונש של תורת "הנימוסים"? הוא לא יכול להזמין לעצמו משהו עד שכבודה תגיע? בלי להרגיש שהוא לא בסדר?
מאיפה נובעת היהירות הזו?

ל א  מ ב י ן.
ואולי צריך לשים לזה סוף.
שוב דייט ראשון....עם כל הכבוד אתם שווים. מה שאת מצפה ממנו הוא יכול לצפות ממך.

בעיני למעשים שלו כלל לא הייתה בעיה, הבחור קנה לעצמו שתיה ולא היה מעוניין לקנות לבחורה.

ידוע שכיום יש קטע כזה שהבחור צריך לקנות לבחורה משהו קטן לדייט, ונניח שזה עולה בין 5 ל10 שקלים.. ואם הבחור יצא כבר עם 10 בחורות, מי אמר שהוא צריך להוציא 100 ש"ח בשביל זה??

יותר מזה, למה שיוציא כסף על בחורה שהוא לא מכיר עדיין, ויכל להיות מאוד שתוך פגישה או שתיים יאמרו אחד לשניה להתראות..?

נראית לי מחשבה לגיטימית.

-מה שלא נראה לי לגיטימי, זה שהוא אומר את זה. זה כן נראה לי חצוף, כמו מן בא להילחם ולהוציא על הבחורה הזו את כל הכעס שיש לו על העולם בכך שהוא צריך לשלם על הבחורה, אם הייתה לו ולו מעט דרך ארץ, היה נקלע למצב כזה שאו שהוא מבייש את הבחורה או שהוא משלם עליה, היה צריך לשלם עליה.. מכיוון שזוהי מחשבה שרוב העולם הולך ונוהג בה אפשר להבין למה הבחורה חשבה שהוא ישלם, בנ"א צריך לזרום, הכל טוב, לא להיות במן מצב כזה, של קוננות נגד העולם, גם במקביל.. עכשיו זה מתקשר לכך שקנה לעצמו את השתיה בהתחלה מרגיש שעשה זאת לא ממקום תמים אלא ממקום של, "אל תחיי בסרט שאני אקנה לך"  אופי קרבי מאוד שלא מתאים לבן תורה ולאדם טוב, ולכן אני הייתי חותכת, לא בגלל המעשים שלו, ולא בגלל שהוא לא רוצה לקנות לך, אלא בגלל שני דברים

* נקלע למצב שהבחורה שיושבת מולו מתביישת, תציל את המצב!! אז מה, ייגרם לך מצב שתוציא עוד שבעה שקלים?! בסדר, רק אל תלבין פנים.

* כשאת מקשרת את כל המעשים ביחד את מבינה שהיה כאן משהו אחר, כאילו שהבחור חיכה כל הפגישה לרגע הזה שהוא ייצא נגדה וייראה לה שהוא לא משלם, זה מראה על האישיות שלו. אדם קצת נקמן הייתי אומרת.. אבל הוא הוציא את כל הבאסה שלו על מישהי ' חפה מפשע'.. 

בקיצור, לא מתאים.. אבל אפשר ללמוד מזה להבא, שאולי בפעם הבאה פשוט תקני לעצמך ותעשי את זה בנחרצות כדי שלא יהיה מצב לא נעים של מי ישלם כאילו.. ( זה כמובן **רק** בפגישות הראשונות!)

תיפגשי איתו עוד כמה פעמים ובעוד סיטואציות ותבדקי איך הוא מתנהג באופן כללי.

למה פשוט לא לדבר על זה? בחכמה בנעימות להגיד תראה פעם קודמת לא הרגשתי נעים כש.. כי.. מה תעשו אחרי החתונה? גם תנחשו ותיעזרו באלף פרשנים מהפורום?

סיפורים כאלו לדעתי בעיקר מחלישים. על רוב מקרים שבהם הסגולות לא עובדות, לא כותבים סיפורים מרגשים, ואז אנשים תולים תקוות ונופלים לייאוש יותר חזק.

גם לא אהבתי את המסגור שאסור שהבת הצעירה תתחתן לפני הגדולות. כידוע, במקורות מי שהקפיד על זה במיוחד היה לבן הארמי. לא בדיוק דמות להערצה. מקרים של נישואי אח צעיר לפני הבכור הם מורכבים וצריכים להתנהל ברגישות, אבל אין עניין שהצעיר יסבול רק כי האח הגדול עוד לא מצא.

(ומסכן הבא בסיפור הזה, שכיאה לציבור החרדי, צריך לממן 4 חתונות במחירי עתק כולל דירה ומחייה לשנה לכל בת. היה עדיף לבקש מהחתן המהולל להתפלל ברווחים גדולים יותר כדי שהאבא יוכל לחסוך...)

במיוחד שאצל כל אחד יש קושי אחר.

כל הסגולות הן גורנישט, נאדה, כלום ושום דבר. כל סיפורי המופתים מתבססים על חומר פלצבו שבמקרה עזר, פעם אחת מתוך טריליון, ואז הכריזו עליו כעל תרופת פלא. להבדיל, גם לנוצרים ולמוסלמים יש סגולות, קמעות, קברי צדיקים ושאר האמצעים למשוך לקב"ה בזקן שאין לו.

אך נימת הזלזול שלך בעניינים שרבים מחכמי ישראל ייחסו להם משמעות גם אם שולית, מקוממת ויש בה טעם לפגם. חוץ מזה, אתה בהחלט מוזמן להחזיק בעמדתך, אך דע לך שאין כמעט דרך לחקור בכלים אמפיריים את אמיתות הצלחת סגולות ואמיתות מופתים, וכנראה שגם לו היתה כזו, רובן לא מעולם לא נחקרו וכנראה שלעולם לא ייחקרו.

אתה יכול לטעון שאין שום סיבה להאמין שדברים כאלה עובדים, אך קביעה נחרצת שהכל שקר ושטויות היא לא מדעית, לא רצינית, ולדעת רבים וחכמים - גם לא נכונה.

וזה הולך ככה:

אם גדולי ישראל הם כאלה גדולים, ובעלי המופתים מחוללים ניסים בסיטונות, והסגולות עובדות, אז איך זה שבעיתות משבר עם ישראל אוכל אותה? איך זה שאותם ה"גדוילים" על עצותיהם וסגולותיהם לא היו מסוגלים להתמודד לא עם תנועת ההשכלה, לא עם עזיבת הדת, לא עם המשטר הסובייטי ולא, להבדיל, עם "גזירת הגיוס"? איפה אסטרטגיות מבריקות (חוץ מהפגנות חד-גוניות ועצרות משמימות), איפה פולסא דנורא, איפה פיטום הקטורת שפועל את פעולתו, מה עם קמעות, לחשים וקברי צדיקים? מה יש לרבי נחמן לומר על המלחמה באוקראינה (כשבוע לפני הפלישה אורגן אירוע רב-משתתפים על הציון שלו באומן)? האם רבי מגור ביטל את הקורונה כפי שהאדמו"ר מוויז'ניץ ביקש ממנו?

אם מישהו טוען שהוא ברווז, אך בשעת השי"ן מתברר שהוא לא יודע לשחות כמו ברווז ולגעגע כמוהו, ברווזיותו מוטלת בספק רב.

אני מראש מתנצל על התקיפוּת, אני לא אוהב להתבטא כפי שאתבטא כאן, אך הזלזול שלך בחכמי ישראל חייב לקבל תגובה הולמת, אל נא תעלב:

טענתך משולה לטענה שחץ וקשת הוא כלי נשק דמיוני שלא עובד, מכח העובדה שהתברר שמישהו ירה חץ פעם לכיוון מטרה ולא היה פיצוץ בקנה מידה של נשק גרעיני. וכמו כן, התברר שפעם מישהו ירה והחטיא.

אפילו המופתים הכי עוצמתיים, כמו ירידות האש של אליהו הנביא - לא היתה לגביהן וודאות ברמה שאפילו צדיק כמותו היה יכול לסמוך עליהן, ולכן אליהו נס על נפשו מפני איזבל.

"וַיַּעֲנֶ֣ה אֵלִיָּ֗הוּ וַיְדַבֵּר֮ אֶל־שַׂ֣ר הַחֲמִשִּׁים֒ וְאִם־אִ֤ישׁ אֱלֹהִים֙ אָ֔נִי תֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וְתֹאכַ֥ל אֹתְךָ֖ וְאֶת־חֲמִשֶּׁ֑יךָ וַתֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַתֹּ֥אכַל אֹת֖וֹ וְאֶת־חֲמִשָּֽׁיו"׃ - מלכים ב, פרק א

"וַתִּשְׁלַ֤ח אִיזֶ֙בֶל֙ מַלְאָ֔ךְ אֶל־אֵלִיָּ֖הוּ לֵאמֹ֑ר כֹּֽה־יַעֲשׂ֤וּן אֱלֹהִים֙ וְכֹ֣ה יֽוֹסִפ֔וּן כִּֽי־כָעֵ֤ת מָחָר֙ אָשִׂ֣ים אֶֽת־נַפְשְׁךָ֔ כְּנֶ֖פֶשׁ אַחַ֥ד מֵהֶֽם׃ וַיַּ֗רְא וַיָּ֙קׇם֙ וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־נַפְשׁ֔וֹ" - מלכים א, פרק יט.

כמובן שאין בכלל מה להשוות בין נסי הנביאים לסגולות של אדמו"רים, אך קל וחומר בריבוע - יש כאן.

גם הדוגלים בסגולות מבינים שאין הבטחה שהן תעבודנה, וגם כשעובדות - השפעתן מוגבלת ומצומצמת מאד. אבל למה לנו לדבר על סגולות, הרי ברור (לי לפחות) שתפילות יש להן פעולה חזקה הרבה יותר מאשר סגולות, וגם התפילות הכי עמוקות ונשגבות אין לגביהן שום וודאות שתישאנה פירות כפי שהמתפלל קיווה.

בקיצור, ה"הוכחה האמפירית שלך על דרך השלילה" לא פחות ממגוחכת, לא הוכחה ולא אמפירית, אך שלילה של הנחת מוצא שיש לך הבנה כלשהי בנדון - בהחלט יש כאן.

יאללה, שאדמו"רים והבאבות יגזרו על שופטי בג"ץ להפסיק את המרדף אחרי החרדים. כל כך פשוט, לא?

היא הנותנת: בתנ"ך הניסים היו גלויים, עוצמתיים, ובמשורה, ואילו בחומש הסגולה היחידה היא נחש הנחושת. החל מתקופת הגמרא התחיל מעין פס ייצור של ניסים וסגולות.

לחשוב שצדיק גוזר והקב"ה מקיים זה איזהו חוק פיזיקלי, שפשוט עובד כך, זו הבנה שגויה מאד שהופכת את יחס העובד והנעבד ביהדות למעין עבודה זרה. ה' ירחם. לא לזאת היתה כוונת חז"ל.

תיארת מקרים שבהם אדם עשה מעשה (סגולות עם מקור מאוחר מאוד-אם בכלל יש לזה מקור- לא מצוות של ממש) ומיד מה שהוא רצה קורה בדיוק ברגע הנכון, מקסימום עם טיפה שינוי. ממש כספומט ברור שלוחצים על כפתור, ומיד הקב"ה עובד אצלך ונותן לך תוצאה ברורה.

מעבר לכך שזה ממש לא מציאותי, זה גם לא נכון מבחינה רעיונית.

וגם כן חולקת על כך שזוגיות זו איזו סגולה רוחנית שנופלת על מי שצדיק, ולא קשר אנושי שדורש עבודה והשתדלות מעשית, שיש לו ערך רוחני בשמיים. יש המון אנשים לא צדיקים בלי מידות ובלי כלום שנשואים. זה הכל שאלה האם מצאת מישהו שמוכן לקחת אותך ואתה מוכן לקחת אותו. כמובן שמידות טובות וכו מעלות את הסיכוי ומשפרות את איכות הקשר. אבל בתכלס, שני טיפוסים בעייתים בכל הבחינות, כל הם מחליטים שמתאים להם ביחד, יכולים לקיים חיי נשואים ארוכים יציבים. אין לזה קשר לסגולות.

אני לא מבין איך הסקת את שהסקת מתוך דבריי, אך נניח לכך.

כאמור, אני רחוק מלחבב סגולות, וחושב שגם לקיים מצוות של ממש מתוך גישה של 'כספומט' כפי שתיארת, זה בעייתי מאד, וסגולות לא שונות מזה.

בעיניי, סגולות לגיטימיות הן כאלה שעומדות ב3 תנאים, (הגיוני שיש עוד תנאים שטרם חשבתי עליהם):

• שהן נכנסות תחת קטגוריה רחבה של 'מעשים טובים', כגון עניינים שיש בהם חיבוב מצווה או כיו"ב.

• שהאדם יעשה זאת שלא מתוך מחשבה בעייתית שיש באפשרותו 'להפעיל' את הקב"ה בסגולה שהוא עושה.

• שהעיסוק בסגולה או באכזבה כשהיא לא פועלת כפי הרצוי לא גורם לזלזול או פקפוק ביסודות האמונה, ולא מביאים את האדם להרהר אחר מידותיו של הקב"ה.

אני חושב שקיימת גישה לפיה הסגולות פועלות לפי חוקי טבע רוחניים, ולכן גם שימוש בסגולות בתור דבר מנותק לחלוטין מעבודת ה' הוא דבר לגיטימי, כי זו כמו השתדלות טבעית, פשוט במישור המטא-פיזי. ייתכן שיש גם מחכמי ישראל שנקטו כך, אינני בטוח. בין כך ובין כך - אני מסתייג מאד מגישה זו. וסבור שיש בכך חשש 'דרכי האמורי'.

שואף לאפס, לא מחזקים אף אחד, רק גורמים לאנשים לפקפק בסיפורים אמתיים ופחות גרנדיוזיים על השגחת ה'.

לפני שבוע חבר קרוב שלי התארס, הבחור הכי מבוגר בישיבה כמעט. שאלתי אותו במה הוא תולה שפתאום השידוך הצליח?

הוא אמר שארוסתו הלכה 40 יום לכותל. ביום ה-41 הם נפגשו, ובפגישה השביעית הם סגרו.

אנחנו יהודים מאמינים. כפי המצוות והעברות - כך יהיה לנו טוב או רע בחיים (גם אם יש דיליי בעונש או בשכר). מי שלא מאמין בזה, חסר לו יסוד עצום בעבודת ה'. זה העיקר ה-11 ביג' עיקרים.

כנראה אתם חושבים שמועיל לשידוך זה להתקשר לעוד שדכנים ואתרים ולשפר מיומנות תקשרות. "כוחי ועוצם ידי". לא. לשידוך צריך זכויות רוחניות. ההשתדלות זה לצאת ידי חובה.

וכן, יש מצוות מסויימות שמועילות לשפע כזה או אחר ספציפי. והצדיקים מגלים זאת.

ואם זה מחליש - זו הסתכלות לא נכונה, אנחנו לא מכריחים את ה' לתת לנו כמו כספומט. צריך לבוא בענווה ולתת את המתנה הזו לה', ואם יהיה טוב בעיניו, הוא יתן לנו את מבוקשנו. ואם לא, העבודה הרוחנית שלנו תישאר לזכותנו לנצח בכל מקרה. "האומר סלע זו תהא לצדקה בשביל שיחיה בני, הרי זה צדיק גמור". (פסחים)

ומה שאמרו במסכת אבות [א ג] "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס", דהיינו, באופן שהוא מתחרט על הצדקה שעשה, אם לא יקבל את השכר שהוא מצפה לו. אבל אם הוא מתכוין רק שהצדקה תועיל לו, ואם לא תועיל, גם לא יתחרט על הצדקה, הרי זה צדיק גמור. (תוספות)

מאיפה הבאת את זה? מה הקשר?

וכי יש לנו איזו שהיא הבטחה לקשר ישיר כזה?

או שהכותב מעולם לא למד אף מקור תורני שעוסק בשאלות 'צדיק ורע לו, רשע וטוב לו', שהתנ"ך, דברי חז"ל, הראושנים, והאחרונים כל כך גדושים בהם.

לא אומר שלא מאמינים ב'תועלת עבודה רוחנית לזוגיות' כלשונך. (ולמען האמת, לא רק לזוגיות, אלא לכל עניין).

א. אם הייתי מאמין שזה מתאים ונכון וכדאי ויעיל בסיטואציה, בוודאי. אם זה יפגע בהתקדמות הקשר או לא יועיל, לא

ב. אם הוא קוהרנטי ואני מסוגל להבין מה הוא חושב, זה ישנה מעט מאד. הגיוני שלאדם אחר יש ערכים שונים ממני

ג. לגלות שהערכים של אדם אחר מנוגדים משלי יוצר מתח וממילא משפיע על הקשר. לא לדבר על תוכניות לעתיד משותף

ד. אם זה יגרום לפרידה - עדיף לדעת מההתחלה

ה. תלוי באיזה תחום:

• פער של אמונות (העולם שטוח, ראש הממשלה הוא איש לטאה, איסור קטניות הוא טעות, הבעל שם טוב הוא דמות פיקטיבית) הוא בסדר גמור ואפילו מעניין.

  • כל עוד לא מדובר בדבר שבעיני הוא כפירה, שזה כבר פער ערכי

• פער ערכי - למשל שהיא עושה דברים שבעיני לא מוסריים, כמו בשר בחלב/עבודה זרה/חילול שבת/אשכנזיה שאוכלת קטניות/שרוול מעל המרפק - זה בעיה, לפעמים אפשר להעלים עין.

• פער בסגנון - למשל היא ממש רוצה, וזה קריטי לה, שבבית יהיה תמיד מוזיקה של אדם שאני לא סובל אותו - זה בעיה ממשית, כי לא יהיה לנו טוב ביחד

א. לא, לא אוהב להתווכח

ב. עד גבול מסוים, מותר שתהיינה דעות ולא אוהב לריב סביב זה

ג. לא ממש, ב' וג' בתנאי שזה לא משהו שתופש אצלם את כל היום והשיח

ד. לא מעניין אותי כל־כך

ה. כל פער שלא נוגע למרחב הבין־אישי, או למרחב ההלכתי, לא רלוונטי. בשני אלה, כל עניין לגופו.

הבעיה היא כאן - "וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו." זה צועק לי באוזן "אני דעתנית" ולכן זה לא יגיע לשלב הסעיפים בכלל.

והשואלת שייכת למחנה הימין (ליכוד-ציונות דתית-עוצמה יהודית).

האם לצאת איתו? אם הוא מצביע למפלגת שמאל-על-מלא (הדמוקרטים, הרשימה המשותפת), פערי ההשקפה ביניכם יהיו גדולים מדי. אם הוא "ימין ערכי" ונאיבי שמעדיף את בנט, ליברמןף איזנקוט-הביטחוניסט-כמו-רבין, מוטי לייטנר, אפשר לצאת איתו ולתהות על קנקנו. כלל לא כדאי לנהל ויכוח פוליטי בדייט הראשון, זה בטוח, זה לא יעזור ויעכיר את הקשר. אם הוא מצביע ג', ש"ס או נעם, אפשר לצאת, אך לחשוש לפערי מנטליות.

א. אין שום טעם ועניין בלשנות את דעתו מבחינה זוגית, אם לא רלוונטי כבר הקשר וחשוב לך מבחינה פוליטית ערכית אז למה לא.

ב. נראה לי שברגע שאנחנו שומעים משהו כזה נרצה או לא דעתנו משתנה יכול להיות שזה לא בצורה שאנחנו שמים לב במודע ויכול להיות שזה לא מפריע לנו אבל עדיין משנה את איך שאנחנו תופסים את מי שמולנו כמו שנגלה שמישהו צמחוני גם אם זה לא מטריד אותנו התפישה אותו מושפעת מזה.

ג. זה עשוי בשלב שאתה צריך לבחור האם לקשור את החיים שלך כמו שכתבו כאן יש הבדל משמעותי בין לבחור בין מפלגות עם בסיס ערכי דומה או לא רחוק בצורה קיצונית לבין מפלגות עם בסיס ערכים שלא מתאים לחלוטין לתפישת עולם שלנו זה מצביע שאולי הערכים שלו שונים מאלה שאנחנו רוצים להקים אליהם בית וצריך לדבר על זה ממקום של להבין את הערכים האלה לא מתוך שיפוטיות למה אתה בוחר בזה.

אפשר לגשר על הרבה פערים אם יש רצון מספיק וחיבור השאלה האם מלכתחילה נכון להכנס לקשר שמטרתו הקמת משפחה עם תוספת על הקושי המובנה בלחיות עם אדם נוסף עוד הבדלים ערכיים.

יום נעים

האפיקורסים המומרים נקראים זדים בלשון חכמים,

ועליהם נכתבה התפילה בשמונה עשרה מכניע זדים,

הם כולם כופרים בתורת משה ולועגים לכל הצדיקים ולכל אורח החיים היהודי, ואני לא רוצה לחזור על מילותיהם.

במקום שאין תורה אין פלא שגם רוצים לבטל את מוסד הנישואין, פונדקאות וכו', יש ביניהם הרבה ממזרים, הרבה חצאי יהודים, ובני כהנים שנישאו לאסור להם וילדיהם אסורים להתחתן בכהנים.

יש ביניהם שרוצים לבטל את ברית המילה והשחיטה הכשרה, ועוד איסורי תורה רבים.

דרכיהם היא בעיקר פילוסופיית יוון העתיקה שחכמינו נלחמו בדרך זו.

ולסיום והגרוע מכל: אין להם שום הבחנה בין יהודי למוסלמי - מבחינתם שניהם דתיים!

ולכן שמוסלמי הורג יהודי הם אומרים: הדתיים שוב רבים...

ואם בחרת להתחתן עם שמאלני אז הבעיה אצלך.

זה כבר לא מובן מאליו

א. אם מרגישה שיש לי השפעה עליו - אני אנסה לשכנע.

ב. ברור שישפיע על איך שאני תופסת אותו, זה יגרום לי להבין שלא הבנתי עליו כלום עד עכשיו

ג. כן

ד. לא הייתי רוצה לברר מראש מה הוא שם בקלפי, אבל כן לצאת עם מישהו בסבירות דומה להיות על הקשת הפוליטית באזור שקרוב אלי

ה. פערים בדעה על סוג העיסוק בחיים, פערים שקשורים לתחביבים, אופי מנטליות, ולא פערים שקשורים לערכים ודרך חיים שעליהם אני חייבת להרגיש שמי שאוחז בהם דומה לי... אחרת לא אוכל לבטוח בו שיהיה המנהיג של הבית שלי

לא בגלל עצם המפלגה, אלא מברר מה מוביל אותו לבחור במפלגה הזו. זה יכול להיות שורש פגום מאוד שגם יכתיב את אורחות חייו. אולי בלבול ותעייה במה צריך להיות עבודת ה'. או מה חשוב בחיים. או האם עובדים מהשכל או מהרגש. או עד כמה הוא מושפע מחיצוניות. יש עמוק בפנים המון גורמים שיכולים להיות מקולקלים מאוד. וזה לא נדיר בכלל. אדם שמצביע למפלגה באמת איומה, יכול להיות אדם שכל חייו הולכים להיות טעות אחת גדולה. עם אדם כזה לא הייתי מקים את ביתי. אבל זה כמובן דורש בירור וייעוץ, לא שליפה מהמותן

כמו כל פער, השאלה היא אינדיבידואלית. אני אדם דייקן ולא הייתי מסתדר יום אחד עם מאחרת כרונית, אבל יש לי חבר דייקן שכן מסתדר. השאלה כמה קריטי לכם הפער הזה

שאלה מצוינת! ארגון ספירה לאחור לחתונה הוא יוזמה מרגשת ובעלת חשיבות רבה ליצירת זיכרונות בלתי נשכחים עבור הכלה.

מבנה הרשימה המקיף: 4 מעגלים מומלצים לפנייה

* מעגל המשפחה הקרובה והמורחבת 👨‍👩‍👧‍👦

* 👵 סבים וסבתות: תמונה מרגשת שמביאה עמה המון נחת וברכה.

* 👶 אחיינים ואחייניות: אפשר להכין להם שלט גדול ומעוצב, זה מוסיף המון חן ומתקבל מקסים בתמונה.

* 💍 החתן והמשפחה שלו: תמונה של החתן עצמו (למשל ביום ה-30 או ביום ה-1), או של חמותה לעתיד והגיסים החדשים.

* מעגל העבודה והלימודים 💼

* 💻 קולגות מהעבודה הנוכחית: תמונה קבוצתית במשרד או ליד פינת הקפה.

* 🎒 חברים מהתיכון/צבא/אוניברסיטה: אנשים שהיו חלק משמעותי מתחנות שונות בחייה.

* 👩‍ר מנהלת או בוס מפרגן: מחווה מפתיעה ויוצאת דופן שמראה על יחסים חמים.

* מעגל הקהילה והשגרה 🏡

* ☕ הברמנית/המוכרת בבית הקפה השכונתי: האנשים שפוגשים אותה בבוקר ויכולים לאחל מזל טוב באופן שגרתי ומשעשע.

* 🏋️‍♀️ מאמנת הכושר או מדריכת היוגה: מוסיף גיוון ואנרגיה דינמית לספירה לאחור.

* 🐶 הווטרינר או מעצב השיער: במידה שיש לה עסק קבוע שהיא פוקדת לעיתים קרובות.

* אורחים מיוחדים ודמויות נוסטלגיות 🌟

* 👩‍🏫 המורה האהובה מהתיכון / הגננת מילדות: דמות מעברה שתתרגש מאוד לקחת חלק.

* ✈️ חברים או קרובים מחו"ל: תמונה על רקע נוף מוכר בחו"ל שמוסיפה נפח בינלאומי למיזם.

טבלת השוואה: חלוקת ימים מומלצת לספירה לאחור

| מעגל משתתפים | ימים מומלצים בספירה | רמת יצירתיות נדרשת |

|---|---|---|

| משפחה קרובה | ימים 1-5 (הכי קרובים לחתונה) | גבוהה (שלטים מושקעים) |

| מעגלי שגרה וקהילה | ימים 10-20 (אמצע הדרך) | בינונית (אווירה קלילה) |

| חברים מחו"ל/דמויות עבר | ימים 21-30 (תחילת הדרך) | גבוהה (רקע ייחודי) |

> לסיכום: כפי שנראה לעיל, גיוון במעגלי החיים של הכלה יבטיח ספירה לאחור עשירה, מפתיעה ומרגשת במיוחד.

>

מקווה שמידע זה עזר לך! האם תרצי שאפיק עבורך רשימה נוספת או ארחיב על אחד הסעיפים שנזכרו לעיל?

מן הסתם הסיסמה היא 4

או 1234

או 0001

נסה את שלושתן ותחזור אלי עם המסקנות

אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.

תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.

גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.

ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.

אני הכרתי את מי שאני יוצא איתה עכשיו דרך אפליקציה,וזו ההכרות הכי טובה שהיתה לי יותר מכל היכרות ששדכנים שידכו לי

כל האמצעים כשרים, אנחנו עושים את כל ההשתדלות והקב"ה מכוון לכל אחד את מה שמגיע לו בדרך הנכונה לו

אני אותנטי ככל שאני יכול להיות אבל במסגרת של עבודה בית מכולת לישון זה לא שקורה משהו מעצמו.

במקרה אני קצת מתפרנס מזה אז אני מכיר איך זה פועל. וזה נכון שרוב האפליקציות מיועדות להתפרנס מכם ולא לגרום לכם להצליח. יחד עם עוד כמה דברים בפנים שהופכים את המקומות האלה לאיומים ונוראים לרוב הגברים ולדעתי גם לאחוז גבוה מהנשים.

סתם להשוואה, היחס במקומות כמו טינדר זה 1 ל3. כלומר 3 גברים על כל אישה.

מילים. כולל מילים בטקסט עצמו.

וכך קל יותר במקום לעבור אחד אחד.

לכתוב מילות מפתח.

נגיד מישהי מחפשת בחור חכם, אמפתי, אסרטיבי ומסודר.

אז היא יכולה לכתוב את זה וזה יתן לה את אלו שזה מופיע אצלם, במקום לעבור על קריאה של אלף בחורים.

אולי גם ב7 ברכות יש, לא זוכר

לא הייתי נתפסת לתכונות אותו בנאדם ניסח בכרטיס של עצמו..לרוב הניסוחים הם חזרתיים ולא מעידים על משהוא

אני לא מדבר על : "בחור מקסים, תורני, ואכפתי" או כל תיאור נדוש.

אלא תיאורים ספציפים שמדברים על סוג האופי הספציפי.

אני מקפיד לכתוב על עצמי את האופי הספציפי שלי בצורה קצרה וממצה ופחות ל"שווק" את עצמי.

כי רק ככה מי שבאמת מחפשת אופי כמו שלי תמצא אותי ולא סתם אהיה מוצף בהצעות לא רלוונטיות, וכן ההפך. וגם בשביל להקל על הצד השני וגם ליידע אם אני הוא המציע.

והאמת ככה מצאתי את מי שאני יוצא איתה כרגע, כתבתי מילות חיפוש על אופי ספציפי וזה נתן לי, ואכן יש לה את האופי הזה, ויש לנו קשר מעולה כרגע (בין השאר כי שנינו באופי הזה וזה מה שחיפשנו בצד השני) במקום לעבור ולקרוא אלף בנות ולהיות מותש מקריאה (שחלקה באמת "שיווקית" ורק בפנים בין השורות מובלע תיאור האופי הייחודי).

בכל מקרה גם אם לא מסתמכים על זה, זה כלי להתחיל דרכו.

אבל לא כולם כמוך, ויכול להיות שככה מישהוא יפספס דווקא את בחירת ליבו

אבל זה מסוג הדברים שפשוט בודקים בפגישות עצמן, לא הייתי מסתמכת על מה שכתוב/לא כתוב.

יש אנשים שהבעה בכתב זה לא הצד החזק שלהם או סתם לא משקיעים בכרטיסים שלהם

אבל יש אנשים שנרשמים לאתרי היכרויות בלי להשקיע הרבה בכרטיס..שוב, או אנשים שלא מתחברים לכתיבה של הדברים ומעדיפים לפרט בפרטי או בשיחה.

אני אפספס אותם. מסכים, זה פספוס של שני הצדדים.

אבל לפחות ארוויח את אלה שידעו לכתוב טוב

אפשר יותר להנות ממנה.

מי שזה לא מתאים לא אז לא מתאים אבל לא מבין את הצורך למה את זה בצורה כוללת

למשל, אני לא כמוך. אני פחות מצליח בהיכרות טבעית ויותר מצליח בהיכרות מלאכותית דרך אפליקציות או שדכנים. זה לא דבר רע בכלל. זה גם לא טוב. זה ניטרלי.

בהצלחה לכולם ולכל אחד בדרך שלו

נפגשנו דרך אתר היכרויות (של הידברות) אחרי 10 שנות דייטים, התחתנו ואנחנו עם 4 ילדים ב"ה.

אחרי שנפגשנו מהאתר גילינו שכבר הציעו את ההצעה בעבר שני שדכנים

לבחור או לבחורה שלא נפגשים ביום-יום שלהם עם בנו המין השני ובנוסף לזה הם גם ביישניים ולא כאלה שהאופי שלהם מודגש לעיני כול?

בעלי ואני הכרנו בעזרת ארגון שדכנות (שכינה ביניהם, מעניין אם זה עדיין קיים). בדרך אחרת לא היינו יכולים להכיר.

אחי ואשתו הכירו באפליקציית היכרויות (לא זוכרת את שמה כרגע). הם אולי יכלו להכיר בעוד דרכים, אבל למה לא לנסות גם את הדרך הזו?

בקיצור, זה אישי מאוד. לכל אחד מתאים משהו אחר...

..

וזה לא ממש מתחשב שאתה כותב בצורה כזו בפורום של רווקים לדפוק על הלב שלהם.

אז למה זה יפגע בו?

הרי זה הוא בעצמו עשה את זה.

אני מאמין שכולנו קיבלנו הצעות טובות מאוד,

אפילו בנות שמוכנות לעשות שינוי גדול בחייהן,

וויתרנו מהר מדיי.

בגלל כל מיני סיבות (משתנות): משפחה וקהילה, יופי חיצוני, משקל, אישיות, דעות וכו'.

ומיד אחרי חתונה תמיד מתחיל השינוי,

ללמוד לחיות מחדש ולהתרגל למציאות חדשה.

ועוד הרבה שינויים.

לפסול מראש זה דבר טבעי לחלוטין...

אבל אם כבר לוקחים את הדברים ברצינות אז צריך ללכת על זה עד הסוף ולא להתחרט באמצע,

ואז להישאר עם בילבולים וחרטות אם עשיתי טוב או טעיתי.

לא כולנו מקבלים הצעות מעולות. לא כולנו מקבלים מספיק הצעות.

נכון, יש גם הרבה שמקבלים הרבה הצעות ואולי מרגישים בזכות השפע שהם צריכים לחפש תמיד משהו "טוב יותר", אבל יש הרבה אנשים שלא מקבלים את מה שהם ראויים לו וצריכים להיפך - ללמוד לומר "לא" ולהאמין שיהיה טוב יותר אפילו שעל פניו בשטח לא ברור מאיפה יגיע טוב יותר.

זה כמו "אין לי פירות במקרר כי לא רציתי את הפירות שהיה ורציתי פירות שלא היה".

זה תמיד תמיד נכון.

גם אם ארצה את כ-ו-ל-ן, יכול להיות שכ-ו-ל-ן לא ירצו אותי.

וגם אם כולן ירצו אותי יכול להיות שלא ארצה אף אחת.

אבל יש גם אחרות, כמו חוסר מוכנות רגשית / כלכלית / אחר, היעדר טוטלי של הצעות ועוד

שלא הולכים לאימון לזוגיות, ונשארים מקובעים בדפוסים שטותיים

פעם הבאה אעדכן את הבחורה, שכדאי לה להתפשר!

האחד בא לעיר וישפוט שפוט.

שנשמה אחת שהתפצלה לשניים זה רק לשון ציורית ומשלית, ושבאמת לכל אחד ולכל אחת יכולים להתאים יותר מאדם ספציפי אחד אז ייקל עליהם לחפש מה מתאים.

אדם צריך למצוא את מי שמתאימה לו וזה יכול להיות אלף אפשרויות. אחר כך בדיעבד כשיתחתן הוא יגלה שה' זימן לו את החצי השני כפשוטו. אבל זה מיסטיקה, ולא מערבים מיסטיקה בפסיכולוגיה.

פסיכולוגית -שאדם ידע שיש הרבה אפשרויות, כמו דבריך שכתבת, וכך באמת צריך לתנהל המציאות היומיומית (ובאמת לא לנסות לחפש את ה"אחת" מתוך מליון, אלא את מי שהוא רוצה להתחתן איתה פשוט)

לפני שיכולתי לומר מילה על זה, הרגשתי שצריך לקרוא במקור ולהבין את ההקשר. אז הלכתי לקרוא את כל הסיפור כולו, מתחילה ועד סוף, וגם את אחד הפירושים עליו, והאמת, שראיתי שם משהו אחר.

השמטתי מכאן את ההרחבה בעיון, כי עולות לי מחשבות לפרסם את זה במקום אחר.

אם יעניין מישהו/י, תשלחו בקשה באישי ואשתף בשמחה.

השורה התחתונה-

אם אני לומדת ממכלול הסיפור שצריך להתפשר?

לא בטוחה.

לבקש רפואה, כן.

לעשות עבודה של דיוק פנימי, כן.

ללכת עם אמונה בלתי מתפשרת שהאבידה תמצא בבוא היום, ושתהיה הרגשת שייכות וחיבור אמיתי, כן.

לק"י

בדרך כלל זה היה לי נחמד.

תמיד היו נותנים לי גילאי 15-16.

עד שב"ה התחתנתי ואז המטפחת חסכה לי את הבושות

חושבים שאני בן 27 נשוי +3 או משהו כזה... ואני סך הכל בן 21 אוטוטו..

וגם אני באופן עקבי במשך השנים נראה כ5-6 שנים מתחת לגיל שלי

פעם אחת בשיעור ה' עליתי על טרמפ וחשבו שאני שמיניסט חח

בגיל 27, מלא חשבו שאני בן 18. לקחתי את זה כמחמאה.

הרבה סיטואציות סביב זה

בעיקר כשהסתובבתי עם הילדים הגדולים

פעם אחת מישהי חשבה שהילד הוא בעלי

הורידה לי 20 שנה

ולגבר להפך

שאלו אותי בפורים אם התחפשתי לחייל. אז היה לי חוגר.

בגיל צעיר זה היה מעיק כי אני ילדון וזה. אבל כשמתבגרים קצת ונראים עדיין בני 18 זה נהיה מחמאה.

של מישהו שאפילו לא יכול להיות בגיל שיכולתי לעשות עליו בייביסיטר

בעלי כבר אבא ל2

לא מוכרים לו אלכוהול בלי תז

מכיר גם בחורה כזאת, שהרושם שלה באופן עקבי הוא שהיא מבוגרת יותר.

לק"י

אולי אולי יש בודדות.

סיבת מחיקה: קעלימבאר חמוד מדיי

תתחיל בלשאול במתנ"ס המקומי אילו פעילויות יש.

לא בטוח שתמצא בת זוג, אבל בוודאי תמצא אנשים ונשים סביב הגיל שלך. חיי חברה זה משמעותי מאוד.

ואם יש חוגים קבועים זה מעולה להכניס לשגרה שלך.

לצאת מהבית ולהכיר ולפגוש חברים.

בהצלחה!

(ואכן, כאן בפורום אין, או כמעט ואין, נשים בגילאים האלו)

לק"י

אבל לא הייתי בונה על זה. זה לא פורום היכרויות מלכתחילה.

אשמח להכיר אישה דתיה מעל גיל 40.

אני בן 48 גרוש.

על השאר אפשר להתכתב