במרכז המיטה הזוגית, מסביב, במרחק מה ממך תניחי כריות גדולות כדי שאם תתגלגל מעלייך, היא לא תיפול.

ופשוט תשני בין ההנקות.

כנראה שהקטנטנה מייצרת לעצמה כמות גדולה יותר של חלב על ידי יניקה שוב ושוב.

ב"ה הולכת וגדלה .

התפקיד שלך הוא להיות בנחת, לשתות הרבה, לאכול טוב, ולישון כמה שאפשר, גם אם בחצי ישיבה.

השלב הזה עובר מהר אם נרגעים ומטפלים בעצמך.

את לא לבד. אנחנו פה איתך 

מה שאת צריכה תשאלי.

אם זו לא קפיצת גדילה, יכול להיות גזים, למרות שבגזים הם בקושי נרדמים - מתפתלים מכאבי בטן.

אם בכל זאת גזים, תראי מה אצלך בתפריט מציק לה - אולי מוצרי חלב? אולי קטניות? אולי אכלת כרוב וכד'?

אל תרגישי אבודה. הכל בסדר, ככה זה תינוקות - אם טוב לה לישון עלייך, תנצלי את האפשרות הזו כדי לאגור כוח. כמובן, בצורה בטיחותית - כריות מסביב וכו'.

כשישנים ואוספים כוחות, הכל נראה אחרת לגמרי.

שולחים לך מפה כוחות ושלוות נפש .

בהרגלים.

שלפעמים אנחנו מתעקשים על איזה משהו וחושבים- הנה הרגלנו אותו ובגלל זה הוא ככה...

ופשוט זה רק האופי של הילד..

אחד מהתאומים נרדם מהר והשני בוכה הרבה עד שנרדם...

זה שנרדם מהר גם מתעורר מהר וזה שלוקח לו זמן ישן יותר זמן רצוף

הם עדיין תינוקות קטנים...  ורואים ממש הבדלים ביניהם באופי, איך כל אחד מעדיף להרדם וכמה כל אחד בוכה ומתי...

בגיל הזה ההרגלים משתנים כל הזמן.

אז אל תבהלי מזה יותר מדי- זה יעבור.

תנסי להרגיל למשהו אחר, אבל בלי לחץ. 

התינוקות היו מתעוררים כשהייתי מניחה אותם במיטה.

קודם כל את גיבורה!!!

מעודד לדעת שזו תקופה זמנית שתחלוף ולא לנצח.

נכון שאנו מרגישות לפעמים שרק אנחנו יודעות להרדים את הקטנים, אבל אולי כדאי אחרי שהיא ישנה לנסות להעביר אותה לידיים אחרות ולנסות לנצל את הזמן הזה לשינה כדי לצבור כוחות.

כדאי לבדוק כמה דברים - 

יש תינוקות שנבהלים מאוד מתזוזה, לכן כשהם במיטה רחבה הגפיים שלהם זזים וזה מעיר אותם.

לפעמים שינה בעגלה צרה תוחמים להם את הגוף ומונעים תזוזה כך שהם מרגישים יותר ביטחון.

האם היא שבעה?

אפשר לדעת לפי הטיטולים, אם הם מלאים.

לפעמים רעב מפריע לשינה עמוקה.

האם יש מזגן בחדר? האם קר לה? אולי היא זקוקה לחום גופך? אולי צריך להוסיף שכבת בגדים?

בגיל הזה היא רק בכתה לי כל הלילה עד לפנות בוקר

או עד כמעט הבוקר ממש

ואז הייתי נופלת שדודה לשנת לילה/בוקר עד 12:00/13:00...

את עם עוד ילדים חוץ ממנה?

סביר ביותר שזה גזים... זה הגיל...

וזה מגיע בדיוק בשעות האלה...

לינה משותפת זה פשוט לישון ביחד איתה, אבל צריך הרבה זהירות...בלי שמיכות ושיהיה קיר או משהו שיתחום.

תנסי להניק אותה בשכיבה, גם אם לא תשני איתה לפחות תשכבי זה גם משהו.

בהצלחה!!

ותזכרי שזה רק תקופה ויעבור!!

אני הייתי בטוחה שזה יהיה הרבה זמן אבל ב"ה זה עבר 

לקלח אותה, לתת לה הנקה ארוכה ממש ואז למנשא.

ולא להעביר אותה מיד כשנרדמת, אלא לחכות שתיכנס לשינה עמוקה ואז להניח אותה- נגיד אחרי שעה בערך. 

זה לא קל להיות לבד בקטעים האלה, אבל הכל בסוף עובר ומסתדר, אז אל תתיאשי!

היינו בלינה משותפת אבל לקטנה זה לא שינה היא רצתה עליי, לשמוע את דפיקות הלב שלי...

הייתי מניקה אותה, עם כרית הנקה בחצי ישיבה, ככה שחלילה אם הייתי נרדמת יש את הכרית שמחזיקה אותה ואני לא שוכבת עליה... זוכרת לילות שלמים כאלה בהתחלה...

לגבי הנקה בשכיבה זה ה-דבר אבל כשהם יותר גדולים, אני אישית לא הצלחתי להניק בשכיבה שהיא הייתה קטנה, רק עכשיו בגיל 6 חודשים...

תאכלי טוב! ותשני כמה שאת יכולה, שולחת חיבוק!

תזכרי, עוד מעט תעבור התקופה הזאת!

אני דווקא כן מצליחה. ובכוונה מרגילה מגיל 0 להנקה בשכיבה.

וככה- הילדה יונקת, שוקעת בשינה עמוקה ואז אני יכולה לקום. בדרך כלל משתדלת לשים לידה כרית כדי שתמשיך להרגיש מחובקת, וגם שתריח את הריח שלי. 

לא חסרות פה בנות חכמות שמנוסות בזה. אני אתן לך עצה שלי במידה ואת לא מעוניינת בלינה משותפת ומעדיפה שהיא תישן בעריסה שלה. מה שבא לך כמובן הכי בנוח. 

3 שבועות זה גיל פצפון וקל לשינויים ולכן, אם את כבר מנסה שינוי, תעבדי על השינוי הכי יעיל שיכול להיות. במילים אחרות, אל תנסי עכשיו לעבור להרגל בעייתי אחר כמו להרדים בנדנוד, אלא לכי על כל הקופה ותרגילי להירדם לבד בעריסה. 

פשוט ברגע שאת רואה שהיא עייפה, מפהקת, מטלטלת ראש מצד לצד וכאלה, את לוקחת בידיים שרה לה איזה שיר בשקט או מהמהמת לה משהו מרגיע ולפני שהיא מתחילה לעצום עיניים ישר מעבירה למיטה עם מוצץ, שמיכה מה שהיא רגילה. עיטוף מאוד עוזר בגיל הזה וזה אומר שאת פורשת שמיכה מניחה אותה באמצע ועוטפת אותה כולל הידיים בפנים משני הצדדים כך שהיא עטופה וסגורה בפנים ורק הראש יוצא, זה מרגיע אותם ונותן להם ביטחון לישון בעריסה ה"ריקה" שלפעמים קצת מלחיצה אותם.

עושה שקט, מחשיכה קצת וזהו. אם היא מתחילה לצרוח, תרגיעי אותו עם ליטוף, הרמה או כל מה שמרגיע אותה, אבל בשניה שהיא נרגעת תחזירי אותה למיטה. באותה שניה שהיא נרגעת ולא אחרי. יכול להיות שזה יהיה כמה וכמה פעמים, אבל אל תתייאשי. חשוב שאת ההירדמות עצמה היא תעשה לבד בלי תמיכה ולכן ברגע שהיא נרגעת את מסירה את התמיכה ונותנת לה להירדם לבד.

יומיים שלושה של עקביות מספיקים בגיל 3 שבועות

היא נורא צעירה וגמישה לשינויים

לגבי זה שהיא צורחת לך הרבה ואת לבד איתה. חיבוק ענק . אני כל כך מכירה את התחושה. גם אני הייתי שם לבד ובלי עזרה ועם תינוקות צורחים. אל תדאגי זה יעבור והיא תלמד להיות רגועה יותר ולישון ולאכול טוב יותר. וכך גם את תוכלי לנוח יותר. בינתיים תבקשי שבעלך יקנה לך משהו טעים שאת אוהבת או מה שעושה לך טוב. מה שבא לך. כשהוא מגיע אותי תני לו את התינוקת לחצי שעה ותעשי אמבטיה טובה או כוס קפה, מה שבא לך.

אם את לבד ואת מרגישה שאת עומדת להתפוצץ והתינוקת צורחת. תניחי אותה לשתי דקות במיטה שלה, צאי מהחדר, ותנשמי כמה נשימות עמוקות ותחזרי אליה. לא יקרה לה כלום אם תצרח דקה או שתיים. 

ואם קשה לך תפרקי בפורום, יקשיבו לך בכיף לפעמים גם בשעות הלילה המאוחרות לפעמים יש כאן בנות חמודות שנמצאות בשלב הזה בחיים. 

ב ה צ ל ח ה 

תפני לעורך דין.

לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.

אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!

תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.

תודה רבה. יום טוב.

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.