לא הרי לוחמת סייבר כהרי נגדת לוגיסטיקה.

(כמובן, אם הצבא לכשעצמו איננו שיקול).

אין בעיה עדיין עצם זה שעברה על דברי רבנים וגרמה לחולשה מבחינה הלכתית לבנות אחרות  זה חמור מאוד!!!

מנין לך שהצבא הוא איש?! לאחרונה נשמע שהצבא היא יותר אישה 

אלא אם היציאות גרועות מדי

אבל למעשה זה כן שיקול, אז כנראה שלא.

מיניונים = מקטין אנשים והופך אותם לצהובים... אה ובדרכ גם מדברים שטויות..

אז עושים את זה ככה : D רק בלי רווח..

טוב שבאת..

תודה

רק לספר שאני מכירה מקרוב מישהי דתיה שחתמה קבע (לא יודעת לכמה זמן)
היא עובדת במודיעין וגרה בבית ההורים. חוזרת כל יום הביתה.
זה ממש כמו עבודה.

ואני מניח שלא עשית צבא

שומרת נגיעה.
אני רק מביאה עובדות.
שכל אחד יעשה מה שהוא חושב.

אני בכלל לא דיברתי על הפן הדתי.. 

אלא על אופי העבודה והתנאים.. 

רק יתושים

אבל אכן לא שירתתי בצבא.
לדעתי תפקידי משרד זה כמו שהיא תעבוד במקום עבודה מעורב.

זה תפקיד מודיעיני ברמה גבוהה מאוד שלא כל אחת מתקבלת אליו.

ולא חילקו בין קרבי ללא קרבי ולהזכירכם חלק מהפוסקים היו בצבא.

דבר שני, מקום עבודה מעורב אסור בדיוק מאותה סיבה.

דבר שלישי, לאור הדבר השני, זה לא לימוד זכות על שירות בצבא.

גברים ונשים שלא נשואים/בני משפחה לא אמורים לעבוד ביחד בכלל. זה שיש חידוש מוזר כזה בדור בלי שום התחשבות בדיני ייחוד וקירוב דעות וכו' לא רק שהוליד מלא צרות, עוד מביאים משם ראיות להתיר דברים שיותר גרועים

בתור מי שעבד במקומות מעורבים, בעיה תמיד יש. גם אם אתה שומר על עצמך בלי סוף, תמיד יהיו האנשים שאין להם טאקט ומגזימים עם הפתיחות שלהם... ועוד עבדתי במקום שהבעלים, לא דתי, דאג להביא אנשים ערכיים שלא מפתחים קשרי ידידות מיותרים...

פרט למקומות של אנשים יראי שמים (אמיתיים כמובן, לא שחקנים), יש מקומות יוצאי דופן שמעסיקים גברים ונשים ומקפידים על כללי ההלכה...

יש כמה סיבות. אני אפרט את העיקריות.

בשוק הפרטי יש תחרות גדולה מאד וצורך בהוכחת יכולת בלתי פוסקת. צריך לעבוד קשה מאד, וזה כולל נסיעות וטלפונים וישיבות, וזה כמובן בא על חשבון הרווחה הנפשית וחיי הפנאי.

כמו שכולנו רואים, בצבא לא צריכים להיות מבריקים מדי כדי להתקדם בסולם הדרגות. הפוליטיקה הפנימית בצבא היא לא שונה מהפוליטיקה הפנימית במקומות עבודה בשוק הפרטי. ואולי דווקא בגלל שמדובר במסגרת צבאית שמתקיימת על כספי ציבור, האווירה נוחה יותר.

יש אחלה תנאים. אמנם כבר אין פנסיה תקציבית, אבל יש 'פנסית גישור' שזה למעשה אותו הדבר, וכמובן שיש גם מענקי שחרור נדיבים מאד, וזאת לצד כל מיני הטבות. בקיצור, אם היא מתכננת לקריירת ארוכת טווח בצבא, זה בהחלט שווה. כי בסופו של דבר זה כמו כל עבודה אחרת באזרחות, רק עם יתרונות מובהקים.

מה גם, אין צורך להתמודד עם השגעונות שלה בכל מה שקשור למלתחה שלה. זה מה שטוב בצבא, יש מדים. היא תלבש מדים לעבודה.

וכמובן שבגיל 46 או משהו כזה, היא יכולה לצאת לפנסיה, ולהשאר בבית לגדל ילדים+לבשל+לנקות, או להתברג במשרה נוחה כלשהי בזכות הניסיון הצבאי בשוק האזרחי ולהנות גם מפנסיה צבאית וגם ממשכורת, שזה ממש אחלה.

לכן, אם יש פה מישהי שמתכננת לחתום קבע ולפתח קריירה צבאית, ונמצאת בשלב של לקראת דייטים וכאלה, שתפנה אליי בפרטי.

עוד פעם, אם הצבא כשלעצמו לא מפריע.

ובכלל. מה בדיוק השאלה, הרי בסוף זה עניין אישי של כל אחד מה הוא חושב שמתאים לו.

אבל זה כן יכול להשפיע וחשוב להיות מודעים לכך.

אני מכיר את המערכת ומשרת עם מספר חיילות דתיות על סוגיהן, נראה שטוב להן והן מוסיפות המון טוב לעבודה ולהישגים. השילוב אפשרי גם אפשרי

אבל אם בחורה לפני גיוס שואפת\חולמת להכיר מישהו מ"סוג מסויים" (מסתייג מההכללות האלו) , טוב שהיא מודעת למציאות המלאה. צר לי על אדם שפוסל מישהי רק כי היא עברה במקום מסויים (או שלא עשתה מסלול אחר) , בעיניי זה מטופש. אבל זו המציאות מה לעשות

זה תלוי בתפקיד שהיא הולכת לעשות, אם היא הולכת להישאר בבסיס שלה גם בלילות וחוזרת רק לסופ''ש אז זה משמעותי... ואם זה "יומיות" אז זה כמו כל עבודה

אם מכריחים גברים לשמוע שירת נשים ומנסים לכפות עליהם גילוח זקן וחילולי שבת וערבוביא.... מה ימנע מהם לעשות את זה גם לנשים?

לא סומך על צה"ל כבר מזמן

בכל מקרה נראה לי שלא ברור פה מה מותר ומה אסור.

עניינך לאן הבת שלך תלך...

עבודה במקום מעורב היא בעייתית וזה ברור לכל.

הקומה הנוספת כאן היא שהבחורה בידיים של צה"ל שהוא אנטי דתי במובהק בשנים האחרונות.

ואין שם משהו אחר שמדבר על צבא

בשתי יחידות טכנולוגיות גדולות ששירתתי בהן.

כל הבנות שהגיעו מטל, שירתו בצוותים מעורבים עם בנים חילונים.

הלימודים הם לא במסגרת צהלית (כמו בכל עתודה). הטירונות היא רק לבנות.

כל שאר זמן השירות (מעל חמש וחצי שנים) המסגרת היא צבאית רגילה.

אתה מכיר מישהי שעשתה מסלול כזה?

כולל הסוגריים..

ואגב, ברמה הדתית, @מור ולבונה

זה אומר שהיא לא מקשיבה לרוב הדעות הרבניות

(אא"כ קיבלה הדרכה פרטית, ואז יש לדון לגופו).

לא יודע אם זה טוב או רע, אבל קשה לומר שזה נתון לא משמעותי.

ולצערנו הרב מגלים הרבה "רבנים" היום שכל העניין שלהם היה להתחזות ולנצל משפחות ויותר גרוע... אז יש עניין לחקור טוב טוב את כל מי שמתקרבים אליו ושואלים אותו

הגדרים לכל רב הם, בגדול:

פרסום (הכוונה לאם הרב פוסק גדול דור מפורסם, מטעם פוק חזי, בני נביאים וכו'),

רוב מניין (תלמידים שהם פוסקים),

רוב חכמה,

רב פסקן (מוסמך, בלי להכנס לאיך),

סתם תלמיד חכם שעשה יורה יורה וכו',

וסתם תלמיד חכם שלא פסקן.

מיותר לציין שדרשנים ולובשי בגדים של רבנים למיניהם לא נכנסים לדיון בכלל... ראינו כמה חילול ה' יצא משטויות שאמרו כל מיני דרשנים שהם נגד התורה והופצו ללכל עבר

אחרי זה מונים רוב דעות. זה שלא עושים את זה זה בגלל הבדלי פסיקה בדינים מסויימים שנעוצים במסורות שונות. אבל כשזה לא נוגע לענייני מסורת, הולכים ע"פ רוב.

דוגמא מפורסמת היא בעניין של החזרת שטחים תמורת שלום. הרב ש"ך פסק שמותר. הרב עובדיה פסק שהדעה של הבעלי מקצוע (ראש הצבא) קובעת (ואז חזר בו הרבה שנים אחרי). הרב אליהו, הרבי מליובאוויטש ועוד פוסקים עצומים פסקו שאסור איסור גמור.

אז ברור שאי אפשר ללכת אחרי הרב ש"ך בזה... וגם לא אחרי דעת הרב עובדיה הראשונה כולם נגדם...

יש לכל דבר מזה טעמים עמוקים ונפלאים וכו' אבל זה דיון לבית המדרש, לא לכאן.

השיקולים שלנו אם משהו יותר מסתבר -לנו- לא ממש תקפים...

יש מלא הסכמה על רבנים היום. כולם יודעים שהרב שטיינמן גדול, הרב קנייבסקי גדול, הרב ליאור גדול, הרב טאו גדול, וכן על זאת הדרך כשמדובר בפוסקים שמפורסמים ומקובלים על עם ישראל ובפרט כרבנים של ציבור ענק

הממתי זה מאז ומעולם מאז שקיבלנו את התורה

צריך להיות ברור שגם אם 1000000 ר"מים או ראשי ישיבות (כלומר לא פסקנים) בישיבות יפסקו נגד הרב עובדיה, הרב אליהו, הרב אלישיב, הרב דב ליאור, הרב מאזוז, הרב אבינר וכן הלאה פוסקים מפורסים בגדולתם, הרוב לעניין זה הם הגדולים.

וכן ברור שאם 100 רבני שכונות (כלומר כן פסקנים) יפסקו נגד אחד מהגדולים הנ"ל לא בטוח שדעתם תתקבל.

בקיצור זה תורה שלמה, אבל זה תקף ומעולם לא השתנה ואין שום סיבה שזה ישתנה ואנחנו לא אלה שנכריע כי יש בזה כללים מקובלים מאז ומעולם

אבל בכל מקרה, כדאי לקבל את האמת ממי שאמרהּ...

חוץ מזה שזה לא נחמד שאת קוטלת אותי בקנה רצוץ* אחרי שהשקעתי כל-כך בהודעה

*איך הטייק שלי בפתגם המחודש?

זה היה בתקופה שלמדתי בצורה לא מסודרת אז יש מצב גם שזה משהו מהראשונים ואני מערבב.

מי שרוצה מוזמן לנסות למצוא את מה שאני חושב עליו

בקיצור, לא חייב לעמוד מאחורי מה שאתה טוען כאילו שזה הלכה למשה מסיני... הדרך היחידה לחזק את האמונה היא לבחון את הדברים באמת מגישה פתוחה (כמובן שיוצאי הדופן הם ענייני ע"ז חח)

זה פשוט כי אלה הדעות הפשוטות, השמרניות.

הדעות האחרות הן, לרוב, יותר ליברליות.

אל תכניסי לי מילים לפה, אם אפשר.

לא אמרתי אסור, רק אמרתי שזה נתון משמעותי.

אני יכול גם לומר שהרבנים האלה טועים,

אם אני מגבה את עצמי מספיק במקורות וכו',

ויכול גם לומר שאלה שמחליטים להקשיב להם טועים.

יש מקורות בפוסקים שמי שמקשיב לרב שאין לו סמכות לפסוק -

כאילו לא שאל רב באותה סוגיה

(עייני למשל פתחי תשובה אבן העזר יז, קמ),

ואז לומר שהן לא קשובות להלכה זה הוגן ונכון.

אבל זה ממש לא מה שאמרתי,

וזה גם ממש לא הנושא כאן.

(וגם עכשיו לא אמרתי את זה...)

מי פה חושב שאחד שלא ראוי להורות בכלל יכול להורות?!

שיהיה ברור שאני מסכים איתך. אבל אם מישהו פה חושב שכל אחד שלמד קצת תורה והקים איזה בית מדרש הוא פסקן, צריך לרענן את הנהלים של הציבור שלנו.

אבל לא הגבת לדבריי.

בסך הכל אמרתי (בהודעה הראשונה)

שאם היא בחרה כך - זה אומר עליה משהו,

ושה'משהו' הזה הוא בעל משמעות.

את נכנסת לדיון האם המעשה שלה לגיטימי ודאי,

ושלי אין זכות לפסול אותו,

שזה דבר שבכלל לא עסקתי בו.

אז הגבתי עניינית בלי לומר את דעתי,

שללא ספק - לא מעניינת

[חפרתי....]

דווקא הסכמתי עם מה שאמרת בתגובה ההיא

(אם מנטרלים את סוגיית הגיוס, שאני נגדה)

פשוט הגבתי משהו ספציפי שולי,

ולא ענית ענייני, שלא כהרגלך.

ו...שמח שדעתי מעניינת

ליל מנוחה! עייפתי...

מפריע לך לצאת עם בייניש פתוח???

אני אשלח לך מסר בעד 3-4 שנים.

אל תחפשי לי אף אחת.

אלא אם כן תשרתי עם מישהי יפה ועשירה.

ואז תפני אותה אליי.

כדי שאני אגיד לה לפנות אלייך בשמי לבירורים וזה.

קודם כל צניעות.

לא ראוי להתחתן איתו

לא יודע מה איתכם. אני יוצא רק עם בנות שלא מחזיקות סמארטפון.

כבחור ישיבה עם שאיפות גבוהות אני מחפש קודם כל בחורה ללא מכשיר כזה.

איפה יש בנים ובנות כאלה?

ארגון השידוכים "דרך המלך". יש שם קבוצה איכותית של בנים ובנות שבוחרים להשתמש בפלאפונים פשוטים (שאינם סמארטפונים וללא אינטרנט) ומשתמשים במחשב באינטרנט מסונן בלבד. מתוך הבנה כי שימוש בסמארטפון משפיע על כל רובדי החיים. לפרטים ולמילוי טופס הצטרפות: nilkeep@gmail.com פקס: 072-3730436. הארגון פועל בברכת גדולי ישראל לשם שמיים בחינם (גם בהרשמה וגם לאחר הצלחת השידוך)

רוב הרבנים שאני הולך בדרכם אומרים שזה בסדר או שזה בסדר במקרים מאד מסוימים ואישיים (לא העוף אלה המשפחה).
להגיד שזה נגד כל הרבנים זה או שקר או חוסר ידיעה בנושא, ככה שעדיף לך לא להתבטא. 
(למקורות עיין ערך גוגל, תסתכל בצד שאומרים שזה מותר)

ואם היא מתאימה לו?? אז הוא לא יפגוש אותה רק כי היא עושה צבא?? זה כמובן לא רק אבל בכל זאת...

מי שמחפש אחת שמקפידה על קיום ההלכה, לא יצא עם אחת שבמוצהר לא...

בגלל זה הרוב פה חילקו אם היא עשתה תשובה וכל זה

מי שמתיר את זה?

כי אף פוסק עם שיעור קומה לא מתיר לא את זה ולא מקצתו. מי שהולכת נגדם במוצהר, היא מצהירה.

אבל... אם הביטויים לא נעימים, לא יודע מה להגיד לך... שכל אחד יעשה בדק בית.

לכולנו יש על מה לעבוד, אבל אנחנו לא מתיימרים להשוות את עצמנו למי שמעליו בדרגה.

אם יציעו לי בת של רב חשוב, מסתמא שלא אחשוב בצחוק אפילו שזה ראוי לאדם כמוני.

אדם שלא חושב שמישהי שמשרתת בצבא לא מתאימה לו, זה היינו הך גמור. אין לו שום חיוב לצאת איתה רק כי לא נעים לה לשמוע את זה.

מי שלא מבין את זה שלא יוצאים עם אנשים שלא רוצים לצאת איתם, בבעיה. אף אחד לא חייב לכם ולנו כלום

בס"ד

מעבר להאם הדבר נכון הלכתית - יש סיכוי סביר למדי שלא.

כמובן שאני בעד לא לצאת עם אנשים. הכל לגיטימי.

התורה זה הכי להצהיר בעולם.

אם הייתי מגזים הייתי אומר שזה דומה לשעת השמד

בכל מקרה אנחנו דנים פה על בחורה תאורטית לגמרי.

אופציה כל כך כרגע

אלא אם כן אתם כבר בקשר עמוק וחברי, וגם אז - לא בצורה של הערה.

לא להעיר, אלא לומר שחשוב לך שזו תהיה רמת הצניעות בבית. ואין בעיה לומר שאתה חושב שזה גם יהיה יותר יפה או יותר מחמיא (בתנאי שהקשר בינכם מאוד מתקדם וקרוב ויש מחשבות של להקים בית ביחד)

זה שגבר אומר לאישה "בא לי שבבית שלי אישתי לבושה כך וכך" זה בסדר? אתה בעצם אומר לה או שאת לא אישתי או שאת צריכה לשנות את הלבוש..

אני מציג את זה כבקשה: "לי זה ממש חשוב שיהיה ככה וככה בבית..." לא להציב תנאי אלא לבקש בקשה

בכאלה נושאים.

כמו שלא אבקש מבעלי להתפלל במניין או לקבוע עיתים לתורה, אם זה חשוב, מתחתנים עם מישהו כזה וגם אז - תמיד יש שינויים.

אבל לבקש משהו שהוא בתחום היחסים של בן הזוג ואלוקים ולא בין בני הזוג עצמם, לא לגיטימי.

ולהגיד לאישה "את יותר יפה כשאת צנועה" זאת מניפולציה לכל דבר, ההפך גם לגיטימי להגיד? את יותר יפה כשאת חשופה?

תשאל את המשדכת ואת החברה שהיא שמה כאשת קשר. אני חושב שיש מקום לדבר על זה בעדינות עם הבחורה כשהקשר יותר מתקדם

https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Pdf/9692.pdf

אבל אולי כדאי במקום לדבר על עניין צניעות ספציפית, לדבר על המחויבות להלכה, על תפיסת העולם הדתית והרוחנית שלה, איך היא מקבלת החלטות וכו'.

המשנ"ב אומר לכסות עד סוף המרפק (מ"ב ס' ע"ה סק"ב)

הבית ברוך כותב לכסות את כל היד עד פרק כף היד (בית ברוך ח"א עמ' ק"א)

יש מי שמתיר לחשוף פחות מטפח מעל המרפק וצריך לעיין בזה עוד

לא באתי לפסוק הלכה.

הבאתי פסק הלכה שפוסק שזה עומד בגדרי הצניעות (כיסוי רוב זרוע, שזה פחות ממה שכתבת), של רב פוסק רציני.

אבל שוב, אני לא הבאתי את זה כדי לדון כאן מבחינה הלכתית -

וגם לא טענתי שאין דעות אחרות.

הנקודה היא שסביר והגיוני שבין שני אנשים שגדלו במקומות שונות ותחת השקפות קצת שונות יש הבדל בפרקטיקה ההלכתית - והשאלה היא איך מתייחסים ככלל לעבודת ה' ששונה אצל בן הזוג. האם אנחנו מתחייבים לפעול ולעשות באותה הדרך, או שאנחנו מוכנים לקבל משהו שונה - כל עוד זה עומד בגדרים הלכתיים כל שהם?

את הפסק של הרב.אבל זו לא דעת רוב הפוסקים כיום.. ובתכלס בהרבה מאוד הלכות אפשר למצוא מי שיתיר יותר.. אבל זולא ההלכה שאני מגדיר.

לגבי לדבר על המחויבות להלכה אני מסכים מאוד.צריך לראות איך עושים את זה חכם

כל אדם גם אישה צריך להפשיל שרוולים בשביל לעשות מלאכות.

אשת חיל אמיתית מפשילה שרוולים.

אין מה להתברבר,

תבדוק את העיקר עם מי אתה עומד להתחתן.

וגם אמרה לך את זה ולא תסכים אפילו לדבר על הנושא.

צודק אני או לא צודק אני?

לא הבנתי את כוונתך..

היא יכולה להגיע בצורה לא ממש צנועה וזה בסדר. היא תסביר לך שזה מתאים להלכה. אבל תבהיר שהיא שומרת נגיעה. כי ההלכה אוסרת...

אבל שמירת נגיעה זה אובייס במקום שלי.. לא צריךלדבר על זה בכלל ב"ה.

חולצה מעל המרפק בחום הזה היא דוסה וצנועה.

(זה כמו שתבדוק לגבר בציציות... אז היה קצת חם,

מותר לנשום קצת אוויר לפעמים)

אנחנו לא רובוטים

אם לא יתחתנו ויולידו ילדים,

על מי תשרה שכינה?

על העצים והאבנים?

אם לא יהיו בני אדם לא תוכלו אפילו להתווכח,

על אורך השרוול או על שטויות אחרות.

לכן תתעסק בעיקר וזה חתונה וקיום המצווה פרו ורבו שהיא היסוד לכל התורה.

לי ספק שהכי חשוב להקים בית בישראל זה ברור(:

בסוף אבל יש עקרונות לפיהם כל אדם הולך ובוחר את בת זוגתו.. לא תיקח אישה לבני מבנות כנען- למה? הכי חשוב זה פרו ורבו.. בוודאי שאנחנו צריכים לעשות את ההשתדלות המירבית מצידנו❤️

גבר גם נמדד בציצית צמר שהוא שם בחום.. לא מעקמים את התורה לפי מזג האוויר.

ולא שאני לא מעריך חלילה את אלו שמשתדלות גם כשחם ושמות קצת מעל המרפק! אבל בסוף יש מולי את ההלכה והקו שאני רוצה לבנות איתו בית..

בעניין ציצית רק בגד בעל 4 כנפות חייב בציצית,

זאת אומרת אם בבגד אין 4 כנפות לא חייב בציצית. ויש על זה מחלוקת... (בין מחמירים ומקלים)

אבל ציצית זה עיקר הבגד של היהודי אז צריך ללבוש וזה לא עבירה אם הוריד בגלל סיבה כזו אחרת, כי כבר ברכנו בבוקר על ציצית גדול וקטן.

בעניין אישה שלובשת בגד עד המרפק,

רואים את זרועותיה אבל אין בזה איסור ממש,

כי צריך גם לעשות מלאכות וגם כאן יש מחלוקת... (בין מחמירים למקלים).

בעניין נישואים עם גויים זה איסור חמור מן התורה ואין על זה מחלוקת כלל.

כי עוקר עצמו מכלל עם ישראל לגמרי.

• חס ושלום להוציא שם רע לאישה כשרה!

  כי זה בדיוק מה שקורה כאן.

אישה כשרה לא נמדדת רק באורך הבגד אלא גם באופי שלה.

נשים רעות עזות וחוצפניות הן ההפך מבושה צניעות וטובות לב.

אם יש לה מידות טובות - אל תוותר.

האם הוא היה "מגרד" את המרפק, או ממש מעליו בכל תנוחה של היד?

אולי זו חולצה גבולית יחסית והיא חשבה שזה בסדר, למרות שבעקרון היא כן מכסה את המרפק?

ברור שקשה עד בלתי אפשרי לדבר ולשכנע בזה. אהבתי את העצה של להעלות באופן כללי את הנושא של מחויבות להלכה (כי בסוף ההלכה לא מסתכמת בלהתלבש בבוקר,),

אבל אם באמת אתה רואה שהכיוון שלה בנושאים האלו שונה משלך, נראה לי סביר לגמרי להיפרד על זה.

בסוף העניין הוא להקים בית עם יסודות משותפים, ואם הצפיות בנוגע לקיום הלכות מסוימות שונה, שום הסברים ושכנועים רציונלים לא באמת יעבדו, וחבל לשניכם על הזמן.

אבל חשוב לדעתי שתהיה הסכמה על הכיוון ההלכתי שם אנחנו מחמירים או מקלים.

לדוגמא, אם היא מקפידה על גלאט ואתה לא, אתה רוצה שהיא תקפיד על אורך השרוולים ולה זה לא חשוב, אז לא יודע מי מקפיד יותר אבל אין התאמה בהקפדות וכנראה פחות מתאים.

השאלה היא האם זה הקפדה שחשובה בעיניך ספציפית או שזה מבחינתך סימן ואם זה סימן אז אולי שווה לבחון אם יש דברים אחרים עליהם היא מקפידה שמתאימים לשניכם.

שאישה צריכה ללכת על פי פסיקת בעלה, הקשר צריך להיות כזה שהאישה מתחתנת כי היא בוחרת גם בשיטת הבעלה בהלכה.

(וגם בעניין הזה יש הגדרה יפה בפוסקים שאישה עד החתונה כל מה שהיא נוהגת זה מצד השייכות לבית הוריה ומרגע שהיא מתחתנת מנהגה כמנהג בבעלה ואין בזה משום ביטול מנהג אבות)

יכול להיות שזה נושא ששווה לבחון אם יש הסכמה לגביו.

בכל מקרה, נראה לי שהניסוח שלי היה לא מובן.

אני דיברתי על אלו מצוות חשוב לנו להחמיר בהם ואלו אנחנו הולכים בעיקר הדין, לדעתי טוב שתהיה התאמה בין הדברים, לא חושב שחובה אבל זה מועיל.

אני אשלח לך פה קישור נחמד לשיעור של מורי ורבי בעניין של מנהג אישה אחרי בעלה. https://www.youtube.com/live/jMKZ9uJzqfo?si=4J8K4ipH37EIAKvW

אתה צריך שאשתך תסכים איתך בזה, לא שאני אסכים איתך ולכן דעתי לא משנה כהוא זה.

אם מעניין אותך, יש תשובה בנושא של הרב חיים דוד הלוי בשו"ת עשה לך רב שבו הוא מקשר בין מחלוקת הראשונים אם עוברים למקום הבעל או מקום האישה לאלו מנהגים מתקבלים אחרי החתונה.

כדי להסביר את הדין

אני לא רואה סיבה להניח שזה לא איך שהיא מתלבשת ביום יום שלה.

לא חושבת שיש מצב שבחורה תצא לדייט בלי שהיא שמה לב מה ואיך היא לבושה.

אם אתה לא מקבל אותה ככה, בלי לרצות לשנות אותה, היא לא בשבילך.

ולא לראות בזה איזושהי אדישות כלפי קיום ההלכה.

1. חם מאוד

2. יש מי שמתיר (אם מדובר על הגבולות האלה)

3. היא נמצאת בסביבה X שבה כולן ככה

4. יש לה התמודדות מסוימת עם ענייני צניעות (אולי כמו לכל הבנות?)

5. אולי היא חושבת שזה בגבולות התקניים, או שהיא קצת מנסה לשכנע את עצמה ככה.

   אם זה מטריד אותך אז כדאי לנסות לבחון את היחס שלה להלכה דרך נושאים אחרים, אבל שרוולים לפה ולשם לקחת בעירבון מוגבל.

   אשריך שהנאמנות להלכה כ"כ חשובה לך!

אם אתה בוחר לחתוך - תחתוך

אם אתה בוחר להמשיך ומתי שתגיעו לפתיחות מספקת לפתוח את הנושא - גם מעולה.

אף אחד, חוץ ממך - לא יוכל להחליט על נושאים ערכיים שחשובים לך.

אפילו אם עולם הערכים שלך זה להקשיב לרב פלוני או אלמוני ולעשות מה שהוא יגיד לך - זה עולם הערכים שלך. זאת בחירה שלך.

בעיני, השאלה שלך עוסקת בענייני ערכים ולא בשידוכים

לכן, תברר טוב את הערכים שלך ותחזור אל עצמך עם תשובה.

אי אפשר לשחק עם ענייני הצניעות.

עם ישראל מצווה להישמר במיוחד בענייני הצניעות יותר משאר העמים.

אני באמת חושב שצריך למצוא דרך לגרום לכך שיתלבשו בצניעות בדרך ראויה שאינה מעליבה.

והכי חשוב - לדעת כי כל מה שכתוב בתורה זה האמת.

במסכת אבות מסבירים לנו כיצד לפעול בעולם הזה בצורה נכונה ע"פ התורה וההלכה.

בקצרה- ייתכן שלפי ההלכות שהיא מכיר/נוהגת - זה אחלה

ויכול להיות שהיא מאוד מחויבת להלכה (ובנושא שרוול זו הלכה שהיא מכירה)

ואז השאלה האם זה תרחיש שסבבה לך?

אם כן, אז אפשר פשוט לדבר איתה בכללי על מחויבות להלכה, איך היא רואה את עצמה, איך אתה רואה את עצמך וכו.

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.

העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.

האם אתה מספיק בוגר לקשר זוגי.

אסביר: שאלות כאלו לא מבררים אצל ההמון.

שאלות כאלו שואלים אצל אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם.

בפורומים כאלו תקבל מגוון תשובות, ויכול להיות אפילו שמישהו יענה לך שהשאלה שלך מעידה על זה שאתה לא מספיק בוגר.

והוא בכלל לא מכיר אותך...

כדי לדעת שהיא בוגרת. אני מניח שלרוב הבנים הדתיים אין ניסיון עשיר מדי בדייטים בשלב הזה במיוחד לא בעניינים יותר נישתיםי.

לכן לא כזה נורא לשאול.

3 שנתונים זה קלאסי

א' מה זה בדיוק בגרות בשבילך, מהבחינה שאתה מחפש? להיות סגורה על עצמה? מודעות כלכלית? יכולת לקחת אחריות? לא מפחדת מעבודה / מטלות? בגרות רגשית? חוסן נפשי? רצון להתבסס? יציבות? ברגע שזה יותר מוגדר / מפורק לגורמים יותר קל לבדוק.

ב' עד־כמה הגורמים הספציפיים חשובים לך, נניח אם היא בן־אדם מאוד יציב ובוגר רגשית אבל לא כזה סגורה על עצמה מבחינת לימודים כרגע ועדיין צריכה לחשוב, קריטי? או: אם היא פחות מבינה בפיננסים ויותר בקטע שאתה תנהל את החלק הזה, אבל כן יש לה כיוון ברור במה לעסוק? וכן הלאה וכן הלאה.

ג' ברמה הפרקטית מן־סתם יש דברים שאפשר לברר אצל אנשים (אדם צ'יל? או חרדתי ברמות? אחראית מעשית או קצת חולמנית כזאתי? חולמת על משפחה חתונה וילדים או עדיין רוצה להסתובב ולשוטט ברחבי דרום אמריקה? עושה דברים בבית או מחכה שמשהו יקרה?) ויש דברים שאפשר לברר איתה תוך־כדי תנועה (מה רוצה ללמוד/לעבוד? יותר מעניין אותה טיולים או השקעות ב-S&P500 או איך שלא קוראים לזה?)

לראות גם את העומק שלה ולא רק את מה שנראה מבחוץ. הרבה פעמים אישה מבטאת את עצמה דרך רגשות ושם דווקא אפשר להבין מי היא באמת.

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

לק"י

עד לגיל 20+

הטובים הולכים ללמוד במקום מסויים, גם בגלל שיקולים שהאלטרנטיבות הרבה פחות טובות.

זה באמת לא מעיד על אורח החיים, הההשקפה, הכיוון הדתי, בגיל 20 ומעלה.

אני יכול להעיד על עצמי שלמדתי בישיבה שנחשבת ממש אשכנזית ואני בכלל בכלל לא כזה. לדעות קדומות בדרך כלל יש שורש באמת, אבל צריך לקחת אותן בערבון מוגבל ולבדוק כל מקרה לגופו.

אני אישית מרגישה שמקום לימודים יכול לתת כיוון מסוים אבל הוא לא באמת מגדיר את האדם.

פגשתי בוגרות של אותה אולפנה או מדרשה שהיו שונות מאוד אחת מהשנייה. בסוף האישיות הערכים וההשקפה נבנים מהרבה דברים לאורך החיים ולא רק מהמקום שבו למדו.

לכן הייתי פחות מתמקדת בשם המוסד ויותר במי שהבחורה היא היום.

לבדוק מוסד תיכוני:

א. מי בוחר את המוסד?

עד כמה זה החלטה שלי, ועד כמה זה החלטה של ההורים שלי?

ב. עד כמה בוגרים של מוסד דומים זה לזה? עד כמה אתה דומה לחבריך, ועד כמה אתם מקשה אחת?

ג. עד כמה הבחירה במוסד משקפת עמדה אידואלוגית, ולא נוחות\סיבה כלכלית\חברתית וכו'?

ד. עד כמה מה שהיה לפני "היציאה לעולם האמיתי" משקף את מי שאני היום? פתאופ כשאנשים יוצאים מהמסגרת, הם יכולים לבחור דרך קצת שונה ממה שהיה.

מדרשות זה אולי יותר פשוט, כי זה יותר מבטא בחירה אישית. אבל גם שם יש מגוון (בדיוק כמו שבישיבה יש מגוון...).

אבל בהחלט -

סטיגמות עוזרות לנו להתמודד עם העולם. לחלק אנשים לקופסאות. האם זה בהכרח נכון ויעיל? אפשר לדון על זה. אבל כדאי לדעתי להסתובב עם התודעה שזה לא בהכרח שמי שאתה מחפשה תהיה בוגרת אולפנה X ומדרשה Y, אלא שזה יכול לבוא מכל כיוון, גם אם אתה מחפש דווקא בוגרות של מוסדות מסוימים.

יש הרבה קווים דקים פה שצריך לברר. ולכן אין כאן דבר מוחלט. צריך לדעת לברר טוב ונכון וגם לדעת איך להתייחס לסטיגמות

ברור לי שבחורה שלמדדה באולפנת ראשית תצא משם עם סל ערכים מסוים וזה לא בגלל הסטיגמות זה באמת בגלל שהיא בחרה לבדוק שם ולקבל מהאולפנה

איפה מכירים בוגרת של אולפנת ראשית זה יותר הסגנון שאני מחפש

ששם כנראה יהיה יותר קל למצוא בנות עם טלפון טיפש.

ניסית לפנות לאולפנה? הפרטים קיימים ברשת, לשאול מי שם מתעסק בשידוכים.

אני אנסה לראות

לפנות לראשת אולפנה ולומר לה זה הסגנון שאני מחפש ואיך אני מכיר בוגרות שלכן? (או כל ניסוח כזה או אחר?)

זכור לי שהחמ"ד לקח את זה כפרוייקט, והכשיר אנשי צוות במוסדות להיות שדכנים - כולל האולפנה שבה למדתי, יש שם שדכניות של האולפנה.

ומה יש לך להפסיד מלנסות?

נעשה השתדלות