בני-בכורי-הבן-יקיר-לי-עיניים-כחולות-תמימות-איזה-מותק לקח מספריים וגזר לאחיו בן השנתיים וחצי חלק מהפוני! אני כ"כ, אבל כ"כ כועסת שהיה לי קשה עד מאוד לא להכניס לו באבי אביו! רררררררררר! 
הקטן, שיהיה בריא, גם הוא כ"כ חמוד ומתוק, ואני מחכה ושומרת ומאריכה לו את השיער עד לחלקה, והגדול, בן 4, בא בשיא הטבעיות התמימות והחוצצצצפה וגוזר לו את השיער! טוב, עכשיו אני בטוחה שתגידו לי: זה סימן שהוא צריך יותר צומי. בסדר, זה ברור גם לי! אבל עדיין מגיע לו עונש מארץ העונשים! אבל איזה?! 
אני רוצה עונש כזה שהוא לא ישכח הרבה זמן וגם יבין את המשמעות של הדבר הרע שהוא עשה, ולעולם לא יעז לחזור על זה או לעשות משהו דומה. בעלי עוד לא בבית ובינתיים אין עם מי להתייעץ. וככל שעובר הזמן ככה זה מתמסמס. דרך אגב, בעלי נגד החלקה, וכמו שאני מכירה אותו, כשהוא יחזור מהעבודה וישמע מה קרה, הוא פשוט ישים חגורת בטן וישב ויצחק ויצחק ויצחק עד הבוקר... 
חלקה חלקה, בלי סיפון ומעקה, שנחיה ושנזכה רק להיות בחלקה...
