למה את רואה דבר טוב בזכות למי שהולך נגד התורה?

השאלה נובעת ממקום מבין שאת יראת שמיים,

ולכן מנסה להבין את ההתלבטות.

זה נטו רגש?

מישהו אמר לי,ממילא אתם()הדתיים התכוון.

לא מכירים באפשרות שלנו להתחתן,אנשים כמונו רוצים משפחה,יש ילדים שזקוקים לחום ואהבה ובגללך לא יהיה להם את זה?

למה למנוע מילד אהבה וחום חינוך ודאגה כי הוא לא גדל למשפחה של בן ובת.

אל בן בן.

ככה במילים האלה אמרו לי..

לא רציתי להתווכח כי לא הרגיש לישבאמת הוא מוכן להקשיב לי..

אבל מה באמת אפשר לענות?

בהנחה וזה מישהו שתשובה כמו,זה פסול על פי התורה וזהו. לא מספקת אותו..

לא מונעים מהילדים שום דבר

משפחה אחרת תאמץ אותם.

(כביכול, כן..)

הוא נולד מ(רכיבים [מצטער על הביטוי] של) גבר ואשה.

למה שהוא יגדל בבית של גבר וגבר?!

ולגופו:

זהו מדינה יהודית, ובשום מקום במגילת העצמאות לא כתוב דמוקרטית.

יהודית זה אומר על פי התורה שניתנה לנו על ידי הקב"ה.

אני, כיהודי שאמון על עולם הערכים הנצחי של תורתנו הקדושה,

חושב שמי שעובר עבירה הורס את המדינה, ואת העולם כולו,

ומי שמזיק לכל העולמות - למה לי לתת לו זכויות שלא היו לא עד כה...?!

(יצאתי הכי פנאט בעולם... אבל צריך לומר את זה לעצמנו מדי פעם. להיזכר)

טיעונים מוסריים קשה לטעון כאן,

אבל זה ודאי לא טבעי, וזה כנראה לא במקרה.

"יהודית זה אומר על פי התורה" לא זכור לי שזה כתוב במגילת עצמאות, גם לא זכור לי שדוד בן גוריון או רובם המוחלט של האבות והאמהות המייסדים של מדינת ישראל חשבו כך.

אתה חושב שזה ככה, מניח שחלק מחברי הפורום יסכימו איתך וזה כמובן לגיטימי לגמרי. אבל אל תקבע עובדה בשטח בזמן שרבים מאזרחי ישראל יחלקו עליך, אם לא הרוב... 

(חוץ מזה שההיבט הדמוקרטי מעוגן בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו)

לנושא גופא : אני חושב שהקו המנחה צריך להיות טובת הילד, אם זוג הורים להטבים יכולים לגדל ילד באהבה ובחום שהוא זקוק לו- אני חושב שיש פה לגיטימציה.

ויש המון זוגות נורמטיבים ומקסימים שרוצים לתת חום ואהבה ועדין מחכים לאימוץ..

ומה לעשות? זה לא טובת הילד.

ילד צריך דמות אם ודמות אב כדי לגדול בצורה מיטבית, ול"זוגות" כאלו אין את זה.

אז השאלה אם באמת רוצים את טובת הילד או שהם רוצים את טובת עצמם- הרצון שיהיה להם ילד לגדל

אז כשנכנסים לזה מאילוץ אין מה לעשות, אבל להיכנס למצב כזה לכתחילה? 

לפני שהמדינה נותנת לאמץ היא בודקת טוב טוב אם זה באמת טובת הילד, וברור שכאן זה לא

מקווה שלא יעוותו את המציאות מתישהו ויטענו שזה כן טובת הילד..

למה לחדש זכות לאנשים שיסוד התועבה שהם קוראים לה משפחה בנוי על חטא?

בזה שנותנים לזוגות חד מניים לאמץ זה מראה שאנחנו מכירים בהם בתור זוג.

אם נותנים לחילונים זה לא מראה שאנחנו מסכימים עם החינוך שלהם.

בין לעצור את מה שכבר קורה,

לבין לאפשר לבעיה חדשה לקרות.

מה גם, שלא צריך רישיון בשביל היריון ולידה,

אבל אימוץ הוא דבר שיש אפשרות לשלוט בו.

דבר שני, אצל להט"ב המבנה שהם קוראים לו משפחה בנוי בחטא,

ואילו אצל משפחות שעדיין לא שומרות תו"מ - לא

(ולא נדון בידועה בציבור ובסימן כ"ו באבן העזר)

נכון ששניהם עושים משהו שהוא חטא, אבל פה השאלה היא אחרת.

הבעיה אצלם היא בהגדרה של משפחה ושל מבנה משפחתי,

ולתת להם לאמץ ילד- זה לתת לעוד ילד בעולם משפחה במבנה מעוות,

במבנה חסר

(בהנחה שאת מאמינה כמוני, שבלי קשר לתורה, ילד צריך גם אבא גבר וגם אמא אישה)

זה לא עונש על החטא..

וחוץ מזה, אני צועק (בדרכי שלי) בעד שבת, צניעות וכשרות,

וחושב כל מי שיכול צריך לצעוק (בדרכו שלו) בנושאים האלה.

זה לא אמור לעניין רק ציבורים מסוימים,

אלא את כל החיל אשר נגעה יראת אלקים בלבם.

לא לזעוק בחדרי חדרים ולא בישיבות ובכוללים. זעקה ציבורית. במשך שנים הכל 'טוב ויפה' ופתאום פה כולם על הרגליים.

לגבי למה לגרוע, מה כאילו עד עכשיו היה בסדר? עד עכשיו הפרסומות בטלויזיה היו צנועות? כמה מחללי שבת נולדו מאז קום המדינה? כמה עוברי עבירה? מה קרה פתאום שדווקא זה מפריע?

אני אדם אחד, שעושה כפי יכלתי במקום בו אני נמצא,

ודווקא יותר יוצא לי לעסוק בחיזוק יראת שמיים,

בכל התחומים שהזכרת בערך,

מאשר בזעקה נגד הלהט"ב.

מניח שיש לא מעט כמוני.

ועדיין לא הבנתי למה זה שלא נוהגים כך

אומר שצריך לתת להם לאמץ ולחזק את מעמדם?

אף פעם לא עבדתי אצל הציבור הזה.

איכפת לי מה הקב"ה רוצה שאני אעשה,

אצלו דווקא אני משתדל לעבוד בכל כחי... 

זה לא מספיק כדי להשפיע.

ב. אתה חוזר על הטענה שלי, זה בדיוק מה שאמרתי. כרגע אי אפשר כי אין מודעות מספיק גדולה להשלכות שעלולות להיות. הדיון יכול להיות רלוונטי באמת רק בעוד שנים, ואז? כמו שאמרת, זה סיפור אחר לגמרי.

כל המחקרים בעולם שנעשו כבר על השפעה סביבתית?

נו באמת.

עשינו עסק.

שזוגות חד מיניים כן יכולים לאמץ (וכבר אימצו) במדינת ישראל נכון?

הזעקה הייתה עכשיו על ניסוח החוק.. "אין אימוץ, אלא על־ידי איש ואשתו יחד"

ומישהו הפך את זה למאבק גדול בדיוק כמו שהם צריכים גם מצעדים וטררמים..

זה הרבה יותר מסתם הניסוח היבש. גם הלכה למעשה זה מאוד א פשוט.

כמו שתציגי את כל החרדים כמשוגעים ממאה שערים שזורקים טיטולים על חיילים,

או את כל המתיישבים ככאלה ששורפים ערבים ועוקרים עצי זית

לא מדוייק וחוטא לאמת

תמיד יש יוצאי דופן שלא יעמדו בקריטריון.

לכן העדפתי את מסלול התורה והביולוגיה,

שהם דברים שא"א להתווכח איתם

(בהנחה שמקבלים אותם כאמת).

מוציא אותי קצת פנאט, אבל לפחות הגיוני ועקבי...

כיום, זוגות להטבים כן יכולים לאמץ. הם פשוט רוצים שזה יהיה מעוגן בחוק. שהחוק יהיה פרוץ. וברגע שפורצים את ההגדרה הבסיסית- משם הדרך כאמור פרוצה להתדרדרות.

אין משפחה לכתחילה שהיא לא *אבא ואמא*. הדגשתי לכתחילה! באופן מכוון, בכוונה תחילה!

אין צורך במחקרים. ככה השם רצה. ככה הוא ברא. הוא זה שנותן חיים. הוא יצר את האדם ואת חווה והחליט שמהם יצאו ילדים ולהם נתן את רשות ההורות. ככה זה. בהכי פשוט וברור.

בפשטות:

הקב"ה החליט שככה זה. נקודה.

אסור.

ה' לא מסכים.

התורה אוסרת.

קשה לנו כי כל החברה, התקשורת, ומה שמסביב משפיעים לנו על ההיגיון הבריא. פעם זו הייתה נחשבת סטייה. היום קוראים לזה אהבה וגאווה.

אתם יודעים שבארה"ב ישנה פעילות פרוגרסיבית לקידום חקיקתי של נישואי שלושה גברים? 

אתם יודעים שבזמן האחרון נשמעו יותר ויותר (בעיקר בארה"ב ואירופה) סיפורי גילוי עריות (אמא ובן, אח ואחות שמצאו את אהבתם זה בזו.)- שלא הוקעו והוחרמו.

אני אישית ראיתי במקרה ממש (אחי ראה סדרה כלשהי, ישבתי איתו להעביר חצי שעה), סדרה ובה סיפור צדדי על אהבה של אח ואחות שלא ידעו שהם אח ואחות וכשגילו זאת, לא רצו להיפרד, לא נגעלו. והיה שם דיון שלם על: בעצם מה הבעיה? הם אוהבים ואהבה זו אהבה. במילים אלו ממש.

אז, שוב, המלחמה היא לא נגד האנשים הטובים שיש להם התמודדות שונה משלנו, (וברור שלכל אחד ישנה התמודדות אז למה בעצם מוקיעים אותם ולא את מחללי השבת בפרהסיה? וכו וכו)

אלא! המלחמה היא על הצניעות. על המשפחה. על גדרי עריות שניתנו לנו מהתורה. שהם שומרים אותנו מהידרדרות מוסרית חברתית.

המלחמה היא על הגדר. על הגבול. על ערכי החברה. על מה שנתפס נורמלי. היא לא מול אנשים יקרים ויהודים שחטאו ונפלו. 

(רק מחדדת נקודה שהעלית - זוגות להטבים יכולים לאמץ, אבל רק ילדים שלא נמצאו להם משפחות נורמטיביות - ילדים בוגרים שמתמודדים עם קשיים, או שנולדו למשפחה בסיכון. תינוקות בני פחות משנתיים יינתנו לרוב למשפחות רגילות. מבחינתם הם רוצים שיוויון למשפחות רגילות בתנאי האימוץ, לא את הזכות לאמץ)

למה צריך פה תשובה בכלל?

הם עבריינים בעבירות של יהרג ובל יעבור.

ומה הקשר בכלל? להיות "פנאט" זה להיות דתי כמו שצריך?

כי אני לא רואה בעיה בלהיות שומר תורה ומצוות.

אם יש לך בעיה עם אנשים דתיים, אתה כנראה לא בפורום הנכון...

והסתה נגד ערבים לא צריך לשמוע בבית, מספיק לפתוח חדשות

הסיכוי שהוא יצא סוטה הוא גבוה, ולכן זאת לא טובת הילד.

טובת הילד, כאן, בציבור הזה, היא טובה תורנית. ולא החלטה של בית המשפט.

(אל תדאג לתהליך הסקת המסקנות שלי, אני יכול ללמד אותך דבר או שניים)

ההסתה הכי טובה נגד ערבים היא העובדה שהם מנסים לרצוח אותך כל הזמן. או שאנטישמיות לא מספיקה לך? בקיצור זה דיון קטנוני ולא רלוונטי לדיון בכלל אז אתה מתבקש לרדת מהראיות האלה, זה לא מוסיף לאף אחד לאינטליגנציה.

אני מעדיף את דרך התורה. הלוגיקה שלך כל-כך מצחיקה שאתה שוב משווה בין אימוץ לבין ילודה.

ואשריך שהכרעת את הסוגיה המדעית שהנוטים הם בוודאי מולדים במחי אצבע קבעת עובדה. ממש דרך מעולה להתדיין.

אני עומד מאחורי דברי, פשוט אין לך את היכולת לרדת לעומק העניין. ברגע שאתה קופץ ממשכב זכור לפאנטיות לאומנית, כנראה שמשהו אצלך מלא בשנאת מתנחלים. אתה צריך להגמל מחדשות חביבי, מכונת התעמולה כנראה מחקה לך את ההיגיון הישר

אלא בין סוטה לבין לא סוטה.

אם הקיבוצניק הוא אדם מוסרי ולא עושה דברים מוזרים כאלה, הוא עדיף על "דתי" ששומר שבת ומנהל מערכת יחסים עם גבר ועושה מעשים משונים. בהרבה.

דעת הרמב"ם היא מיעוט בנוף היהודי, וכבר יצאו נגדו כל גדולי דורו, ולפניו ואחריו. אז כמדומני שאני בסדר. מה גם שדעתו בנושאי תורה במשנה תורה אין לה שום נגיעה עם העניינים האלה שמוזכרים במורה נבוכים. להזכיר את הרמב"ם בתור ראיה כאילו אין עוד מלבדו, זה כל כך קטע של אתאיסטים .

אגב, עיין בדברי הרמב"ם על משכב זכור, משאת נפש כל פילוסופי יוון, למקרה שאתה חושב שהוא בצד שלך באמת. ספר המצוות ש"נ, ספר קדושה, א"ב, פרק י"ד י"ח, כ"ב ב', כ"ב ה'-ו'.

לגבי החדשות, ברור. אי אפשר להיות משועבד ומכור לטלוויזיה (ולא לשום דבר כולל עישון, אוכל, ושאר ירקות) ולהיות אפילו שפוי. אבל כמו שכתבתי, זה דיון אחר לגמרי.

איכשהו בכל עם ישראל כל אחד תפס לו איזה מצווה שהוא מחרף עליה את הנפש ובכל השאר לא אכפת לו.

החרדים בשמירת שבת, הדת"ל בישוב הארץ, המסורתיים ביו"כ

מלחמות, פיגועים וכו' זה לא פוסח על אף אחד.

כל ישראל ערבים זה לזה, לטוב ולרע. כשאנחנו לא מתאמצים לגרום לאדם להתקרב לה', כל אחד ואחד מאיתנו מפסיד מזה.

להזכירכם, פרט לעובדה שאנחנו ערבים גם לאלה שהולכים בדרך השלילית (ומשתדלים לעשות את זה מאהבה ובאהבה), יש גם את העניין השולי של "כל מקום שאתה מוצא ... אנדרלמוסיא באה לעולם והורגת טובים ורעים".

מלבד עצם התופעה שהיא מזעזעת, ועצם הכתיבה עליה כאילו הדף נושא את זה, כבר מראה מה עושה תרבות-סדום ומערב הזו..

זה לא רק נגד התורה. זה נגד כל דבר נורמלי ואנושי.

לגדל ילד אל תוך תועבה כזו, אל תוך מציאות א-נורמלית כזו, לגזול לו א הסיכוי לגדול נורמלי לפי טבע האדם, שיש לו אבא ואמא. מזעזע.

זה גרוע מכאלו שנטפלים אל ילדם חד-פעמית. זה להשתמש בילד באופן קבוע, כאילו הוא חפץ בשביל מישהו אחר, בגלל שמישהו רוצה "להרגיש משהו". פשוט מזעזע. 

ומה זה רצון "להיות משפחה". זה מראה עד היכן העיוות יכולה להגיע. למשפחה יש הגדרה. אבא, אמא, ילדים. זה לא משהו שאפשר "להמציא מחדש". 

אז זה רצון לסחוף לא רק נשמה של ילד לתוך המערבולת המומצאת הזאת, אלא גם את מושג המשפחה. גם אם יקראו לזה מליון פעם השם הזה - משפחה זה לא ולא יהיה.

אם מישהו מאד רוצה להיות משפחה - וזה רצון טוב - יטפל בעצמו, ויצא מזה. אבל לעצום עיניים ולהמצא כאילו אפשר כך ר"ל "להיות משפחה", ועוד להרוס לילד את החיים בשביל "רצון" כזה - נורא ואיום. ה' יצילנו, ויציל ילדים מגורל כזה.

הם ניצחו בחסות המערביות שלנו, הדתיים.

על פני הגלים, אמנם היא קצף עכור ומחליא, אבל תעבור.

לא יטוש ה' עמו.

ועוד דנים בזה כאילו שזה הגיוני לדון בזה.

זה מזעזע באלף רמות.

ה' מעולם לא נטש אותנו, השאלה היא האם אנחנו לא נטשנו אותו.

אולי בפועל יש יותר לומדי תורה ואנשים מתחזקים יותר מאי פעם.

אבל אין שום בירור. יש המון שנאה ליראי השם, גם אצל המאמינים, ולכן כולם נגררים אחרי התועבות האלה,

ואז זה זולג גם למחנינו... כשאנשים שכל היום עוסקים בתורה חושבים שיש דרך להצדיק מציאות מזעזעת כזאת להפקיר ילד יהודי טהור בידיים טמאות

תועבה כזו. אין על מה לדבר.

אבל ח"ו לומר ש"כולם נגררים" וכו', "המון שנאה" וכו'.

יש בעיות, לצערנו הרב מאד. בעיות כואבות. אבל בתוך מלחמה, לא אומרים "הניצחון שלהם" וכו'.. נלחמים.

גם ע"י מחאה חריפה נגד התועבות והו"א בכלל כאילו אפשר לתת לכך איזושהי לגיטימציה לדיון כאילו "נושא רגיל"; וגם ע"י ריבוי אור וטוב וסתם נורמליות.

"גמני רוצה ילד" זו לא סיבה.
בכלל... "גמני רוצה" זו לא סיבה ולא מקנה שום זכות.

משלי כו פסוק כה

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.

ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

אפשר לעשות חיפוש בפורום ולנסות למצוא אותו

(או לשאול כאן האם מישהי זוכרת את השרשור ויכולה לקשר אליו)

חיפוש בפורומים

ופתחתי חדש

בעו"ס, היינו לימוד תורה.

עד אז אגבש דעה עם בעלי, בטח נשקיע בלחיות היטב בכדי למות היטב

חשוב לא להתרגש

כשמאה מיליון דולר נופלים אל כיסי.

בנוסף לא מצאתי עדיין מי שילמד אותי את הדברים מפיו, ועליי ללמוד לפני שאצא לשדה.

הרבה יותר חשוב להרים מיזמים שיעשו את העבודה ויכניסו כסף אחר כך

מלתרום אותו ובעצם לאבד אותו.

בכללי אני מעדיף לתת דגים ולא חכות.

לא? 

היה לי פעם סיפור עם עבודה משרדית קטנה שהייתה לי וחברה במצב כלכלי לא פשוט. בקיצור נתתי לה את זה נטו כצדקה וגם שילמתי קצת קדימה על עוד חודש כדי לעזור עם חוב ספציפי.

מפה לשם.

בחודש הראשון היה מעצבן והיא עשתה את זה לא כל כך טוב. בחודש השני עשתה את זה טוב. בחודש השלישי עשתה מעולה ממש.

החוב נגמר מזמן. היא עבדה שם עוד שנה והייתי מרוצה מהעבודה שלה. התבאסתי ושמחתי כשהיא עזבה.

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

'באתי עדיך - האם הכרתני? הנני היהודי, ריב לנו לעולמים...'

חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

"כי את מזבחותם תתצון, ואת מצבותם תשברון

ואת אשריהם תכרותון."

יהודי כלל לא רשאי להחזיק בפסלים

מבחינה ממונית הפסל לא שווה כלום

ונחשוב כאפר, כי צריך לשרוף אותו.

מותר להחזיק דברים שלא שווים כלום.

ולא בטוח שאיסורי הנאה אכן לא שווים כלום.

ובכל זאת אסור להחזיק פסל

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.

צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:

הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

זו אמירה מאוד מוזרה.

לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.

אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה

שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים

(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)

אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?

למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת

אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין

התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.

או האריות בכסא שלמה.

גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות

(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)

וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍