הנחת יסוד: איני נשוי, זה סתם שאלה שעלתה לי.
יש לנו שאיפה אמיתית שהילדים יגדלו מחונכים, כלומר שהמסקנות ייקנו אצלם מתוך הכרה מסויימת עד כמה שנפשם משיגה,
ואנחנו רוצים להימנע מתוצאה של ילדים מאולפים,
בה המסקנות מונחתות עליהם מבחוץ ומה שנקנה אצלם זה אינסטינקט או רפלקס חייתי פשוט, כמו שמצלצלים בפעמון לכלב כשמביאים לו אוכל והוא מתחיל להזיל ריר כבר מעצם הצלצול.
עכשיו, כשמחנכים ילד ללבוש כיפה, בהתחלה הוא לא רוצה בכלל ואח"כ מתרכך ושוב עובר תמורות ואז כשכולם כבר עם כיפות אז נקנה פה איזו מציאות או לפחות קוד התנהגותי פשטני, ורציתי לשאול איך אתם מקנים לילד את הכיפה?
שאלה שנייה שרציתי היא:
אם לילד שלכם תיפול הכיפה האם תעדיפו לומר לו ׳הכיפה שלך נפלה׳ או שתעדיפו לומר ׳נפלה לך הכיפה׳ והאם אתם בכלל מבחינים בהבדל שבמסר שעולה מכל משפט.
תודה לכם.
יש לנו שאיפה אמיתית שהילדים יגדלו מחונכים, כלומר שהמסקנות ייקנו אצלם מתוך הכרה מסויימת עד כמה שנפשם משיגה,
ואנחנו רוצים להימנע מתוצאה של ילדים מאולפים,
בה המסקנות מונחתות עליהם מבחוץ ומה שנקנה אצלם זה אינסטינקט או רפלקס חייתי פשוט, כמו שמצלצלים בפעמון לכלב כשמביאים לו אוכל והוא מתחיל להזיל ריר כבר מעצם הצלצול.
עכשיו, כשמחנכים ילד ללבוש כיפה, בהתחלה הוא לא רוצה בכלל ואח"כ מתרכך ושוב עובר תמורות ואז כשכולם כבר עם כיפות אז נקנה פה איזו מציאות או לפחות קוד התנהגותי פשטני, ורציתי לשאול איך אתם מקנים לילד את הכיפה?
שאלה שנייה שרציתי היא:
אם לילד שלכם תיפול הכיפה האם תעדיפו לומר לו ׳הכיפה שלך נפלה׳ או שתעדיפו לומר ׳נפלה לך הכיפה׳ והאם אתם בכלל מבחינים בהבדל שבמסר שעולה מכל משפט.
תודה לכם.
