שלום לכולם...
אני יוצאת עם מישהו ותמיד וב"ה תמיד היה טוב,אבל הרגש שלי לא התעורר.לא הצלחתי לאהוב אותו,הרגשתי אליו כמו אל כל אדם אחר שאני מכבדת
בשלב מסוים לצערנו נפלנו בנגיעה ומאז אני מרגישה שאני יותר מתחברת אליו רגשית(הגיוני מאוד)
ברור לכל שנגיעה זה איסור חמור שמכשיל מאוד.השאלה שלי אם בדיעבד זה קרה ,כמו במקרה שלי זה עדיין סימן להתנתק
או שאנחנו יכולים להמשיך בקשר ולהשתפר בנגיעה?
אני ממש מבולבלת..
תודה לעונים.
אם זה רציני תמשיכי ותישתדלו ממש ממש ממש להפסיק עם הנגיעה...
אל תיפגשו במקומות של ייחוד תישתדלו במקומות עם אנשים וכ'ו...
גם לדעתי לא צריך לפרק..
זה קשה ברור, אני מבינה אותך. ליפול ככה,
אבל צריך להשתדל לא ליפול שוב א]ילו שזה קשה,
ואני גם יודעת שהרגש מתעורר הרבה יותר במגע,
אני מרגישה את זה גם עם חברות שיל, כשאני מחבקת אותן אז מרגישים
כאילו יותר אהבה ויותר חיבור , לא יודעת..
לדעתי את אוהבת אותו כי אם לא אז לא היית יכולה שיגע בך.השאלה היא על מה שהיא גרמה לי להרגיש.
לאף אחד זה לא נראה מוזר שרגש מתעורר רק בזכות הנגיעה (שיכולה מאוד לבלבל) ?
אף אחד לא רואה בו חשיבות עוד לפני שנוגעים?
אני בטוחה שאם השכל היה מתעורר אצלי בכיוון חיובי רק בעקבות הנגיעה אז הייתה כאן בעיה
מדוע זה שהרגש התעורר אצלי בכיוון חיובי רק בעקבות הנגיעה לא מעיד על בעיה?
האם לא יקרה מצב שבמידה ונחליט להתחתן הרגש יעלם,כי הוא התעורר רק בעקבות משהו ?
אוף 
את שואלת אם זה מעיד על בעיה אצלך, או במערכת היחסים? לדעתי דווקא מאוד הגיוני שנגיעה מגבירה ומעמיקה את חיי הרגש, ועל כן משתדלים להרבות במגע (בזמן ובמקום שמתאימים 
ל"נוגעים" בדבר ולאורח חייהם).
ומה בעצם המצב כרגע מבחינת מערכת היחסים והרגשתך: היית בוחרת בו מכל הסיבות (שכלית וגם "קליק", נקרא לזה)?
זה באמת מתסכל כשלא מבינים - אני מנסה לחדד את השאלות כי אני באמת לא לגמרי מבינה את ההתלבטות לעומקה 
שהבעיה שלה,
שהיא לא יודעת האם היא מרגישה אליו משהו רק בגלל שהם "נגעו" - כי תכל'ס זה לא שהיה לה עוד קשרים כאלה בעבר שהגיעו לנגיעה...
או שהיא כן רוצה אותו ודווקא אותו בלי קשר ל"תאונה" ;)
וואי קשה לומר!
אין לי ספק שנגיעה מגדילה את החיבור והרבה. אבל אולי אם מלכתחילה חשת חיבור דומה גם בלי נגיעה (עם בחור אחר, נניח), אז לאחר נגיעה מותרת בזמנה, החיבור יהיה חזק אפילו יותר מאשר עם הבחור הזה?
התלבטות ממש קשה!
קיבלת המון נקודות למחשבה ורעיונות יפים. אולי אחרי שתשמעי המון קולות, הקול הנכון ידבר מתוכך ותדעי את התשובה!
נגיעה תמיד מחברת והרבה.
מעניין לשמוע כאן את התשובות.. אם היא הייתה מציינת שהנגיעה גרמה לה לראות בשכל את הטוב שבביחד שלהם למרות שלפני כן היא לא ראתה ,אני בטוחה שההבנה שיש כאן משהו חריג מיד הייתה צצה.
וזה שהנגיעה גרמה לה לחיבור רגשי שלא היה קיים לכתחילה האין זו בעיה?
לטעמי צריך להתמקד בשתי שאלות,שדי קשורות אחת לשניה:
א.האם הרגש לא היה קיים לך בכלל בכלל או שהיה רגש מסוים בצורה מינימלית והוא התפתח?
ב.מאיפה נבע העניין של "המחסור" ברגש כלפיו? האם זה נבע מהחיצוניות שלו או מאיך שהוא הביע אותה?
אם זה נבע מהחיצוניות שלו-ממי שהוא:כנראה שיש כאן משהו שבאמת אמור לעורר בעיה ולכן הנגיעה כנראה בילבלה מאוד..
אם זה נבע מאיך שהוא מביע את החיצוניות שלו(למשל סגנון לבוש) אז הגיוני שבזכות זה שהכרת בחור עם מידות טובות הרגש היה מתפתח לאט לאט וזה שנגעתם רק זירז את התהליך...
כבר בילבל אותי כל הניתוח הזה...
רק רציתי להוסיף פרמטר חשוב, שפעם מישהי אמרה לי עצמי לבדוק את העניין: איך אני ביחסי אהבה בכלל.
האם אני אדם חם ופתוח? האם אני אוהב ומקבל בקלות ללא ביקורת בדרך כלל? האם כבר אהבתי מישהו באמת? האם אולי נפגעתי ממשהו פעם?
בקיצור לבדוק את מדדי האהבה שלנו גם ללא קשר לבחור הנ"ל. יכול להיות שאולי משהו תקוע בבפנים שלנו ללא קשר לבחור הספציפי. יש אנשים שלוקח להם יותר זמן להפתח, להאמין ולאהוב.
ונראה לי שממש הבנתי מה רצית לומר...
זה לא מוזר, זה טבעי, אבל זה יצר בעיה- והתלבטות עוד יותר גדולה-
אז תחשבי מבחינה שכלית, ותשתדלי שזה באמת יבוא מהשכל- האם הוא מתאים לך? האם את רואה אותו כבעלך לעתיד ? מסוגלת להיות איתו עוד הרבה שנים? יהיה האבא לילדים שלך?
אם כן- אז לכי על זה!
אם לא-...
אני מרגישה שכולם כאן מלחיצים אותך להתחתן! לאט לאט! זו החלטה לכל החיים!
אהבה זה לא משהו שנופל עליך מהשמים (כמו הגויים:to fall in love) אלא זה משהו שנבנה, כמו ששמעתי מישהו אומר- אהבה זה מכלול כל החוויות החיוביות שלנו ביחד. שזה הגדרה יותר כוללת ונכונה לגבי כל מערכות היחסים שלנו בעולם.ולכן אין לך מה לפחוד מחוסר אהבה קודם- כי זה משהו שאפשר ליצור, וגם כבר יש לך אותו, לפחות קצת.
אני סבלתי מחרדות קשות לפני שהתחתנתי,פשוט...פחדתי להתחתן. וכשאתה כ"כ מרוכז ברגש אחד, קשה לך מאוד להרגיש רגש אחר. אז איך עשיתי את זה? בכל זאת ידעתי בפנים שזה בעלי- זה האדם שמתאים לי מבחינה נפשית, מידותית, חסרונות שלי שהושלמו על ידו, הביטחון שהעניק לי ועוד.
כל זה מחשבות של שכל שחייבים שיהיו אותם, וחובה שתבררי לעצמך טוב טוב לפני החלטה- למה את בוחרת בו? מה הוא יכול להעניק לך? מה את לו? האם יש לכם שאיפות דומות החיים? וגם כדאי אפילו שתכתבי לך את הכל, גם כשכותבים וכותבים מהלב ואז קוראים, אפשר לגלות דברים- על מה שמתי דגש וכו'.וגם כדי שיהיה לך יום אחד.
לבנתיים לא בלחץ, תמשיכו לצאת, ולבנות חוויות חיוביות ביחד עד שתגיעי למסקנה. וכדאי שתקפידו על הצניעות, כי זה גם יעזור לך לבהירות מחשבה, ולהחלטה אמיתית. וגם יעשה לכם יותר טוב לקשר וללב... (פעם שמעתי עצה נגד יצר הרע, אצלי זה ממש עובד באוכל, להגיד אני עכשיו מתאפק רק 10 דק' לא לאכול שטויות ולדאוג לגוף שלי לשמחה ולנקיות...והצלחתי,כל הכבוד! עכשיו רק עוד עשר דקות וכו'....כדאי שתקבעי לעצמך עכשיו אני רק שבוע/יום תלוי מה מידת הקושי, לא מתקרבת אליו כדי לנקות קצת את המחשבה וכו ואז עוד קצת ועוד קצת...)
"פיקודי ה' ישרים משמחי לב מצות ה' ברה מאירת עינייים"- שיאירו עינייך ורק תשמחי בדרכך והחלטתך
אכן שאלה קשה ורוב העונים, באמת לא התייחסו לעניין של התעוררות הרגש דווקא אחרי.
שאלה קשה! זה די מפחיד, כי אם אומנם זו הסיבה היחידה להתעוררות הרגש, אז מה זה אומר לנו? (אני לא יודעת, אני רק שואלת).
קטונתי מלענות, אני ממש חושבת שהתייעצות עם אישה מבינה ומנוסה בתחום ממש תועיל לכם.
זה שאלה לגדולים מאיתנו, שיוכלו לשבת ולבדוק את העניין מכל הצדדים שלו.
בהצלחה חמודה! ושיהיו בשורות טובות בזמנן!
לפעמים אנחנו נוטים להמעיט בערך הרגש וטוענים שהוא לא "כזה חשוב" כמו השכל,ולכן לא נורא(כביכול) אם הוא נוצר בעקבות הנגיעה,שכמו שאמרת, אלא העיקר שהשכל מעיד על דברים טובים.
שאלת שאלה חשובה,אולי הנשואים כאן יוכלו לענות-האם החיבור שנוצר בעקבות הנגיעה יכול להוות תחליף לרגש ? האם אין לחשוש בפרט שנגיעה הופכת להיות חלק ממערך הנישואים ו"מתחספסת" שבשלב מסוים היא תהיה עם אדם מתאים שכלית אך רגשית לא?!
אולי כדאי שתייעצי עם רב ?
בדרך כלל יש רגש מסויים שהוא בסיס לחתונה. הרגש הולך ומתעצם אחרי החתונה, כאשר יש מגע, ילדים משותפים והיכרות משותפת. קרה מה שקרה ביניכם, אולי קרההדבר מן השמים כדי לזרז אתכם להתקדם בקשר. אבל, עליך לזכור שאחרי החתונה בעצם יש שני סוגי זמנים במהלך החודש: כשבועיים בהם את אסורה לבעלך (נגיעה, הושטת חפץ וכד'). באותה תקופה החיבה בין בני הזוג נמשכת אך ללא מגע פיסי. אחר כך באים שבועיים בהם הקשר הוא פיסי ורוחני. יש זוגות שהתקופה האסורה אינה פשוטה להם. כשהאשה בהריון או מניקה, התקופה הזאת קצרה ומחזקת את הקשר, כי יש למה להתגעגע. כאשר אשה מצפה הרבה עד להריון, היא עוברת שוב ושוב תקופות אלו של מרחק וקירבה (כאשר אין כימיה טובה, יש נשים שמעדיפות תקופה זו!).
את צריכה לראות איך אתם חזקים ושומרים מעכשיו על נגיעה, כאילו אתם נשואים ונמצאים בתקופה האסורה. אם לא תוכלו להתאפק, גם אחרי החתונה תהיה לכם בעיה.
שימי לב, לא ללכת שולל אחרי הרגש. בדקי אם יש ביניכם התאמה גם בשיחה, נושאים משותפים וכד' ולא רק רגש. אם כן, תוכלו להתקדם לאט אבל בטוח.
לא ממש קשור לפורום..
בעברי (המפוקפק) עבדתי ביסודי והייתי חברת הסתדרות. ממש נהניתי מההטבות, ההורים שלי חברי הסתדרות וככה זה היה וזהו. השנה חוזרת לחינוך, והפעם בחטיבה עומדת בפני אפשרות בחירה.
מה אומרים, הסתדרות או ארגון? ולמה זה ולמה זה?
תודה תודה
ברכת השם על ראשיכם
פשוט.
כן יש סיכון של שיווק. אבל זה נכון בכל מקצוע.
ברוך השם קניתי מקפיא אז לפחות יש מקום עכשיו.
אנחנו לא יכולים לאכול הרבה סויה או דברים מעובדים מדי (בעיות עיכול) אז אי אפשר שניצלים קפואים וכו'.
בעלי לא ממש אוהב עוף (גדל צמחוני), הוא מוכן לאכול אבל הרבה פעמים מגעיל אותו שיש עצמות וכו'.
ניסיתי להכין פרגיות מראש, להקפיא ולחמם, לדעתי יצא מעולה, בעלי לא אהב...
בשר טחון - אפשר להכין ולהקפיא, אבל זה קצת יקר וגם כמה מגוון אפשר, נמאס שהכל אותו הדבר.
וצריך חלבון...
אין לי כח להכין חדש בכל פעם, אני רוצה משהו שיהיה קל להכין הרבה מראש או פשוט להוציא מהמקפיא ולאכול
אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.
מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.
אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.
אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.
לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).
אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?
המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.
אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.
פרגית במחבת
חזה עוף במחבת
שניצל
קציצות בקר
קציצות הודו
לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון
נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)
המבורגר מבשר טחון
קבב מבשר טחון
צלי בשר
זה בגזרת הבשרי
אפשר גם דגים
דג מטוגן
דג ברוטב
דג בתנור
סלמון
קציצות דג
טונה
קציצות טונה
ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות
מגדרה
חומוס ביתי
קוסקוס עם חומוס
מרק אפונה
מרק שעועית
גם במוצרי חלב יש חלבון.
זה מה שעלה לי לראש כרגע.
מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים
ככה שיש מבחר
רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)
השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר
מאד קל לבשל ומאד טעים.
פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.
לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.
כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:
נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.
דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני
תודה
הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)
להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.
(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')
חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק
בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.
פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.
מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות
אפשר גם פשטידות שזה אחלה.
יש למישהו?
לא קשור לפורום **
מחפש אומים לג'אנטים
משהו נדיר
מתקשה למצוא במוסכים ובפנצ'ריות
אם מישהו מכיר אשמח לשמוע
וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס
אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.
מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.
חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.
אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד
אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב
הי שלום לכולם!
נשואה שנתיים לבעל מתוק, התחתנו בגיל מאוחר..
העניין שהוא שבעלי מאוד מקובע בנוגע לסדר יום שלו,
ההתמודדות באה לידי ביטוי בשבתות שאנחנו אצל ההורים שלי.
הוא רגיל לאכול מייד כשחוזרים מבית הכנסת, בשעה 10:30 סעודת שבת. כשאנחנו בביתנו ככה אנחנו נוהגים.
אצל ההורים שלי הכל יותר בנחת, התפילה נגמרת מאוחר יותר, אחר כך יושבים קצת בסלון ומדברים וכל האחיות נפגשות, והאחיינים, בקיצור, שמח. יוצא שיושבים לאכול לא לפני 11 וחצי או 12.
בעלי בזמן הזה נהיה כועס ועצבני, ואני במתח בלתי נסבל כל הזמן הזה כי אני יודעת שרגע השבירה מתקרב...
הוא עם פרצוף כועס, לא מדבר עם אף אחד, יושב עם פרצוף בתוך הספר שהוא לומד (פרשת שבוע או משהו).
אני מתביישת בטירוף בהתנהגות שלו מהמשפחה שלי, ובסטרס מטורף ממה שעומד לקרות (לא קורה יותר ממה שתיארתי אבל בשבילי זה בלתי נסבל).
לאחר מכן אני לא מדברת איתו כל השבת מרוב כעס על זה שהוא פעם בחודש וחצי לא מסוגל להיות קצת בביטול ולתת לי להנות עם משפחתי שאני כלכל אוהבת וגרה רחוק מהם (אנחנו גרים במושב שלו...)
מה מציעים לי לעשות? לדבר על זה זה קשה כי אני כלכל טעונה בנושא שאני אומרת מילים ממש קשות...
והוא גם תמיד מתנצל ומתייסר אבל נופל שוב.
האם כדאי לי לקנות מכשיר כזה? המטרה היא לנקות את הפינות של הבית שכרגע מאוד מלוכלכות ואת הרובה בין המרצפות (יחסית עשו לי רובה מאוד עבה). מה דעתכם? מכירות/ים? יכולים להמליץ? תודה
גם לנקיון באופן כללי.
לשמוע פרטים נוספים. תודה!
ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.
אחלה מכשיר. מרוצה.
אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות
ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת
אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה
ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.
האם שווה את המחיר
ואיפה מפלגות גוש הקואליציה? למה אין מצע?
שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.
הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.
מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.
מה הניקוד ולמה.
הכל מפורט לפרטי פרטים.
מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.
אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.
איך החלטתם על איזה כשרות להקפיד?
אני מדברת על בני אדם פשוטים שלא בקיאים בכל פרטי ההלכה ודקדוקיה.
אחרי שהתבחבשנו שנים רבות החלטנו לאחרונה לנסות ללכת לפי כושרות, אבל מודה שלא מצליחים במאה אחוז, בעיקר שמתארחים בחוץ, וקיים גם קושי למצוא אוכל קנוי (לא קורה הרבה אבל כן לפעמים כשנוסיים מחוץ לעיר ולא מתחשק לקחת איתנו את כל הבית).
נקודה נוספת שמציקה לי, אחת המשפחות שלנו לא דתיים, רצה הקב"ה אותה משפחה אוהבת להכין אוכל ובכמויות, לא מתארחים שם המון, אבל כשכן יוצאים עם שקיות מלאות כל טוב, רק לשלוף מהמקפיא ולבשל. מדובר באמת בהשקעה גדולה של כסף וזמן.
כשהתחתנו ניסינו לעשות איפוס ולהגדיר כללים, אבל אני בתור מי שמבשלת ומתמצאת בענייני המטבח רואה שלא תמיד הכל לפי הכללים.
לא כל המוצרים תמיד הכשרות שביקשנו, לא משרים ירקות של חסלט, הם אומרים שיש הפרדה בין הסכום של בשרי וחלבי (אלה שמגיעים איתם, אלה שבשולחן זה כן סט שונה), ועוד ניואנסים קטנים הגדולים שמי שלא שומר כשרות לא יכול להכיל.
עשינו עוד כמה שיחות, וכשיש משהו ספציפי מאירים, אבל בהרגשה שלי כל כך חשוב להם האוכל שלפעמים הם מעגלים פינות.
התייעצתי בעבר עם רב שמכיר את המשפחה, והוא נתן תשובה שדי שיחררה אותי מהעול של זה, אבל עדיין מרגישה שהרבה מהאחריות עליי כי בעלי לא שם לב מטבע היותו גבר.
לא לקחת אוכל או להתארח שם יפגע בהם בצורה קשה מאוד.
מה הייתם מייעצים?
