בס"ד

המיפגש יתקיים אי"ה ביום שלישי הקרוב, ז' באדר, 3/3 למניינם.
הפאנל - עם נשואים מהפורום, על החיים שאחרי, ועל איך להימנע מקשיים בחיי הנישואים.
כולם חייבים להופיע!!

בס"ד

בעצם, מי שכבר נרשם, נרשם. אבל ליתר ביטחון כדאי שוב, אצלי במסר אישי.

יש לי עוד 2 דברים ביום הזה... שכמובן אצטרך לבחור באחד מהם...

אבל תהנו!

ששייך לעשות לרווקים שיחה על קשיי הנישואין?

מניסיון אני יכולה להגיד לכם שזה רק יכול לעכב אותם מחתונה...

לעניות דעתי זה לא מומלץ בכלל. תמצאו מישהו שידבר על החשיבות של להתחתן - עם כל הקשיים שבעניין.

לא כדאי לעשות דיונים על קשיים בנישואים אלא עד כמה טוב להתחתן.
אולי קצת על איך להבין את הצד השני,השוני בין המינים וכמה חשיבות יש לתקשורת זוגית וכו.
אבל לא טוב לדבר כ"כ על קשיים כי זה יוצר נוגדנים וגם ככה היום בכל מקום מעצימים את זה יותר ממה שזה.

אני אישית הייתי שמחה לבוא, אבל התינוק שלי בן חודש וזה לא כ"כ שייך...
האמת שאני גם קצת מתפדחת אז טוב שיש סיבה לא לבוא...
אז תהנו בלעדי

אני רק בן 19...|מסמיק|

כולם פה כבר זקנים...

למרות שהדיון שם לא מעורר בי חשק גדול להגיע. זו האמת.

והטרמפ מרחובות די מעלה לי את הסבירות שאעשה עוד משהו ברחובות לפני כן ואז אגיע..  אבל לא בטוח...

נפנה באלגנטיות לנושא שרצוי לנו....

תתעודדו!

ואולי נעשה דיון לעזור לנשואים להבין כמה הבעיות שלהם זה בקטנה.... צרות של עשירים....

בעזר ד'!

הבית שלי, המקום הכי חמים ונעים;) -סאאאתם נראה לכם! אני העצתי אך הרעיון נפסל.. וגם זה טופל!

מה שכן, ידוע לי שתהייה תוכנית ש!!ה                                                                  |שורק| 
מי שלא בא, ממש מרובע!

בס"ד

פונים אליי אנשים ואומרים (בצדק) שצפוי להיות קר מאוד.
אנחנו עושים את כל המאמצים האפשריים, לארגן את התוכנית במקום סגור (לאחר הסיור כמובן)
אם יש למישהו רעיון, שבאמת אפשר לממש אותו, ולסגור עליו עוד היום!! למסרש אליי או לאלעדי.

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

הסבבים הללו מלמדות על האמונה שלך שיהיה טוב בהמשך,

מאחל שתזכי לטוב הזה במהרה ויתמלאו כל משאלות ליבך לטובה ויהיו לך כל הכוחות הדרושים לתהליכים הלא פשוטים והמוערכים הללו

אין לנו בתורה סיפור שמתאר את האמונה בהמתנה במציאת הזיווג.
כי באותה תקופה הכל התנהל אחרת וזה לא ממש היה קיים.
אבל יש ויש תיאורים של ציפיות קשות, שאנחנו יכולים ממש ללמוד מהם, לצפיות שלנו
אברהם ושרה ציפו תשעים שנה לילד, וה' מעולם לא שכח אותם. תמיד כשאברהם מתפלל לילד, ה' אומר לו שלא ידאג, אבל עוד לא הגיע הזמן.
גם על יצחק נאמר "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא, ויעתר לו ה'". מה, פתאום אחרי עשרים שנה, הוא החליט להתפלל? ברור ש'ויעתר' זה על כל התפילות בכל העשרים שנה, וה' היה שם תמיד.
אפשר לדמיין את יוסף בבור אחרי שהאחים מכרו אותו וגם במצרים הוא יורד לשפל תחתית, בחודש הראשון הוא עוד יכל לחשוב, מה ה' רוצה ללמד אותי? מה זה מצמיח אותי? אבל כשעובר עוד חודש ועוד חודש, שתים עשרה שנה בבור! איך אפשר להחזיק את האמונה שה' לא 'שכח' אותו? אבל יוסף, גם במקום הכי שפל שיכול להיות, חדור באמונה בלתי מעורערת, ועונה לפרעה "בלעדי, א-להים יענה את שלום פרעה", ולאחים הוא עונה "א-להים חשבה לטובה".
ה' תמיד איתנו ולעולם לא שוכח!


 

עדיין לא יכולות/בשלות להגיע לעולם הזה;

המתיני מעט עד יעבור זעם......

בעז"ה שיהיה בקרוב טוב גלוי ומתוק

לא הייתי רוצה שכל מי שנשואה לא תעיז לדבר על הנישואים לידי, כי זה רגיש.

זה טבעי ונורמלי שאני מדברת עם חברות, והם מדברות דברים כאלה - וכן, גם על ילדים וכו'.

ואני רואה את זה כהחלטה שלי מה לעשות עם המידע הזה.

אם אני בוחרת להיעלב ולהתרחק ולא להיות חלק מהקבוצה שבה מדברים ככה -

אני מרגישה שאני גוזרת על עצמי בדידות וריחוק, ויצירת קבוצה חברתית שכוללת רק מי שאיתי במצבי, וזה עלול להיות לא בריא מבחינה נפשית.

אני גם יכולה להבין את מה שהיא כתבה בצורה אחרת:

שנים ארוכות של חיפוש, של רווקות לפעמים מובילים למחשבה במודע או בתת מודע של ייאוש, של לי זה כבר לא יקרה.

וכשזה כבר קורה - זה יכול להיתפס כ"תסמונת המתחזה" - זה לא אמיתי, זה לא שלי, אני עדיין בזהות הרווקית שלי - ולכן זה נראה כל כך לא מציאותי שהתחתנתי.

בעיני זה יכול להיות שיתוך של איזשהו מצב נפשי, לא ניסיון לדרוך על יבלות.

אפשר להגיד הכל, השאלה מתי ואיך.

ונשמע לי טריוויאלי שמה שהיא כתבה נאמר בקונטקסט לא רגיש.

וכן, אם אני רווק אני רוצה שיהיו רגישים כלפי.

וכן, בלי קשר לנושא של רווקות אני חושב שרגישות זה דבר שנכון טוב במידה הנכונה.

אז איך שנים? וגם אם היא אמרה  זה סבבה. אין לי בעיה לשמוע ולפרגן. אבל כל עוד זה לא שכל מילה שנייה זה “תראי מה הוא קנה”, “תראי מה הוא הביא לי”, “תראי מה הוא אמר”, “תראי את התמונות של ההריון”...

גם בזה אין לי בעיה כל עוד זה דרך אגב, פשוט כשזה כל הזמן זה כבר חופר קצת. שיחה של שעתיים רק עליה.. מרגיש שהיא שכחה שיש בה עוד רבדים חוץ מזה.

למרות שזה חמוד לפעמים 

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.