משרות ממשלתיות | דרושים בשירות המדינה

יש עבודות משרדיות פשוטות יחסית, לא המון אבל קיים.

אל תשכחי שיש לך תואר, זה מהווה יתרון גם אם את לא רוצה לעסוק בתחום.

וכשנכנסים לשירות המדינה יותר קל להתקדם למשרות מעניינות יותר, מתוך המערכת ולא מבחוץ. 

חוץ מזה, שהתנאים יחסית ממש טובים לאימהות. ואם מקבלים קביעות זה נותן שקט נפשי. נחשב ללהיות מסודר 'לכל החיים'. למרות שהיום אין פנסיה תקציבית אלא צוברת. עדיין זה לא רע. 

אשרייך ואשרי ביתך שזכה!

בוודאי שאבני היסוד ישמשו לבניין מפואר ויציב!

מה התחביבים שלך? מה נקודות החוזק?

אם מתאים לך להיות עצמאית וגם מכירות אז אני מכירה משווקות של כל מיני מוצרים שיכולות לצרף אותך ולתת לך הדרכה מצוינת וליווי צמוד.

זה יכול להוות עיסוק עיקרי או כתוספת הכנסה בתור התחלה.

כדי לפגוש אנשים ולהכניס שכר יותר ממינימום אולי כן כדאי באיזשהו אופן לנצל את התואר שלך. במה הוא?

אולי אפשר ליישם אותו בצורה פחות קונבנציונלית ויותר יצירתית.

תחשבי מה היית הכי רוצה לעשות - בלי "מגבלות".

תעשי רשימה של דברים.

אח"כ, אפשר להתחיל לעשות "ממוצע" בין מוטיווציה גבוהה שיכולה לאפשר גם דברים שבתחילה לא נראים, לבין מה המציאות מאפשרת.

הכיוון הוא טוב מאד, להתפתח אישית במקביל לבית ולהתפתחות האישית שיש בחוץ

וכדאי אולי, בינתיים, גם בתוך הבית לא להתנהג כ"סמרטוט". להקפיד על הופעה נאה וכו'. תחשבי מה היה אם היו נותנים לך תפקיד מקצועי רשמי, של מחנכת, פסיכולוגית, מורה לחינוך מיוחד, תרפיה באמנות, טיפול רגשי, אם בית, אחראית תזונה, אחראית רפואית ועוד כמה, לקבוצה רב-גילאית של שבעה ילדים, משכורת עתק (הקרן קיימת לעוה"ב..) - ואומרים שסומכים רק עלייך בענין הזה..  נו, לא היית באה מכובד?....

אז קודם כל, ככה בבית. תרימי את הראש. תשמחי את עצמך מחדש בזכות.

על גבי זה, בהחלט טוב שאשה תיתן ביטוי לכשרונותיה ורצונותיה היחודיים.

[לגבי רעיונות ספציפיים - מניח שנשים תוכלנה לתרום יותר. אבל לא להתייאש.. שמעתי על קבוצת נשים מאיזה ישוב, גילאי 40-50, שהחליטו ללמוד סיעוד כדי להיות אחיות.. משמרות נוחות ומשכורת נאה... 

בכללי, כשכבר יש לך תואר ראשון, זה יכול לתרום לקיצור דרך גם בלימודים אחרים.

ואולי מתאים לך בינתיים הדרכת כלות או משהו דומה, שההשתלמות בו קצרה יחסית, עבודה גמישה - ואם עושים את זה טוב, גם שכר נאה. אבל בדברים כאלה צריך לראות שבאמת מתאימים - לא רק בשביל הכסף..]

מאמא לידים קטנים, שהולכת ללמוד אחיות. בעלה אמר לה שישתף פעולה עם זה.. פירטה במה מדובר, ולמה זה אפשרי ויוצא טוב.

אבל באמת הדוגמה הזו שהבאתי, לא היתה דווקא לגבי המצב של השואלת ספציפית, אלא לגבי נשים מבוגרות יותר, שהחליטו להתחיל "קריירה" כזו - יותר בכיוון של חיזוק התקוה לא לחשוב שהמצב הנוכחי הוא "גזירה" תמידית.

פחות התכונתי לפרטים - ויותר לתחושב שציינת, "בבית.. סמרטוט". שצריך מעבר לנסיון הנכון למצוא משהו מתאים, גם לבקדיש עבודה כלשהי מבפנים, לתקן את התחושה הזו, שחבל שתהיה.

גם לי יש תואר בחנ"מ, ולא הצלחתי להשתלב בתחום מכל מיני סיבות. עובדה זו הובילה אותי לחפש עבודה כעצמאית מהבית. בעלי אברך, ולכן הרגשתי שאני חייבת לעשות את ההשתדלות הזו.

אשמח לספר לך יותר על תחום שאומנם צריך מעט ללמוד אותו,

אך אם את מוכשרת בכתיבה תוכלי להשתלב בו בקלות יחסית.

הנה הטלפון שלי: 0545672283

(דרך אגב - אולי לא כדאי לפרסם מספר טלפון בפורום שפתוח לכול... אולי כדאי לך לבקש מהמנהלים שימחקו?)

גם אני אשמח לשמוע.

יש לא מעט כאלה:

יש להם חלומות חשובים, אמיתיים - אבל גם לא כ"כ מרץ מעשי, וגם חששות. לפעמים הדבר הראשון הוא בגלל השני.

לא כדאי להיכנע לזה.

להתחיל ממשהו קטן יחסית  בתחום שאת אוהבת. לא לפחד ש"לא תצליחי" - אז מה... (ואם לא מפחדים, בד"כ גם באמת מצליחים יותר). להתעלם מ"מה יאמרו", אלו החיים שלך. ואם אפשר לקבל חיזוק מבעלך, בכלל טוב.

חווית הצלחה קטנה, נותנת ביטחון לעוד קצת. עם הזמן אפשר להגיע למקומות אחרים לגמרי.

בהצלחה רבה.

שבעה ילדים בתשע שנים.

עם השנים, רואים שזו ההשקעה הכי טובה.. מלבד הערך העצמי.

גם עם הצורך לצאת ולראות אנשים וגם עם תחומי העניין, החלום המוזיקלי וזה...

עיצות אין לי לצערי...

אפשר לנסות לקחת את זה למקום של תרפיה במוסיקה לאנשים בוגרים.

או ללמוד את זה,

או לבנות תוכנית ייחודית יצירתית משלך שאת מתחברת אליה

ולנסות להפגיש איתה אנשים דרך מתנ"סים, חוגי בית, ערבי נשים וכו'.

לגבי ביטחון, ממש מבינה אותך.

אחרי שנים לא מעטות בבית לפעמים הביטחון העצמי בסביבת אנשים לא בשמיים.

אבל אני מבטוחה שקפיצה למים תראה לך שהשד לא כל כך נורא

והמחשבות הן שהיו מאיימות יותר מהמציאות.

אולי יש מישהי עצמאית שעוסקת במשהו שמעניין אותך ואת יכולה לצאת איתה וללוות אותה,

ללמוד איך לעשות את זה ולצבור ביטחון וניסיון.

שאת אוהבת בצורה מקצועית אולי כדאי לך לנסות לעשות אותו בצורה חובבנית,

למשל לפנות לרווחה כדי להתנדב וכו'

אז ככה שוק ההוראה רווי בהרבה אזורים בארץ.

ממליצה על לימודי סיעוד, אפשר לעבוד גם במרפאות.

הסבה לסיעוד זה שנתיים וחצי.

צריך לבדוק את האפשריות הכלכליות שלכם לשרוד במשך שנתיים(אפשר לעבוד תוך כדי הלימודים

שאפשרי לשלב אותם עם המשך שהיה בבית

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות