משרות ממשלתיות | דרושים בשירות המדינה

יש עבודות משרדיות פשוטות יחסית, לא המון אבל קיים.

אל תשכחי שיש לך תואר, זה מהווה יתרון גם אם את לא רוצה לעסוק בתחום.

וכשנכנסים לשירות המדינה יותר קל להתקדם למשרות מעניינות יותר, מתוך המערכת ולא מבחוץ. 

חוץ מזה, שהתנאים יחסית ממש טובים לאימהות. ואם מקבלים קביעות זה נותן שקט נפשי. נחשב ללהיות מסודר 'לכל החיים'. למרות שהיום אין פנסיה תקציבית אלא צוברת. עדיין זה לא רע. 

אשרייך ואשרי ביתך שזכה!

בוודאי שאבני היסוד ישמשו לבניין מפואר ויציב!

מה התחביבים שלך? מה נקודות החוזק?

אם מתאים לך להיות עצמאית וגם מכירות אז אני מכירה משווקות של כל מיני מוצרים שיכולות לצרף אותך ולתת לך הדרכה מצוינת וליווי צמוד.

זה יכול להוות עיסוק עיקרי או כתוספת הכנסה בתור התחלה.

כדי לפגוש אנשים ולהכניס שכר יותר ממינימום אולי כן כדאי באיזשהו אופן לנצל את התואר שלך. במה הוא?

אולי אפשר ליישם אותו בצורה פחות קונבנציונלית ויותר יצירתית.

תחשבי מה היית הכי רוצה לעשות - בלי "מגבלות".

תעשי רשימה של דברים.

אח"כ, אפשר להתחיל לעשות "ממוצע" בין מוטיווציה גבוהה שיכולה לאפשר גם דברים שבתחילה לא נראים, לבין מה המציאות מאפשרת.

הכיוון הוא טוב מאד, להתפתח אישית במקביל לבית ולהתפתחות האישית שיש בחוץ

וכדאי אולי, בינתיים, גם בתוך הבית לא להתנהג כ"סמרטוט". להקפיד על הופעה נאה וכו'. תחשבי מה היה אם היו נותנים לך תפקיד מקצועי רשמי, של מחנכת, פסיכולוגית, מורה לחינוך מיוחד, תרפיה באמנות, טיפול רגשי, אם בית, אחראית תזונה, אחראית רפואית ועוד כמה, לקבוצה רב-גילאית של שבעה ילדים, משכורת עתק (הקרן קיימת לעוה"ב..) - ואומרים שסומכים רק עלייך בענין הזה..  נו, לא היית באה מכובד?....

אז קודם כל, ככה בבית. תרימי את הראש. תשמחי את עצמך מחדש בזכות.

על גבי זה, בהחלט טוב שאשה תיתן ביטוי לכשרונותיה ורצונותיה היחודיים.

[לגבי רעיונות ספציפיים - מניח שנשים תוכלנה לתרום יותר. אבל לא להתייאש.. שמעתי על קבוצת נשים מאיזה ישוב, גילאי 40-50, שהחליטו ללמוד סיעוד כדי להיות אחיות.. משמרות נוחות ומשכורת נאה... 

בכללי, כשכבר יש לך תואר ראשון, זה יכול לתרום לקיצור דרך גם בלימודים אחרים.

ואולי מתאים לך בינתיים הדרכת כלות או משהו דומה, שההשתלמות בו קצרה יחסית, עבודה גמישה - ואם עושים את זה טוב, גם שכר נאה. אבל בדברים כאלה צריך לראות שבאמת מתאימים - לא רק בשביל הכסף..]

מאמא לידים קטנים, שהולכת ללמוד אחיות. בעלה אמר לה שישתף פעולה עם זה.. פירטה במה מדובר, ולמה זה אפשרי ויוצא טוב.

אבל באמת הדוגמה הזו שהבאתי, לא היתה דווקא לגבי המצב של השואלת ספציפית, אלא לגבי נשים מבוגרות יותר, שהחליטו להתחיל "קריירה" כזו - יותר בכיוון של חיזוק התקוה לא לחשוב שהמצב הנוכחי הוא "גזירה" תמידית.

פחות התכונתי לפרטים - ויותר לתחושב שציינת, "בבית.. סמרטוט". שצריך מעבר לנסיון הנכון למצוא משהו מתאים, גם לבקדיש עבודה כלשהי מבפנים, לתקן את התחושה הזו, שחבל שתהיה.

גם לי יש תואר בחנ"מ, ולא הצלחתי להשתלב בתחום מכל מיני סיבות. עובדה זו הובילה אותי לחפש עבודה כעצמאית מהבית. בעלי אברך, ולכן הרגשתי שאני חייבת לעשות את ההשתדלות הזו.

אשמח לספר לך יותר על תחום שאומנם צריך מעט ללמוד אותו,

אך אם את מוכשרת בכתיבה תוכלי להשתלב בו בקלות יחסית.

הנה הטלפון שלי: 0545672283

(דרך אגב - אולי לא כדאי לפרסם מספר טלפון בפורום שפתוח לכול... אולי כדאי לך לבקש מהמנהלים שימחקו?)

גם אני אשמח לשמוע.

יש לא מעט כאלה:

יש להם חלומות חשובים, אמיתיים - אבל גם לא כ"כ מרץ מעשי, וגם חששות. לפעמים הדבר הראשון הוא בגלל השני.

לא כדאי להיכנע לזה.

להתחיל ממשהו קטן יחסית  בתחום שאת אוהבת. לא לפחד ש"לא תצליחי" - אז מה... (ואם לא מפחדים, בד"כ גם באמת מצליחים יותר). להתעלם מ"מה יאמרו", אלו החיים שלך. ואם אפשר לקבל חיזוק מבעלך, בכלל טוב.

חווית הצלחה קטנה, נותנת ביטחון לעוד קצת. עם הזמן אפשר להגיע למקומות אחרים לגמרי.

בהצלחה רבה.

שבעה ילדים בתשע שנים.

עם השנים, רואים שזו ההשקעה הכי טובה.. מלבד הערך העצמי.

גם עם הצורך לצאת ולראות אנשים וגם עם תחומי העניין, החלום המוזיקלי וזה...

עיצות אין לי לצערי...

אפשר לנסות לקחת את זה למקום של תרפיה במוסיקה לאנשים בוגרים.

או ללמוד את זה,

או לבנות תוכנית ייחודית יצירתית משלך שאת מתחברת אליה

ולנסות להפגיש איתה אנשים דרך מתנ"סים, חוגי בית, ערבי נשים וכו'.

לגבי ביטחון, ממש מבינה אותך.

אחרי שנים לא מעטות בבית לפעמים הביטחון העצמי בסביבת אנשים לא בשמיים.

אבל אני מבטוחה שקפיצה למים תראה לך שהשד לא כל כך נורא

והמחשבות הן שהיו מאיימות יותר מהמציאות.

אולי יש מישהי עצמאית שעוסקת במשהו שמעניין אותך ואת יכולה לצאת איתה וללוות אותה,

ללמוד איך לעשות את זה ולצבור ביטחון וניסיון.

שאת אוהבת בצורה מקצועית אולי כדאי לך לנסות לעשות אותו בצורה חובבנית,

למשל לפנות לרווחה כדי להתנדב וכו'

אז ככה שוק ההוראה רווי בהרבה אזורים בארץ.

ממליצה על לימודי סיעוד, אפשר לעבוד גם במרפאות.

הסבה לסיעוד זה שנתיים וחצי.

צריך לבדוק את האפשריות הכלכליות שלכם לשרוד במשך שנתיים(אפשר לעבוד תוך כדי הלימודים

שאפשרי לשלב אותם עם המשך שהיה בבית

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....