בקטע אירוני שמעתי אנשים מדברים על יציאות תוך כדי והתפלצתי.

לא יכול להגיד איפה

יש לי איפשהו פה. זוכר את החידלון הצבאי הנוראי.

סיימתי כיתה ה', אני חושב.

ירדנו למקלט כמה פעמים ביום עם השכנים.

לפעמים ישנו שם כל הבניין.

נראה לי שלא סידרו את המקלט הזה איזה עשור...

אני ואחי עצבנו את השכנים כשלחצנו על משטחי מתכת כאלה,

שכשהם מתעקמים הם משמיעים מן קול עמום כזה, שמזכיר הד של פיצוץ.

אבל כששמענו פיצוץ באמת זה לא היה דומה בכלל. אני הייתי בטוח שהבניין

שלנו נפגע, אבל מסתבר שזה היה במרחק מכובד של כמה רחובות.

אח"כ ירדנו דרומה, למשפחה עד סוף המלחמה.

לישון ולהתקלח היה בערבון מוגבל. זה היה מעצבן.

(פעם הייתה אזעקה בלילה ולא ירדנו. לא שמענו אותה).

חוץ מזה לא זוכר הרבה. לא היה הרבה מה לזכור.

לא צפון צפון,

אבל אזעקות ופיצוצים..

וישיבה מורטת עצבים במקלט.. עם כל השכנים..

ושכנים מעצבנים שעושים אזעקה בכאילו, וגרומים ללב ליפול ולך לרוץ למקלט..

וילדה חרדתית ברמות (כן, אני )

חדשיים ישנה בחדר של ההורים

רוב הזמן היינו בבית,

חוץ משבועיים בירושלים (לא רצופים)

וגם אז היה סיוטטט

היינו בדירת נופש מזעזעת (שאני לא מבינה למה הבעלים שלה נהנים לנפוש בה. בעעע )

וסבא שהיה חולה בסרטן ומאושפז בבי"ח רמב"ם בחיפה  (נפטר באלול מייד אחרי המלחמה)

ואבא שנוסע לבקר אותו, וכשבודקים בהיסטריה איפה הוא בזמן אזעקה- הוא אומר שהוא בבי"ח אפילו שהוא ברחוב..

מעדיפה לא להיזכר עוד

נפגשתי עם בעלי בקיץ הזה.

אז לצערי לא כ"כ הרגשתי את הקושי והאבל של התקופה הזו... חוץ מזה שאירחנו בביתנו את בת דודתי הנשואה מהצפון - אבל שוב, בקושי הייתי איתה, גם טכנית וגם נפשית...

יהי רצון שלא נדע עוד מלחמות בארצנו!

(בתור עתודאי, אני לא כזה קשיש חח)

ודודים צפוניים באו להתארח אצלנו במעונות. היה מוזר לראות אותם שם.

לא זוכר ממש את התחושות

בעו"ס, היינו לימוד תורה.

עד אז אגבש דעה עם בעלי, בטח נשקיע בלחיות היטב בכדי למות היטב

חשוב לא להתרגש

כשמאה מיליון דולר נופלים אל כיסי.

בנוסף לא מצאתי עדיין מי שילמד אותי את הדברים מפיו, ועליי ללמוד לפני שאצא לשדה.

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

'באתי עדיך - האם הכרתני? הנני היהודי, ריב לנו לעולמים...'

חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

"כי את מזבחותם תתצון, ואת מצבותם תשברון

ואת אשריהם תכרותון."

יהודי כלל לא רשאי להחזיק בפסלים

מבחינה ממונית הפסל לא שווה כלום

ונחשוב כאפר, כי צריך לשרוף אותו.

מותר להחזיק דברים שלא שווים כלום.

ולא בטוח שאיסורי הנאה אכן לא שווים כלום.

ובכל זאת אסור להחזיק פסל

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.

צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:

הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

זו אמירה מאוד מוזרה.

לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.

אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה

שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים

(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)

אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?

למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת

אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין

התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.

או האריות בכסא שלמה.

גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות

(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)

וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.