לא הייתי מיחס לזה חשיבות משמעותית - אופי והליכות הם הדברים שאתה הולך לחיות איתם - לא התכשיטים שלה.. 

אני זוכר את זה מהגיל של התיכונית. חשבתי שזה עובר בגיל מסויים..

חכה לתגובות של בנות הפורום

הבנתי.

מסכים ככלל עם הנקודה החיובית,

חושב שרוב האנשים והאנשות שמתנהגים בשונה מהציבור לא פועלים ממקום חיובי אלא או ממקום חפיפניקי, או ממקום של נוחות.

פסימי בדוסיות של הציבור שלנו

ויש לי בתחום דעות מוצקות ומוכחות מספיק מבחינתי בשביל שיכאיבו לי מאוד.

ו...לכי תקראי..הבאתי לך שם קצת תורה

זה הכי יפה! בדיוק עשיתי

היום זה כל כך נפוץ שאין בכלל סוגייה של צניעות.

זה לא שמדובר בפירסינג או משהו בסגנון

אבל אם יש רבנים שמתירים נזם, קל וחומר שגם חור שני יהיה מותר.

למיטב ידיעתי, הלכתית אין בעיה. הבעייתיות כאן היא ההיגררות אחרי אופנת רחוב וחיקוי חוקות הגויים, וזה כבר תלוי בכל אחת ואחת.

גם חור ראשון יכול להיות לא צנוע אם הולכים עם עגילים ענקיים ופחיות ודליים וספינות מלחמה על האוזניים. ומצד שני, אם שמים בחור השני עגיל קטן, עדין ואלגנטי, שבולט רק לעיני מי שבוחן את האפרכסת (כמו שהיה לי לפני שנסתם לי החור ), כמדומני אין עם זה בעיה של צניעות.

שזה עוד מושג שהוצא מהקשרו.

ו-@צריך עיון,

בצניעות יש באמת שני מרכיבים:

אחד אובייקטיבי ואחד חברתי.

אובייקטיבי זה מה נקרא 'ערווה'

(שגם איתו יש מורכבות, ולא נאריך),

והשני זה לא להיות חריג מהנורמה.

חור שני זה נורמה? נזם? פס בשיער?

האם נורמה של גוים זו הנורמה שלנו?

מתי נורמה היא חוקות הגויים ומתי לא?

כל אלה שאלות בלי תשובה חד משמעית,

שכנראה נמסרו לחכמי התורה שיכריעו בהן.

והר הבית זה פשוט מנהג שהיה בירושלים,

ועדיין מחליטים לומר שהוא נשאר בעינו.

מי שאומר שזה איסור עצמי

(ללא קלות ראש, במקומות המותרים ובטבילה) -

לא למד משניות בקדשים.

אפשר לצעוק פחות חזק בפעם הבאה..

גילוי נאות: אני לא עולה, כי כך אומר הרב שלי.

רמז: אני יכול ללמוד את הסוגיא, וגם עשיתי זאת,

ועדיין נוהג כדעת הרבנים שלי.

ואני בסביבה שלי, שהיא מעורבת לגמרי, ממש לא רואה אוזניים מלאות חורים.

גם אצל בנות שהולכות לא צנוע בצורה מזעזעת

שאל רב אחר ותאר לו את המציאות שאתה רואה ונראה מה הוא יגיד.

אני אישית מכיר מציאות אחרת, אבל זה לא יעזור.

אפילו בנות כופרות, חילוניות, מסורתיות, דתיות לייט ודת"ל, ואני מכיר המון בנות כאלה, לא הולכות עם יותר מעגיל אחד בד"כ.

למרות שאני כבר הרבה זמן לא בוהה להן באוזניים, אם תרצה אוכל לשאול אותן

שאתה יכול להתווכח מה השיעור ושממנו והלאה צריך לבדוק חסה.

זה יותר עדין ויותר מורכב.

גם אם יש אחוז מסוים שעושה משהו -

יש שיקול דעת מתי לומר שדבר הוא פסול,

אפילו אם אין לזה מקור או הסבר טוב.

ובקהילות של הרב - זה אפילו יחייב

(רק צ"ע מי יקשיב לזה בדור שלנו...

זה מצריך המון אמון ויראת שמיים)

האומדנא ניתנה לפוסקי הדור ולא לנו בני התורה הדגיגונים

פוסק הלכה לא יכול לומר על משהו שהוא לא ראוי?!

לא יודע מה המקור שלו,

אבל @פלוני מפונפן אמר דבר הגיוני,

שבדורנו הולכים על פי הנהוג בכל הארץ.

לכן ניתן לומר אמירה גלובלית.

והסוגיא כאן אכן גדולה מכדי שאומר דברים חדים וברורים...

שונים בתורה (לא יראה, והיה מחניך, לא תקרב, לא תתורו ועוד), נוסף על כך אסור כל מה שהוא ממש יוצא דופן והופך לגדר של חוסר צניעות. רואים את זה בתחילת השו"ע בדין לבישת הבגדים בבוקר.

זאת לא המצאה, במקום שלא נהוג ואדם עושה כך הוא עובר על הצניעות.

זה דומה מאוד לשלא יהא אדם עומד בין היושבים (לא זוכר את המקור כרגע, נזכר בכמה מקומות בפוסקים בעיקר בביהכ"נ).

לכן יכול להיות שהוא לא אמר את זה, יכול להיות שזאת הייתה הוראה פרטנית, ויכול להיות שהרב ראה שבציבור הכללי זה לא מצוי לכן זאת הוראה כללית (וככה גם אני חושב).

בכל אופן, הוא לא המציא איסור, כי זה דין מפורש בפוסקים, והלשון עצמה ראויה למחאה.

ממה שיצא לי להכיר כאן אתה לא משתמש בביטויים כאלה בד"כ, ולא מתאים לך גם... אז אולי יש עניין שתחזור בך ותשלח לרב סמס בתור מחילה.

הראשונות (או הראשונים, לצורך העניין) היו חוטאות, ואחרי שזה הפך לנורמה, מי שעשתה את זה לא הייתה חוטאת.

השאלה הזאת מתעוררת גם לגבי "התגנדרות" (או פינפון ) לגבי גברים (וגם בהלכות צניעות לגברים כמובן רק שזה פחות ידוע לצערנו).

* צודקת עקרונית כמובן

זה די בקלות לכל הפחות פה (נפתח שרשור?).

לגבי מה שהרב אמר ודאי שהוא הביא את דעתו מהדין, וודאי שלא היה ראוי להשתמש בביטוי "להמציא"

לו יוצוייר שהלמ"ס עשה סקר "כמה עגילים יש לכן באוזניים?" ולכל הפחות בעיר שלה 50% מהבנות הולכות ככה, אז היא כבר לא ממש בבעיה (אני מניח שיהיה פוסק שיחמיר ביותר מ50% מן הסתם, זאת אומדנא לפוסקים כמו שציין@כי בשמחה תצאו. למעלה).

למרות שבדורנו לא הולכים לפי עיר, אלא לפי הנהוג בכל הארץ, בכל ההלכות (גברים, נשים, לא ילבש איש בגד אישה, לא יהיה כלי גבר על אישה וכו').

פרט כמובן למה שאסור מצד עצמו ואין בו את האומדן הזה (יש גבולות ברורים שגם אם כולם נוהגים בהם, הם אסורים)

בכל אופן, בפועל, זאת אומדנא שפוסק צריך לעשות.

למיטב ידיעתי בהלכה בסנדלים עם גרביים לא מסתכלים רק על ישראל אלא גם על הגויים, אבל לא זוכר את זה טוב, צריך לעיין במקור הדין (נראה לי שהמשנ"ב מביא את זה)

הגברים כאן עוסקים בדיון העקרוני,

מה נכון לעשות ומה לא.

את מנסה להבין ללבה של העלמה, 

ולבדוק האם היא הראשונה או לא.

זה דיון חשוב, טוב ונצרך,

אבל לא זה דנו.

ואגב, יש הבדל בין הראשונה לבין האחרונה,

גם אם בסוף שתיהן עושות בדיוק את אותו המעשה.

בזה.

שהרי השאלה עצמה היא אם באמת אפשר להגיד שהחברה כבר כזאת וזאת דרך העולם, או שהיא מהראשונים פורצי הדרך שעוברים על גדרי הצניעות

לא בכדי אף אחד לא הביא בדל של מקור ל"איסור" זה.

אין קשר לא יהא עומד בין היושבים, שם מדובר על אדם הנמנה עם הציבור ולא על אדם פרטי.

"לא יעמוד באפונדתו (טאסק"ה בלע"ז) ולא בראש מגולה ולא ברגלים מגולים אם דרך אנשי המקום שלא יעמדו לפני הגדולים אלא בבתי רגלים"

בכל אופן מביאים את הדברים האלה כאן, יחד עם החילוק לגבי מנהג המקום

https://www.hakotel.org.il/hebrew/ask-the-rav/view-question.asp?id=419&page=19&keyword=&x_category=

ערכה של צניעות | אתר ישיבה (כאן זה מוזכר באגב, כי מדובר שם בנשים והטעם שם שונה לרוב העניין)

שליח ציבור עם סנדלים ללא גרביים -

שאלה: האם מותר להתפלל עם סנדלים, או כשעומדים יחפים? : הלכה יומית על פי פסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל

הבהרה: הכוונה כמובן לחילוק בעניין של לא להיות יוצא דופן ושזה תלוי במנהג המקום, לא בעגילים באוזניים.

אם זה לא ברור, המטרה הייתה להבהיר שיש לחילוקים בין מנהגי המקום הבדל משמעותי על דיני צניעות במה שהוא לא מעיקר הדין בדיוק כפי שהרב אבינר פסק. כל השאר לא רלוונטי לעניין אם כי מעניין

(הערה לעצמי: צריך עדיין להזכר איפה ראיתי את זה לגבי דיני צניעות

במאמר של הרב מלמד הוא הביא את זה בגדול בפסקה על רעיון הצניעות, כך הוא כותב:

"רבים חושבים בשטחיות שמגמת הלבוש הצנוע למנוע הרהורים אצל הגברים, אולם הנושא יותר מורכב ועמוק. ... רעיון זה מחייב גם גברים, אלא שהואיל ונשים נחשבות ליפות יותר, כללי הצניעות מחמירים מעט יותר לגביהן. ובתוך כך נוצר המרחק הראוי בין גברים ונשים, והצניעות מרחיקה את האדם מן החטא של גילוי עריות

אגב, גם אני הולך תמיד עם גרביים ונעליים ומכנסיים ושרוולים ארוכים, וגם כשהייתי בגילך ולמדתי בישיבה לצעירים שליד 'מרכז הרב', היתה הוראה מחייבת לתלמידים לגרוב תמיד גרביים, וכך נהגו כולם, ובכללם גם אלו שסבלו מזה בקיץ"

ועדיין הדברים צריכים יישוב אבל הם לא נוגעים לעניין בכלל, סתם הארה/הערה).

שני עגילים באוזן אחת, או שני עגילים בחור אחד?

ומשום מה היה נדמה לי שמדובר על ריבוי עגילים של 3+ באוזן אחת לפחות.

ואורך הציציות שלך?

ולפי צבע הכיפה שלך,וסוג הכיפה שלך?

ולפי סוג המכנסיים שאתה לובש?

או לפי המותג שמופיע על החולצה שלך?

או לפי הסיכה שמחזיקה לך את הכיפה?

אומרים לך שהיא יראת שמים,ככל הנראה, לפי מה שהבנתי,על הדרך ציינו בפניך שיש לה חור שני-בגלל שציינו את זה ,זה הפך לעניין.

יכולה להבטיח ש90 אחוז אם היית נפגש איתה לא היית שם לב לזה בכלל.

זה חור שני,זה קטן, בסוף תזכור שההתלבטות שלך היא ממש על חור שני.

חור

שני,

חור.

הרי היא צנועה לפי מה שאמרו,אתה יכול לנסות לברר עם חברות שלה כמה היא "מוחצנת" אם זה החשש שלך.

אני לא באה לזלזל,אבל מרגיש לי לפעמים שאחנו שמים לנו כאלה מחסומים ומנסים על פי עזרים חיצונים לפסול מראש.

שכחנו שאנחנו בני אדם, ואם הבחור לובש כיפה סרוגה מחוט עבה או כיפה סרוגה מחוט קצר,לא אומר כלום עליו

אומר שהוא אוהב כיפה סרוגה מחוט עבה.

ברור שלא זה מה שאומר הכל,

אבל 'יראת שמים' הן שתי מילים,די מופשטות,

שצריך להבין מה התוכן שלהן.

פעם שאלתי מישהי 'מה זה בשבילך יראת שמים',

והיא אמרה לי 'דתי' (שזה עוד מושג אמורפי, לדעתי).

בסוף כל אוסף הסטיגמות האלה

(כן, כולל מקצוע, שירות, אולפנה ומקום מגורים),

בונים תמונה מסוימת על אדם,

שיש בה הרבה מן האמת,

גם אם היא לא כל התמונה.

ולגבי חור שני - סתם לא הסגנון שלי.

גם לא נזם, אבל זה פחות הסיפור.

שהיה להם את כל הדברים שאמרת יצרת דמות,והדמות.ממש לא ענתה על הציפיות?

אמרו לך שהיא יראת שמיים_לא הבנת.עד כמה,תנסה לברר את זה מול המציע או החברה שלה.

יש לך הזדמנות לברר את זה.

לבוא ולשאול אותנו אם יפריע חור שני או מה זה אומר.קיבלת בערך תשובה מהבנות פה.

זה מה שאני מנסה להגיד,זה לא תשובה שתקבל פה..

זה תשובה שאתה צריך לברר או עם הבחורה עצמה או עם חברה שלה..

כן התאימה בגדול למה שלא הוספת לה,

אלא נבע מתוך הנתונים היבשים

(לא מדבר על אדם שעשה שינוי,

ואז אמורים להבין גם את זה מתוך הפרטים,

שמסלול החיים לא הולך בקו ישר).

הבנות פה צדיקות וטובות,

והן מהוות מדד מסוים,

אבל בנים משום מה נרתעים,

וכנראה יש דברים בגו.

(אישית, הכלתי יותר מחור שני,

למרות שמן הסתם אני נמנה על הדוסים הכי טרור כאן,

אבל אני ממש לא הנושא כאן)

אם תלך לסלק של הקומונריות של בני עקיבא שהן פשוט מדהימות בעייני,וצדיקות אחת אחת!!באמת.

סביר להניח שתראה חור שני- כי זה באמת הנורמה.

***מצטערת על הכללה מראש,נועד בשביל להבהיר את העניין***

אם תלך לסלק של אריאל,נניח אולי תראה פחות.

זה נכון.

אבל,בשניהם תראה.!

כי זה כבר נהפך ללא עניין,בדיוק כמו חור אחד באוזן...

יראת שמים אומר משהו אחר.

כנראה לך יש ציפיות מסויומות מבחורה שמגדירה את עצמה יראת שמים  - אז תבדוק את הקריטריונים שמבחינתך זה עונה לך על בחורת יראת שמים.(לבדוק בבירורים!)

זה הכל.אתה פשוט לא מבין מה אני אומרת, אני אומרת שתברר אצל החברה שלה או המציע במה זה בא לידי ביטוי.

יותר מזה- תגיד בבירורים שלך אישית לא מבין לגבי חור שני,כי הבנת שלפי דעת הפוסקים שזה לא ראוי שבחורה תעשה את זה- המציע\החברה ישמעו את זה,ויעשו חושבים כמה זה יתאים בינכם או לא.

זה לגיטימי לשאול שאלות בשביל לברר תעניין,ככה המציע יבין כמה זה חשוב לך,ובסוף בודקים התאמה,ואין טעם לצאת אם אין התאמה.

בענייני מציאה, עגונות ושידוך

(מזעזע לחשוב כמה קשר יש בין הדברים, רח"ל),

ע"י הרב הגאון @בך לי קר,

יגיע בקרוב.

יש עין אי"ה יפה על זה...

על ההוא שאמר לרבי 'אשתך אשתי ובניך בני'.

אשריך על הענווה, צדיק

ולגבי הלכות ציבור,

אני מעדיף לשתוק בפורום הזה...

הרי אמרת שהוא עשה צבא,היה באחלה ישיבה,והוא לא חרדי.

אז למה שזה ירתיע?

מזל שאת לא שטחית. רציני לחלוטין.

וגם, זה לא בהכרח שטחי,

זה פרט חיצוני על הבחור

שסתם לא יפה בעיניהן (גם בעיני),

רק שזה דבר שניתן לשנות בקלות,

בניגוד למאפיינים חיצוניים אחרים

בעיני במקומות שאין בעיה הלכתית (כמו חור שני) השיקול הוא מה זה בא ליצג, אם זה בא להראות סוג של מרידה או רצון להחצין את עצמה וכו' אז זה יכול להפריע, וסביר להיח שזה יתבטא במקומות נוספים... אם זה סתםיפה בעינה - תיסלם, לא רואה בזה שום בעיה...

אם נניח אני מחליט שזה מפריע לי...(לא משנה עכשיו מאיזה סיבה) ואצלי זה קו אדום כמו חצאית מעל הברך.. באיזה שלב כדאי לפתוח את זה והאם בנות אתן הייתן מוכנות להוריד את העגיל בשביל הבחור? או שאתן חושבות שאין לו זכות להתערב בדבר שהלכתית (ככה ראיתי שהרב מוצפי פסק) אין בו בעיה הלכתית נטו משהו חברתי...

אבל בשלבים מתקדמים, כשכבר הגענו לשלב שבו אכפת לי ממנו וממה שהוא מרגיש - כן, אתחשב בו.

בטח כשמדובר בעניין כל כך שולי, כמו עגיל.. 

מוזמנות להגיב פה

@איוושה @זוהרת בטורקיז

עגילים עגילים עגילים, סקר לבנות, עם מטרה תורנית - צעירים מעל עשרים

(אין לי עגיל שני..)

אבל היה מכעיס אותי מאד אם היה נודע לי לאחר X פגישות שהבחור יצא איתי על מנת לבקש ממני לשנות בעצמי פרט כלשהו שעבורו הוא קו אדום.

הרי אם אני לא אסכים, אז לכאורה נפרדים, כי זה קו אדום, נכון?

אז-

מה עם המאמץ הנפשי שהשקעתי בפגישות ובקשר שלנו?

באיזה זכות אתה מבקש מבחורה להשקיע בקשר ולתת את עצמה, כשברור לך שיש בה משהו שהוא קו אדום בשבילך, רק שמוקדם מדי בשבילך לשאול אותה אם היא מוכנה לוותר על זה?

רוצה להעביר מסר לפני שנפגשים?

תעביר.

כבר היו דברים מעולם ואף אחד לא מת מזה, ותתפלא- אולי לא יהיה לה אכפת.

לא תסכים? קו אדום בשבילך? היא לא אשתך וזהו.

(הדברים נכונים בלי קשר האם הפרט הוא הלכתי או חברתי (וברור שעגיל שני הוא רק חברתי). אם זה קו אדום בשבילך - אל תצא. ואם אתה יוצא, זה חוסר הוגנות מצידך כלפי הבחורה)

סליחה אם הייתי חריפה ולא נחמדה.. השאלה ממש צרמה לי..

אולי עגיל כפול זה לא עגיל שני?

או סתם הגבת באקראי בהקשר לשרשור כולו?

כי אני הגבתי מאד נקודתית, לשאלה השניה של פותח השרשור ולא ממש הבעתי דיעה על חור שני..

הגבתי לך כדי לדעת אם אני צודק או לא כי לא התייחסו אלי למעלה

ובפירסינג למיניו...

יש לי חור אחד בכל אוזן. וזהו.

אבל לא נשמע לי..

מאמינה שהפותח היה מציין את זה

מאד ברור פה שלאורך השרשור כולם מדברים על עגיל שני..

ואיזה פירוש נוסף יכול להיות לעגיל כפול?

בלי הבנה מעמיקה בנושא, לא נשמע לי שאתה צודק..

אולי זה מעיד שהיא לא בן אדם מרובע וזהו!

ניסוח של גברים

לא הבנתי איך פירשת את מה שהוא כתב?

העגילים האלה שהם כמו פנינה קטנה, והסוגר הוא כמו פנינה גדולה יותר?

אזאזאז

אם פתחו על זה שרשור זה באמת חמור

אבל לא נראה לי שזו כוונת הפותח..

על גומות חן

ובטוח לא השתתפתי בו..

(ואם אתה שואל אפפם לא שמתי לב אם לבחור יש או אין גומת חן.. ככה שבטח אי אפשר להאשים אותו במה שהיה שם)

שמה שאתה שואל זה מה תהייה התגובה של הראש ישיבה שלהם... היא לא אמורה להתחתן עם הראש ישיבה שלך, והרמה הדתית(למרות שבעיני עגיל כלשהו לא בהכרח מעיד עליה)שלה לא אמורה להתאים לראש ישיבה שלך... זה אתה! סליחה שאני נתפס לזה פשוט זה נקודה שמאוד מפריעה לי...

תדברי פעם הבאה קצת עם המדיוייט שלך (אם הוא בייניש) על ראש הישיבה שלו..

א- אני גבר ב- אני בייניש בישיבה גבוהה ג- הראש ישיבה שלי מלאך בעיני, אבל יש לי גם אישיות וחשיבה עצמאית, בטח לגמי מי שאני רוצה לבנות איתה בית...

אופציה כל כך כרגע

אלא אם כן אתם כבר בקשר עמוק וחברי, וגם אז - לא בצורה של הערה.

לא להעיר, אלא לומר שחשוב לך שזו תהיה רמת הצניעות בבית. ואין בעיה לומר שאתה חושב שזה גם יהיה יותר יפה או יותר מחמיא (בתנאי שהקשר בינכם מאוד מתקדם וקרוב ויש מחשבות של להקים בית ביחד)

זה שגבר אומר לאישה "בא לי שבבית שלי אישתי לבושה כך וכך" זה בסדר? אתה בעצם אומר לה או שאת לא אישתי או שאת צריכה לשנות את הלבוש..

אני מציג את זה כבקשה: "לי זה ממש חשוב שיהיה ככה וככה בבית..." לא להציב תנאי אלא לבקש בקשה

בכאלה נושאים.

כמו שלא אבקש מבעלי להתפלל במניין או לקבוע עיתים לתורה, אם זה חשוב, מתחתנים עם מישהו כזה וגם אז - תמיד יש שינויים.

אבל לבקש משהו שהוא בתחום היחסים של בן הזוג ואלוקים ולא בין בני הזוג עצמם, לא לגיטימי.

ולהגיד לאישה "את יותר יפה כשאת צנועה" זאת מניפולציה לכל דבר, ההפך גם לגיטימי להגיד? את יותר יפה כשאת חשופה?

תשאל את המשדכת ואת החברה שהיא שמה כאשת קשר. אני חושב שיש מקום לדבר על זה בעדינות עם הבחורה כשהקשר יותר מתקדם

https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Pdf/9692.pdf

אבל אולי כדאי במקום לדבר על עניין צניעות ספציפית, לדבר על המחויבות להלכה, על תפיסת העולם הדתית והרוחנית שלה, איך היא מקבלת החלטות וכו'.

המשנ"ב אומר לכסות עד סוף המרפק (מ"ב ס' ע"ה סק"ב)

הבית ברוך כותב לכסות את כל היד עד פרק כף היד (בית ברוך ח"א עמ' ק"א)

יש מי שמתיר לחשוף פחות מטפח מעל המרפק וצריך לעיין בזה עוד

לא באתי לפסוק הלכה.

הבאתי פסק הלכה שפוסק שזה עומד בגדרי הצניעות (כיסוי רוב זרוע, שזה פחות ממה שכתבת), של רב פוסק רציני.

אבל שוב, אני לא הבאתי את זה כדי לדון כאן מבחינה הלכתית -

וגם לא טענתי שאין דעות אחרות.

הנקודה היא שסביר והגיוני שבין שני אנשים שגדלו במקומות שונות ותחת השקפות קצת שונות יש הבדל בפרקטיקה ההלכתית - והשאלה היא איך מתייחסים ככלל לעבודת ה' ששונה אצל בן הזוג. האם אנחנו מתחייבים לפעול ולעשות באותה הדרך, או שאנחנו מוכנים לקבל משהו שונה - כל עוד זה עומד בגדרים הלכתיים כל שהם?

את הפסק של הרב.אבל זו לא דעת רוב הפוסקים כיום.. ובתכלס בהרבה מאוד הלכות אפשר למצוא מי שיתיר יותר.. אבל זולא ההלכה שאני מגדיר.

לגבי לדבר על המחויבות להלכה אני מסכים מאוד.צריך לראות איך עושים את זה חכם

כל אדם גם אישה צריך להפשיל שרוולים בשביל לעשות מלאכות.

אשת חיל אמיתית מפשילה שרוולים.

אין מה להתברבר,

תבדוק את העיקר עם מי אתה עומד להתחתן.

וגם אמרה לך את זה ולא תסכים אפילו לדבר על הנושא.

צודק אני או לא צודק אני?

לא הבנתי את כוונתך..

היא יכולה להגיע בצורה לא ממש צנועה וזה בסדר. היא תסביר לך שזה מתאים להלכה. אבל תבהיר שהיא שומרת נגיעה. כי ההלכה אוסרת...

אבל שמירת נגיעה זה אובייס במקום שלי.. לא צריךלדבר על זה בכלל ב"ה.

חולצה מעל המרפק בחום הזה היא דוסה וצנועה.

(זה כמו שתבדוק לגבר בציציות... אז היה קצת חם,

מותר לנשום קצת אוויר לפעמים)

אנחנו לא רובוטים

אם לא יתחתנו ויולידו ילדים,

על מי תשרה שכינה?

על העצים והאבנים?

אם לא יהיו בני אדם לא תוכלו אפילו להתווכח,

על אורך השרוול או על שטויות אחרות.

לכן תתעסק בעיקר וזה חתונה וקיום המצווה פרו ורבו שהיא היסוד לכל התורה.

לי ספק שהכי חשוב להקים בית בישראל זה ברור(:

בסוף אבל יש עקרונות לפיהם כל אדם הולך ובוחר את בת זוגתו.. לא תיקח אישה לבני מבנות כנען- למה? הכי חשוב זה פרו ורבו.. בוודאי שאנחנו צריכים לעשות את ההשתדלות המירבית מצידנו❤️

גבר גם נמדד בציצית צמר שהוא שם בחום.. לא מעקמים את התורה לפי מזג האוויר.

ולא שאני לא מעריך חלילה את אלו שמשתדלות גם כשחם ושמות קצת מעל המרפק! אבל בסוף יש מולי את ההלכה והקו שאני רוצה לבנות איתו בית..

בעניין ציצית רק בגד בעל 4 כנפות חייב בציצית,

זאת אומרת אם בבגד אין 4 כנפות לא חייב בציצית. ויש על זה מחלוקת... (בין מחמירים ומקלים)

אבל ציצית זה עיקר הבגד של היהודי אז צריך ללבוש וזה לא עבירה אם הוריד בגלל סיבה כזו אחרת, כי כבר ברכנו בבוקר על ציצית גדול וקטן.

בעניין אישה שלובשת בגד עד המרפק,

רואים את זרועותיה אבל אין בזה איסור ממש,

כי צריך גם לעשות מלאכות וגם כאן יש מחלוקת... (בין מחמירים למקלים).

בעניין נישואים עם גויים זה איסור חמור מן התורה ואין על זה מחלוקת כלל.

כי עוקר עצמו מכלל עם ישראל לגמרי.

• חס ושלום להוציא שם רע לאישה כשרה!

  כי זה בדיוק מה שקורה כאן.

אישה כשרה לא נמדדת רק באורך הבגד אלא גם באופי שלה.

נשים רעות עזות וחוצפניות הן ההפך מבושה צניעות וטובות לב.

אם יש לה מידות טובות - אל תוותר.

האם הוא היה "מגרד" את המרפק, או ממש מעליו בכל תנוחה של היד?

אולי זו חולצה גבולית יחסית והיא חשבה שזה בסדר, למרות שבעקרון היא כן מכסה את המרפק?

ברור שקשה עד בלתי אפשרי לדבר ולשכנע בזה. אהבתי את העצה של להעלות באופן כללי את הנושא של מחויבות להלכה (כי בסוף ההלכה לא מסתכמת בלהתלבש בבוקר,),

אבל אם באמת אתה רואה שהכיוון שלה בנושאים האלו שונה משלך, נראה לי סביר לגמרי להיפרד על זה.

בסוף העניין הוא להקים בית עם יסודות משותפים, ואם הצפיות בנוגע לקיום הלכות מסוימות שונה, שום הסברים ושכנועים רציונלים לא באמת יעבדו, וחבל לשניכם על הזמן.

אבל חשוב לדעתי שתהיה הסכמה על הכיוון ההלכתי שם אנחנו מחמירים או מקלים.

לדוגמא, אם היא מקפידה על גלאט ואתה לא, אתה רוצה שהיא תקפיד על אורך השרוולים ולה זה לא חשוב, אז לא יודע מי מקפיד יותר אבל אין התאמה בהקפדות וכנראה פחות מתאים.

השאלה היא האם זה הקפדה שחשובה בעיניך ספציפית או שזה מבחינתך סימן ואם זה סימן אז אולי שווה לבחון אם יש דברים אחרים עליהם היא מקפידה שמתאימים לשניכם.

שאישה צריכה ללכת על פי פסיקת בעלה, הקשר צריך להיות כזה שהאישה מתחתנת כי היא בוחרת גם בשיטת הבעלה בהלכה.

(וגם בעניין הזה יש הגדרה יפה בפוסקים שאישה עד החתונה כל מה שהיא נוהגת זה מצד השייכות לבית הוריה ומרגע שהיא מתחתנת מנהגה כמנהג בבעלה ואין בזה משום ביטול מנהג אבות)

יכול להיות שזה נושא ששווה לבחון אם יש הסכמה לגביו.

בכל מקרה, נראה לי שהניסוח שלי היה לא מובן.

אני דיברתי על אלו מצוות חשוב לנו להחמיר בהם ואלו אנחנו הולכים בעיקר הדין, לדעתי טוב שתהיה התאמה בין הדברים, לא חושב שחובה אבל זה מועיל.

אני אשלח לך פה קישור נחמד לשיעור של מורי ורבי בעניין של מנהג אישה אחרי בעלה. https://www.youtube.com/live/jMKZ9uJzqfo?si=4J8K4ipH37EIAKvW

אתה צריך שאשתך תסכים איתך בזה, לא שאני אסכים איתך ולכן דעתי לא משנה כהוא זה.

אם מעניין אותך, יש תשובה בנושא של הרב חיים דוד הלוי בשו"ת עשה לך רב שבו הוא מקשר בין מחלוקת הראשונים אם עוברים למקום הבעל או מקום האישה לאלו מנהגים מתקבלים אחרי החתונה.

כדי להסביר את הדין

אני לא רואה סיבה להניח שזה לא איך שהיא מתלבשת ביום יום שלה.

לא חושבת שיש מצב שבחורה תצא לדייט בלי שהיא שמה לב מה ואיך היא לבושה.

אם אתה לא מקבל אותה ככה, בלי לרצות לשנות אותה, היא לא בשבילך.

ולא לראות בזה איזושהי אדישות כלפי קיום ההלכה.

1. חם מאוד

2. יש מי שמתיר (אם מדובר על הגבולות האלה)

3. היא נמצאת בסביבה X שבה כולן ככה

4. יש לה התמודדות מסוימת עם ענייני צניעות (אולי כמו לכל הבנות?)

5. אולי היא חושבת שזה בגבולות התקניים, או שהיא קצת מנסה לשכנע את עצמה ככה.

   אם זה מטריד אותך אז כדאי לנסות לבחון את היחס שלה להלכה דרך נושאים אחרים, אבל שרוולים לפה ולשם לקחת בעירבון מוגבל.

   אשריך שהנאמנות להלכה כ"כ חשובה לך!

אם אתה בוחר לחתוך - תחתוך

אם אתה בוחר להמשיך ומתי שתגיעו לפתיחות מספקת לפתוח את הנושא - גם מעולה.

אף אחד, חוץ ממך - לא יוכל להחליט על נושאים ערכיים שחשובים לך.

אפילו אם עולם הערכים שלך זה להקשיב לרב פלוני או אלמוני ולעשות מה שהוא יגיד לך - זה עולם הערכים שלך. זאת בחירה שלך.

בעיני, השאלה שלך עוסקת בענייני ערכים ולא בשידוכים

לכן, תברר טוב את הערכים שלך ותחזור אל עצמך עם תשובה.

אי אפשר לשחק עם ענייני הצניעות.

עם ישראל מצווה להישמר במיוחד בענייני הצניעות יותר משאר העמים.

אני באמת חושב שצריך למצוא דרך לגרום לכך שיתלבשו בצניעות בדרך ראויה שאינה מעליבה.

והכי חשוב - לדעת כי כל מה שכתוב בתורה זה האמת.

במסכת אבות מסבירים לנו כיצד לפעול בעולם הזה בצורה נכונה ע"פ התורה וההלכה.

בקצרה- ייתכן שלפי ההלכות שהיא מכיר/נוהגת - זה אחלה

ויכול להיות שהיא מאוד מחויבת להלכה (ובנושא שרוול זו הלכה שהיא מכירה)

ואז השאלה האם זה תרחיש שסבבה לך?

אם כן, אז אפשר פשוט לדבר איתה בכללי על מחויבות להלכה, איך היא רואה את עצמה, איך אתה רואה את עצמך וכו.

אתה מחפש מישהי יותר אדוקה וזה בסדר.

אתם לא במצב של דיבור פתוח על הצניעות שלה.

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.

העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.

האם אתה מספיק בוגר לקשר זוגי.

אסביר: שאלות כאלו לא מבררים אצל ההמון.

שאלות כאלו שואלים אצל אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם.

בפורומים כאלו תקבל מגוון תשובות, ויכול להיות אפילו שמישהו יענה לך שהשאלה שלך מעידה על זה שאתה לא מספיק בוגר.

והוא בכלל לא מכיר אותך...

כדי לדעת שהיא בוגרת. אני מניח שלרוב הבנים הדתיים אין ניסיון עשיר מדי בדייטים בשלב הזה במיוחד לא בעניינים יותר נישתיםי.

לכן לא כזה נורא לשאול.

3 שנתונים זה קלאסי

א' מה זה בדיוק בגרות בשבילך, מהבחינה שאתה מחפש? להיות סגורה על עצמה? מודעות כלכלית? יכולת לקחת אחריות? לא מפחדת מעבודה / מטלות? בגרות רגשית? חוסן נפשי? רצון להתבסס? יציבות? ברגע שזה יותר מוגדר / מפורק לגורמים יותר קל לבדוק.

ב' עד־כמה הגורמים הספציפיים חשובים לך, נניח אם היא בן־אדם מאוד יציב ובוגר רגשית אבל לא כזה סגורה על עצמה מבחינת לימודים כרגע ועדיין צריכה לחשוב, קריטי? או: אם היא פחות מבינה בפיננסים ויותר בקטע שאתה תנהל את החלק הזה, אבל כן יש לה כיוון ברור במה לעסוק? וכן הלאה וכן הלאה.

ג' ברמה הפרקטית מן־סתם יש דברים שאפשר לברר אצל אנשים (אדם צ'יל? או חרדתי ברמות? אחראית מעשית או קצת חולמנית כזאתי? חולמת על משפחה חתונה וילדים או עדיין רוצה להסתובב ולשוטט ברחבי דרום אמריקה? עושה דברים בבית או מחכה שמשהו יקרה?) ויש דברים שאפשר לברר איתה תוך־כדי תנועה (מה רוצה ללמוד/לעבוד? יותר מעניין אותה טיולים או השקעות ב-S&P500 או איך שלא קוראים לזה?)

לראות גם את העומק שלה ולא רק את מה שנראה מבחוץ. הרבה פעמים אישה מבטאת את עצמה דרך רגשות ושם דווקא אפשר להבין מי היא באמת.

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

לק"י

עד לגיל 20+

הטובים הולכים ללמוד במקום מסויים, גם בגלל שיקולים שהאלטרנטיבות הרבה פחות טובות.

זה באמת לא מעיד על אורח החיים, הההשקפה, הכיוון הדתי, בגיל 20 ומעלה.

אני יכול להעיד על עצמי שלמדתי בישיבה שנחשבת ממש אשכנזית ואני בכלל בכלל לא כזה. לדעות קדומות בדרך כלל יש שורש באמת, אבל צריך לקחת אותן בערבון מוגבל ולבדוק כל מקרה לגופו.

אני אישית מרגישה שמקום לימודים יכול לתת כיוון מסוים אבל הוא לא באמת מגדיר את האדם.

פגשתי בוגרות של אותה אולפנה או מדרשה שהיו שונות מאוד אחת מהשנייה. בסוף האישיות הערכים וההשקפה נבנים מהרבה דברים לאורך החיים ולא רק מהמקום שבו למדו.

לכן הייתי פחות מתמקדת בשם המוסד ויותר במי שהבחורה היא היום.

לבדוק מוסד תיכוני:

א. מי בוחר את המוסד?

עד כמה זה החלטה שלי, ועד כמה זה החלטה של ההורים שלי?

ב. עד כמה בוגרים של מוסד דומים זה לזה? עד כמה אתה דומה לחבריך, ועד כמה אתם מקשה אחת?

ג. עד כמה הבחירה במוסד משקפת עמדה אידואלוגית, ולא נוחות\סיבה כלכלית\חברתית וכו'?

ד. עד כמה מה שהיה לפני "היציאה לעולם האמיתי" משקף את מי שאני היום? פתאופ כשאנשים יוצאים מהמסגרת, הם יכולים לבחור דרך קצת שונה ממה שהיה.

מדרשות זה אולי יותר פשוט, כי זה יותר מבטא בחירה אישית. אבל גם שם יש מגוון (בדיוק כמו שבישיבה יש מגוון...).

אבל בהחלט -

סטיגמות עוזרות לנו להתמודד עם העולם. לחלק אנשים לקופסאות. האם זה בהכרח נכון ויעיל? אפשר לדון על זה. אבל כדאי לדעתי להסתובב עם התודעה שזה לא בהכרח שמי שאתה מחפשה תהיה בוגרת אולפנה X ומדרשה Y, אלא שזה יכול לבוא מכל כיוון, גם אם אתה מחפש דווקא בוגרות של מוסדות מסוימים.

יש הרבה קווים דקים פה שצריך לברר. ולכן אין כאן דבר מוחלט. צריך לדעת לברר טוב ונכון וגם לדעת איך להתייחס לסטיגמות

ברור לי שבחורה שלמדדה באולפנת ראשית תצא משם עם סל ערכים מסוים וזה לא בגלל הסטיגמות זה באמת בגלל שהיא בחרה לבדוק שם ולקבל מהאולפנה

איפה מכירים בוגרת של אולפנת ראשית זה יותר הסגנון שאני מחפש

ששם כנראה יהיה יותר קל למצוא בנות עם טלפון טיפש.

ניסית לפנות לאולפנה? הפרטים קיימים ברשת, לשאול מי שם מתעסק בשידוכים.

אני אנסה לראות

לפנות לראשת אולפנה ולומר לה זה הסגנון שאני מחפש ואיך אני מכיר בוגרות שלכן? (או כל ניסוח כזה או אחר?)

זכור לי שהחמ"ד לקח את זה כפרוייקט, והכשיר אנשי צוות במוסדות להיות שדכנים - כולל האולפנה שבה למדתי, יש שם שדכניות של האולפנה.

ומה יש לך להפסיד מלנסות?

נעשה השתדלות