א. "הולדתם ילדים, ידעתם שיש חופש". נו באמת, חופש גדול זה לא שיקול בהבאת ילדים לעולם...
ב. אני בחופשת לידה. לא עובדת בחופש. אף פעם לא עבדתי בחופש. אולי אם הייתי עובדת קצת אז היה לי יותר קל. להיות חודשיים עם ילדים זו אינטנסיביות שחבל על הזמן.
ג. לעשות מילדים משחק? ילדים שווים פחות? תגידי אל מי בדיוק את מדברת????
לפגוע בילדים??
מחילה אבל ממש לא יפה לדבר אלי ככה. ממש מעליב.
אני עושה מהילדים שלי משחק? אני רוצה לפגוע? מאיפה הבאת את הרעיונות האלה בכלל?
אני רואה איך חודשיים זה פשוט יותר מדי בשבילן. (מה מקצרים? על מה את מדברת? החופש הגדול נשאר בדיוק אותו דבר מאז שאני הייתי ביסודי ועד היום. יולי אוגוסט. לא שמעתי אחרת(
תאמיני לי שאני עושה איתן, ותמיד עשיתי מלא דברים יצירתיים.
אני האמא האחרונה (טוב, כמעט( שאפשר להגיד עליה שאני לא יודעת מה לעשות עם הילדים ולכן אני מתבכיינת.
ואני לא מתמסכנת ולא פוגעת ולא שום דבר מהשטויות (מחילה) שכתבת.
אני פשוט אמא עם 4 ילדות ותינוק בן 5 חודשים שמדי פעם בחופש הגדול יוצאות לה קרניים, ובכל ערב אני מכניסה אותן למקום יפה ובכל זאת הן יוצאות למחרת בסביבות השעה 15:00.
אז אל תנסי לצייר אותי בתור מי שאני לא.
כי זה ממש לא לענין.
וחופש מקוצר רק יעשה לילדים טוב.
עובדה שבהמון תלמודי תורה יש חופש הרבה יותר קצר והם ממש לא פגועים מזה.
וגם לא אמרתי שאני לא נהנית.
זה פשוט קצת יותר מדי....זה הכל.
וכאמור לפני- מי שלא נמצאת בבית חודשיים עם עדת ילדים שלא תהיה חכמה על מתמודדים.
תיאוריות זה מאוד יפה.
עד שמגיע השלב שבו את קולטת שמהשניה שקמת ועד לשניה שהלכת לישון לא חשבת. היה יום נחמד ומוצלח אבל הלכת בו לאיבוד...
רק בישלת, הכנת, הגבת, שיחקת, הנקת, ניגבת פיפי של ילדה בגמילה,מילאת בריכה, הלכת לספריה,שוב הנקת, שוב ניגבת פיפי, מצאת סרט, המצאת יצירה,ענית על בערך חצי מליון שאלות, עמדת על מליון וחצי גבולות,שוב הנקת, שטפת, כיבסת, ניקית, ועוד היית נחמדה גם לחברות שלהן ואפילו הזמנת אותן להכין איתנו עוגיות ולעשות איתנו בריכה.
ולכי תחפשי בייביסיטר...כל הנערות פה מכייפות להן בחופש. (אגב, בתיכון חודשיים זה מעולה)
ואחרי כל זה עוד לקום בלילה להניק.
בסך הכל אני שמחה עם החיים שלי, אוהבת את הילדים שלי ושמחה בהם ומשתדלת לעשות להם רק טוב. מודה לה' על כל הטוב שנתן לי. אבל זה לא סותר את העובדה שהחופש הגדול הוא המצאה די מיותרת- מבחינת הילדים בעיקר. במיוחד כשהקיצים נהיים חמים כ"כ שאי אפשר לבלות הרבה בחוץ. (מילא אם היה חופש של חודש בסוף החורף...אז היה אפשר להיות בחוץ ולטייל המון)
ולמרות שכולנו שמחם בילדים שלנו- עדיין קשה!! ומתמודדים, אבל קשה!!! ומי שתגיד שלא קשה אני פשוט לא אאמין לה. או שהיא מלאך או שהיא משקרת או שיש לה רק שני ילדים בני שנה ושנתיים.
בקיצור- נו, אי אפשר לקטר קצת בלי שיעלילו עלי דברים לא נכונים ולא יפים???
ועוד משפט אחד- רק בגלל שהשיפוטיות שלך קצת עצבנה אותי.
ממש לא התכוונתי לכתוב את זה- אבל כאמור, השיפוטיות שלך עצבנה אותי...
לפני חודשיים היה לנו במשפחה אירוע כלשהוא. לא משנה מה. לא אירוע שמח בכלל, בא נגיד ככה.
ההתמודדות איתו לוקחת לי הרבה כוחות נפש שאפילו לצאת לגינה עם הילדות לא יכולתי בהתחלה. ועכשיו רק בשבתות. קל וחומר שהתמודדות עם חודשיים חופש היא לא קלה. במיוחד שהצורך להיות קצת לבד, לחשוב, ךהתאפס, הוא צורך גדול יותר עכשיו.
אז אנא ממך- הזהרי בדברייך. לפני שאת מאשימה אנשים שאת לא מכירה בכל מיני דברים מוזרים ולועגת להם - תזכרי שהם אנשים. ועובר עליהם מה שעובר. ומי את להגיד להם אם הם בסדר או לא. אפשר לתת עיצה, אפשר לספר מה את עושה עם הילדים שעוזר לך. אבל אי אפשר לשפוט ולהגיד נו נו נו.
על השורה הראשונה בתוכן
