שלפחות לחלק מהדברים דינא דמלכותא דינא... נלמד זכות שהם סוברים כמו מי שאמר דינא דמלכותא לא דינא או שהם סוברים שזה לא חל על האיסורים האלה.

אני מכיר מקרים שנהיגה מהירה עדיפה על פני נהיגה איטית

אפילו אם ניקח את שיטת הר''ן שאין דינא דמלכותא בא''י כי הארץ היא לא שלו בדברים כאלה כתב החת''ס שיש דינא דמלכותא...

בכל אופן גם בין מי שאומר שדינא דמלכותא דינא יש שלא אומר את זה במלואו

אם נגבה 30% מהעני, ו30% מהעשיר, העני עבור העני זו מכה קשה, שפוגעת בצרכים הבסיסיים, ועבור העשיר לא.

בהנחה שהעשיר הוא לא שודד, העשיר הוא הדבר חשוב יותר.

הוא מעסיק בדרך כלל עוד אנשים ודואג לפרנסתם, הוא מנצל את כספו בצורה יעילה יותר. הרי הוא לא נהיה עשיר סתם, הוא סיפק מוצר שאנשים אחרים רוצים לצרוך ובכך שיפר את רמת החיים שלהם.

אם הוא עשיר שגם  הנכדים יכולים לחיות בעושר מהכסף שלו - זה אומר שהוא שינה משהו מעניין בעולם, ובדרך כלל הוא משקיע את הכסף שלו בדברים שמועילים לחברה ואם לא אז יועילו לה בהמשך (למשל מחקר).

אם תמסה אותו יותר "כי אפשר", הנזק שאתה גורם לכלכלה גדול משמעותית מאשר מיסוי העני. כמובן שעדיף לא למסות את שניהם.

כי ככה אני רגיל לשמוע לגבי דינא דמלכותא וכו'.

למשל לגבי מכס, שחובה לדווח... למרות ששמעתי שאם השתמטת שלא במתכוון אין בעיה

רציתי מקור לזה

עשה דוחה לא תעשה, סיבות רפואיות דוחות כמה מצוות אחרות, פיקוח נפש דוחה שאר מצוות וכו'.
אם צריך לנסוע מהר מסיבות של בטיחות, ודאי שאני בעיה.
אבל עד ששואלים למה אנשים לא שומרים על חוקי התנועה שזה הופך בעקיפין לאיסור תורה, יש מצוות מפורשות בתורה שאדם דש בעקביו. עד שאנשים לא יקפידו על הכל, קצת קשה לשאול למה את זה לא שומרים וזה לא שומרים וזה לא שומרים.
 

וגם מה שהמגיד משנה ביאר ברמב''ם חלקו עליו רבים, בכל אופן האחרונים פסקו שכבישים וכדומה נחשבים כדברים הנוגעים למלך עצמו כך שלכו''ע זה תקף 

שסוברים שזה דרבנן רובם ככולם אומרים שזה מדאורייתא (אני שכתבתי התכוונתי לראשונים), ואומרים דינא דמלכותא דינא על השלטון בא''י, וגם לדעת הר''ן בנדרים כח בדברים כגון אלה אומרים דינא דמלכותא כמו שכבר כתב החתם סופר. תלמד את הדברים אין פה שום שאלה...

אם נוסעים מעל המהירות שרגילים להעניש עליה,

ראיתי שר' אברום פסק שעוברים על איסור תורה של "ונשמרתם".

אם עוברים בקצת זאת באמת שאלה טובה אם אסור מצד תקנות הקהל,

או שגם המדינה יודעת שכולם נוסעים יותר מהר וזה מן רף שלא רוצים שיעברו אותו בהרבה (ולכן גם לא מענישים עליו).

דווקא בנקודה שרב אברום אומר אני לא מסכים. זה שאני נוסע במהירות שמענישים עליה ברוב הכבישים זה לא גורם ליותר סכנה... וזה לא שייך לתקנות הקהל

ולגבי "ונשמרתם" הרבה תאונות קורות בגלל מהירות מופרזת,

ואני בטוח שכולם היו בטוחים שלהם זה לא יקרה כי הם יודעים לנהוג טוב והם יותר חכמים מכולם

וכבר נוהגים ככה 20 שנה.

והלכה פוסקים לפי רבנים, לא סברא אישית (אם אתה מכיר רב שאומר אחרת מוזמן לתת מקור).

המקור פה- א – נהיגה לא זהירה | פניני הלכה

הם מעדיפים לרדוף אחרי מה שקל ומדיד, ולא אחרי בעיות אמיתיות. זה ידוע לגבי הרבה ארגונים ממשלתיים אחרים והמשטרה לא חריגה בזה.

יש ירידה עקבית כבר שנים ארוכות של כמות ההרוגים בתאונות (לא הסיכום השנתי, תאונות פר ק"מ נסועה) - שזה נובע ממגוון רחב של סיבות שרובם לא ממש אכיפה.

מכוניות טובות יותר - למשל, או כבישים רחבים יותר ובטוחים יותר  וסלחניים יותר.

אם מה שהיה חשוב להם היה פיקוח נפש, במקום ניידות שאורבות על כבישים מהירים וחדשים כדי לתפוס "עבריינים" בלי waze, הם היו משקיעים כסף בהפרדה בנויה ובהעלאת המהירות הטכנית האפשרית בכבישים מסוכנים.

אם מה שהיה חשוב להם היה פיקוח נפש - היו מורידים את המס על מכוניות חדשות מ-100% לאפס, כדי שאנשים יקנו מכוניות בטוחות יותר וחדשות יותר, ולא קונים את דאצ'יה שהיא עם 0 מרכיבי בטיחות מודרניים (תסתכלו בפרסומות) בגלל שאין להם כסף לרכב 7/8 מקומות טוב יותר.

בפועל הגורם הראשון לתאונות דרכים זה מהירות מופרזת.

לא משנה עכשיו שהמדינה צריכה לעשות פעולות אחרות, בפועל מהירות גבוהה זה מסוכן.

נהיגה במהירות מופרזת - מהירות מופרזת כגורם לתאונות דרכים

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/222167

מהירות יכולה להחמיר תוצאות של תאונה קיימת, אבל גם יש לה השלכות חיוביות אחרות (פחות זמן כביש למשל, פחות "להירדם" מול נוף שלא זז)

תאונות.

כל נהג יודע שרוב התאונות קורות בגלל נהגים הססנים, פשוט האנשים שנוסעים מהר ונתקלים בהם הם אלה שנפגעים בצורה חמורה יותר.

כל אדם שיודע לנהוג נתקל בסכנת נפשות מכל מיני כאלה שלא יודעים לנהוג ועושים שטויות על הכביש לכל הפחות כצד שלישי איזה עשר פעמים בשנה.

וגם אתה מסכים שאם היו נוסעים פחות מהר היו פחות תאונות (כי לא היו נתקלים בנהגים "הססנים").

כל עוד יש כאלה נהגים בכביש, אחריות שלך (בעיקר על עצמך) לא לנהוג מהר מידי.

יותר.

פה אנשים נתקעים על הנתיב השמאלי ומסכנים את כל הכביש ותוקעים את כל התנועה כי הם לא יודעים לנהוג...

מסכים איתך שבכביש עמוס יש בזה סכנת נפשות. אבל בכביש ריק, בטח בשעות מאוחרות, עדיף לנסוע מהר ולא להרדם.

מומחים (וגם סטטיסטיקה) אומרים שמהירות גבוהה גורמת ליותר תאונות דרכים, לא רק להחמרה (למרות שזאת סיבה מספקת להזהר), ולכן גם כנראה שההשלכות החיוביות שכתבת לא מפחיתות את התאונות.

(לא מדבר על כמות ההרוגים לשנה אלא כמות ההרוגים לקילומטר)

הרוב זה בגלל מכוניות יותר טובות וכבישים יותר טובים, לא בגלל השוטר האידיוט שאורב לך עם מצלמה על כביש ישר שיש עליו תמרור 90.

יכול להיות שאם ישפרו את כל הכבישים והמכוניות לא יהיו תאונות דרכים,

אבל במצב היום האחריות שלנו זה לא לנהוג מהר.

לשמור מרחק, לא ל"זחול" בשמאל,  לא להירדם ולהסתמס בנסיעה (קורה בעיקר בפקקים),....

http://www.cbs.gov.il/www/statistical/acci_122h.pdf

(עמ' 5).

לא התעמקתי במשמעות של הנתונים.

מאחר שכנראה ההשפעה העיקרית של מהירות הנסיעה היא חומרת התאונות, צריך למצוא נתונם גם על תאונות קטלניות/תאונות עם פצועים קשה, ואת זה לא מצאתי כרגע.

http://www.igudbit.org.il/Index.asp?ArticleID=2932&CategoryID=420

http://www.igudbit.org.il/_Uploads/252SpeedChange.pdf

מרפרוף מהיר, נראה שמהירות גבוהה גורמת ליותר תאונות.

אבל גם שוני גדול בין המהירויות גורם לתאונות. [כלומר, גם ליסוע לאט מדי כאשר שאר הנהגים נוסעים מהר זה בעייתי]

אבל יש דברים נוספים.

למשל, ילד שמתפרץ לכביש, מכשול על הכביש.

לי לפחות ברור שבתוך העיר עדיף לנסוע כמה שיותר לאט

אז כנראה מתמטיקה זה לא הצד החזק שלך, מה עוד שרובם כן מקבלים את חוקי המדינה (הם למשל כן דוחים גיוס) ובטח ובטח בענייני תעבורה ומיסים שבכלל לא שייך לדון (מה עוד שלא לכל הפוסקים זה תלוי בהסכמת העם).

ב. אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה, אבל תדע שזה חטא גמור, תסתכל בכל הפוסקים (כן כן גם החרדים הרבנים וואזנר, קיינבסקי, וייס וכו').

תקפתי אותו לא בגלל שאין לי עניין לשמוע בכללי, אלא אין לי עניין לשמוע אנשים שזורקים כל מיני אמירות נבובות וטיפשיות של בחוקותיהם אין אנו מתחשבים (כפי שידוע שכדי להימנע מדיון ענייני זורקים כל מיני אמירות טפשיות). 

וזה שאני תומך בחוקי המדינה לא קשור לתמיכה במשרד כזה או אחר, יש חוקים שמוסכמים על כולם שצריך לקיים מתוקף חוקי המדינה בגלל שהמדינה קבעה אותם. להזכירך גם במדינות של עבודה זרה מובהקות קיימים דינים של דינא דמלכותא למה שרלוונטי. 

אני מניח שאם אני אחפש אני אמצא פוסק שיגיד שלא צריך לשלם מיסים, אבל זה ממש לא ראייה בעיניי כי אפשר למצוא פסיקת הלכה שונה בכל נושא הלכתי כך שלגרד פוסקים שנוגדים את הרוב המוחלט בעיניי זה כלום 

לא צריך לעמוד בתקווה בשביל שיהיה דינא דמלכותא, מספיק שיקיימו אותם בגלל התועלת שלהם.

קח תקרא:

האם אי ציות לחוק נחשב לאיסור הלכתי? | מכון התורה והארץ-'למעשה' אקטואליה הלכתית

לא לעצם הדיון יש חובה להישמע לחוקי המדינה

'דינא דמלכותא דינא' משמעו הוא שדין ממוני שהשלטון עשה - למשל: גביית מכס, הלאמת רכוש, העברת רכוש וכו' - מה שעשו עשוי ותופס ממונית. הא ותו לא.

כלומר: אם השלטון 'גנבו' שדה שלי ועשו בו כביש, ואפילו אם הגדילו לעשות וגנבו ממני את החומרים לסלילה שלו -  מותר לכולם לעבור בו גם על פי דין תורה כי מה שהם עשו תופס - זה לא אומר שהיה מותר להם לעשות את זה בדיני תורה, כל שכן שלא דין המלכות הוא דין התורה (יש עוד הרבה מחלוקות בנושא הטעם לדין הזה ולהם יש הרבה השלכות כמו השאלה אם זה תקף במלכות ישראלית או בארץ ישראל וכו' אבל אכמ''ל).

וגם ובעיקר - כל זה רק בדיני ממונות, אין שום קשר לאיך שפירשו היום 'דינא דמלכותא דינא' כאילו חייבים לנהוג לפי חוקי המלכות באשר הם.

לנהוג בצורה מסוכנת אסור מדין פיקוח נפש, אם נהיגה במהירות מעל הקבוע בחוק היא דווקא מסוכנת זו שאלה.

ב – איסורים נוספים | פניני הלכה

וגם לא ברור מה תוקפן ומקור החיוב שלהן, נכון שנהגו לתקן תקנות ולעשות חרמות אבל הסמכות שלהם מוגבלת גם בתחום השיפוט ובעיקר לתחומי הקהילה.

אבל נראה שהרב מלמד (וראיתי עוד כמה תשובות דומות של רבנים בנושא)

לא מסכים איתך.

בבא קמא קיג, נדרים כח ע''א, גיטין י ע''ב, ב''ב נה ע''א.

רמב''ם הלכות גזלה ואבדה פרק ה' הלכה י''ב עד הסוף, שו''ע חו''מ שסט ס''ב.

אלו המקורות הבסיסיים.

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר