שלפחות לחלק מהדברים דינא דמלכותא דינא... נלמד זכות שהם סוברים כמו מי שאמר דינא דמלכותא לא דינא או שהם סוברים שזה לא חל על האיסורים האלה.

אני מכיר מקרים שנהיגה מהירה עדיפה על פני נהיגה איטית

אפילו אם ניקח את שיטת הר''ן שאין דינא דמלכותא בא''י כי הארץ היא לא שלו בדברים כאלה כתב החת''ס שיש דינא דמלכותא...

בכל אופן גם בין מי שאומר שדינא דמלכותא דינא יש שלא אומר את זה במלואו

אם נגבה 30% מהעני, ו30% מהעשיר, העני עבור העני זו מכה קשה, שפוגעת בצרכים הבסיסיים, ועבור העשיר לא.

בהנחה שהעשיר הוא לא שודד, העשיר הוא הדבר חשוב יותר.

הוא מעסיק בדרך כלל עוד אנשים ודואג לפרנסתם, הוא מנצל את כספו בצורה יעילה יותר. הרי הוא לא נהיה עשיר סתם, הוא סיפק מוצר שאנשים אחרים רוצים לצרוך ובכך שיפר את רמת החיים שלהם.

אם הוא עשיר שגם  הנכדים יכולים לחיות בעושר מהכסף שלו - זה אומר שהוא שינה משהו מעניין בעולם, ובדרך כלל הוא משקיע את הכסף שלו בדברים שמועילים לחברה ואם לא אז יועילו לה בהמשך (למשל מחקר).

אם תמסה אותו יותר "כי אפשר", הנזק שאתה גורם לכלכלה גדול משמעותית מאשר מיסוי העני. כמובן שעדיף לא למסות את שניהם.

כי ככה אני רגיל לשמוע לגבי דינא דמלכותא וכו'.

למשל לגבי מכס, שחובה לדווח... למרות ששמעתי שאם השתמטת שלא במתכוון אין בעיה

רציתי מקור לזה

עשה דוחה לא תעשה, סיבות רפואיות דוחות כמה מצוות אחרות, פיקוח נפש דוחה שאר מצוות וכו'.
אם צריך לנסוע מהר מסיבות של בטיחות, ודאי שאני בעיה.
אבל עד ששואלים למה אנשים לא שומרים על חוקי התנועה שזה הופך בעקיפין לאיסור תורה, יש מצוות מפורשות בתורה שאדם דש בעקביו. עד שאנשים לא יקפידו על הכל, קצת קשה לשאול למה את זה לא שומרים וזה לא שומרים וזה לא שומרים.
 

וגם מה שהמגיד משנה ביאר ברמב''ם חלקו עליו רבים, בכל אופן האחרונים פסקו שכבישים וכדומה נחשבים כדברים הנוגעים למלך עצמו כך שלכו''ע זה תקף 

שסוברים שזה דרבנן רובם ככולם אומרים שזה מדאורייתא (אני שכתבתי התכוונתי לראשונים), ואומרים דינא דמלכותא דינא על השלטון בא''י, וגם לדעת הר''ן בנדרים כח בדברים כגון אלה אומרים דינא דמלכותא כמו שכבר כתב החתם סופר. תלמד את הדברים אין פה שום שאלה...

אם נוסעים מעל המהירות שרגילים להעניש עליה,

ראיתי שר' אברום פסק שעוברים על איסור תורה של "ונשמרתם".

אם עוברים בקצת זאת באמת שאלה טובה אם אסור מצד תקנות הקהל,

או שגם המדינה יודעת שכולם נוסעים יותר מהר וזה מן רף שלא רוצים שיעברו אותו בהרבה (ולכן גם לא מענישים עליו).

דווקא בנקודה שרב אברום אומר אני לא מסכים. זה שאני נוסע במהירות שמענישים עליה ברוב הכבישים זה לא גורם ליותר סכנה... וזה לא שייך לתקנות הקהל

ולגבי "ונשמרתם" הרבה תאונות קורות בגלל מהירות מופרזת,

ואני בטוח שכולם היו בטוחים שלהם זה לא יקרה כי הם יודעים לנהוג טוב והם יותר חכמים מכולם

וכבר נוהגים ככה 20 שנה.

והלכה פוסקים לפי רבנים, לא סברא אישית (אם אתה מכיר רב שאומר אחרת מוזמן לתת מקור).

המקור פה- א – נהיגה לא זהירה | פניני הלכה

הם מעדיפים לרדוף אחרי מה שקל ומדיד, ולא אחרי בעיות אמיתיות. זה ידוע לגבי הרבה ארגונים ממשלתיים אחרים והמשטרה לא חריגה בזה.

יש ירידה עקבית כבר שנים ארוכות של כמות ההרוגים בתאונות (לא הסיכום השנתי, תאונות פר ק"מ נסועה) - שזה נובע ממגוון רחב של סיבות שרובם לא ממש אכיפה.

מכוניות טובות יותר - למשל, או כבישים רחבים יותר ובטוחים יותר  וסלחניים יותר.

אם מה שהיה חשוב להם היה פיקוח נפש, במקום ניידות שאורבות על כבישים מהירים וחדשים כדי לתפוס "עבריינים" בלי waze, הם היו משקיעים כסף בהפרדה בנויה ובהעלאת המהירות הטכנית האפשרית בכבישים מסוכנים.

אם מה שהיה חשוב להם היה פיקוח נפש - היו מורידים את המס על מכוניות חדשות מ-100% לאפס, כדי שאנשים יקנו מכוניות בטוחות יותר וחדשות יותר, ולא קונים את דאצ'יה שהיא עם 0 מרכיבי בטיחות מודרניים (תסתכלו בפרסומות) בגלל שאין להם כסף לרכב 7/8 מקומות טוב יותר.

בפועל הגורם הראשון לתאונות דרכים זה מהירות מופרזת.

לא משנה עכשיו שהמדינה צריכה לעשות פעולות אחרות, בפועל מהירות גבוהה זה מסוכן.

נהיגה במהירות מופרזת - מהירות מופרזת כגורם לתאונות דרכים

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/222167

מהירות יכולה להחמיר תוצאות של תאונה קיימת, אבל גם יש לה השלכות חיוביות אחרות (פחות זמן כביש למשל, פחות "להירדם" מול נוף שלא זז)

תאונות.

כל נהג יודע שרוב התאונות קורות בגלל נהגים הססנים, פשוט האנשים שנוסעים מהר ונתקלים בהם הם אלה שנפגעים בצורה חמורה יותר.

כל אדם שיודע לנהוג נתקל בסכנת נפשות מכל מיני כאלה שלא יודעים לנהוג ועושים שטויות על הכביש לכל הפחות כצד שלישי איזה עשר פעמים בשנה.

וגם אתה מסכים שאם היו נוסעים פחות מהר היו פחות תאונות (כי לא היו נתקלים בנהגים "הססנים").

כל עוד יש כאלה נהגים בכביש, אחריות שלך (בעיקר על עצמך) לא לנהוג מהר מידי.

יותר.

פה אנשים נתקעים על הנתיב השמאלי ומסכנים את כל הכביש ותוקעים את כל התנועה כי הם לא יודעים לנהוג...

מסכים איתך שבכביש עמוס יש בזה סכנת נפשות. אבל בכביש ריק, בטח בשעות מאוחרות, עדיף לנסוע מהר ולא להרדם.

מומחים (וגם סטטיסטיקה) אומרים שמהירות גבוהה גורמת ליותר תאונות דרכים, לא רק להחמרה (למרות שזאת סיבה מספקת להזהר), ולכן גם כנראה שההשלכות החיוביות שכתבת לא מפחיתות את התאונות.

(לא מדבר על כמות ההרוגים לשנה אלא כמות ההרוגים לקילומטר)

הרוב זה בגלל מכוניות יותר טובות וכבישים יותר טובים, לא בגלל השוטר האידיוט שאורב לך עם מצלמה על כביש ישר שיש עליו תמרור 90.

יכול להיות שאם ישפרו את כל הכבישים והמכוניות לא יהיו תאונות דרכים,

אבל במצב היום האחריות שלנו זה לא לנהוג מהר.

לשמור מרחק, לא ל"זחול" בשמאל,  לא להירדם ולהסתמס בנסיעה (קורה בעיקר בפקקים),....

http://www.cbs.gov.il/www/statistical/acci_122h.pdf

(עמ' 5).

לא התעמקתי במשמעות של הנתונים.

מאחר שכנראה ההשפעה העיקרית של מהירות הנסיעה היא חומרת התאונות, צריך למצוא נתונם גם על תאונות קטלניות/תאונות עם פצועים קשה, ואת זה לא מצאתי כרגע.

http://www.igudbit.org.il/Index.asp?ArticleID=2932&CategoryID=420

http://www.igudbit.org.il/_Uploads/252SpeedChange.pdf

מרפרוף מהיר, נראה שמהירות גבוהה גורמת ליותר תאונות.

אבל גם שוני גדול בין המהירויות גורם לתאונות. [כלומר, גם ליסוע לאט מדי כאשר שאר הנהגים נוסעים מהר זה בעייתי]

אבל יש דברים נוספים.

למשל, ילד שמתפרץ לכביש, מכשול על הכביש.

לי לפחות ברור שבתוך העיר עדיף לנסוע כמה שיותר לאט

אז כנראה מתמטיקה זה לא הצד החזק שלך, מה עוד שרובם כן מקבלים את חוקי המדינה (הם למשל כן דוחים גיוס) ובטח ובטח בענייני תעבורה ומיסים שבכלל לא שייך לדון (מה עוד שלא לכל הפוסקים זה תלוי בהסכמת העם).

ב. אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה, אבל תדע שזה חטא גמור, תסתכל בכל הפוסקים (כן כן גם החרדים הרבנים וואזנר, קיינבסקי, וייס וכו').

תקפתי אותו לא בגלל שאין לי עניין לשמוע בכללי, אלא אין לי עניין לשמוע אנשים שזורקים כל מיני אמירות נבובות וטיפשיות של בחוקותיהם אין אנו מתחשבים (כפי שידוע שכדי להימנע מדיון ענייני זורקים כל מיני אמירות טפשיות). 

וזה שאני תומך בחוקי המדינה לא קשור לתמיכה במשרד כזה או אחר, יש חוקים שמוסכמים על כולם שצריך לקיים מתוקף חוקי המדינה בגלל שהמדינה קבעה אותם. להזכירך גם במדינות של עבודה זרה מובהקות קיימים דינים של דינא דמלכותא למה שרלוונטי. 

אני מניח שאם אני אחפש אני אמצא פוסק שיגיד שלא צריך לשלם מיסים, אבל זה ממש לא ראייה בעיניי כי אפשר למצוא פסיקת הלכה שונה בכל נושא הלכתי כך שלגרד פוסקים שנוגדים את הרוב המוחלט בעיניי זה כלום 

לא צריך לעמוד בתקווה בשביל שיהיה דינא דמלכותא, מספיק שיקיימו אותם בגלל התועלת שלהם.

קח תקרא:

האם אי ציות לחוק נחשב לאיסור הלכתי? | מכון התורה והארץ-'למעשה' אקטואליה הלכתית

לא לעצם הדיון יש חובה להישמע לחוקי המדינה

'דינא דמלכותא דינא' משמעו הוא שדין ממוני שהשלטון עשה - למשל: גביית מכס, הלאמת רכוש, העברת רכוש וכו' - מה שעשו עשוי ותופס ממונית. הא ותו לא.

כלומר: אם השלטון 'גנבו' שדה שלי ועשו בו כביש, ואפילו אם הגדילו לעשות וגנבו ממני את החומרים לסלילה שלו -  מותר לכולם לעבור בו גם על פי דין תורה כי מה שהם עשו תופס - זה לא אומר שהיה מותר להם לעשות את זה בדיני תורה, כל שכן שלא דין המלכות הוא דין התורה (יש עוד הרבה מחלוקות בנושא הטעם לדין הזה ולהם יש הרבה השלכות כמו השאלה אם זה תקף במלכות ישראלית או בארץ ישראל וכו' אבל אכמ''ל).

וגם ובעיקר - כל זה רק בדיני ממונות, אין שום קשר לאיך שפירשו היום 'דינא דמלכותא דינא' כאילו חייבים לנהוג לפי חוקי המלכות באשר הם.

לנהוג בצורה מסוכנת אסור מדין פיקוח נפש, אם נהיגה במהירות מעל הקבוע בחוק היא דווקא מסוכנת זו שאלה.

ב – איסורים נוספים | פניני הלכה

וגם לא ברור מה תוקפן ומקור החיוב שלהן, נכון שנהגו לתקן תקנות ולעשות חרמות אבל הסמכות שלהם מוגבלת גם בתחום השיפוט ובעיקר לתחומי הקהילה.

אבל נראה שהרב מלמד (וראיתי עוד כמה תשובות דומות של רבנים בנושא)

לא מסכים איתך.

בבא קמא קיג, נדרים כח ע''א, גיטין י ע''ב, ב''ב נה ע''א.

רמב''ם הלכות גזלה ואבדה פרק ה' הלכה י''ב עד הסוף, שו''ע חו''מ שסט ס''ב.

אלו המקורות הבסיסיים.

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.

צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:

הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

זו אמירה מאוד מוזרה.

לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.

אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה

שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים

(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)

אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?

למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת

אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין

התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.

או האריות בכסא שלמה.

גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות

(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)

וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.