האולם הגדול היה מואר בנרות גבוהים שהטילו אור חיוור על הקירות, האולם היה ריק, רק לקראת סופו הייתה מונחת בימה גבוהה ועליה כיסא יחיד ועל גביו כובע מחורטם ישן נושן....
באחת נפתחו הדלתות וזרם של בחורים ובחורות פרץ פנימה (בנפרד כמובן) אל האולם, מדריך הטקס התייצב על הבימה שעל גבה למעלה היה תלוי שלט באותיות ענק "טקס המציאות השנתי".
כולם עומדים מחכים..
זאב אלון הכריז המדריך, זאב השתחל לו בינות הגברים עלה על הבמה והתייצב ליד הכיסא הכובע הורם.. שב אמר המדריך, זאב יושב והמדריך הניח את הכובע על ראשו.. המתח מורגש, בצד הנשי ההתרגשות והציפייה גוברים.. וו.. איילה בן משה צורח הכובע.. מחיאות כפיים סוערות איילה ניצבת ליד זאב נרגשת שניהם מחייכים ניתן להם זר פרחים מערימת הזרים והם ממשיכים הלאה אל הדלת האחורית.. שידוך טוב מפטיר הכובע בהמהום..
הבא בתור אומר המדריך...
יעקב סלומון, יעקב מתייצב בזריזות הכובע מונח על ראשו.. מממ מהמהם הכובע לתוך חלל ראשו של יעקב, מעניין מאוד אולי ענבר כהן תתאים.. ללא.. יצאתי אתה חודשיים אנחנו רק נראים מתאימים.. אתה בטוח? כן כן מתחנן יעקב.. טוב.. אם כך אז אתי בורוכוביץ צורח הכובע בגאון.. מחיאות כפיים סוערות ואתי רצה נרגשת ומחויכת וניצבת ליד יעקב הם מקבלים זר פרחים לבן מהערימה והם ממשיכים הלאה לדלת האחורית...
אוףף מפהק הכובע מקשקש בחרטומו קדימה ואחורה יש פה הרבה עבודה..





אדיר!