כיצד לשים גבולות לילדים?בצ

שלום.

אני אמא לילדה בת שנתיים ו 3 חודשים ולתינוק בן שנה.

שמתי לב שכשאני אומרת לילדה שלי לעשות משהו והיא לא עושה אותו אז או שאני מוותרת אם אין לי כח להתעקש איתה - למרות שלפעמים אני יודעת שזה לא טוב שאני יוותר לה בנק' הזאת ושזה יעשה לא טוב בהמשך. לדוג' אם אני מרגישה לא טוב ולוקחת מסטיק אז היא רוצה גם ואין לי את הכוחות להתווכח איתה.( אין צורך להטיף לי כמה זה מסוכן.תודה.)

ואם אני רוצה שהיא בכל זאת תעשה את מה שאני מבקשת והיא מתעקשת שלא.(והיא עקשנית!!!)

אז באיזה שהוא שלב אני מתעצבנת עליה וצועקת. ואני ממש לא רוצה להגיע לשלב הזה.

 איך אפשר לגרום לה לעשות דברים בלי צעקות מצידי?

 

כל הכבוד!אנונימי (פותח)

קודם כל- יישר כח. זה ממש לא קל לגדל ילד אחד ובטח לא שניים בגילאים כל כך קרובים אז זה שלפעמים את מתעצבנת וצועקת זה

מובן לחלוטין וכדאי לך קודם כל להשלים עם זה שלפעמים זה קורה בשלב הלא קל הזה של גיל שנתיים.

הדבר השני- הרבה עימותים ונקודות נפילה יכולים להחסך לנו במחשבה מראש. למשל- על מה העימותים הרגילים? מסטיקים

לדוגמא אפשר פשוט לשים במקום גבוה שהיא לא יכולה לקחת. אם יש דברים שאני מבקשת ואני כבר יודעת שהיא בודאי לא תסכים

להשתדל לעצור את הדחף הטבעי ופשוט לא להגיד. זה ממש עדיף מאשר להכנס למאבקי כח אינסופיים עם ילדה בת שנתיים. ובטח

יש עוד דוגמאות שאם חושבים מראש פשוט לא נכנסים לקטע של דיון בכלל.

דבר שלישי- את האמא ואת מחליטה בבית. לא רק זה יש לך תפקיד ענק והוא לתת לה מתנה שתלווה אותה לכל החיים המתנה

הזאת היא בטחון ותחושה שיש לי גב, יש מאחורי אמא חזקה שדואגת לי ויודעת מה טוב בשבילי. בשלב הראשון אולי לא קל לילד

ששמים לו גבולות. לפעמים הוא בוכה, צועק, כועס וכו' אבל האמת היא שהגבולות נותנים לילד בטחון. כשאין גבולות הילד רק מנסה

עוד ועוד עד שנגיד לו לא תקיף וברור. את זה הם צריכים ורוצים לשמוע.

הבעיה היא שלנו אין תמיד כח להיות כ"כ ברורים וחד משמעיים ולכן צריך להיות מאד ממוקדים ולהשתדל להגיד כמה שפחות לא אבל

על מה שמחליטים לעמוד בתוקף. היא מתעקשת כי היא יודעת שזה עוזר הרבה פעמים לכן אולי יהיה לך יותר קל אם תגידי לה משהו

בצורה ברורה ואז תתנתקי- למשל תיכנסי לשירותים עד שהיא נרגעת. או אם זה משהו שהיא צריכה לעשות תעצמי עיניים ותגידי לה

שתגיד לך כזה עשוי ואת יכולה לפתוח או אם היא רוצה משהו ומבחינתך יש משהו אחר שקודם אז את פשוט אומרת- אחרי שזה

וזה...אז תקבלי כך וכך. מנסיון ברגע שאת מציבה את זה כעובדה ולא מתרגשת מהצעקות ולא משנה את דעתך אז גם הילדים קולטים

ת'עניין ומתיישרים.

בכלל לילדה עקשנית עם הרבה כח כדאי מגיל צעיר לתת הרבה בחירה. למשל היא רוצה משהו שאת לא רוצה לתת אז את אומרת לה

זה לא, אבל את יכולה או זה או זה- תבחרי. או כשצריך לעשות משהו- מה את רוצה לעשות קודם?

אבל באמת באמת הכי חשוב מהכל שתהיה לה אמא שמחה ואוהבת! (גם הומור יכול לעזור המון פשוט לעשות צחוק ובדיחה מכל

דבר- למשל היא לא רוצה להתפשט- אז להקצין את זה - לעולם את לא רוצה, את רוצה אותם בגדים תמיד שיהיו מלוכלכים ודבוקים

לגוף וכו' כיד הדמיון הטובה עליך)

המון המון הצלחה בתפקיד הלא פשוט שה' נתן לכם (ולכל ההורים).

מעריכה אותך מאד!

למגרונאית.בצ

את פשוט מהממת! תודה רבה. מה זה חיזקת אותי!

ואם נגיד היא מרביצה (לאחיה או לכל ילד אחר.) או עושה משהו מסוכן. אז לפעמים התגובה הראשונה היא לתת לה פאצ' בחזרה. וברור שזה לא מועיל לכלום. אז מה אפשר לעשות אז?

תודה ענקית.  

תודה לך על הפירגון...אנונימי (פותח)

לדעתי פשוט להרחיק אותה משם בנינוחות אבל בתקיפות  ולהגיד שאת לא מרשה להרביץ או לעשות את הדבר שהיא עושה וזהו.

אם זה נמשך וזה נגיד בגן משחקים או במקום אחר אז פשוט ללכת משם, בלי כעס וצעקות אלא פשוט להסביר בנחת שא"א ל

השאר אם היא מרביצה אז אנחנו הולכים (גם לא לאיים "אם לא תפסיקי עכשיו אנחנו נלך"  מעשה אחד חזק הרבה יותר מכל

האיומים שרק מחלישים אותנו).זה דורש אסרטיביות ולפעמים גם עקביות אבל אם עושים את זה בלי כעס זה עובד. זה בדיוק העניין

של לתת לה גבולות ומשמעת. הרב יעקובסון אומר שמשמעות זה לא משהו שאנחנו לוקחים- כלומר משהו שאנחנו עושים בשבילנו,

שיהיה לנו קל. להפך משמעת זה מה שאנחנו נותנים לילד שלנו, בגלל שאנחנו אוהבים אותו ורוצים את טובתו. לנו לפעמים בהחלט

יותר קל לא לעמוד על דבר ולהיות עקביים (בפרט כשזה קורה עשרות פעמים ביום...) אבל אנחנו עושים את טובת הילד ולא את

טובתנו. לכן גם כדאי לחשוב הרבה איך מראש למנוע עימותים ולא להכנס למצבים שצריך להגיד לא ויהיה קשה לעמוד עליו.

אני ממש ממליצה לך לחפש בגוגל "הרב יחיאל יעקובסון" ולשמוע שיעורים שלו על חינוך. הוא אדם חרדי שנכנס עמוק לתחום של

חינוך, מניעת נשירה וטיפול בנושרים ויש לו המון נסיון. ההרצאות שלו מרתקות ונותנות הדרכה מעולה. אני אישית חרשתי עליהן...

אם את בירושלים וזה יותר קל לך אפשר לקנות דיסקים או קלטות דרך ארגון חסדי נעמי.

בקיצור חזקי ואמצי. לא רק היא לומדת עכשיו את העולם אלא גם את לומדת את התפקיד הענק הזה של אמהות ולא תמיד זה בא

בקלות!

בהצלחה!   

שלום רב לך,יהודית פוגלאחרונה
הדוגמה שהבאת מענינת מאוד. למה שהיא לא תרצה מסטיק אם את לוקחת לעצמך? היא לא מסוגלת להבין את הלוגיקה שלך. לגבי גבולות: זה לא ענין של כח. כל מה שסגור אצלך תמצאי כח להגביל אותה. איפה שלא סגור אצלך - את מגמגמת. האם תתני לה לטפס על אדן החלון? לשחק בגפרורים?  להדליק אור בשבת?  נקודה למחשבה.
ילגים מפרק א וצוואהיל 000

לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי

שלום  בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים

לנו משותפים

הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא

סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות


אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים

ואני לא יכלתי לעבוד

כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל


מבעל חזק שלא היה חולה  אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום

עובד פיזית קשה כל חייו

לא יכולה לפרט הכל

שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך

ילדיו רצו מידע על כל  דבר

על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו

לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה

מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע

אין לי תו ירודה לא נותנים מידע  גם לאישה

אבל הם בשלהם


עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע

ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד

עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי

אני לא בתחרות


הם יושבים מולי ומחלקים  את הבית

החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם

הם אמרו לא נוציא אותך מהבית


לא בטוב לב,בהתנשאות

פה שתקתי


שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי

כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה


ועבדתי פחות

לא היה לו עזרה משום צד

המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה

ולא באו לבקר פעם אחת

לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם

רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים

 אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי

התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים

קראו לי בשמה של,גרושתו


ולא אמרתי כלום

בעלי גוסס והם אבים איתי מולו

שתקתי

אבל הילדים שלו איתם יד ביד

אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים

אימא שלהם השחקנית הראשית פה

הראתה לי שהיא איתי

ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה

על התערבות בכל נישא


לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור

ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת

אלי

אני איתו בכל הטיפול והם  לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה


בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל  רצתה לדעץ להתערב


 היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו

הוא מת את כלום

רוצים את חלקם לא  מוותרים על כלום


אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות


הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם

ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם

לא הבנתי איך אני הרעה פה

מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב

חיבת עורך דין שיתן לי בטחון

אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי


מצטערת לשמוע על בעלך ועל המורכבותנעמי28אחרונה

תפני לעורך דין.


לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.

פרסום הנסחן120

שלום וברכה,

חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.

לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.

הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.

ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.

"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,

כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .

בתפילה  לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.

עבודה סמינריונית על ליקויי למידהEva

שלום רב,

שמי חוה.


 

אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.


 

אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.

אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.  


 

אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.


 

האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?

אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?


 

אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.


 

השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.


 

קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית


 

תודה רבה לכם בכל מקרה.


 

יום טוב ונעים לכולם.

 

עוד הרבה ועוד קצת בבת אחתEvaאחרונה

אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!


תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.


תודה רבה. יום טוב.

השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד

עד היום לבש ארוך בקיץ,

מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.

אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…

עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה

מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)

לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך


בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…

משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.


ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

משפחה תורנית מחפשת יישוב קטן, קהילתיbula

עם קליטה פתוחה ודירות להשכרה

אשמח לרעיונות

באיזה אזור?פתית שלגאחרונה
מעון/משפחתון תורני מומלץ בהדר גניםאושי 9
בננו הבכור יהיה בספטמבר הקרוב בין שנה ותשעה חודשים. אנחנו אמורים לעבור להדר גנים, פ"ת. יש למישהו המלצות על מעון/משפחתון תורני ואיכותי?   הרף המינימלי, שתהיה למקום כשרות בשרית למהדרין. 
יש ברחוב בגין מעון חסידימתיכון ועד מעוןאחרונה
שנראה לי די מוצלח, המינוס העיקרי זה שיש בו המון ילדים, מנהלת ממש משקיענית ואכפתית
איך נותנים לילדים הרגשת יציבות בתקופה כזאת?מתוך סקרנות

אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.

לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...

,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?

אפשר לשתף את הגננתמענין

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

רעיון, תודהמתוך סקרנותאחרונה

אולי יעניין אותך