אז הטענה שהם על קרקע פרטית היא לגיטימית לגמרי...  

וכמו שאם תתישב על קרקע פרטית בנס ציונה יעיפו אותך, ככה לכאורה גם במגרון, ולפי זה גם לא מגיע להם אפילו אתר קראוונים זמני... אז נכון זה שונה, כי אנחנו פה בשם א"י. אבל הם מכרו את א"י ועשו הסכמים על א"י וממש לא באים באידאל גדול...

אז נכון הם צריכים לחיות חיים נורמאלים, אבל את זה אפשר לעשות גם בלונדון או בגרמניה.

זה שהבטחות צריך לקיים זה עיניין אחד ואני גם אשמח אם הם יקבלו ישוב נורמאלי, אבל אין פה אפילו לא קמצוץ של אידאולגיה ואמת. 

והצד הילדותי שבי אפילו אומר כזה "מגיע לכם" מכרתם את א"י עשיתם הסכמים על חשבון ה' יתברך? תדפקו בקראוונים... אבל זה באמת ילדותי מאוד, בתקווה שבעזרת ה' יתברך הם יקבלו יישוב נורמאלי, ושישנו את הסלוגנים שלהם מהבטחות צריך לקיים, ל"עושים רצונו יתברך בונים את ארץ ישראל"

בס"ד

יש מימד של הנורמליות כשלעצמה, שזה כולל את המחויבות לקיום הבטחות, את החיים הנורמליים בבתים, ואת ההגנה מפני עוול כמו זה שנעשה לאנשים שם. זה דבר שהוא ערך בפני עצמו, כמובן כנגזרת של רצון ה', אבל זה לא דבר שצריך לומר בכלל, כמו שברוצח מתרים "לא תרצח", לא "לא תרצח כי רצון ה'".

ולגבי רצון ה' אנשים קידשו את המעשה בלי להבין מה עומד מאחוריו. ולכן ראוי להדגיש שאין לנו עיניין ביחידות דיור מצד עצמם, יש לנו עיניין מצד יישוב ארץ ישראל שנובע מרצון ה'. 

בס"ד

יש לנו עניין ביחידות דיור מצד עצמן! הן מצד עצמן מהוון מימוש של רצון ה'! דווקא בשל הטבעיות חסרת החשבוינ'ס שלהן! זה בדיוק האופן שבו אמורים לקיים את מצוות יישוב הארץ!

יש לנו עיניין בהם רק משום א"י!! וכשאתה מדבר על יחידות דיור בלי להזכיר את א"י איבדת את זה בעיני... במיוחד כיום כשהכל פוליטיוקות שמתיחסות לכמות תושבים ולא לארץ עצמה...

בס"ד

אנחנו כל הזמן בארץ ישראל!!! זה כל-כך טבעי!!! מי בכלל מסוגל פה לגור בחוץ לארץ? מי מעלה בדעתו את הרעיון הזה?

יש כאלו שכ"כ ריקים מענין א"י, יכולים הם לגור אפילו בתל אביב ואין להם את ארץ ישראל...

וקטונתי מלאמר אבל ניראלי שאדם יכול לגור אפילו במגרון ואין לו את א"י  

אם כל הדיבור שלו הוא רק הבטחות צריך לקיים והוא לא מזכיר בכלל את כל עינייו יישוב הארץ ואת כיבוש הארץ (וזה בלי להתיחס לחילול ה' הנוראי והמאיסה בארץ חמדה  שהיה בהסכם שם)

אני מניח שאתה לא מכיר אף אחד ממפוני מגרון ואולי זה מה שגורם לך להתייחס בכזו תקיפות. 

למה "מגיע לכם"? הם עלו על גבעת טרשים, בנו אותה והקימו בה יישוב. מסירות נפש ממש.

אתה לא יכול להתעלם מהרקע של הסיפור. מההריסה ומההבטחות. לכן הגיוני שהקמפיין הוא על ההבטחות ולא על "הקב"ה רוצה שנבנה את ארץ ישראל". זה יכול לשנות משהו וזה לא. 

האם צריל להיות פוליטקלי קורקט או אמיתי שבא בשם ה'.

ושלא תבינו ממני ח"ו זלזול בכל המסירות נפש שהם השקיעו על א"י בבנית היישוב. אבל הסוף צורם, צורם מאוד

זה גם מאבק צודק. לא כל החיים זה ארץ ישראל, יש עוד ערכים חשובים.

זה שהבטיחו להם להם קיימו זה עוול חמור מאוד וצריכה לקום עליו צעקה.

גם זה בא ממקום ערכי. וזה לא צורם ויש בזה הרבה יותר מקמצוץ של אידיאולוגיה ואמת

זה גם מאבק צודק. לא כל החיים זה ארץ ישראל, יש עוד ערכים חשובים.

זה שהבטיחו להם ולא קיימו זה עוול חמור מאוד וצריכה לקום עליו צעקה.

גם זה בא ממקום ערכי. וזה לא צורם ויש בזה הרבה יותר מקמצוץ של אידיאולוגיה ואמת

למה החלטת בדיוק שלא חשוב להם א"י?

אם הם מחפשים רק מקום לגור הם היו חותמים מזמן על הסכם שיבנו להם דירות בתוך הקו הירוק.

אותו דבר לגבי בית אל,

אפשר לבנות בית בודד על הר או אפילו 300

אבל הרבה יותר אפקטיבי לגרום למדינה לבנות לך באופן חוקי.

אין איסור כזה לפעול בדרכים הגיוניות עם השתדלות שלנו,

אפילו חובה לפעול כך..

אם אפשר להשיג עוד בתים בא"י ע"י שמזכירים לביבי את ההבטחה שלו,

למה לא?

וברור שהאידאל זה שהמדינה תבנה, אבל הקמפיין שלכאורה אמור להיות קשור בא"י וא"י לא מוזכרת בו מראה הרבה עליו... כנ"ל על גוש קטיף וכנ"ל על בית אל וכנ"ל על עפרה וכנל לגבי רוב המאבק על עמונה. וזה גם הסיבה שלדעתי המאבקים האלו כשלו. כי הם באו ודיברו על דרישה לחיים נוראמלים, ולא על כך שא"י היא נחלת עולם לעם עולם בשם תורת עולם. ואסור לעזבה לזולתנו מן האומות או לשממה וכו...

ולכן גם כולם חיפשו את ההסכמים כי האידאל שלהם זה חיים נורמאלים ולא א"י... אז נכון ב"ה עדין אכפת להם מהארץ ולא עזבו אותה לגמרי. אבל בעיני הפכו את הדרך של חיים נורמאלים כאידאל.

ולמרות שהשאיפה היא שהמדינה בעצמה תבנה, המדינה לא בונה, וכבר ראינו שההסכמים הללו שווים כקליפת השום בכל מקרה, אנחנו צריכים להרים את הדגל! שאנחנו בונים את א"י מצד קדושתה העצמית של הארץ הקדושה...

עם מי תדבר פה על קדושתה העצמית של ארץ ישראל חוץ מתלמידי מרכז והר המור? 

המטרה היא לשכנע ראש ממשלה, לא מתנחלים.

נראה לי שאתה לא מבין כ"כ את המצב העגום שהם נמצאים בו

אז כל שכן לעמ"י! וכן גם לדתיים וגם לחילונים ואפילו לגוים, צריך להסביר ארץ ישראל שלנו מצד כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים. רק מצד ה' יתברך שהוריש לנו את ארץ זו  וכל בן 5 למקרא זה הרש"י הראשון שהוא לומד. אז מה שילד בן 5 יכול לקלוט גם ראש ממשלה יכול...  

אני מבין את המצב העגום ובמקום להנציח אותו אני רוצה לשנות אותו 

אם לתושבי עמונה לדוג' חשוב רק מעצמם,

למה הם מתעקשים שיבנו להם יישוב חדש באיזה חור באמצע שום מקום

שהם יודעים שייקח הרבה זמן לבנות את הכל?

מצטער אבל ממש כואב לי לקרוא מה שאתה כותב,

תושבי עמונה נאבקו במשך חודשים רבים שישארו באותו מקום

והם דיברו כל הזמן על המעלה שצריך ליישב את א"י.

וגם בהסכם שהם חתמו בסוף הם חשבו איך הם יכולים להוציא את המירב בשביל ישוב א"י.

אותו דבר לגבי כל השאר.

והעובדה שהם מזכירים את ההסכם לא אומר שלא חשוב להם המעלה של א"י,

אבל מה לעשות שזה לא משכנע את ביבי?

זה מזכיר לי את הסיפור על אדם שעמד לטבוע בים והתפלל לה' שיציל אותו,

אחרי כמה דקות הגיע מסוק להציל אותו והוא סירב, הוא רוצה שה' בעצמו יציל אותו.

אבל הוא לא הבין שה' שלח לו את המסוק!!

אותו דבר גם פה- יש כבר הסכם חתום מתנה מה' יתברך,

למה לא לנצל אותו?? !!!!

אני לא טוען שלא אכפת להם בכלל, אני טוען שאכפת להם מאוד ובסוף הם נכנעו ליצר הרע וחתמו על ההסכם...

ואצטט את הרב חרל"פ על הסכם תש"ח שהיה או לחתום ויהיה לנו חלק מהארץ או להשאר בשלטון בריטי

"ואין ספק כי אם יגיעו הדברים ויצטרכו חלילה לחתום על כתב חוזה בין לאומי שמשמעו יהיה ויתור איזה שהוא מכל זכותנו על ארץ ישראל, נוח יותר להחותמים לקצץ בהונות ידיהם ולא יקצצו בנטיעות גן רוה, מציון מכלל יופי אלוקים הופיע" (מי מרום חלק ו' מופיע במהדורות הישנות יותר או החדשות ממש, בהוצאה הקודמת צינזרו את זה)

אבל בעיקר צרם לי שכתבת- " ולכן גם כולם חיפשו את ההסכמים כי האידאל שלהם זה חיים נורמאלים ולא א"י "

אני אישית גם לא בעד הסכמים ואין לי בעייה שמדברים נגד הסכמים,

אבל אני בכלל לא מעיז לשפוט אותם ולחשוב שאין להם אידאלים (או שיש להם אבל פחות).

זה נסיון אדיר שהולכים להרוס לך את הבית של כל המשפחה שלך ואתה לא יודע איפה תישן בלילה.

מי שלא עמד בניסיון הזה אין לו שום זכות לדעתי לבקר אותם.

אבל זה עדין לא בסדר...

הרעידה הכי חזקה לשנת 2016. כבוד!

2026 Mindanao earthquake - Wikipedia

למה אני קוראת הודעות מפעם

למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה

למה אני מרגישה שהכל עליי 

למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)

למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות

איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה

למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו

למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו

למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי

למה החיים כאלה עליות וירידות

ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים

לא תמיד, אבל לפעמים כן

למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה

איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי

אני זוכרת שהיו הרבה יותר

ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם

מעניין

אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא

למה הפסיקו לייצר נוקיה208

למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208

למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן

ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר

אפילו בנות מפה שפעם היו לי

מה שלומך?

ואת עדיין כותבת באותו סגנון שהיית לפני מאה שנה.

ללכת עם אילה בלילה ולדבר על חשופיות ישר הזכיר לי את האולפנא

למה אני האישה היחידה בגילי שעדיין מתגעגעת לאולפנא

למה אני אומרת בגילי וזה נשמע שאני זקנה אני לא זקנה

אני רוצה להיות קשורה לבנות המתוקות הצדיקות קדושות צנועות האלה

אני רוצה לחזור לאולפנא ואני מוכנה להתפקשר גם אם זאת לא ה- אולפנא

אני רוצה להיות עצמאית

אני רוצה שירים זמינים בלי לפתוח מחשב

מספיק לי די והותר מה שעובר עליי

והעומס הזה שמגיע

מכל מיני סיפורים שקורים מסביב

עושה לי אדרנלין לתקופה ואז בבת אחת ריסוק עז מלווה בדכאון לא ברור

עד שהבנתי שהוא ברור

אסור לי להיות שם יותר מידי

ואני מוגבלת

אני יכולה להיות נחמדה

להתעניין בשלום

להביא משהו נחמד אם מסתדר לי

אני לא יכולה לתת את הבית שלי

או את האוכל שלי

או את הלב שלי

וזה גם לא יעזור

עכשיו צריך להתפלל

ואיפה אני ואיפה להתפלל

ויערה עושה לי פה 3 תפילות ביום מעמידה אותי במצב שאני מרגישה הכי לייטית בעולם

אבל יש לי תפקיד

כרגע במסגרת התפקיד אני נותנת תנאי חיים לאלה שבאחריותי

הלוואי שאצליח גם לתת להם תנאים רוחניים מיטביים

הוי טאטע רחמים עלינו

אנחנו רוצים להתפלל

חסרים לי כמה ימים בשבוע להספיק כל מה שצריך גם ככה אני בעומס לא יאומן

מתלבטת אם לישון או לאכול או ללכת לשיעור

בקיצור גאולה עכשיו

זה בוודאי יפתור את כל בעיותינו

ובלי הנחת של אביגייל

אנחנו רוצים בית דוד

מהר עכשיו אין זמן לחכות

חיכינו מספיק אביגייל

טאטעעעעעע רחמיםםםם עלינו

ותן לנו שמחה!

קוראים לזה מובחנות

אולי יום אחד אהיה פסיכאטרית

אולי בגלגול אחר כשיהיה לי יותר הבנה בשפה האנגלית

צריך פשוט להכיר את הנפש לחיות איתה בשלום ולא לתת לה לנהל אותנו למקומות אסוניים.

מובחנות היא היכולת של אדם לזהות ולהחזיק בזהות, במחשבות, ברגשות וברצונות שלו, מבלי להיות תלוי באישור, בלחץ או בציפיות של אחרים.

אדם בעל מובחנות מסוגל לשמור על עמדתו ועל גבולותיו האישיים, ובמקביל לקיים קשרים קרובים ומשמעותיים עם הסובבים אותו.

אגב, רגישים לפעמים מתקשים בזה. הם ממש מרגישים פיזית את הסביבה שלהם.

לא שאני תלויה באישור ובציפיות. פשוט לוקחת ללב כאבים של אחרים וחושבת שראוי שאעזור להם כמה שאני יכולה.

כאילו אם זאת היתה אחותי, לא הייתי מארחת אותה?

אבל כאן בדיוק הנקודה, היא לא אחותי ואני באמת לא יכולה ארח אותה.

ואז לשחרר את זה והלבין שלמרות שזה נשמע אגואיסטי וגם בתיה אמרה לי מה פתאום מה פתאום ולאה אמרה זה לא שייך איפה תשימי אותה

אז למרות שבהתחלה חשבתי איזה אנוכיות זו לדבר ככה

להבין שזה המצב ואין לי ברירה אלא לשחרר

כי לחשוב עליה בלי  יכולת לעזור זה קשה

ולעזור זה לא אפשרי

אז מה נותר?

להתפלל

והוא זה שמוביל אותי לרצות לעזור ולהיות קשורה ולהתעניין

ההיא התגרשה, בא נהיה איתה בקשר אולי ככה נדע מה הסיפור שהיה שם

ההיא בודדה, נהיה איתה בקשר אולי נבין משהו על הנפש. אולי נקבל כבוד כי היינו שם בשבילה.

ההיא בעלה עובר מה שעובר, בא נעזור לה, ואז תכנס בפנים והיא תפתח את הלב.

אולי, אני לא יודעת.

בינתיים לא קיבלתי שום מידע על שום דבר וזה גם לא ייתן לי שום דבר, וגם כבוד לא קיבלתי חחח

איזה יצר הרע יש בעולם הזה! לרצות לעזור כדי לקבל כבוד. אז זאת האנוכיות האמיתית בעצם. עכשיו הבנתי.

זה סקרנות בלבוש אחר. ואולי את בסוף באמת נותנת את הלב שלך (ואז נשארת מרוקנת). ולגבי כבוד - אולי. אבל לא מקבלים ככה כבוד. גם הצד השני מרגיש אותך כמו שאת מרגישה אותו ולפעמים הוא נרתע בלי לדעת למה.

(אגב, נשים, ובמיוחד דתיות, הרבה פעמים אומרות "הוא הטריד אותי" על כל שיחה שהיה שם אנרגיה לא ברורה שהייתה לא נעימה להן ולא היה להן טוב שם, כלומר - הוא פעל בסדר לפי הכללים אבל האנרגיה שלו הייתה מרוקנת ולא נעימה והן מרגישות את זה, רק שבהעדר מילים לתאר את זה הן אומרות "מטריד")

לא חושבת שהן הרגישו אותי ככה, כי באמת עשיתי את מה שעשיתי לא בשביל הכבוד, באמת באמת באכפתיות.

בסדר 

אנחנו גם וגם וגם וגם. גם רוצים (כבוד, סקרנות,...) וגם רוצים להביא טוב לעולם. שני הגורמים האלה חיים בתוך הגוף ביחד. לא תמיד הם סותרים אחד את השני.

אנחנו צריכים להציב גבול רגשי.

הדבר הכי חשוב.

אם אני יכול לעזור או לעשות משהו. בשמחה. אבל סתם לכאוב אותם ולסבול יחד איתם? למה? למה זה מועיל?. אותו כנ"ל אגב חדשות ואקטואליה שהייתי מכור כבד וקצת נגמלתי במידה ואני רואה מהצד מכורים אחרים. זה נוראי.

צריך לדעת חדשות. צריך להתעדכן. צריך לפתח דעה. אבל לא צריך להתכווץ בגוף על כל דבר שקורה בעולם.

לא חדש, כבר חודש. אבל חדש. אולי אפשר לומר: הבחור החדש.

והוא אמר לי תודה רבה.

יותר מששמחתי על התודה שמחתי על עצם זה שהוא אמר לי משהו.

כאילו, חמודים, אני אוהבתתכם והכל אתם ב"ה טפו טפו יחידי סגולה בדור הזה

ואשריכם לגמרי כמו שנאמר

אבל

לומר תודה למי שהכין לך אוכל וטרח בשביל שיהיה לך נעים ונחמד זה דבר בסיסי

ואם האדם הזה הוא אישה אז כן

צריך לומר תודה גם אם זו אישה

עכשיו אני דנה לכף זכות וברור לי שהם בסדר ואף פעם לא הקפדתי עליהם בעניין הזה

(למעט שבועות? אולי)

אבל פתאום כשמישהו פונה אליך ומכיר בעצם קיומך ובעצם זה שנתת מעצמך בשבילו

וואו

אשריך לגמרי

והוא הזכיר לי את יהודה פתאום זה היה לי כזה אווץ

אבל יהודה אומר שהוא לא אותה בחינה אז כנראה שלא

להבדיל בין החיים, כן.

(יהודה זה מי שאני חושב שזה?)

הבחור שאמר תודה הזכיר את יהודה שכנראה אולי אתה חושב. לא שהכרתי אותו מידי בחייו אבל נדמה לי שהוא היה מהסוג של האנשים שיגידו תודה לאישה למרות שהיא אישה והוא בחור. נכון?

אחרי שהוא נרצח, פתאום התחילו לחפש שיחות איתו. גם נשים וגם גברים.

אח"כ אם זוכרים אותך

אולי בהודעה הנעוצה של נוג"ה יש משו על סרטים